לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1279312,793 עוקבים אודות עסקים

פורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

הנהלת הפורום:

אודות הפורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

לצפיה ב-'ברוך הבא, גור, לפורום'
ברוך הבא, גור, לפורום
<< ההודעה הנוכחית
06/06/2004 | 20:58
43
155
ערב טוב,

אני מברך את גור עם הגיעו לאירוח בפורום שלנו. אני מאחל לכולנו אירוח פורה ומעניין

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'שאלות לד"ר גור אלרואי'
שאלות לד"ר גור אלרואי
06/06/2004 | 11:47
42
21
שרשרו לכאן את שאלותיכם לקראת האירוח של הד"ר גור אלרואי, בנושאי ההגירה ממזרח-אירופה ועל הקשר ההדדי בין גנאלוגיה והיסטוריה.

האירוח יתקיים הערב, יום ראשון, 6/6/2004 בין השעות 21:00-22:00.

שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'בנושא הגירה מגליציה בסוף המאה ה-19'
בנושא הגירה מגליציה בסוף המאה ה-19
06/06/2004 | 11:57
7
8

לפי "ספור משפחתי" ולפי אימות לכך שנמצא בספר ישן, סבא וסבתא (רבא-רבא) שהתגוררו באזור ויזניץ' חיתנו את ילדיהם וכנראה שבערך ב-1890 החליטו "ללכת למות בירושלים". זה המשפט שזקני המשפחה חזרו עליו.

ידוע לנו כי הסבתא נהרגה בתאונה ונקברה בצפת (קברה עדיין לא אותר בוודאות) והסבא - המשיך לירושלים ונקבר ב-1907 בהר הזיתים (גילוי מהחודש שעבר).

מה היה המסלול המועדף או מה הדרכים שבהם ניתן היה להגיע אז לארץ וכמה זמן זה לקח?

מקווה שאלו שאלות בתחום מחקריך.

תודה רבה.

שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה מליטא לארה"ב'
הגירה מליטא לארה"ב
06/06/2004 | 12:17
1
13
בתקופת מחקרך (מקביל לעלייה השנייה) -
א. מהיכן (נמל) בד"כ הפליגו?
ב. לא מצאתי אותות חד-משמעיים באתר של אליס איילנד ולא באלה ש"על יד" - בלטימור וכו'.
יש לך עוד מקורות מידע???
ג. האם נתקלת בתופעה בה אנשים שאבותיהם נקראו בשמות לא להם (בתקופת הקנטוניסטים) - שבו, כשהיגרו - לשם המשפחה הנכון, המקורי?
תודה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה מליטא לארה"ב'
הגירה מליטא לארה"ב
06/06/2004 | 21:05
13
מהמאגרי מידע שברשותי ניתן לקבל תמונה על נתיב ההפלגה מליטא לארה"ב. הרוב המוחלט של המהגרים באימפריה הרוסית בכלל ומליטא בפרט היגרו מנמל המבורג ומנמל ברמן. בשנת 1905 נפתח הנמל בליבאו (לטביה) דבר שחסך למהגרים חציית גבולות בינלאומיים ועד מלחמת העולם הראשונה עלה בהתמדה מספר המהגרים שהפליגו דרך ליבאו. מיעוט מקרב המהגרים הפליגו מאמשטרדם ורוטרדם. בשנות השמונים של המאה התשע העשרה - בטרם נפתחו הקווים הישירים לארה"ב רבים מהמהגרים הפליגו תחילה לאנגליה ומשם לניו יורק.

אין ברשותי מידע על שמות בתקופת הקנטוניסטים.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אימי,שרה וייסר,ספרה על סבי'
אימי,שרה וייסר,ספרה על סבי
06/06/2004 | 12:56
2
7
אייזיק וייסר,שבשנות ה-20 של המאה הקודמת ,הוא הגיע לארץ ישראל
לצורך רכישת נכס כלשהו ושב ללודז' .איפה נרשמה כניסתו ויציאתו מהארץ ?

