ספר "נחלאות בלב עיר" של נורית כליפא
- פותח הנושא 10david10
- פורסם בתאריך
שרי סילבר
Active member
עד אז...
אתה יכול לנסות "לגוגל" את שמו של הסבא רבא שלך בגוגל ספרים (כדאי לרשום את השם בין גרשיים, כדי להגביל את התוצאות).
מניסיון לחפש את הכותר בגוגל ספרים אני רואה שהוא עולה, ויש חלונית מקדימה. יתכן שאם תחפש את שמו של הסבא רבא שלך, יעלו אזכורים מתוך הספר עם חלונית מקדימה, שתראה לך, ולו באופן חלקי, במה המדובר (ואם יהיה לך מזל, אולי שמו יצוץ בספרים נוספים).
אתה יכול לנסות "לגוגל" את שמו של הסבא רבא שלך בגוגל ספרים (כדאי לרשום את השם בין גרשיים, כדי להגביל את התוצאות).
מניסיון לחפש את הכותר בגוגל ספרים אני רואה שהוא עולה, ויש חלונית מקדימה. יתכן שאם תחפש את שמו של הסבא רבא שלך, יעלו אזכורים מתוך הספר עם חלונית מקדימה, שתראה לך, ולו באופן חלקי, במה המדובר (ואם יהיה לך מזל, אולי שמו יצוץ בספרים נוספים).
תודה שרי! זה היה יעיל! עכשיו אני מחפש ספר "למד-וו ועוד סיפור
ה"למד-וו ועוד סיפורים", שם מופיע סיפור מעניין על הסבא שלי שגוגל לא נתן לי לגמור לראות. הוא לא נותן להוריד את הספר (נראה לי).
בכלל, לא הכרתי את המשאב המוצלח הזה. חשבתי שהתוצאות של גוגל ספרים מופיעות בגוגל הרגיל. כנראה שלא תמיד.
רק הקטע המעצבן זה שזה לא נותן דבר מעבר לתצוגה המקדימה. לך תחפש את הספרים...
ה"למד-וו ועוד סיפורים", שם מופיע סיפור מעניין על הסבא שלי שגוגל לא נתן לי לגמור לראות. הוא לא נותן להוריד את הספר (נראה לי).
בכלל, לא הכרתי את המשאב המוצלח הזה. חשבתי שהתוצאות של גוגל ספרים מופיעות בגוגל הרגיל. כנראה שלא תמיד.
רק הקטע המעצבן זה שזה לא נותן דבר מעבר לתצוגה המקדימה. לך תחפש את הספרים...
ואולי גם במקום נוסף
יש אפשרות גם לבדוק באתר שנקרא hebrew books . מאחר ומדובר בספרי קודש למיניהם, יש לפעמים הפתעות שם. אני באופן אישי מצאתי הקדמה לספר מסוים ובו מי שהוציא לאור ממש מנה שושלת גניאולוגית ופרטים חשובים על כך אחד מן האישים, כולל תאריך פטירה של אחד מבני המשפחה מלפני למעלה מ100 שנה. אולי יתמזל מזלך לדלות ממקור בלתי צפוי פרטים בלתי צפויים? שתי דקות של סקרנות ואולי יצמח משהו ....
יש אפשרות גם לבדוק באתר שנקרא hebrew books . מאחר ומדובר בספרי קודש למיניהם, יש לפעמים הפתעות שם. אני באופן אישי מצאתי הקדמה לספר מסוים ובו מי שהוציא לאור ממש מנה שושלת גניאולוגית ופרטים חשובים על כך אחד מן האישים, כולל תאריך פטירה של אחד מבני המשפחה מלפני למעלה מ100 שנה. אולי יתמזל מזלך לדלות ממקור בלתי צפוי פרטים בלתי צפויים? שתי דקות של סקרנות ואולי יצמח משהו ....
אכן, משאב שחשוב מאוד להכיר. המקום הראשון לחיפוש
הספרים - בהנחה ואינם אונליין, ובעיקר כשמדובר בספרים בעברית - הוא הקטלוג המאוחד של ספריות ישראל. מתוצאות החיפוש תדע בדיוק היכן בארץ ממוקם הספר הרצוי. אחר כך, נותר רק ללכת ולעיין בו...
הספרים - בהנחה ואינם אונליין, ובעיקר כשמדובר בספרים בעברית - הוא הקטלוג המאוחד של ספריות ישראל. מתוצאות החיפוש תדע בדיוק היכן בארץ ממוקם הספר הרצוי. אחר כך, נותר רק ללכת ולעיין בו...
אני חייב לשתף אתכם במה שמצאתי
אבי סבי היה רב חשוב בירושלים בעל אישיות מיוחדת במינה, הוא היה נערץ על כל שכבות הציבור, הוא היה מראשי הרבנות ופעל הרבה בירושלים. הוא נפטר לפי 50 שנה ואף אחד כמעט לא זוכר אותו. אני כבר 5 שנים חוקר עליו באינטנסיביות כדי לכתוב עליו ביוגרפיה.
העבודה הייתה די קשה אם כי אני לקראת סיומה. הייתי צריך לדלות כל בדל של מידע מפה ומשם ולא לזלזל בכלום, לחפור בארכיונים ובספרים ואנשים נידחים ועוד ועוד. לאט לאט הרכבתי את הפאזל.
הבעיה הכי גדולה שלי הייתה שמחלקי המידע אכן נוצר פאזל של אישיותו ופעליו, אבל תיאורי חי, אוטנטי של מישהו שהכיר אותו, תיאור של חויה אישית וכדו' - היו לי מעט מאוד כאלו. ספורים ממש וכל אחד תרם המון. אז הנה הקטע שמצאתי, קטע נפלא, לא מחדש לי דבר אבל נותן זוית נהדרת לספר.
נ.ב. איך הגעתי לטקסט? חיפשתי את המילים השונות אלף פעמים בגוגלבוקס עד שנחשפתי לכל התוצאות. לא היה לי סבלנות לחכות להשיג את הספר.
 
