אירוח משפחתי: ענת ומעיין רוזן

[ארנון הרשקוביץ]

../images/Emo41.gifאירוח משפחתי: ענת ומעיין רוזן

שלום רב

אנו פותחים כבר עכשיו את שרשור השאלות לענת ולמעיין, עבור האירוח שיתקיים ביום ב', 6.9.04, בין השעות 21.00-20.00. האירוח יעסוק בנושא עבודת "שורשים" ובנושא מסע השורשים שערכו. כל הפרטים - כאן. ארנון

 

[חוה3]

ענת, מה גרם לך להתחיל

במחקר שורשי משפחתך?

 

[רחל ויטלסון]

אותה שאלה למעין?

 

[מעיינר]

לרחל

מה שבעצם גרם לי להתחיל הייתה המשימה מבית הספר. את העבודה התחלתי קצת יותר משנה. כאשר אמא אמרה לי שבשנת הלימודים הבאה (אז זה היה כיתה ז') נעשה עבודת שורשים, אמא הציעה שאתחיל בחופש משום שתמיד העבודות האלו מלחיצות אותי. את הרעיון קיבלתי בשימחה. לפני שהתחלתי, אמא אמרה שהיא ואחותה החילו לפני הרבה שנים חקרו קצת את השורשים והסכמתי בשימחה להצעה. בעזרת אמא שפיקחה על העבודה הייתי יושבת כל יום על המחשב ומקלידה את מה שהיא ואחותה רשמו לפי שנים. אחר כך הלכנו לדברים יותר מחקרים, שאלונים, כתיבת פרקים, ועוד המון מחקרים וכן הלאה. חוץ מזה, כל הסיפורים שאמא סיפרה, על עלייתה ארצה של המשפחה, על ניצולי השואה, ועל אלה שלא ניצלו, גרמו לי להרגיש, שמישהו חייב להנציח את אותם הסיפורים, כי אני לא אזכור, ואם כך איך הם יעברו מדור לדור.

 

[ענתר]

במחקר שורשי משפחתי

התחלתי עם אחותי בשנת 1979 כאשר רצינו לחגוג לסבי מצד אמי יום הולדת אלו הם חייך. התחלנו לראיין חברים שלו ולאסוף נתונים והרחבנו באיסוף הנתונים גם לסבתה ולסבא וסבתה מצד אבי. אך לצערי לא הצלחנו להתארגן לחגוג את יום ההולדת, וזנחנו את הנושא. לשמחתי רוב החומר נשאר עד היום, לקלסר הקטן שבו שמרנו את החומר אני מתיחסת היום כאל אוצר משפחתי. לצערי שתי בנותי הגדולות לא עשו עבודות שורשים, והן הנכדות והנינות הראשונות במשפחה. למעיין עוד שלושה בני דודים גדולים מימנה שעשו את עבודות השורשים כהבנתם, כך שמעייני הייתה צריכה להתחיל מההתחלה. בחופש הגדול שלפני כיתה ז' הצעתי לה להתכונן לעבודת השורשים ולהתחיל להדפיס את הכתוב בכתב יד בקלסר הקטן. לשמחתי הרבה מעייני נכנסה לכך עמוק, וכך ההתלהבות שלה דירבנה אותי להכנס גם לעבודת המחקר.

 

[ענתר]

מכוון לחווה

 

[אוהבת האחת]

אהלן,

עכשיו העץ ודאי גדול יותר ועמוס ענפים. מה הכי ריגש אותך במסגרת המחקר הזה ומה הכי הכי למדת מכל זה??? כל טוב.

 

[סיגליהיא]

ואני באתי רק לחבק ../images/Emo24.gif

ולעודד...... GO ANTAR, GO ANTAR אוהבים אותך יקירה.

 

[ענתר]

לסיגליהיא חיבוק בחזרה

התפוז עובד אצלי מאוד לאט עכשיו.

 

[מעיינר]

לאוהבת

טוב, אני לא ממש בנאדם רגשני. אבל אני יכולה לומר שבמכתבה של שושנה, (מכתב של 10 עמ' שביסס חלק גדול מהעבודה על מש' רשקס) היא סיפרה על לייזר (סבא רבא רבא רבא שלי)שנרצח בדרכו חזרה מבית הכנסת אל המאפייה של המשפחה. במכתבה היא סיפרה על כל משפחה ומשפחה (מזכרונה כמובן) שנרצחה בשואה על ידי הנאצים או הליטאים ולאחר שאמרה (נאצים וליטאים) היא הוסיפה "ימך שמם וזכרם". אני ואמא התחלנו להגיד יחד את זה, כמקהלה. חוץ מזה, שמיעת כל הסיפורים הללו, על המשפחה, על השואה, העליה הלאה, והחיים אז, הייתה ממש מפתיעה, ולשמוע על כל נרצחי השואה. למדתי המון, אבל בעיקר למדתי על החיים בארץ של פעם. אצלי נולדו שני סבים וסבתא בארץ ובפרק על סבים וסבתות למדתי המון על השנים לפני קום המדינה ואחריה. מהסבתא השניה שלי, שבאה מרומניה למדתי על החיים בחו"ל. מהדודה של אבי, למדתי על העליה לארץ, גנבת הגבולות, והקמת ישובים.

