דעת מומחה -מכירת קרקעות בתקופת השלטון הבריטי

דעת מומחה -מכירת קרקעות בתקופת השלטון הבריטי

אני מבקשת עצה ממישהו שמכיר את הנושא. איזה מסמכים נילווים נדרשו למכור או לקנות קרקע?
מצאתי את המסמך המצורף בארכיון פתח תקווה. סבא רבא מכר את ביתו לאחיו המתגורר בפולניה. אני תוהה אם היה על הקונה או המוכר להגיש מסמכים נוספים לשלטונות שיעלו מידע נוסף על המעורבים בדבר. ורק אוסיף: זו שאלה למטרות מחקר משפחתי בלבד, לא לחיפוש קרקעות אבודות.
תודה,
סמדר

 

פגי11

New member
מכירת קרקעות

לא מומחית,(אבל בזמנו בדקתי את מושג המושה-משאע),בתקופה העותומאנית,פעלו זה לצד זה,שני סוגי ספרי אחוזה-land registry,הממשלתי,והפנימי-העברת קרקעות פרטית,כדי לקבל שטר קנין -קושאן ,נרשמים הבעלים,המיקום,השטח והגבולות,תאור מילולי,השכנים,והתמורה.לא היה בשטר מספרי זיהוי,רק שמות,מי שהחזיק בשטר הוא הבעלים((ללא מיפוי וללא מדידה)כל זאת עד 1918,פקודת המקרקעין -החל 1920,ביקשה להעביר את ספרי האחוזה הפנימיים הבלתי רשמיים,והרשמיים(שנלקחו ע"י התורכים)בצורה מסודרת כדי שיהיה להם תוקף ממשלתי,לשם הסדרה,גבית מיסים,מדידות ועוד,החוק העותומאני לא בוטל,מי שבידיו שטר-קושאן-תקף, ב-1926-הפקודה לתיקון ספרי האחוזה קבעה-3 חודשים למסירת הספרים הבילתי רשמיים למחלקת רישום הקרקעות הממשלתיים,שאם לא כן ייחשבו כבטלים ומבוטלים,אני משערת??שבסביבות השנים 20-26,נעשו עיסקאות בארץ ,וגם כלפי חו"ל,כדי להמנע מרישום שהיה כרוך בתשלומי מיסים שונים ורבים.
 
מסמכים לעסקת מקרקעין

סמדר,
על מנת להשלים את העסקה במשרדי רישום המקרקעין היה צורך בחתימה על שטרות מכר. החתימה היתה יכולה להתבצע באופן אישי בפני רשם המקרקעין או באמצעות מיופה כח (ואז היה צורך בהגשת יפוי כח מאומת).
כל המסמכים הללו צריכים היו להשמר בתיק משרד רישום הקרקעות.
רוני
 
למעלה