הסגנון קצת שונה ממה שאתם רגילים, אבל אני בטוח שתהנו. הנה:
 
כיצד חזרתי ליהדות
היה זה לפני שלוש־עשרה שנה, ואני, צעיר בישראל, חל בי משבר, התחלתי לחשוב מה התכלית? — אנשים נולדים, חיים, עושים מה שעושים ומתים, ממש כמו בהמות. ומה הלאה? האם אחרי מותנו ניגמר הכל — תם ונישלם? האם כל מה שעומד לרשותנו, זה רק בתקופה קצרה של חיי אנוש המלאים ברובם תלאות ויסורים?
ככל שהעמקתי חשוב, כן התקרבתי למסקנה: יש כוח עליון, כלומר: אלוקים, שברא את העולם כולו, נוהג בו ודואג לכל דבר. לאחר מחשבות רבות, חקירות וחיפושים גיליתי כי הקב״ה בחר בנו, "היהודים״ להיות לו לעם סגולה, נתן לנו את תורתו הקדושה והכין אותנו ואת ארצנו להיות אור לאנושות כולה וכן מוכנים לנו חיי נצח שברגע זה אין אנו מסוגלים להבין את משמעותם הנישגבה.
כשהגעתי להכרה זו, הייתי עדיין תועה ואובד, כי לא ידעתי מה עלי לעשות וכיצד להכנס לצד הטוב, והנה מן השמיים עזרו ויום אחד לקחוני בשבת אחת אל הרב הגאון ר׳ אברהם נשר (אדלר) שליט״א. היה זה לפני הפסח של שנת תשי״ב, וכך שמעתי מפיו דרשה, בפעם הראשונה, בבית הכנסת שבשכונת בית יעקב, כל מלה ומלה היתה בבחינת מים זכים שריוו את צמאוני, והרגשתי כי נשמתי הרצוצה חוזרת לאיתנה כמים קרים לנפש עייפה.
לאחר־־מכן נודע לי כי הרב נותן שיעורים גם בימות החול, הוא מלמד גמרא, ״עין יעקב״ (אגדות הגמרא: מידרשים), רמב״ם ושולחן ערוך״ — דינים.
גיליתי, כי לא הייתי היחיד החוזר לצור־מחצבתו. היו עוד בחורים כמוני, וכניראה שניגזר עלינו, כי נהיה בין הראשונים שעליהם ניבאו הנביאים, בשם ה' כי עתיד הוא להחזיר את לב עמו אליו ונתקיים בנו הפסוק, שנאמר בו: ״הנה ימים באים נאום ה׳ אלקים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה״׳. מאז חלפו עברו כשלוש־עשרה שנה. שלוש־עשרה שנים, כמנין י״ג המידות שיש לקב״ה. במשך זמן זה למדנו הרבה. סיימנו בערך שלוש עשרה מסכתות, אם לא למעלה מזה, קלטנו רבות ושמחנו הרבה כראותנו את עצמנו מתקרבים יותר ויותר אל ה' יתברך ועושים לו קורת רוח. האיש שנישלח על ידי ההשגחה העליונה, הוא רבנו הרה״ג ר׳ אברהם נשר (אדלר) שליט׳׳א, עשה ועושה את שליחותו באמונה, והוא רואה בנו דבר גדול. הוא וויתר על נוחיות ועל הרבה דברים כדי שלא לעזבנו. כשהיה חולה ושכב בבית־החולים, הצטער צער רב על שאינו יכול להיות עמנו ולהמשיך ללמדנו את דרך ה׳. במיקרים שהוא חייב להיעדר מטעמי מיצווה כגון: לסדר חופה וקידושין לזוגות מתחתנים, מתאמץ הוא לשוב מהר ולהצטרף אלינו.