תודה
דני
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'כנ"ל, אחות אבי ומשפחתה הגיעו'
כנ"ל, אחות אבי ומשפחתה הגיעו
06/06/2004 | 13:05
5
לארץ וחזרו ללודז'.
בארכיון הציוני נתבקשתי למסור תאריך ואם לא לפחות שנה .
לצערי אבי לא זוכר את השנה .
כיצד ניתן למצוא פרטים נוספים?

תודה,
רחל
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אייזיק וייסר'
אייזיק וייסר
06/06/2004 | 21:12
7
לצערי אין רשומים מקיפים על הנכנסים לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה. ברשותי רשימות שמיות של כמה מאות מהגרים שהפליגו מגליציה בשנים 1914-1912. השמות מצויים בנספח של עבודת הדוקטורט שלי. ניתן לעיין בו בספרייה הלאומית בירושלים ובהר הצופים. לגבי שנות העשרים ממולץ לפנות לארכיון הציוני המרכזי (המדור לחיפוש קרובים) והם יכולים לאתר מהגרים שהגיעו מראשית תקופת המנדט ועד שנות השישים של המאה העשרים. נתונים על יציאה כמעט ואין. בכל זאת אני ממליץ לעיין החטיבות s3 ו s4 (בארכיון הציוני. ניתן למצוא בהם אלפי שמות של מהגרים לפי אוניות.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה מגליציה לארץ ישראל'
הגירה מגליציה לארץ ישראל
06/06/2004 | 21:00
4
נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן:

חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה יפו. מנמל טרייסט יצאה בכל יום ראשון בשעה 13:00 בצהריים, וביום שני בשעה 16:00 אחר הצהריים הגיעה לגרבוזה לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי, והגיעה אליה באותו היום בשעה 11:00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15:30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד, והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7:00 בבוקר. בשעה 19:00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7:00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection).

עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים.

כמו כן אני ממליץ לקרוא את ספרו של ש"י עגנון 'תמול שלשום' ולהתחקות אחר מסעו של יצחק קומר מגליציה לארץ ישראל. יצירה ספרותית שמעוגנת במציאות היסטורית.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'ההגירה מגליציה לארץ ישראל'
ההגירה מגליציה לארץ ישראל
06/06/2004 | 21:07
5
נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן:

חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה יפו. מנמל טרייסט יצאה בכל יום ראשון בשעה 13:00 בצהריים, וביום שני בשעה 16:00 אחר הצהריים הגיעה לגרבוזה לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי, והגיעה אליה באותו היום בשעה 11:00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15:30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד, והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7:00 בבוקר. בשעה 19:00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7:00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection).

עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים.

כמו כן, אני ממליץ לקרוא את 'תמול שלשום' של עגנון ולהתחקות אחר מסעו של יצחק קומר מגליציה לארץ ישראל. יצירה ספרותית שמעוגמת במציאות היסטורית וניתן ללמוד ממנה רבות.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מאגרי מידע אודות המהגרים'
מאגרי מידע אודות המהגרים
06/06/2004 | 12:19
3
9
לד"ר אלרואי שלום,
התוכל להרחיב אודות מאגרי המידע שבנית במסגרת מחקרך?

תודה.

