קצת אסקפיזם בימי קורונה - קיבלתי את תיק ההגירה שלו חיכיתי
אי שם בתחילת 2020 מצאתי שקיים תיק ההתאזרחות בבריטניה של סב-סבם של ילדיי. התיק חוסה תחת הגנת פרטיות עד 2034, אך ניתן להגיש בקשת חופש מידע ולבקש להפוך אותו זמין לציבור. הבקשה הוגשה ואושרה אחרי כמה עיכובים במהלך חודש פברואר. השלב הבא ממתינים 10 ימים עד שהתיק הופך לזמין. ואז...ניתן להזמין (בתשלום) חוקר מהארכיון הלאומי הבריטי שיבדוק האם קיים חומר לסריקה בתוך התיק. כעבור עוד כשבועיים מתקבלת תשובה: קיימים 26 דפים רלוונטיים בתיק. כמובן שלא התבצעה סריקה, רק בדיקה. כעת ניתן להזמין (בתשלום) עותק סרוק של התיק כעבור כשבועיים, הגיעו הסריקות למייל!! אדיר!
אז הנה חלק מהמצאים: נפתלי חיים גסטווירט או כמו שהוא נקרא בתיק ניית׳ן גסטווירט מגיש את הבקשה להתאזרחות ב1931, פקידי ההגירה כותבים לעצמם הערות על התיק, בין השאר ׳מדובר באדם עני׳ (לא הופתענו) וגם: ׳מציע למשוך אותו עוד 6 חודשים, נבחן את המועמד אם לא ינדנד כנראה שהוא לא ממש מעוניין ונסגור את הבקשה׳ יש בתיק גם הרבה התכתבויות הלוך ושוב בין המייצג שלו לבין המשרד אך מבחינה גנאולוגית זה אוצר.
בתיק מופיע סיכום בן 4 דפים של כל התחקיר, כך למשל הסבר על שם המשפחה שלו, הוא מזדהה בשם המשפחה של אביו, גסטווירט אך באופן רשמי נושא את שם משפחת אמו הולנדר כי ההורים התחתנו רק אצל הרב ולא בעיריה אז הוא נחשב כבנה של האם בלבד (תופעה נפוצה בגליציה) הלאה, כל הסטוריית המגורים באנגליה. ובנוסף שנת הלידה ומקום הלידה באוסטריה, אצל היהודים העיירה הזו נקראת דז׳יקוב כשם החסידות המפורסמת, בלעז השם אפילו לא דומה. וגם מפורט המקצוע שלו (יצרן הלבשה תחתונה!) וכל ההסטוריה התעסוקתית. הוא הגיע לאנגליה ב1913 כשהיה בן 14, למד את השפה האנגלית בלימודי ערב וביום עבד באיסט-אנד, הגטו היהודי של אותם הימים, כתופר לולאות לכפתורים כך עד גיל 17. התחקיר כולל גם את גובה שכר הדירה שהוא משלם שכולל בית מלאכה חנות ודירת מגורים בעלות של 85 פאונד לשנה. לא להתלהב, המחזור העסקי השנתי הוא כ450 פאונד והרווח שנשאר הוא כ150 פאונד. אישור האזרחות התעכב שנתיים בהם נדרש שוב ושוב להביא אישורי הכנסה. עוד מופיע בתחקיר פרטים על אשתו כולל תאריך ושם בית הכנסת בו התחתנו. וגם שמות ילדיו ותאריכי לידתם ביניהם הסבתא רבא של ילדיי.
אחרון חביב, הוא עובר בהצלחה מבחן בשפה האנגלית, הפקידים מקריאים לו גזיר עיתון והוא צריך לכתוב את הטסט בלי שגיאות ולחתום בשוליו וכן להקריא גזיר עיתון אחר, וכל זה מתועד בתיק! (צירפתי עותק של הדף הזה). סוף דבר כעבור כשנתים ב1933 לאחר טרטורים רבים הבקשה מתקבלת ונפתלי חיים מתאזרח בבריטניה. איזו תוספת נחמדה למחקר שלי, מחכה כבר לראות אם יאשרו גם את התיק השני שביקשתי להסיר ממנו חסיון.
