אני שמח לפתוח את האירוח עם דב הכהן

שרשור שאלות לאירוח דב הכהן

מחר בערב, יום ד', בין השעות 22.00-21.00 (כן, האירוח הוזז ביום אחד...), יתארח בפורום מר דב הכהן, סגן מנהל הספריה במכון יד בן צבי בי-ם. האירוח יעסוק במקורות למחקר יהודי המזרח בספרית המכון. הנה כל הפרטים. אנא, שרשרו כאן שאלותיכם. ארנון
 

Ohle74

New member
שלום דב,

להלן שאלותי: 1) לפני כשנה נתקלתי בחומר לפיו אם סבו של סבי הייתה ספרדיה. משפחתו של סבי נמצאת (מהצד האשכנזי) משנות ה-20 או 30 של המאה ה-19 בארץ. מדובר על חסידי רוז'ין וקרלין שהתגוררו בטבריה (ואח"כ חלק מהמשפחה בצפת ובירושלים). שמה של הסבתא לפי המידע היה שרה איטה והיא נישאה לאביו של סב-סבי ר' ישראל בער לעווי (או בעלוי או ששמו היה אחר) . במידע שמצאתי היא מוזכרת כ-"שרה איטה, ספרדיה, צאצאית של הרמב"ם". ועכשיו לשאלות-
מה ידוע על משפחות המתיחסות לרמב"ם (עצים שמות קצות חוט?), האם יש איפה שהוא מידי מרוכז על משפחות אלו?
איפה לדעתך אוכל למצוא חומר על משפחה בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 שידועה כמתיחסת לרמב"ם?
האם העובדה שהיא הייתה ספרדיה ובעלה אשכנזי יכולה לעזור במציאת מקורות?
איפה באופן כללי כדאי לחפש? (כבר ישבתי כמה שעות עם מפקדי מונטיפיורי ולא מצאתי כלום). 2) סבת סבתי נקראה זלטה שוורצברג לבית שור, מהעיר סטרי באוקראינה. מסופר בספר סטרי שהנאצים נכנסו לבית משפחת שור (אינני יודע אם יש קרבה ולא ברור לי לאיזה משפחה בדיוק מתכוונים) ובני המשפחה הציגו דרכונים תורכיים אך דבר זה לא עזר.
האם ידוע לך על סיפורים דומים במזרח אירופה (עושה רושם שמדובר על נתינים תורכיים ממש, לא לצורך הצלה, אם כי גם זה אפשרי), הכיצד היו נתינים תורכים? והאם יש פה אולי קשר למוצאם? תודה מראש, אוהד
 

דב הכהן

New member
משפחת אשתי גם מסטרי../images/Emo70.gif

תודה על הקובץ. אגב, גם לי יש קשר לסטרי, מצד אשתי. סבא שלה, הרב מנחם מנדל דיזנדרוק, נולד בסטרי בשנת 1903, ונפטר בסאן-פאולו בשנת 1974. אח אימו היה הפרופ' צבי דיזנדרוק (נכון, אם כן שם משפחתו לא היה דיזנדרוק. שם משפחתו האמיתי היה הקר, אך הוא אימץ את שם משפחת אימו).
 