רחל
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מאגרי ידע'
מאגרי ידע
06/06/2004 | 21:22
2
16
בשנים האחרונות בניתי מספר מאגרים אשר באמצעותם אני מצליח לענות על שאלות רבות שעד היום לא ניתן היה לענות עליהם. הרוב המוחלט של המאגרים עוסק בהגירה היהודית בראשית המאה העשרים עד מלחמת העולם הראשונה. יש לזכור שאלה היו שנות השיא של ההגירה היהודית. שני מיליון מהגרים יהודים לערך היגרו ממזרח אירופה בפרק זמן של כעשר שנים בלבד.
המאגרים:
א. ההגירה לגאלווסטון טקסס (1914-1907): 5,000 איש מכל האימפריה הרוסית. בקרוב אני מעלה אותו על האינטרנט עם מנוע חיפוש.
ב. הפונים ללשכת המודיעין של החברה להתיישבות יהודית (יק"א). 6,000 מהגרים. בקרוב יעלה באינטרנט עם מנוע חיפוש.
ג. 1,000 פניות ללשכות המודיעין של שיינקין ורופין מראשית המאה העשרים ועד מלחמת העולם הראשונה. ניתן לעיין בשמות בעבודת הדוקטורט שלי. נמצאת בספריה הלאומית ובספריה בהר הצופים.
ד. חללי הגירוש מתל אביב יפו
ה. מאגר אגרגטיבי של 157,000 פניות ללשכת המודיעין של יק"א (ללא שמות). ניתן להתחקות באמצעתו אחר דפוסי ההגירה מתחום המושב. כלומר מאילו מקומות באימפריה הרוסית היגרו למקומות שונים בעולם.

אלה חמשתת המאגרים.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'האם רשימת חללי הגירוש נמצאת בעבודת'
האם רשימת חללי הגירוש נמצאת בעבודת
06/06/2004 | 22:38
1
5
הדוקטורט שלך?

והאם העתק של העבודה נמצא באוניברסיטת חיפה?

תודה
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'רשימת חללי הגירוש'
רשימת חללי הגירוש
06/06/2004 | 22:52
6
בניית מאגר המידע אינו חלק מעבודת הדוקטורט שלי. זהו מחקר חדש לחלוטין. אין העתק של עבודת הדוקטורט באוניברסיטת חיפה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מצטרפת לשאלה'
מצטרפת לשאלה
06/06/2004 | 12:19
3
2
הסבתה הגדולה עלתה מקובנה לישראל להקבר בהר הזייתים, קברה נמצא בחלקת הפרושים, אך לא מתועד בחלקת המחוקק. מתה ב- 2.9.1887

האם יש מקור לחקור על חייה בארץ? האגדה מספרת שחיה כ- 20 שנה בארץ.

האם יש ספרות על הנושא? לקרא על הדרך שבה עלו, כיצד חיו?
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מקובנה לארץ ישראל'
מקובנה לארץ ישראל
06/06/2004 | 21:24
2
5
אינני מכיר מקור שיכול לעזור לך בחיפוש אחר סבתך
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אבל מה על הדרך שעשו'
אבל מה על הדרך שעשו
06/06/2004 | 21:26
1
2
מהיכן יצאו מליטא, כיצד חיו בארץ, למצאה איני צריכה יש לי את הכתובת שלה
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'תלאות הדרך'
תלאות הדרך
06/06/2004 | 22:38
3
אני ממליץ לך לקרוא את הפרק השני בספרי אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים. בפרק תמצאי תשובה על הדרך. על תנאי החיים ברוסיה לנפי מלחמת העולם הראשונה מומלץ לקרוא את הפרק הראשון.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מאפייני מהגרים לעומת נשארים'
מאפייני מהגרים לעומת נשארים
06/06/2004 | 13:25
3
3

לגבי מהגרים ממזרח אירופה ליעדים מחוץ לישראל - האם ניתן לאפיין מה הבדיל ביניהם לבין הנשארים מבחינת מעמד כלכלי-חברתי, מידת שמירת המצוות, או מאפיינים אחרים?

