ברוך הבא, גור, לפורום

[yehudad]

שאלות לד"ר גור אלרואי

שרשרו לכאן את שאלותיכם לקראת האירוח של הד"ר גור אלרואי, בנושאי ההגירה ממזרח-אירופה ועל הקשר ההדדי בין גנאלוגיה והיסטוריה. האירוח יתקיים הערב, יום ראשון, 6/6/2004 בין השעות 21:00-22:00.

 

[bilen]

בנושא הגירה מגליציה בסוף המאה ה-19

לפי "ספור משפחתי" ולפי אימות לכך שנמצא בספר ישן, סבא וסבתא (רבא-רבא) שהתגוררו באזור ויזניץ' חיתנו את ילדיהם וכנראה שבערך ב-1890 החליטו "ללכת למות בירושלים". זה המשפט שזקני המשפחה חזרו עליו. ידוע לנו כי הסבתא נהרגה בתאונה ונקברה בצפת (קברה עדיין לא אותר בוודאות) והסבא - המשיך לירושלים ונקבר ב-1907 בהר הזיתים (גילוי מהחודש שעבר). מה היה המסלול המועדף או מה הדרכים שבהם ניתן היה להגיע אז לארץ וכמה זמן זה לקח? מקווה שאלו שאלות בתחום מחקריך. תודה רבה.

 

[כוכה]

הגירה מליטא לארה"ב../images/Emo60.gif

בתקופת מחקרך (מקביל לעלייה השנייה) - א. מהיכן (נמל) בד"כ הפליגו? ב. לא מצאתי אותות חד-משמעיים באתר של אליס איילנד ולא באלה ש"על יד" - בלטימור וכו'. יש לך עוד מקורות מידע??? ג. האם נתקלת בתופעה בה אנשים שאבותיהם נקראו בשמות לא להם (בתקופת הקנטוניסטים) - שבו, כשהיגרו - לשם המשפחה הנכון, המקורי? תודה.

 

[alroey]

הגירה מליטא לארה"ב

מהמאגרי מידע שברשותי ניתן לקבל תמונה על נתיב ההפלגה מליטא לארה"ב. הרוב המוחלט של המהגרים באימפריה הרוסית בכלל ומליטא בפרט היגרו מנמל המבורג ומנמל ברמן. בשנת 1905 נפתח הנמל בליבאו (לטביה) דבר שחסך למהגרים חציית גבולות בינלאומיים ועד מלחמת העולם הראשונה עלה בהתמדה מספר המהגרים שהפליגו דרך ליבאו. מיעוט מקרב המהגרים הפליגו מאמשטרדם ורוטרדם. בשנות השמונים של המאה התשע העשרה - בטרם נפתחו הקווים הישירים לארה"ב רבים מהמהגרים הפליגו תחילה לאנגליה ומשם לניו יורק. אין ברשותי מידע על שמות בתקופת הקנטוניסטים.

 

[דני ענבר 1]

אימי,שרה וייסר,ספרה על סבי

אייזיק וייסר,שבשנות ה-20 של המאה הקודמת ,הוא הגיע לארץ ישראל לצורך רכישת נכס כלשהו ושב ללודז' .איפה נרשמה כניסתו ויציאתו מהארץ ? תודה דני

 

[רחל ויטלסון]

כנ"ל, אחות אבי ומשפחתה הגיעו

לארץ וחזרו ללודז'. בארכיון הציוני נתבקשתי למסור תאריך ואם לא לפחות שנה . לצערי אבי לא זוכר את השנה . כיצד ניתן למצוא פרטים נוספים? תודה, רחל

 

[alroey]

אייזיק וייסר

לצערי אין רשומים מקיפים על הנכנסים לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה. ברשותי רשימות שמיות של כמה מאות מהגרים שהפליגו מגליציה בשנים 1914-1912. השמות מצויים בנספח של עבודת הדוקטורט שלי. ניתן לעיין בו בספרייה הלאומית בירושלים ובהר הצופים. לגבי שנות העשרים ממולץ לפנות לארכיון הציוני המרכזי (המדור לחיפוש קרובים) והם יכולים לאתר מהגרים שהגיעו מראשית תקופת המנדט ועד שנות השישים של המאה העשרים. נתונים על יציאה כמעט ואין. בכל זאת אני ממליץ לעיין החטיבות s3 ו s4 (בארכיון הציוני. ניתן למצוא בהם אלפי שמות של מהגרים לפי אוניות.

 

[alroey]

הגירה מגליציה לארץ ישראל

נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן: חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה יפו. מנמל טרייסט יצאה בכל יום ראשון בשעה 13:00 בצהריים, וביום שני בשעה 16:00 אחר הצהריים הגיעה לגרבוזה לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי, והגיעה אליה באותו היום בשעה 11:00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15:30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד, והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7:00 בבוקר. בשעה 19:00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7:00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection). עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים. כמו כן אני ממליץ לקרוא את ספרו של ש"י עגנון 'תמול שלשום' ולהתחקות אחר מסעו של יצחק קומר מגליציה לארץ ישראל. יצירה ספרותית שמעוגנת במציאות היסטורית.