דב הכהן

New member
צאצאי הרמב"ם מקורדובה

שלום אוהד, אני חייב להקדים שאיני רואה את עצמי מומחה בנושא הרמב"ם וצאצאיו. עם זאת ארשום להלן את מה שאני יודע, ויתכן שלא אוסיף לך מקורות חדשים. כמו כן להלן אתייחס לשאלותיך הספציפיות. 1. שאלתך הראשונה, על הרמב"ם וצאצאיו: אברהם חיים פראיימן פרסם בשנת 1935 בכתב עת "אלומה" - ספר השנה של האגודה למדעי היהדות, אילן יוחסין של הרמב"ם, המתחיל ברבי עובדיה הדיין, סביב שנת 900 לספירה, 7 דורות לפני הרמב"ם. לגבי צאצאיו באילן זה, הצאצאים האחרונים הם דור שמיני לרמב"ם, שני אחים אנונימיים שחיו סביב שנת 1400 ושנפלו בשבי. בצורה קונקרטית ומתועדת, לצערי, איני מכיר שום מקור לצאצאי הרמב"ם מלבד הרשום באילן הנזכר. מכאן למסורות: אצל יהודי מארוקו, ישנה משפחה שבאילן היוחסין שלה ראשון המשפחה הוא הרב "משה בן מימון". מדובר במשפחת אבן-דנאן מפאס. היו שבקשו לטעון שהמדובר ברמב"ם מקורדובה בעצמו, והיו שחלקו על זה, ביניהם הרב חיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי, נפטר 1806), רב וביוגראף חשוב, שטען שמדובר בהחלפת אישים. על הנושא אני מפנה אותך למקורות הבאים: מאיר בניהו, דברי הימים של פאס. [תל אביב], המכון לחקר התפוצות, תשנ"ג. נחום שלושץ, "תולדות פאס ומשפחת אבן-דנאן רושמי קורותיה, שנדפס בקובץ "סורא" - ספר שנה ישראלי אמריקאי, ירושלים תשי"ז-תשי"ח, עמ' 165-191. בקובץ המצורף לתגובה זו תמצא את "יחס משפחת אבן-דנאן", מאוספו הפרטי של הרב משה עמאר. מקור זה פורסם בכתב העת "אור המערב", שנה א, חוברת ד, תשמ"ט, עמ' נב. כפי שתראה המקור כתוב בכתב ספרדי "בינוני" (כתב רש"י), לא קשה במיוחד לקריאה. אחרונים ברשימת השמות, דהיינו הקדמונים שבמשפחה, שמותיהם "משה… בלא"צ [בן לאותו צדיק]… מימון… המכונה אבן דנאן". אגב, אני זוכר שלפני חמש עשרה שנה, נכחתי בחתונה של זוג ממוצא מרוקאי, שכידוע חלקם מקפידים לכתוב בכתובה את כל שלשלת הדורות הידועים להם. אחד מבני הזוג היה ממשפחת אבן-דנן, צאצאי אותו רבי משה בן מימון הנזכר. עם כל התארים והכינויים המלווים את שמות הרבנים, קריאת הכתובה לקחה קרוב לחצי שעה… דוגמה לכתובה כזאת, המונה 14 דורות[!] של משפחת החתן, נמצאת באוסף כתבי היד של בית הספרים הלאומי. כך שעד כמה שאני יודע אין לנו כיום מידע על משפחות המתיחסות לרמב"ם, לא עצים, שמות וקצות חוט. מעניין היה לדעת מה המקור המראה לך שאם סב-סבך היתה ספרדיה ומצאצאי הרמב"ם (שאגב, כפי שראינו לעיל, זה כנראה אחד המקורות היחידים המצביעים על צאצאי הרמב"ם בדורות האחרונים). אם תוכל לשלוח לי העתק אשמח (מדובר במפקד מונטיפיורי?). אני שואל משום שיש לי קושיה על שמה של זקנתך, שהרי אם היא אכן היתה ספרדיה מלידה, דהיינו הוריה היו ספרדים, איך נסביר את אחד משמותיה הפרטיים "איטה", המצוי מאוד בין האשכנזים, אך הבלתי מצוי לחלוטין בין יהודי ספרד? 2. נתינים תורכיים בסטרי. אני רואה כמה אפשרויות לתופעה: א. גם אוקראינה והונגריה היוו חלק מהאימפריה העות'מאנית במאה הי"ז. כך שאולי אחד מאבות המשפחה קיבל מאז נתינות, אולי שירת את העות'מאנים בדרך זו או אחרת ובזה זכה לנתינות. ב. אולי אחד מן המשפחה היה סוחר, נציג או בעל תפקיד אחר במסגרתו בא במגע עם האימפריה העות'מאנית ובזה זכה לנתינות. ג. אולי אחד מבני המשפחה, לרגל עסקיו, ביקר בארץ ישראל או בתורכיה עצמה, קיבל אשרה והעביר אותה לצאצאיו. מה שלא יהיה, קשה לי לתאר שהיו אלה דרכונים ממש. כנראה היה זה מה שנקרא laisser passer, אישור כניסה, מעבר או משהו מהסוג הזה, המראה על נתינות מסויימת. ד. אני לא מכיר סיפורים אחרים הדומים לזה, ואני מודה לך על המקור שהוא בהחלט מעניין. אני מציע לך לקרוא את תגובתי לשאלתו של אמנון, להלן. כל טוב, דב
 