מה ניתן להסיק לגבי משפחות שלא היגרו? האם מצבן היה קשה מדי כדי לשאת בעלויות המעבר, או להפך - מבוסס דיו כדי להמנע משינוי?
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה בתחומי המונרכיה'
הגירה בתחומי המונרכיה
06/06/2004 | 13:56
1
2
האם יש מחקרים חדשים על תנועות הגירה בתחומי המונרכיה האוסטרו הונגרית? אני מכירה רק מחקרים ישנים.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה פנימית'
הגירה פנימית
06/06/2004 | 21:35
5
יש מעט מאוד מחקרים על הגירה פנימית. יש בידי ההיסטוריונים מעט מאוד מקורות. שאול שטמפפר כתב מאמר על ההגירה הפנימית. ניתם לאתר את המאמר ברמב"י. יוסי גולדשטיין כתב על ההגירה הפנימית לדרום רוסיה (רוסיה החדשה) אמור להתפרסם בקרוב בכתב העת 'שבות'.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הנשארים'
הנשארים
06/06/2004 | 21:32
2
שאלתך חשובה ביותר!!! פרק שלם הקדשתי לסוגיה זו בספרי החדש שעוסק בהגירה היהודית לכל ארצות היעד. הספר עדיין לא ראה אור ואני מקווה לסיים אותו בקיץ. אחת השאלות המרכזיות שאני מנסה לענות עליהן היא מדוע במציאות כלכלית-פוליטית דומה יש כאלה שמהגרים ויש כאלה שלא. בכל זאת צריך לזכור שאומנם 2.5 מיליון יהודים היגרו אך הרוב המוחלט בחר שלא להגר. את התשובה ניתן למצוא על פני כל הספר ובכל זאת אנסה לענות בקצרה:
א. עניים מרודים, אנאלפבתים לא מהגרים. אין ביכולתם להתמודד עם קשיי המסע.
ב. גברים מהגרים יותר מנשים
ג. צעירים יותר ממבוגרים. 6 אחוז בסה"כ נכנסו לארה"ב בשנים 1924-1899. לארץ ישראל לעומת זאתף 22 אחוז.
ד. דתיים מאוד לא מהגרים. רבנים התנגדו להגירה לארה"ב. (בהקשר זה אני ממליץ לקרוא את הספר של קימי קפלן אורתודוכסיה בעולם החדש). ככל שהמשפחה פחות שומרת מצוות כך סיכוייה להגר גבוהים יותר.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירת יהודים מספרד לתורכיה / גלפולי'
הגירת יהודים מספרד לתורכיה / גלפולי
06/06/2004 | 13:52
1
5
אשמח לקבל כל מידע על הגירת יהודים מספרד לגליפולי שבתורכיה וכן על משפחת אלבכרי ביגוסלביה.
תודה
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מספר לתורכיה'
מספר לתורכיה
06/06/2004 | 21:35
7
אין בידי שום מידע על ההגירה מספרד לתורכיה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מיעוט מקורות לגבי העליה הראשונה'
מיעוט מקורות לגבי העליה הראשונה
06/06/2004 | 14:02
7
4
שלום, גור

מדוע מועטים הרישומים על העולים ארצה בתקופת העליה הראשונה

בפרט, האם יש סיכוי למצוא רשימות עולים/מבקשים/ממתינים מתקופה זה מרומניה

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'ועוד שאלה: על אמצע המאה ה-19 וקודם'
ועוד שאלה: על אמצע המאה ה-19 וקודם
06/06/2004 | 14:06
1
4
מחקרך מתחיל, אמנם, בשנת 1870, אך ידוע לנו כי היו עולים ארצה גם קודם לכן. במשפחתי, העליה הראשונה הידועה היא בשנת 1843, אך סיפור על ענף אחר גורס כי עלה ארצה אף קודם. שני ענפים אלו הגיעו ממזרח-אירופה (בילרוס/וילנה כנראה).

האם היו באותה תקופה רישומים על עליות ארצה בארצות המוצא או כאן בארץ?

האם ידוע על עליות "מאורגנות" באותה תקופה מאיזור אודסה (כיום באוקראינה): כמה אנשים ששכרו ביחד ספינה רעועה והפליגו איתה ארצה?