 

[אוהבת האחת]

../images/Emo50.gifאיזה יופי! ../images/Emo24.gif,מעיינר

 

[sabajakov]

נסיון העבר מלמד שדוקא בנושא

לימודי המלווה גם במטען רגשי לא קטן, מספר לא מבוטל של תלמידים, "מורח" את העבודה, בגלל קושי בהתמודדות עם ראיונות אישים, בגלל הקושי להציג בעבודה "משפחה מפוארת" ועוד סיבות רבות. חלק מהעבודות מועתקות מהאחים הבוגרים. האם לאור הבדלי הרמות הגדולים בין העבודות, כדאי להשקיע דוקא בנושא הזה? (אני אבא ל-5 בוגרים, וסבא ל-12 נכדים, רובם אחרי עבודת שורשים)

 

[ענתר]

לסבא יעקב

כאמא וכאחת שבעברה הרחוק למדה חינוך, אם הייתה לי השפעה על משרד החינוך הייתי משנה את דרכי העבודה על הנושא. הייתי מלמדת אותו בכיתה יא לקראת המסע לפולין, מנסיוני עם הבנות הגדולות בגיל זה הם יותר בוגרים ונפתחים לנושא. בגיל זה הם גם ניגשים לבגרויות בהסטוריה, ולדעתי כאשר חומר הלימוד הופך להיות גם אישי יותר הוא מופנם יותר. מורה להיסטוריה יכול להתכונן מראש ולדעת לאיזה תלמיד יש שורשים הנוגעים לאחת העליות, לאחת המדינות להקמת ישוב וכו' ואותו תלמיד ירצה על הנושא בכיתה. אני משוכנעת שבמבחן בגרות הכיתה הזו לא תשכח את החומר שיובא לה על ידי תלמיד שהנושא נוגע לו אישית.

 

[לוטקה]

מסכימה לחלוטין

בגיל 12-13 הילדים נמצאים בשלב התפתחותי מאד אגוצנטרי שלא מאפשר להם לצאת מהבועה הפנימית שלהם ולהתעניין במי שאינו במעגל המיידי של החברים או בני המשפחה הקרובים ביותר. לכן כל כך מתסכל לעשות את הפרוייקט בגיל הזה וכל העניין מוחמץ.

 

[מעיינר]

לסבא יעקב

לדעתי בכלל לא מומלץ להפסיק את עבודת השורשים בביה"ס. ראשית זו היא הסיבה שבגללה התחלתי את עבודת השורשים. גם הילדים ש"מורחים" את העבודות שלהן, לומדים המון על כתיבה, אמנם מעט על משפחתם מאשר שנדרש אבל הם לומדים משהו. חוץ מזה, אם אתה שואל מדוע אני לא "העתקתי" מאחיותי, ראשית הם לא עשו, אז לא יכולתי, (אחת הסיבות שהיה לי חשוב לעשות את העבודה, כי תולדות המשפחה לא תועדו לפני כן) אבל גם אם הם היו כותבות עבודת שורשים , לא הייתי מעתיקה, אלא מוצאת מידע בעבודתם כמו ממאמרים ותמיד הייתי מחפשת, ומוצאת מידע חדש.

 

[ענתר]

גם אני חושבת ככה, רק קצת אחרת...

לדעתי בכיתה ז' צריך לעשות עבודת שורשים ולאחר מכן בכיתה י'א לפני הנסיעה לפולין לעשות עבודה יותר גדולה על על הנושא של המשפחה שבאה מפולי.

 

[T a m a r l]

מעיין, חוקרת צעירה

מעיין, מה גרם לך להתחיל בעבודת שורשים - זה ברור - בי"ס. אבל מה שמעניין זה מה גרם לך להכין לבית ספר עבודה כל כך יסודית, מה גורם לך להמשיך עם זה, מי לקח את מי למסע שורישים בטרנסילבניה, את אמא או סבתא.

 

[מעיינר]

לתמרל

ביה"ס אכן גרם לי להתחיל את עבודת השורשים, אבל אם לומר את האמת המורה שלי בכיתה שכביכול הייתה אמורה ללוות את התהליך, לי כמעט ולא עזרה, היא ניסתה, אבל היא לא נתנה לי יד חופשית כדי לעבוד על הפרק, אני הרגשתי בכל אופן שהיא יותר דיכאה את הרעיונות שלי, וגרמה לי לחשוב שאני חיבת להשאר בכללים (חוץ מזה הייתי חייבת להישאר במגבלות הזמן של הגשת הפרקים) מה שגרם לי לרצות להמשיך בעבודה היו, כל הסיפורים שאמא סיפרה, על עלייתה ארצה של המשפחה, על ניצולי השואה, ועל אלה שלא ניצלו, גרמו לי להרגיש, שמישהו חייב להנציח את אותם הסיפורים, כי אני לא אזכור, ואם כך איך הם יעברו מדור לדור. בקשר למי לקח את מי לטיול שורשים בטרנסילבניה, התשובה היא כזאת: סבתא שלי שמעה שבן דוד של אמה הולך עם משפחתו לטרנסילבניה לבקר את קבר סבו היא אמרה "גם אני רוצה", כאשר אמי שמעה זאת היא גם אמרה "גם אני", וכשאני שמעתי זאת אמרתי "גם אני רוצה לבוא". אז זה היה בערך ככה.

 

[טלג הצפונית]

הקשר מאז שחזרתן

האם אתן בקשר עם המדריך המקומי (ליוש?) דרך האינטרנט ? איך הוא התרשם ומה למד מה"מסע" ? האם זה תרם ללימודיו ?

 

[ענתר]

לטלג הצפונית

אנחנו בקשר אימל עם לויוש, אם כי כרגע הוא עסוק כתיבת התיזה לעבודת הדוקטורט שלו, ולכן כרגע הקשר דומם. ללימודיו תרם החלק בו חיפשנו יחד אתו קברים, דרכנו הוא למד על חלק מהקיצורים הכתובים על הקברים. אם כי כיום לאחר שיעוריו של א 77 אני יודעת יותר.