Ohle74

New member
תודה רבה דב, מקורות:

המקור לשם של הסבתא הוא מחקר שערך בן-דוד מדרגה שלישית של סבי. העץ שלו אמנם היה מאוד חסר אבל הפרטים שמסר על הצד שלו והפרטים שהיו לי על הצד שלי השלימו האחד את השני (בן-הדוד נפטר והוא לא רשם מקורות). לאותה סבתא הייתה נכדה בשם אסתר דינה שנישאה למנחם-ציון חברוני, ואימות על הפרטים של משפחת חברוני קיבלתי הן ב-"אבני זכרון" (מצבות מירושלים) והן מביוגרפיה שכתב י"י ריבלין על בן דודותו של אבי סבי ד"ר פסח חברוני (מצ"ב הטקסט מתוך "כתבים מתימטיים: ד"ר פסח חברוני האיש ופעלו/ יוסף יואל ריבלין"- שים לב באשר למסופר על מירל גיטל בתה של שרה איטה).אינני יודע מה היו מקורותיו של ריבלין פרט לבני המשפחה עצמם.
 

oded 3

New member
סוליטראו

שלום דב, הנה מספר שאלות בינתיים (אני מניח שאשלח עוד שאלות בהמשך...):
מה בין סוליטראו לכתב רש"י הרגיל - האם הם היו בשימוש בתקופות שונות/אזורים שונים ?
האם הסוליטראו באיזמיר היה נחלתם של הרבנים בלבד ? האם יהודים רגילים מן הקהילה (כאלו שידעו לקרוא/להתפלל) ידעו לקרוא סוליטראו ?
האם השתמשו בסוליטראו רק לכתיבת טכסטים בעברית או שמא כתבו בסוליטראו גם טכסטים בספאניולית (לאדינו) ?
האם סוליטראו שימש גם לכתיבת ספרים (תפילה, לימוד וכו') ?
ושאלה אישית, ברשותך. כיצד בעצם הצלחת ללמוד לקרוא סוליטראו ("בלתי קריאה בעליל", לטעמי...) ? תודה, עודד
 