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מעתיק תשובתו של גור'
מעתיק תשובתו של גור
06/06/2004 | 21:57
4
אני מעתיק אותה כלשונה מכרטיסו האישי, שם היא מופיעה (ו להדס ח על ששמה לב לכך):

"ההגירה לארץ ישראל לפני 1870 מעוגנת במציאות היסטורית שונה לחלוטין. המניעים להגירה היו שונים לחלוטיןומכאן שתקופה זו אינה בתחום מחקרי. לא ידוע לי על רישומים של עולים לארץ ישראל עד שנת 1904."
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'העלייה הראשונה -נוסעי האוניה טטיס'
העלייה הראשונה -נוסעי האוניה טטיס
06/06/2004 | 15:24
1
9
שלום ,גור בהמשך לשאלת ארנון, האם יש מידע מדוייק שכולל את רשימת נוסעי האוניה טטיס, באוגוסט 1882 שהביאה כ-250 נוסעים מאגודות ההתיישבות ברומניה מייסדי ראש -פינה וזכרון -יעקב או שידוע לך היכן להשיג מידע זה.  
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'כנ"ל לגבי האוניות: דוניה ואיריס'
כנ"ל לגבי האוניות: דוניה ואיריס
06/06/2004 | 18:42
6
ידוע שהעולים בעליה הראשונה הגיעו ב 3 אורחות:
הראשונה המפורסמת , טטיס
ולאחריה דוניה ואיריס
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נתונים על העלייה הראשונה'
נתונים על העלייה הראשונה
06/06/2004 | 21:44
2
10
אין בידינו נתונים על העלייה הראשונה. בהקשר זה יש לציין שאין בידינו נתונים גם על ההגירה לארה"ב ויתר ארצות הים באותן שנים. רק בשנת 1899 החלו הרשויות האמריקאיות לשאול לגבי הזהות האתנית של המהגרים. הסיבה לכך פשוטה. במשך 44 שנות הגירה 1914-1870 היגרו כ- 2.5 מיליון מהגרים. חצי מיליון בלבד ב- 33 שנה (1903-1870. היקף ההגירה היה מצומצם 20,000 בממוצע לשנה. אף אחד עדיין לא התייחס ברצינות לתופעה שהתגברה רק בראשית המאה העשרים. 2 מיליון היגרו בעשר שנים 1914-1904. גל הגירה זה - חסר תקדים בהיקפו - הביא להקמת לשכות מודיעין שאגרו נתונים סטטיסטיים. גם במדינות היעד החלו להערך לקליטת המהגרים (לא רק יהודים)ולרשום אותם באופן מסודר. מסיבה זו יש לנו יותר נתונים על ההגירה בראשית המאה העשרים.

עד כה לא מצאתי רשימות של עולים מרומניה לארץ ישראל בשנות השמונים של המאה התשע העשרה. יש התייחסות רבה לעלייה זו בעיתונות הרוסית של אותה תקופה (למשל הווסחוד.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אם יורשה לי , ויורשה לי אני רוצה'
אם יורשה לי , ויורשה לי אני רוצה
06/06/2004 | 22:05
1
10
לצאת חוצץ כנגד הקביעה שאין נתונים לגבי זהות אתנית בארה"ב עד 1899.
מצורף צילום של מאגרים באנססטרי לגבי כניסה לניו יורק בשנים 1890-91 עם זהות אתנית.

איל.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אופס, אני חוזר בי. התבלבלתי בין'
אופס, אני חוזר בי. התבלבלתי בין
06/06/2004 | 22:10
6
ארץ מוצא וזהות אתנית. כנראה בגלל זה אני לא חוקר באוניברסיטה.

