תרגום לתשובה עבור בתיה4
ההצעה הראשונה שלי לבתיה היא שתקרא ככל האפשר על ההיסטוריה של חיי היהודים באזור זה באותה תקופה. לכן, עליה לקרוא, למשל, את הפרק על "פולין-גליציה" במדריך 'אבותינו' לגנאלוגיה יהודית.מקור חשוב אחר הוא ספרה של סוזן ויין, "גילוי שורשיך היהודיים בגליציה" ("Finding your Jewish Roots in Galiacia"). שניהם באנגלית, שניהם פורסמו בידי 'אבותינו'. וכמובן, במשך יותר מעשרים שנות פרסומו, 'אבותינו' פרסם מאמרים רבים על מחקר באזור זה. אפשר למצוא את המפתח למאמרים שלנו באתר: www.Avotaynu.com. תשובות לשאלות של בתיה4: 1. האם ניתן לדעת לפי שם המשפחה מתי המשפחה קיבלה את השם ומאיזה אזור או ארץ המקור של המשפחה? לדוגמה, HAFTER ו- EISNER. שתיהן מגליציה. רישומי משפחת הפטר נמצאים בעיקר בכפר Tyszkowce במחוז סטאניסלבוב בגליציה ברישומי JRI ולא נמצאים במקומות אחרים. תשובה: ספרו של אלכסנדר ביידר (Alexander Beider) שהתפרסם בעת האחרונה על שמות יהודים בגליציה הוא המקור למידע על שמות משפחה. במבוא לספרו הוא מתאר את התהליך (והשנה) של שם מאומץ. הוא מספר גם על משמעויות השמות והמקומות בהם היו נפוצים ביותר באותן שנים. אם הוא מצא הפטר ואייזנר ב-Tyszkowce ולא הזכיר כל מקום אחר, אזי הגיוני לחפש שם. כמובן, אם את יודעת שבן הפטר או אייזנר מסוים חי במקום אחר, מובן שעלייך לחפש אותו. 2. פייבל הפטר Feiwel HAFTER (1815-1890) היה בעל אדמות בכפר Tyszkowce במחוז סטאניסלבוב בגליציה. הרישום המוקדם ביותר של בן משפחה ב-JRI הוא משנת 1866. האם ואיך אפשר למצוא רשימה המאפשרת לדעת מתי הוא הפך להיות בעל אדמות ואיפה גר קודם ? תשובה: רישומי בעלות על קרקע (לא מאונדקסים ב-JRI-Poland) נמצאים בארכיוני לבוב. עלייך לכתוב להם ולשאול כיצד תוכלי לברר על בעלות על קרקעות בכפר זה. ביחס ל-JRI-Poland, חשוב להבין מה זה בדיוק (ומה לא). רשימה זו משקפת רק מפתוח שכבר נעשה. אין בו דבר על רישומים שייתכן שקיימים אך לא מופתחו. לכן, המחקר המעמיק תמיד בודק את כל המקורות. כיד למצוא את הרשימה המקוונת המעודכנת ביותר של רישומי גנאלוגיה יהודית בארכיונים באזור זה, בדקי באתר של מרים ויינר www.rtrfoundation.org.. ייתכן מאוד שבארכיוני לבוב או בארכיונים בוורשה יש רישומים קודמים. עלייך גם להתוודע אל שיטת "cachement" לתיעוד רישומי יהודים מהמאה ה-19 באזור זה והמתוארת במקורות הכלליים הנזכרים למעלה. בקצרה, רישומי יהודים מכפרים קטנים תועדו בערים סמוכות גדולות יותר. אם אין באתר של ויינר דבר המזכיר את Tyszkowce, שלחי שאלה ל-Galicia Sig (באנגלית) ושאלי אם מישהו מכיר. אם עדיין לא עשית זאת, בדקי בספר יזכור של Tyszkowce. יש עותק ב'יד ושם'. חברי הוועדה, חלקם חיים בישראל, יוכלו לספר לך היכן הרישומים נאספו. 3. האם ואיך אפשר למצוא מי היו המשפחות שיושבו בכפרים במזרח גליציה כדי לעסוק בעבודה חקלאית באמצע המאה ה-19? תשובה: קיימים רישומים, אך האם את יודעת את שמות הכפרים? הדבר יהיה הכרחי למחקר נוסף. חיים פרידמן, שגר בפתח תקווה, ערך מחקר מקיף על כפרים חקלאיים אלה וייתכן שהוא יוכל לכוון אותך הלאה. מישהו שגר במוסקווה גם ערך מחקר מקיף על הנוסף. 'אבותינו' פרסם מאמר שלו (עם מראי מקום) לפני כמה שנים. בדקי במפתח המקוון את שם המאמר, השנה והגיליון. אז תוכלי להזמין את הגיליון מ'אבותינו' או לחפש אותו בספריות בישראל. תרגמה: אסנת חזן