דב הכהן

New member
סוליטריאו

לעודד שלום, כתב רש"י (שכמובן אין בינו לבין רש"י [רבי שלמה יצחקי, Troyes 1040 - 1105] ולא כלום), הוא כתב ספרדי המכונה כתב בינוני, להבדיל מהכתב הספרדי המרובע (אם תרצה "כתב דפוס") מצד אחד, ומהכתב הספרדי הקורסיבי, או הרהוט, הנכתב ברצף וכמעט במחובר, מצד שני. יש קרבה גדולה בין הסוליטריאו (Solitreo) והכתב רש"י בהיותם שניהם כתב ספרדי, אך לא תמיד ניתן לראות את הדמיון. זאת במיוחד משום שכתב הסוליטריאו תמיד נכתב בכתב יד ולא בדפוס, ולכן אנחנו נתונים לחסדיו של הכותב וכישוריו הקליגראפיים... הטכסטים הכתובים בעברית או בשפות יהודיות אחרות כגון לאדינו, ערבית יהודית, יידיש וכיוצא בזה, נדפסו באותיות מרובעות או בכתב המכונה כתב רש"י (גם בפזורות האשכנזיות, למרות היותו, כאמור, כתב ספרדי). לעומת זאת הספרדים השתמשו בכתביהם את הסוליטריאו או, בשם אחר, "חצי-קולמוס". כיום נוהגים לכנות את הכתב הספרדי הקורסיבי/רהוט הכתוב בעברית בשם "חצי-קולמוס", ואילו הטכסט הכתוב בלאדינו, מכנים "סוליטריאו", ככל הנראה מן הספרדית Soletrear, דהיינו לאיית. זאת משום שבלאדינו (כמו ביידיש) כותבים את התנועה בתוך המילה על ידי אותיות, כגון "לאדינו" ולא "לדינו", "טולידאנו" ולא "טולדנו" (כשה"י" כאן מבטאת את הצירי ולא החיריק). יש אמנם הבדלים בין הכתב יד של יהודי טורקיה, לזה של יהודי צפון אפריקה, לדוגמה. אך בשני המקרים הבסיס הוא הכתב הספרדי הקדמון, שלפי המחקר נוצר בצפון אפריקה אי שם במאה התשיעית, אך התפתח במיוחד בספרד במאות שלאחר מכן, ומכאן לכינויו "ספרדי". הכתב, כמו כל דבר התפתח ומומחים יכולים לשייך אותו לתקופה זו או אחרת (מאה 15 מול 17 לדוגמה). >>האם הסוליטראו באיזמיר היה נחלתם של הרבנים בלבד ? האם יהודים רגילים מן הקהילה (כאלו שידעו לקרוא/להתפלל) ידעו לקרוא סוליטראו ? מי שידע לקרא ולכתוב, קרא וכתב בכתב הזה, וכמובן אם רצה גם בכתב המרובע, כתב דפוס. זהו הכתב של הספרדי. אגב כתב היד שלנו היום הוא כתב אשכנזי לחלוטין, כמו שכתבו אותו בארצות אשכנז בדורות שעברו, כמובן עם התפתחות ושינויי סגנון. כך שאם סבה רבה רבה שלך שישב לו באזמיר בתחילת המאה ה19-, היה רוצה לכתוב מכתב לאישיות שישבה לו בפולין באותה תקופה ורצה שהוא יבין אותו, אחת מן השתיים, או שיבקש מאשכנזי לכתוב עבורו את המכתב, או שיכתוב אותו בכתב מרובע או בכתב רש"י דימוי המודפס. תזכיר לי פעם לספר לך בדיחה בקשר לכתב אשכנזי/ספרדי
>>האם סוליטראו שימש גם לכתיבת ספרים (תפילה, לימוד וכו') ? לא בדפוס. כן בכתב יד. >>ושאלה אישית, ברשותך. כיצד בעצם הצלחת ללמוד לקרוא סוליטראו ("בלתי קריאה בעליל", לטעמי...) ? כשהייתי בחור בן 14-15 והלכתי עם אבא שלי לבית הכנסת בריו די ז'אנירו, עיר מולדתי, ראיתי ספר ישן ובסקרנותי פתחתי אותו. התפלאתי. זה היה נראה ערבית או משהו כזה. התחלתי לנסות לקראו ללא הצלחה. הבחנתי שהמילה הראשונה בכל פסקה נכתבה באותיות מרובעות. הפסקה הראשונה התחילה במילה "מודה". השני במילה "ברוך", כך גם השני והשלישית. הבנתי שמדובר בסידור תפילה! את התפילה ידעתי, כך שלאט לאט התחלתי ללמוד את הכתב. בקובץ המצורף תראה את דוגמת האלף-בית של החצי-קולמוס / סוליטריאו, כפי שהיה נהוג באסתנבול, ונכתב על נייר פירמה של הרבנות הראשית של אסתנבול אי שם בשנות ה20 של המאה שעברה, כנראה עבור מישהו שכבר אז לא כל כך הכיר את הכתב כל טוב, דב
 

ליהיא51

New member
לדב שלום, יש לי שתי שאלות:

1. לפי סיפור המהלך במשפחה (מצד בעלי), מקור השם: ארגו'אן הוא מספרד. ז"א, מהעיר ארג'ון. האם יש מקורות לכך ? 2. ואם כן, מתי הגיעו למרוקו, אחרי גירוש ספרד, או יותר מאוחר ? תודה.
 

