ברוכה הבאה לפורום, ניצה

[lutz2]

שלום ניצה(אם לא פיספסתי אותך)

שמי יהודה וברצוני לשאול! אני נולדתי בגרמניה ב1934 בגיל שלש הופרדתי מהורי הבייולוגים והובאתי שנה אחרי כן ארצה.בדרך כלל יש לי זיכרון פנומנלי מה שקרה לפני שנים וגם את הילדות שלי אני דוכר הייטב.אך מה שאנני זוכר זה את הורי הבייולוגי ואחיותי שכניראה ניספו בשואה אין לי שום מושג איך הם ניראו והתקופה הזו נמחכה לי לגמרה האם יש לזה איזה הוקוס פוקוס? אני מתאר לעצמי מה תהיה תשובתך,אך במדע של היום אני מוכן להיות שפן, בברכה יהודה

 

[nitza3]

זיכרונות מהילדות הרכה

יהודה שלום, צדקת. אין לי הוקוס פוקוס. אבל יש לי תשובה לגבי הקושי שלך להיזכר בהוריך הביולוגיים. הקושי להיזכר באירועים מתחת לגיל שלוש מצוי אצל כולנו, ומכונה על ידי חוקרי הזיכרון בשם "שיכחת הילדות הרכה". קיימים מספר הסברים לתופעה זו: חוסר בשלות של המערכת המוחית, כלי קליטה שונים בגיל הרך מאלה שבגיל מאוחר יותר (כמו שפה מפותחת), וגם: ההנחה כי עיצוב הזהות העצמית מתרחש בסביבות גיל שלוש ולכן רק מגיל זה יש זיכרון של האני (זיכרון אפיזודי). צר לי, אך כנראה שלא ניתן לרענן או להגיע לזיכרונות מגיל כה צעיר. שלך, ניצה אייל

 

[ארנון הרשקוביץ]

../images/Emo51.gif לניצה על אירוח מאלף שוודאי

פתח לרבים מאתנו צוהר לאופקים חדשים ולנקודת מבט מעניינת על זכרונותיהם של אנשינו. בשיחת טלפון מסכמת, ביקשה ניצה להבהיר כי עיסוק עם זכרונותיהם של אנשים אינו עיסוק בהיסטוריה, אלא באופן בו היא משתקפת על ידם. הזכרון יוצא מן ההווה ולא מן העבר

היסטוריה כותבים על בסיס מסמכים ותעודות. אבל, הסיפורים שמספרים לנו אנשינו, גם אם לא מתיישבים עם העובדות והמסמכים - אינם שקר ואינם בדיה, זהו הסיפור כפי שהם זוכרים אותו ולכן זהו הסיפור שלהם. שוב,

לניצה ולכל מי שהשתתף באירוח, הצעות נוספות לאירוחים יתקבלו תמיד בברכה

לילה טוב, ארנון

 

[ארנון הרשקוביץ]

../images/Emo24.gifברוכה הבאה לפורום, ניצה../images/Emo39.gif

אני שמח לארח כאן את ניצה איל, ואני בטוח כי נחכים כולנו

ארנון