איל.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אמריקע, פלשטינא וארגנטינה'
אמריקע, פלשטינא וארגנטינה
06/06/2004 | 16:07
3
4
כמו בהרבה משפחות טובות, כל אחד היגר לארץ אחרת.
מה היו המניעים / דרישות כניסה / גיל או מצב משפחתי שהשפיעו על ארץ ההגירה.
מדובר בעיקר בשנים המקבילות לעליה ראשונה/שנייה/שלישית.
תודה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'מהו ה"סימן ההיסטורי" לתחילת עליה 2?'
מהו ה"סימן ההיסטורי" לתחילת עליה 2?
06/06/2004 | 16:17
1
5
ומתי למעשה נסתיימה העלייה הראשונה?
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'פריודיזציה ובעברית תיקוף'
פריודיזציה ובעברית תיקוף
06/06/2004 | 21:57
55
נהוג לראות בתקופה 1903-1881 עלייה ראשונה. 1914-1904 עלייה שנייה. למעשה לארץ ישראל היו שלושה גלי הגירה: הראשון בשנת 1882-1881; השני 1891-1892 והשלישי בשנת 1904. לפי דעתי את השנים 1914-1881 יש לראות כתקופה אחת. התיקוף המקובל נעשה במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת ע"י חלוצי העלייה השלישית וותיקי העלייה השנייה החלוצית. המונחים "עלייה ראשונה" או "עלייה שנייה" הם לא בני הזמן אלא המצאה מאוחרת יותר. לכן אין שום איורע מסויים שפתח את תקופת העלייה השנייה, מלבד כמה צעירים שהחליטו לייחד את עצמם. אם את מעוניינת להרחיב בנושא אני ממליץ לך לקרוא את המבוא בספרי 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים'.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אמריקה, א"י וארגנטינה'
אמריקה, א"י וארגנטינה
06/06/2004 | 21:51
6
שאלה ארוכה ומורכבת. כדי לחסוך בזמן אני פשוט ממליץ לך לקרוא את הפרק השני בספרי 'אימיגרנטים: ההגירה לארץ ישראל בראשית המאה העשרים'. שם תמצאי תשובות לכל שאלותיך (כולל על הגירה לארה"ב)
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'בנושא הגירה מרומניה בתקופה'
בנושא הגירה מרומניה בתקופה
06/06/2004 | 16:19
1
7

של סוף המאה התשע עשרה תחילת המאה העשרים. האם נעשה רשום לגבי עולים

מאזור זה, כמו רשום דרכונים או כל רשום אחר בארץ המוצא או

פה בארץ?
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'רישום מהגרים'
רישום מהגרים
06/06/2004 | 22:00
8
אני מניח שנעשה רישום של מהגרים. לרוב המהגרים היו צריכים להפקיד את דרכונם בנמל יפו ובתמורה קיבלו פתקה אדומה (תזכרה). לצערי עד היום לא מצאתי רישומים של הממשל העותואמני. כן יש בידי רישומים של מהגרים שיצאו מנמל אודיסה לארץ ישראל, אך אלה נתונים אגרגטיביים ולא שמיים.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה למצריים'
הגירה למצריים
06/06/2004 | 19:02
2
6
סבא רבא של בעלי היגר ממזרח אירופה (לא ברור בדיוק מהיכן) עם משפחתו למצריים ב- 1905. באותה תקופה, פחות או יותר, הגיעה  מוינה למצריים גם המשפחה מהצד השני של בעלי.
האם באותה תקופה מעבר למצריים, ולא לפלסטינה, היה מקובל ומדוע?
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הגירה למצרים'
הגירה למצרים
06/06/2004 | 22:20
1
7
הסיפור האישי שלך בהחלט הגיוני. המסע מהאימפריה האוסטרו-הונגרית לארץ ישראל עבר דרך מצרים.

נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן:

חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה יפו. מנמל טרייסט יצאה בכל יום ראשון בשעה 13:00 בצהריים, וביום שני בשעה 16:00 אחר הצהריים הגיעה לגרבוזה לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי, והגיעה אליה באותו היום בשעה 11:00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15:30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד, והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7:00 בבוקר. בשעה 19:00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7:00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection).

עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים.

כיוון שמצרים באותה תקופה הייתה הרבה יותר תוססת מארץ ישראל סביר להניח שנשאר שם.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/06/2004 | 22:25
4
לצפיה ב-'הסיבות הבולטות להגירה במזרח אירופה'
הסיבות הבולטות להגירה במזרח אירופה
06/06/2004 | 20:37
2
6
מה ידוע על אותן סיבות להגירה במזרח אירופה.
האם היו אזורים שמהם הרבו להגר ולאילו ארצות במיוחד העדיפו לנדוד.
האם הנדידה מאפיינת משפחות מרובות ילדים, או שהנדידות אפיינו את היהודים בכלל.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הסיבות להגירה'
הסיבות להגירה
06/06/2004 | 22:30
1
7
בקרוב אני עומד לסיים כתיבת ספר שעוסק בהגירה היהודית. היו גורמי מאקרו וגורמי מיקרו. גורמי המאקרו:
א. גידול דמוגרפי מואץ. במשך מאה שנה (1900-1800) גדלה אוכלוסיית אירופה פי שניים. מספר היהודים לעומת זאת גדל פי חמישה. בשנת 1800 היו במזרח אירופה מיליון יהודים ובשנת 1897 5 מיליון.
ב. תהליך עיור. המהפכה התעשיית מתחילה ברוסיה במהלך שנות השבעים של המהאה התשע העשרה ומגיעה לשיא בשנים 1900-1890. היהודים עוברים לערים ומוצאים שם מציאות כלכלית קשה.
ג.התפתחות בתחבורה ההמונית. תחילה תשתית רכבות ולאחר מכן אוניות קיטור שחוצות את האוקיאנוס בארבעה עשר יום בממוצע.
ארצות יעד שמוכנות לקלוט את המהגרים. היה זה צירוף היסטורי נדיר בין יבשת אירופה צפופה וענייה שתושביה ביקשו לצאת ממנה, מול יבשת אמריקה ריקה שביקשה ידיים עובדות.

באזורים שגורמי המאקרו פעלו ביתר שאת שיעור ההגירה היה גבוה (ליטא ורוסיה הלבנה) באזורים שגורמי המאקרו היו זניחים יחסית שיעורי ההגירה היו נמוכים (רוסיה החדשה).

אחד המאפיינים של ההגירה היהודית הוא המשפחתיות שבה. 40 אחוז מהמהגרים היו נשים, רבע מהנכנסים היו ילדים. הייתה זו הגירה לצמיתות. אצל עמים אחרים (מלבד האירים) שיעור נמוך מאוד של נשים וילדים היגר.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-' לגור על האירוח המרתק'
לגור על האירוח המרתק
06/06/2004 | 22:46
3
ותודה להדס ח ולאה טייכר על ההמלצות ועל היוזמה.

למרות שחזר והמליץ לעיין בספרו (לא מסיבות מסחריות, אלא כיוון שהזמן והמקום קצרים כאן לכל התשובות...) - הצעי לי גור שהמתעניינים מבינינו יעיינו גם בעבודת הדוקטורט שלו (באונ' י-ם), שם נמצאות גם רשימות שמיות בנספחים.

לגור,
ארנון
שורשים משפחתיים >>

הודעות אחרונות

22:44 | 20.10.19 מירונו
19:11 | 20.10.19 אורחים בפורום
16:35 | 20.10.19 אורחים בפורום
05:13 | 19.10.19 assafni
11:28 | 18.10.19 שרי סילבר
17:16 | 15.10.19 מר נבו
13:39 | 15.10.19 גדילב
20:04 | 14.10.19 krabchevsky
13:13 | 14.10.19 אורחים בפורום
09:50 | 14.10.19 deebeebee
19:42 | 13.10.19 ארנון הרשקוביץ
07:46 | 13.10.19 Brightvivian

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