דב הכהן

New member
האם תוכל/י לתעתק את השם בלועזית?

לא ברור לי אם הגרש שרשמת בארגו'ן בא לבטא את האות J או פשוט סימנת אותו במקום חולם. בקיצור האם שם המשפחה הוא ARJUAN, ARGOAN או אחרת? תודה, דב
 

ליהיא51

New member
בלועזית זה קרוב לוודאי:

ARJUAN . בעברית, יש הכותבים: ארגו'אן, ויש ארזו'אן. מקווה שזה ברור יותר.
 

דב הכהן

New member
ARJUAN

שלום ליהיא,51 ידועים לנו הרבה שמות של משפחות ספרדיות בעלי אופי טופונימי, המצביעים על מוצאה הגאוגרפי של המשפחה בדורות הקדומים. דוגמאות למשפחות שמוצאם בערי ספרד: טולידאנו או די טולידו (מ-Toledo), קורדובה, די קורדובה או קורדובירו (מ-Cordoba), אלגראנטי או אלגראנאטי (מ-Granada), ואלינסי או אלואלאנסי (מ-Valencia), ליאון או די ליאון (מ-Leon), די שיגורה (מ-Segura) ועוד כהנה וכהנה. שמות משפחה המצביעים על המוצא באראגון אינם נפוצים. ב"מילון הספרדי לשמות משפחה" מאת פייגנבוים [ואחרים], מופיעים השמות Aragon/Aragones/Aragões/Aragonez, כשהמקורות שלו לאותם שמות הם לרוב רשימות של יהודים שישבו בחצי האי האיברי לפני הגירוש, בספרד או בפורטוגאל. מצד שני, דברים מעניינים בהחלט על משפחת Aragonez, תמצאי בספר כדלהלן: Joseph Toledano, UNE HISTOIRE DES FAMILLES. Jerusalem [1998], p. 84. בקיצור נאמר שם שהמשפחה נמצאה במארוקו כבר במאה ה16-, במיוחד בתטואן ובמכנאס. אם כי במאות ה18-19 השם כמעט ולא מצוי. כדאי להסתכל שם. אלא שהגימל במילה ארגון מבוטאת כמו במילה game באנגלית וכפי שהבנתי ממך ה"גימל" בשם ארג'ואן שלכם נשמעת יותר כמו בשם James, ואיני רואה כל כך איך הפך מאראגון לארג'ואן. אם תרשי לי הצעה: אנחנו מכירים בתופעה של הוספת אות א לפני שות משפחה מסויימים במארוקו, לדוגמה אתורג'מאן במקום תורג'מאן, אסבאג במקום סבאג וכיוצא בזה. מצד שני ישנו שם משפחה מוכר, רג'ואן. אולי ארג'ואן שלך נגזר מרג'ואן? אבל אז נצטרך להסביר איך הגיעו מעיראק למארוקו... 2. לגבי בואם של היהודים מספרד למארוקו, כמובן שקשה מאוד להצביע באופן פרטני מתי כל משפחה ומשפחה הגיעה. באופן כללי ניתן לדבר על שני גלים עיקריים: הראשון בשנת 1391, בעקבות גל "פוגרומים" (סליחה על ההשאלה מן החוויה האשכנזית אך איני מוצא מילה מספיק חזקה כדי לתאר אותן פגיעות ביהודים גם בספרד) שהתפשט בספרד החל באותה שנה, ואשר הביא לגלי התנצרות מצד אחד והגירה מצד שני. אירועים אלה מכונים גזירות קנ"א, כשקנ"א היא השנה העברית של אותן גזירות קשות. הגל השני של הגירה הוא כמובן גירוש היהודים מספרד בשנת 1492, רנ"ב. כל טוב, דב
 