״הבא ליטהר מסײעין בידו״, פסוק זה ניתקיים בו. מן השמיים עזרו לו לגבש, מקומץ בחורים, כעין עדה קטנה וקדושה הלומדת את דרכי ה, על מנת לעשות את רצוז אדון העולם ולגרום לו נחת־רוח.
לבקשת הלומדים נעתר הרב והוא מסכים ברצון ללמדנו בכל מוצאי שבת קודש דינים, משעה 7 עד 7.45 — שלושת רבעי שעה. לאותם החברים הטוענים כי לא כדאי להם לבוא, היות והם חושבים שהם לא מבינים, צריך להזכיר את הדין, שאפילו אם לא הבינו, הרי יש להם שכר הליכה, ומה גם אם הצליחו להבין מלה אחת ויחידה בלבד, זה משהו!
ומה עוד אם הבינו יותר ממלה, בװדאי ובװדאי שמגיע להם שכר בעולם הזה ובעולם הבא. ועוד איזה שכר!... בהשגתנו המוגבלת לא נוכל לתאר את גודל השכר. יספיק אם נאמר כי רגע אחד בגן העדן דומה לששת אלפים שנים הכי טובות והכי מאושרות בעולם הזה, שבן אדם יכול להעלות על דעתו, ולהיפך, רגע אחד, חלילה, בגיהינום, דומה לששת אלפים שנים רעות ונוראות אשר יוכל האדם להשיג בשכלו. זה העיקר, ואילו השאר — תפל! הרב פעם סיפר שכתוב, כי על מנת להיות יהודי טוב, צריך להיות גזלן, וזה מעורר תמיהה מה פירוש להיות גזלן? התירוץ הוא — היהודי הטוב הוא שגוזל מזמנו כדי לעסוק בתורה ובמעשים טובים. יצר הרע פועל את פעולתו והוא מסית את הלומדים, וטוען כי זה קשה ומשעמם ועוד, כיוצא בהן, טענות. צריך לדעת כי מה שיותר קשה ללמוד תורה וללכת בדרכי ה׳ אלקינו הרי יותר גדול השכר שהקב״ה משלם לעושי רצונו ואוהביו.
לרגל יובל השבעים של הרב התאספו תלמידיו, שמחו והודו לה׳ שזיכם להיות יחד ביום גדול זה. עצם העובדה שהם, כלומדי תורה ואוהבי ה' נימצאו יחד עם הרב, שקירבם תחת כנפי השכינה, היתה מיצווה בפני עצמה. התלמידים איחלו לרבם כי ימלא נא ה׳ אלקי ישראל את מבוקשו ויזכה ללמוד וללמד עד מאה ועשרים שנה. יברכו נא ה׳ בבריאות, באושר ובנחת רב ויזכו לראות את משיח צידקנו במהרה בימינו — אמן. כן יהי רצון!
 