 

[alroey]

ההגירה מגליציה לארץ ישראל

נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן: חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה יפו. מנמל טרייסט יצאה בכל יום ראשון בשעה 13:00 בצהריים, וביום שני בשעה 16:00 אחר הצהריים הגיעה לגרבוזה לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי, והגיעה אליה באותו היום בשעה 11:00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15:30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד, והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7:00 בבוקר. בשעה 19:00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7:00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection). עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים. כמו כן, אני ממליץ לקרוא את 'תמול שלשום' של עגנון ולהתחקות אחר מסעו של יצחק קומר מגליציה לארץ ישראל. יצירה ספרותית שמעוגמת במציאות היסטורית וניתן ללמוד ממנה רבות.

 

[רחל ויטלסון]

מאגרי מידע אודות המהגרים

לד"ר אלרואי שלום, התוכל להרחיב אודות מאגרי המידע שבנית במסגרת מחקרך? תודה. רחל

 

[alroey]

מאגרי ידע

בשנים האחרונות בניתי מספר מאגרים אשר באמצעותם אני מצליח לענות על שאלות רבות שעד היום לא ניתן היה לענות עליהם. הרוב המוחלט של המאגרים עוסק בהגירה היהודית בראשית המאה העשרים עד מלחמת העולם הראשונה. יש לזכור שאלה היו שנות השיא של ההגירה היהודית. שני מיליון מהגרים יהודים לערך היגרו ממזרח אירופה בפרק זמן של כעשר שנים בלבד. המאגרים: א. ההגירה לגאלווסטון טקסס (1914-1907): 5,000 איש מכל האימפריה הרוסית. בקרוב אני מעלה אותו על האינטרנט עם מנוע חיפוש. ב. הפונים ללשכת המודיעין של החברה להתיישבות יהודית (יק"א). 6,000 מהגרים. בקרוב יעלה באינטרנט עם מנוע חיפוש. ג. 1,000 פניות ללשכות המודיעין של שיינקין ורופין מראשית המאה העשרים ועד מלחמת העולם הראשונה. ניתן לעיין בשמות בעבודת הדוקטורט שלי. נמצאת בספריה הלאומית ובספריה בהר הצופים. ד. חללי הגירוש מתל אביב יפו ה. מאגר אגרגטיבי של 157,000 פניות ללשכת המודיעין של יק"א (ללא שמות). ניתן להתחקות באמצעתו אחר דפוסי ההגירה מתחום המושב. כלומר מאילו מקומות באימפריה הרוסית היגרו למקומות שונים בעולם. אלה חמשתת המאגרים.

 

[עדנה4]

האם רשימת חללי הגירוש נמצאת בעבודת

הדוקטורט שלך? והאם העתק של העבודה נמצא באוניברסיטת חיפה? תודה

 

[alroey]

רשימת חללי הגירוש

בניית מאגר המידע אינו חלק מעבודת הדוקטורט שלי. זהו מחקר חדש לחלוטין. אין העתק של עבודת הדוקטורט באוניברסיטת חיפה.

 

[ענתר]

מצטרפת לשאלה

הסבתה הגדולה עלתה מקובנה לישראל להקבר בהר הזייתים, קברה נמצא בחלקת הפרושים, אך לא מתועד בחלקת המחוקק. מתה ב- 2.9.1887 האם יש מקור לחקור על חייה בארץ? האגדה מספרת שחיה כ- 20 שנה בארץ. האם יש ספרות על הנושא? לקרא על הדרך שבה עלו, כיצד חיו?

 

[alroey]

מקובנה לארץ ישראל

אינני מכיר מקור שיכול לעזור לך בחיפוש אחר סבתך

 

[ענתר]

אבל מה על הדרך שעשו

מהיכן יצאו מליטא, כיצד חיו בארץ, למצאה איני צריכה יש לי את הכתובת שלה

 

[alroey]

תלאות הדרך

אני ממליץ לך לקרוא את הפרק השני בספרי אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים. בפרק תמצאי תשובה על הדרך. על תנאי החיים ברוסיה לנפי מלחמת העולם הראשונה מומלץ לקרוא את הפרק הראשון.

 

[talia olav]

מאפייני מהגרים לעומת נשארים

לגבי מהגרים ממזרח אירופה ליעדים מחוץ לישראל - האם ניתן לאפיין מה הבדיל ביניהם לבין הנשארים מבחינת מעמד כלכלי-חברתי, מידת שמירת המצוות, או מאפיינים אחרים? מה ניתן להסיק לגבי משפחות שלא היגרו? האם מצבן היה קשה מדי כדי לשאת בעלויות המעבר, או להפך - מבוסס דיו כדי להמנע משינוי?

 

[עב]

הגירה בתחומי המונרכיה

האם יש מחקרים חדשים על תנועות הגירה בתחומי המונרכיה האוסטרו הונגרית? אני מכירה רק מחקרים ישנים.

 

[alroey]

הגירה פנימית

יש מעט מאוד מחקרים על הגירה פנימית. יש בידי ההיסטוריונים מעט מאוד מקורות. שאול שטמפפר כתב מאמר על ההגירה הפנימית. ניתם לאתר את המאמר ברמב"י. יוסי גולדשטיין כתב על ההגירה הפנימית לדרום רוסיה (רוסיה החדשה) אמור להתפרסם בקרוב בכתב העת 'שבות'.