שרי סילבר

Active member
בדומה ל-ohle74 הענף של משפחת קורדובה במשפחתי הינו מהעיר ימבול בבולגריה, אולם הסיפור המשפחתי גורס שהמשפחה התגוררה בתקופה שקדמה לכך בוינה, אוסטריה. גם אצלנו המסורת המשפחתית גורסת שמשפחת קורדובה היא משפחה של צאצאי הרמב"ם. הטענה היא ששניים מצאצאי הרמב"ם נחטפו בסביבות שנת 1400, ומשפחתנו היא מהצאצאים של אחד החטופים. אשמח לדעת אודות מקורות לנושא של משפחות המיוחסות על הרמב"ם בכלל ומשפחת קורדובה בפרט (כולל סיפור החטיפה הנ"ל), כמו גם מקורות מידע אפשריים בימבול. ../images/Emo51.gif
 

דב הכהן

New member
משפחת קורדובה מצאצאי הרמב"ם?

לשרי שלום, שם המשפחה אכן מופיע בכמה מקורות כשם מצוי בערי בולגריה, ביניהן סופיה ורוסג'וק (Rousse, Ruse). לא ידוע הרבה על תולדות היהודים בימבול. אני מציע לך לבדוק למשל בספרו של חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, [תל אביב] 1969-1973, ה' כרכים, בפרקים הרלוונטים לימבול. ידוע שבוינה היתה קהילה ספרדית לוונטינית-תורכית, דוברת לאדינו (ספרדית-יהודית), לפחות למן המאה ה18-, כך שלמסורת המשפחתית יש בהחלק על מה לסמוך. לידיעתך המשפחה מופיעה גם באסתנבול בתחילת המאה ה-18. יהודי בשם יעקב קורדובה, סייע בהדפסת הכרך הראשון של הספר עדות ביהוסף לרבי יוסף אלמושנינו שנדפס באסתנבול בשנת תע"א, 1711, והוא מוזכר בתור "אחד מגבירי העיר". גם באזמיר, עיר קברות אבותי, מופיע שם המשפחה בצורה מקורית: די קורדובה: בשנת תס"ח 1708, חתם אליהו די קורדובה, מראשי הקהילה, על מכתב תמיכה לנחמיה חייא חיון, דמות משיחית מפוקפקת שחיבוריו עוררו פולמוס גדול בזמנו בין מתנגדי השבתאות. לגבי המסורת המשפחתית הטוענת לייחוס לרמב"ם וצאצאי הרמב"ם בכלל, לצערי אין לי מה להוסיף לך. ראי מה שכתבתי לאוהד, שם הזכרתי את שני הבנים החטופים, אך אין לי מידע נוסף על כך. באופן כללי אם יש לך מסורת משפחתית ליחוס לרמב"ם צריך להתייחס לזה בכובד ראש, וכמובן שעצם שם המשפחה בלבד אינו מספיק. לגבי ימבול, כדי לבדוק בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. אני יודע שהם צילמו חומר רב מבולגריה (רובו בבולגארית) והינו במיקרופילם שם. את מכירה את שמו של יצחק חיים קורדובה מימבול? מצאתי עליו את הפרטים כדלהלן: "Itzkhak (Itzko) Haim Cordova (1930-1948). Born in Yambol in the family of Zionists. Gave his life for the freedom of Israel. In 1944 emigrated to Palestine. In the war of 1948 was killed in action at Azur" (J. Eskenazi and Alfred Krispin [eds.] JEWS IN BULGARIAN HINTERLAND - AN ANNOTATED BIBLIOGRAPHY, Sofia 2002, item #551, p. 189). כל טוב, דב
 