 
 
 
אבי סבי היה רב חשוב בירושלים בעל אישיות מיוחדת במינה, הוא היה נערץ על כל שכבות הציבור, הוא היה מראשי הרבנות ופעל הרבה בירושלים. הוא נפטר לפי 50 שנה ואף אחד כמעט לא זוכר אותו. אני כבר 5 שנים חוקר עליו באינטנסיביות כדי לכתוב עליו ביוגרפיה.
העבודה הייתה די קשה אם כי אני לקראת סיומה. הייתי צריך לדלות כל בדל של מידע מפה ומשם ולא לזלזל בכלום, לחפור בארכיונים ובספרים ואנשים נידחים ועוד ועוד. לאט לאט הרכבתי את הפאזל.
הבעיה הכי גדולה שלי הייתה שמחלקי המידע אכן נוצר פאזל של אישיותו ופעליו, אבל תיאורי חי, אוטנטי של מישהו שהכיר אותו, תיאור של חויה אישית וכדו' - היו לי מעט מאוד כאלו. ספורים ממש וכל אחד תרם המון. אז הנה הקטע שמצאתי, קטע נפלא, לא מחדש לי דבר אבל נותן זוית נהדרת לספר.
נ.ב. איך הגעתי לטקסט? חיפשתי את המילים השונות אלף פעמים בגוגלבוקס עד שנחשפתי לכל התוצאות. לא היה לי סבלנות לחכות להשיג את הספר.
 
הסגנון קצת שונה ממה שאתם רגילים, אבל אני בטוח שתהנו. הנה:
 
