ההיסטוריה של שמות משפחה בגדאדיים
חברים יקרים,
בשבוע שעבר נערך בירושלים הכנס העולמי ה 17 למדעי היהדות.
במסגרת הכנס נשאתי הרצאה בנושא הנ"ל ולהלן תקציר הדברים:
שמות המשפחה של יהודי בגדאד
"ההיסטוריה של שמות המשפחה של יהודי בגדאד והתפתחותם לא זכתה עד עתה לתיאור ולמחקר להם הם ראויים,זאת בניגוד לשמות משפחה אשכנזים,ספרדיים וצפון אפריקאים.
ההתייחסות היחידה בכתובים הקיימת עד עתה היא ספרו של החכם דוד סולימאן ששון "מסע בבל" שתורגם לעברית בשנת 1955 והמכיל רשימה של שמות משפחה בגדאדיים ופרושם ואשר
הורכבה בשנת 1910 אבל הובאה לדפוס רק במהדורה העברית.
למרות הנוכחות הארוכה של היהודים בבבל בכלל ובבגדאד בפרט קיים קושי רציני במעקב אחרי שמותיהם בתקופה המודרנית.ממה שידוע די בוודאות הוא שעד המאה ה 17 ליהודים לא היו שמות
משפחה והם הורכבו רק משם פרטי,שם האב ושם הסב ושלעתים השמות היו בערבית כגון מעתוק,
עבדאללה,סלים וכו'.המקרה של בגדאד הינו מעניין מכיוון שהעיר התרוקנה מרוב תושביה היהודים (וגם הלא יהודים)בעקבות שתי מגיפות קשות שפקדו אותה בשנים 1743 ו 1773. רק בסוף המאה
כשהמגיפות שככו החלו יהודים לזרום לעיר מפרס,כורדיסתאן,סוריה ותורכיה.שמות המשפחה שלהם מסגירים לעתים את מוצאם(אלעג'מי,אלכורדי,מוצללי,חלבי,ארבילי,כרכוכלי,אלעאני).החל
מסוף המאה ה 18 יש לנו פה ושם איזכורים של שמות משפחה כגון הרב שנדוך המכונה גם אלע'מי.בשנת 1833 הועלתה בבית הדין המוסלמי בדמשק(!!!) תביעה נגד יהודי בגדאדי בשם יחזקאל בן
מוסא שנאח'ה. באוסף הכתובות בספריה הלאומית המכיל גם כמה כתובות בגדאדיות אנו מוצאים כמה שמות משפחה כגון גבאי,שמאש(שמש),שירי,עביד וח'ריסא(אותם לא איתרנו מאוחר יותר).
רישומי בית הספר אליאנס שנפתח בבגדאד ב1864 אינם מאזכרים שמות תלמידים מאותן שנים.
המקור החשוב ביותר לשמות משפחה קיים רק מן השנים 1892 ו 1896 עת הרב הראשי בבגדאד באותן שנים הרב בכור חצין(במקורו מחלב) הצליח להשיג פטור לאלפי צעירים יהודיים משרות בצבא התורכי.שמות אלו שמורים במיקרופילם בספרייה הלאומית בירושלים וכוללים 482 שמות משפחה.
הרשימה הנוספת היא כאמור מ 1910 וזכתה להידפס כאמור רק ב 1955.עם כיבושה של בגדאד על ידי האמריקאים בשנת 2003 נתגלה במרתפי המודיעין של צדאם אוצר שלא יסולא בפז-עשרות אלפי מסמכים של הקהילה היהודית בבגדאד המכסות את השנים
1924-1970.המסמכים כוללים רישומים של החברה קדישא,יומני כיתות מבתי הספר היהודיים ורשימות כלליות של משפחות. הארכיון נתגלה כשהוא מוצף במים והוא הועבר לשחזור ארוך בארכיון
הלאומי האמריקאי בוושינגטון ועלה לאינטרנט בשנת 2014(IRAQI JEWISH ARCHIVE).
שלושה מקורות אלו איפשרו הרכבת רשימה ראשונית של שמות המשפחה שהיו קיימים בבגדאדבין השנים 1892-1970.זו כמובן אינה רשימה מושלמת ותוך כדי הכנת הרצאתי נתקלתי בשמות
שאינם מופיעים באף אחד מהמקורות הללו והעניין מחייב עוד בירור רציני ועבודה רבה.
אבל יש לנו מאגר נתונים אותו ניתן להשוות עם השמות של חברי קבוצת הפייסבוק "משמרים אתהשפה העראקית" ולראות אילו שמות משפחה אינם קיימים יותר,בין באם נכחדו או עוברתו או שובשו על ידי פקידי משרד הפנים בעת העלייה הגדולה או שיש משפחות שלא עלו לארץ.
סוגייה מרתקת כשלעצמה היא איך חלק יהודי בגדאד עיברתו שמותיהם בארץ אבל זה כבר עניין למחקר אחר."