יונש (יונה?) תורכיה-הונגריה

שלום דב, לפי המסורת המשפחתית, אבותיי היו יהודים ספרדים שהגיעו עם הצבא התורכי להונגריה. בסוף המאה ה-18 ישבו בני המשפחה בהונסדורף שבסלובקיה כיום. אם הסיפור נכון, זה אומר שהם הגיעו במהלך המאות ה 16-17, כאשר התורכים שלטו בחלקים מהונגריה. השם יונש (JONAS) הוא הצורה ההונגרית של השם יונה (יונה הנביא). האם אתה רואה דרך כלשהי לעקוב אחר המקורות התורכיים של המשפחה? האם הגיוני שהשם יונש, יונה או ווריציה מקומית אחרת של השם, מקורו כבר בתורכיה? האם זה שם מוכר בקרב יהודים בתורכיה? תודה, אמנון יונש ====================================== חוקר משפחות יונש (JONAS,JONASZ), ביליצר (BILLITZER, BILITZER) - מישקולץ, גודולו, פורו, אנץ', סיקסו,אגר (הונגריה), הונסדורף (סלובקיה), אוסטריה, ניקארגווה. הרצל (HERZL)- הונגריה (בעיקר דונהפולדבאר ויאסברני), יוגוסלביה גרוסווירט (GROSZWIRTH), קליין (KLEIN), שרייבר (SCHREIBER), רוט (ROTH), פרנקל (FRANKEL) - פרשוב, ליפאני, קושיצה, ברטיסלבה, בארדיוב (סלובקיה), מישקולץ, ניירגיהאזה (הונגריה) KORITZ,SCHWEITZER - סיקסו, מישקולץ (הונגריה), ארגנטינה
 

דב הכהן

New member
יונה-אשכנזי

שלום אמנון, שם המשפחה יונה מצוי בין יהודי האימפריה העות'מאנית והוא מופיע במקורות כבר במאה ה17. למשל בשאלוניקי חי במאה ה17- הרב שבתי יונה, מחבר הספר שי למורא, שאלוניקי 1653. באותה שנה הוא כבר לא היה בין החיים. בנו דוד יונה נפטר בשנת 1663 (מ. מולכו, "בית העלמין של יהודי שאלוניקי", עמ' 642, מס' 201). שים לב שבין יהודי שאלוניקי מספר לא קטן של משפחות לא היה להם שם משפחה והם נקראו על שם האבא, דהיינו "אברהם שלמה, בנו יצחק אברהם, בנו יוסף יצחק" וכו' יכולנו לחשוב שכאן מדובר ביהודי ששמו שבתי בן יונה ולא יונה כשם משפחה. אלא שבנו הנזכר, אף הוא נקרא דוד יונה ולא דוד שבתי! גם באזמיר היתה משפחת יונה, לפחות למן המאה ה18. המעניין הוא ששם המשפחה היתה מוכרת כמשפחה אשכנזית!! הם נקראו יונה-אשכנזי. לדוגמה, במפקד חלקי של יהודי אזמיר משנת 1845, מוזכר שמו של מנחם יונה-אשכנזי בן מורנו (זהו כינוי, לא תואר רבני) סעדיה יונה-אשכנזי, יליד 1785, ושני בניו יעקב (1817) ומורינו סעדיה (1830). לפי הרישום הזה, אב המשפחה היה "פ'אקיר" בתורכית עני ונצרך. כך שאל תתלה תקוות בירושות או כדומה בזה...
רישום אחר באותו מפקד: סעדיה אשר בן רפאל יונה-אשכנזי, יליד 1810, ובניו רפאל (1844) ומשה (1847). אב הבית היה "חאלב'אג'י", היינו מכר/יצר חלבה. זה נשמע מתוק יותר...
כל טוב, דב
 

תותח9

New member
ספרדים בפולין

שם הנעורים של סבתי הוא "רפפורט". נאמר לי שזה שם שמקורו ספרדי או איטלקי. ידוע לי שיש משפחות רבות עם אותו "סיפור". מה ה"נתיב" שהביא את יהודי ספרד לפולין, ומה ההיקף של התופעה ? תודה
 
למעלה