כיצד חזרתי ליהדות
היה זה לפני שלוש־עשרה שנה, ואני, צעיר בישראל, חל בי משבר, התחלתי לחשוב מה התכלית? — אנשים נולדים, חיים, עושים מה שעושים ומתים, ממש כמו בהמות. ומה הלאה? האם אחרי מותנו ניגמר הכל — תם ונישלם? האם כל מה שעומד לרשותנו, זה רק בתקופה קצרה של חיי אנוש המלאים ברובם תלאות ויסורים?
ככל שהעמקתי חשוב, כן התקרבתי למסקנה: יש כוח עליון, כלומר: אלוקים, שברא את העולם כולו, נוהג בו ודואג לכל דבר. לאחר מחשבות רבות, חקירות וחיפושים גיליתי כי הקב״ה בחר בנו, "היהודים״ להיות לו לעם סגולה, נתן לנו את תורתו הקדושה והכין אותנו ואת ארצנו להיות אור לאנושות כולה וכן מוכנים לנו חיי נצח שברגע זה אין אנו מסוגלים להבין את משמעותם הנישגבה.
כשהגעתי להכרה זו, הייתי עדיין תועה ואובד, כי לא ידעתי מה עלי לעשות וכיצד להכנס לצד הטוב, והנה מן השמיים עזרו ויום אחד לקחוני בשבת אחת אל הרב הגאון ר׳ אברהם נשר (אדלר) שליט״א. היה זה לפני הפסח של שנת תשי״ב, וכך שמעתי מפיו דרשה, בפעם הראשונה, בבית הכנסת שבשכונת בית יעקב, כל מלה ומלה היתה בבחינת מים זכים שריוו את צמאוני, והרגשתי כי נשמתי הרצוצה חוזרת לאיתנה כמים קרים לנפש עייפה.
לאחר־־מכן נודע לי כי הרב נותן שיעורים גם בימות החול, הוא מלמד גמרא, ״עין יעקב״ (אגדות הגמרא: מידרשים), רמב״ם ושולחן ערוך״ — דינים.
גיליתי, כי לא הייתי היחיד החוזר לצור־מחצבתו. היו עוד בחורים כמוני, וכניראה שניגזר עלינו, כי נהיה בין הראשונים שעליהם ניבאו הנביאים, בשם ה' כי עתיד הוא להחזיר את לב עמו אליו ונתקיים בנו הפסוק, שנאמר בו: ״הנה ימים באים נאום ה׳ אלקים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה״׳. מאז חלפו עברו כשלוש־עשרה שנה. שלוש־עשרה שנים, כמנין י״ג המידות שיש לקב״ה. במשך זמן זה למדנו הרבה. סיימנו בערך שלוש עשרה מסכתות, אם לא למעלה מזה, קלטנו רבות ושמחנו הרבה כראותנו את עצמנו מתקרבים יותר ויותר אל ה' יתברך ועושים לו קורת רוח. האיש שנישלח על ידי ההשגחה העליונה, הוא רבנו הרה״ג ר׳ אברהם נשר (אדלר) שליט׳׳א, עשה ועושה את שליחותו באמונה, והוא רואה בנו דבר גדול. הוא וויתר על נוחיות ועל הרבה דברים כדי שלא לעזבנו. כשהיה חולה ושכב בבית־החולים, הצטער צער רב על שאינו יכול להיות עמנו ולהמשיך ללמדנו את דרך ה׳. במיקרים שהוא חייב להיעדר מטעמי מיצווה כגון: לסדר חופה וקידושין לזוגות מתחתנים, מתאמץ הוא לשוב מהר ולהצטרף אלינו.
״הבא ליטהר מסײעין בידו״, פסוק זה ניתקיים בו. מן השמיים עזרו לו לגבש, מקומץ בחורים, כעין עדה קטנה וקדושה הלומדת את דרכי ה, על מנת לעשות את רצוז אדון העולם ולגרום לו נחת־רוח.
לבקשת הלומדים נעתר הרב והוא מסכים ברצון ללמדנו בכל מוצאי שבת קודש דינים, משעה 7 עד 7.45 — שלושת רבעי שעה. לאותם החברים הטוענים כי לא כדאי להם לבוא, היות והם חושבים שהם לא מבינים, צריך להזכיר את הדין, שאפילו אם לא הבינו, הרי יש להם שכר הליכה, ומה גם אם הצליחו להבין מלה אחת ויחידה בלבד, זה משהו!
ומה עוד אם הבינו יותר ממלה, בװדאי ובװדאי שמגיע להם שכר בעולם הזה ובעולם הבא. ועוד איזה שכר!... בהשגתנו המוגבלת לא נוכל לתאר את גודל השכר. יספיק אם נאמר כי רגע אחד בגן העדן דומה לששת אלפים שנים הכי טובות והכי מאושרות בעולם הזה, שבן אדם יכול להעלות על דעתו, ולהיפך, רגע אחד, חלילה, בגיהינום, דומה לששת אלפים שנים רעות ונוראות אשר יוכל האדם להשיג בשכלו. זה העיקר, ואילו השאר — תפל! הרב פעם סיפר שכתוב, כי על מנת להיות יהודי טוב, צריך להיות גזלן, וזה מעורר תמיהה מה פירוש להיות גזלן? התירוץ הוא — היהודי הטוב הוא שגוזל מזמנו כדי לעסוק בתורה ובמעשים טובים. יצר הרע פועל את פעולתו והוא מסית את הלומדים, וטוען כי זה קשה ומשעמם ועוד, כיוצא בהן, טענות. צריך לדעת כי מה שיותר קשה ללמוד תורה וללכת בדרכי ה׳ אלקינו הרי יותר גדול השכר שהקב״ה משלם לעושי רצונו ואוהביו.
לרגל יובל השבעים של הרב התאספו תלמידיו, שמחו והודו לה׳ שזיכם להיות יחד ביום גדול זה. עצם העובדה שהם, כלומדי תורה ואוהבי ה' נימצאו יחד עם הרב, שקירבם תחת כנפי השכינה, היתה מיצווה בפני עצמה. התלמידים איחלו לרבם כי ימלא נא ה׳ אלקי ישראל את מבוקשו ויזכה ללמוד וללמד עד מאה ועשרים שנה. יברכו נא ה׳ בבריאות, באושר ובנחת רב ויזכו לראות את משיח צידקנו במהרה בימינו — אמן. כן יהי רצון!
 