חברים יקרים,
בשבוע שעבר נערך בירושלים הכנס העולמי ה 17 למדעי היהדות.
במסגרת הכנס נשאתי הרצאה בנושא הנ"ל ולהלן תקציר הדברים:
שמות המשפחה של יהודי בגדאד
"ההיסטוריה של שמות המשפחה של יהודי בגדאד והתפתחותם לא זכתה עד עתה לתיאור ולמחקר להם הם ראויים,זאת בניגוד לשמות משפחה אשכנזים,ספרדיים וצפון אפריקאים.
ההתייחסות היחידה בכתובים הקיימת עד עתה היא ספרו של החכם דוד סולימאן ששון "מסע בבל" שתורגם לעברית בשנת 1955 והמכיל רשימה של שמות משפחה בגדאדיים ופרושם ואשר
הורכבה בשנת 1910 אבל הובאה לדפוס רק במהדורה העברית.
למרות הנוכחות הארוכה של היהודים בבבל בכלל ובבגדאד בפרט קיים קושי רציני במעקב אחרי שמותיהם בתקופה המודרנית.ממה שידוע די בוודאות הוא שעד המאה ה 17 ליהודים לא היו שמות
משפחה והם הורכבו רק משם פרטי,שם האב ושם הסב ושלעתים השמות היו בערבית כגון מעתוק,
עבדאללה,סלים וכו'.המקרה של בגדאד הינו מעניין מכיוון שהעיר התרוקנה מרוב תושביה היהודים (וגם הלא יהודים)בעקבות שתי מגיפות קשות שפקדו אותה בשנים 1743 ו 1773. רק בסוף המאה
כשהמגיפות שככו החלו יהודים לזרום לעיר מפרס,כורדיסתאן,סוריה ותורכיה.שמות המשפחה שלהם מסגירים לעתים את מוצאם(אלעג'מי,אלכורדי,מוצללי,חלבי,ארבילי,כרכוכלי,אלעאני).החל
מסוף המאה ה 18 יש לנו פה ושם איזכורים של שמות משפחה כגון הרב שנדוך המכונה גם אלע'מי.בשנת 1833 הועלתה בבית הדין המוסלמי בדמשק(!!!) תביעה נגד יהודי בגדאדי בשם יחזקאל בן
מוסא שנאח'ה. באוסף הכתובות בספריה הלאומית המכיל גם כמה כתובות בגדאדיות אנו מוצאים כמה שמות משפחה כגון גבאי,שמאש(שמש),שירי,עביד וח'ריסא(אותם לא איתרנו מאוחר יותר).
רישומי בית הספר אליאנס שנפתח בבגדאד ב1864 אינם מאזכרים שמות תלמידים מאותן שנים.
המקור החשוב ביותר לשמות משפחה קיים רק מן השנים 1892 ו 1896 עת הרב הראשי בבגדאד באותן שנים הרב בכור חצין(במקורו מחלב) הצליח להשיג פטור לאלפי צעירים יהודיים משרות בצבא התורכי.שמות אלו שמורים במיקרופילם בספרייה הלאומית בירושלים וכוללים 482 שמות משפחה.
הרשימה הנוספת היא כאמור מ 1910 וזכתה להידפס כאמור רק ב 1955.עם כיבושה של בגדאד על ידי האמריקאים בשנת 2003 נתגלה במרתפי המודיעין של צדאם אוצר שלא יסולא בפז-עשרות אלפי מסמכים של הקהילה היהודית בבגדאד המכסות את השנים
1924-1970.המסמכים כוללים רישומים של החברה קדישא,יומני כיתות מבתי הספר היהודיים ורשימות כלליות של משפחות. הארכיון נתגלה כשהוא מוצף במים והוא הועבר לשחזור ארוך בארכיון
הלאומי האמריקאי בוושינגטון ועלה לאינטרנט בשנת 2014(IRAQI JEWISH ARCHIVE).
שלושה מקורות אלו איפשרו הרכבת רשימה ראשונית של שמות המשפחה שהיו קיימים בבגדאדבין השנים 1892-1970.זו כמובן אינה רשימה מושלמת ותוך כדי הכנת הרצאתי נתקלתי בשמות
שאינם מופיעים באף אחד מהמקורות הללו והעניין מחייב עוד בירור רציני ועבודה רבה.
אבל יש לנו מאגר נתונים אותו ניתן להשוות עם השמות של חברי קבוצת הפייסבוק "משמרים אתהשפה העראקית" ולראות אילו שמות משפחה אינם קיימים יותר,בין באם נכחדו או עוברתו או שובשו על ידי פקידי משרד הפנים בעת העלייה הגדולה או שיש משפחות שלא עלו לארץ.
סוגייה מרתקת כשלעצמה היא איך חלק יהודי בגדאד עיברתו שמותיהם בארץ אבל זה כבר עניין למחקר אחר."