אי שם בתחילת 2020 מצאתי שקיים תיק ההתאזרחות בבריטניה של סב-סבם של ילדיי. התיק חוסה תחת הגנת פרטיות עד 2034, אך ניתן להגיש בקשת חופש מידע ולבקש להפוך אותו זמין לציבור. הבקשה הוגשה ואושרה אחרי כמה עיכובים במהלך חודש פברואר. השלב הבא ממתינים 10 ימים עד שהתיק הופך לזמין. ואז...ניתן להזמין (בתשלום) חוקר מהארכיון הלאומי הבריטי שיבדוק האם קיים חומר לסריקה בתוך התיק. כעבור עוד כשבועיים מתקבלת תשובה: קיימים 26 דפים רלוונטיים בתיק. כמובן שלא התבצעה סריקה, רק בדיקה. כעת ניתן להזמין (בתשלום) עותק סרוק של התיק כעבור כשבועיים, הגיעו הסריקות למייל!! אדיר!
אז הנה חלק מהמצאים: נפתלי חיים גסטווירט או כמו שהוא נקרא בתיק ניית׳ן גסטווירט מגיש את הבקשה להתאזרחות ב1931, פקידי ההגירה כותבים לעצמם הערות על התיק, בין השאר ׳מדובר באדם עני׳ (לא הופתענו) וגם: ׳מציע למשוך אותו עוד 6 חודשים, נבחן את המועמד אם לא ינדנד כנראה שהוא לא ממש מעוניין ונסגור את הבקשה׳ יש בתיק גם הרבה התכתבויות הלוך ושוב בין המייצג שלו לבין המשרד אך מבחינה גנאולוגית זה אוצר.
בתיק מופיע סיכום בן 4 דפים של כל התחקיר, כך למשל הסבר על שם המשפחה שלו, הוא מזדהה בשם המשפחה של אביו, גסטווירט אך באופן רשמי נושא את שם משפחת אמו הולנדר כי ההורים התחתנו רק אצל הרב ולא בעיריה אז הוא נחשב כבנה של האם בלבד (תופעה נפוצה בגליציה) הלאה, כל הסטוריית המגורים באנגליה. ובנוסף שנת הלידה ומקום הלידה באוסטריה, אצל היהודים העיירה הזו נקראת דז׳יקוב כשם החסידות המפורסמת, בלעז השם אפילו לא דומה. וגם מפורט המקצוע שלו (יצרן הלבשה תחתונה!) וכל ההסטוריה התעסוקתית. הוא הגיע לאנגליה ב1913 כשהיה בן 14, למד את השפה האנגלית בלימודי ערב וביום עבד באיסט-אנד, הגטו היהודי של אותם הימים, כתופר לולאות לכפתורים כך עד גיל 17. התחקיר כולל גם את גובה שכר הדירה שהוא משלם שכולל בית מלאכה חנות ודירת מגורים בעלות של 85 פאונד לשנה. לא להתלהב, המחזור העסקי השנתי הוא כ450 פאונד והרווח שנשאר הוא כ150 פאונד. אישור האזרחות התעכב שנתיים בהם נדרש שוב ושוב להביא אישורי הכנסה. עוד מופיע בתחקיר פרטים על אשתו כולל תאריך ושם בית הכנסת בו התחתנו. וגם שמות ילדיו ותאריכי לידתם ביניהם הסבתא רבא של ילדיי.
אחרון חביב, הוא עובר בהצלחה מבחן בשפה האנגלית, הפקידים מקריאים לו גזיר עיתון והוא צריך לכתוב את הטסט בלי שגיאות ולחתום בשוליו וכן להקריא גזיר עיתון אחר, וכל זה מתועד בתיק! (צירפתי עותק של הדף הזה). סוף דבר כעבור כשנתים ב1933 לאחר טרטורים רבים הבקשה מתקבלת ונפתלי חיים מתאזרח בבריטניה. איזו תוספת נחמדה למחקר שלי, מחכה כבר לראות אם יאשרו גם את התיק השני שביקשתי להסיר ממנו חסיון.