 
 
 
בדיוק מה שאמרתי. ובקשר לשם.
היו לי את כל הפרטים הגנאולוגיים. יתירה מזו, גם את התיאורים. ידעתי למשל שהוא היה מאוד מסור לשיעורים גם כשחלה, ושהיה לו כושר דיבור שמשך אנשים. וכו' וכו' אבל אין כמו התיאור הזה עם ה"בשר" והצבע.
 
האדלר והנשר גם סיפור מעניין.
 
תמיד ידעתי שהוא עיברת את שמו כשהגיע לארץ (ב1921) כמו עוד שניים שלושה אנשים שעשו כך בתקופה ההיא.
ואז שמעתי אגדה במשפחה, שעקב בעיות כלשהן בעליה לארץ (אשמח לקבל השערות מכם, התגורר בוורשה) הוא "שאל" דרכון מדודו שהיה אישיות ציבורית ידועה ועלה על שמו.
זה היה נשמע לי מוזר, היות שדודו היה מאוד ידוע וידוע שבעצמו הסתובב באותם שנים הלוך חזור לארץ וחו"ל.
אבל אז מצאתי בילקוט שינויי השמות כיצד "אברהם גרודזינסקי" משנה את שמו בשנת1922 ל"אברהם נשר". מעניין.
 
מה יכלו להיות הסיבות לאימוץ הזהות? הוא היה בן 26, נשוי עם שתי ילדים, גר בוורשה.
 
אגב, למרות שידוע לי תאריך כניסתו לארץ, והמעבר דרכו הם נכנסו ברכבת, לא מצאתי אותו ברשומות הכניסה לארץ בארכיו הציוני - לא על השם האמיתי ולא על המזוייף. זה עוד לא שנים שהיו מעפילים. מוזר.
היו לי את כל הפרטים הגנאולוגיים. יתירה מזו, גם את התיאורים. ידעתי למשל שהוא היה מאוד מסור לשיעורים גם כשחלה, ושהיה לו כושר דיבור שמשך אנשים. וכו' וכו' אבל אין כמו התיאור הזה עם ה"בשר" והצבע.
 
האדלר והנשר גם סיפור מעניין.
 
תמיד ידעתי שהוא עיברת את שמו כשהגיע לארץ (ב1921) כמו עוד שניים שלושה אנשים שעשו כך בתקופה ההיא.
ואז שמעתי אגדה במשפחה, שעקב בעיות כלשהן בעליה לארץ (אשמח לקבל השערות מכם, התגורר בוורשה) הוא "שאל" דרכון מדודו שהיה אישיות ציבורית ידועה ועלה על שמו.
זה היה נשמע לי מוזר, היות שדודו היה מאוד ידוע וידוע שבעצמו הסתובב באותם שנים הלוך חזור לארץ וחו"ל.
אבל אז מצאתי בילקוט שינויי השמות כיצד "אברהם גרודזינסקי" משנה את שמו בשנת1922 ל"אברהם נשר". מעניין.
 
מה יכלו להיות הסיבות לאימוץ הזהות? הוא היה בן 26, נשוי עם שתי ילדים, גר בוורשה.
 
אגב, למרות שידוע לי תאריך כניסתו לארץ, והמעבר דרכו הם נכנסו ברכבת, לא מצאתי אותו ברשומות הכניסה לארץ בארכיו הציוני - לא על השם האמיתי ולא על המזוייף. זה עוד לא שנים שהיו מעפילים. מוזר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.