הקהילה היהודית של תירייא (תורכיה) - "נס גנאלוגי"
שלום,
משפחת אימי היא במקור מהעיירה תירייא (Tire) שבקירבת איזמיר, תורכיה (לפחות לעוד שניים מהכותבים כאן בפורום יש שורשים בתירייא).
בתירייא התקיימה קהילה יהודית במשך כ - 450 שנה, ממעט לאחר גירוש ספרד, ועד למחצית המאה ה - 20. בשיאה מנתה כמה אלפי יהודים (שהיוו מיעוט בעיירה שבעיקרה הייתה מוסלמית).
במחצית הראשונה של המאה ה - 20 החלו היהודים לעזוב - מרביתם עלו לישראל או עברו לאיזמיר. אחרים התפזרו בעולם.
בשנות ה - 60 כבר לא נותרו בה יהודים כלל. בתי הכנסת נעזבו, ובעשורים הבאים גם נהרסו שני בתי העלמין היהודיים שהיו בה. לפני כעשור ביקרתי שם, ולא היה ניתן למצוא כל סממן יהודי בעיר.
המידע שהיה בידי על הענף הזה של המשפחה שלי התבסס בעיקר על מידע שאספתי מקרובי המשפחה שנותרו בחיים. מכיוון שבעיירה לא נותרו יהודים, בתי העלמין נהרסו, ובגלל בעיית הנגישות לארכיונים בתורכיה - הנחתי שלא אוכל להתקדם יותר בחקר הענף.
אבל לפני כחצי שנה משהו השתנה.
קיבלתי מסר, דרך Jewishgen ממישהו שראה שאני מחפש מידע על משפחות מהעיירה, והציע את עזרתו. מדובר בבחור תורכי, לא יהודי, המתגורר באיזמיר ועובד בתירייא.
הוא סיפר לי סיפור שנשמע לי כמעט בדיוני. לקח לי זמן להבין שלא עובדים עליי.
הוא סיפר שהוא אחיינו של ראש העיר תירייא. לדבריו, ראש העיר (שגם הוא, כמובן, אינו יהודי) הכריז על פרוייקט להנצחת הקהילה היהודית של תירייא.
במסגרת הפרוייקט:
לאורך החודשים האחרונים קיבלתי מהבחור מסמכים שונים הקשורים למשפחתי - תעודות נישואין, רישומי פטירה, צילומי מצבות, רישומים צבאיים, רישומים ממפקדים, מסמכי רישום לבתי ספר...
נוספו לי בעזרתו עוד שמות ומידע רב על קרובי משפחה, כולל שמות של חמישה אבות קדמונים ישירים שאת שמם לא ידעתי.
הוא אפילו שלח לי תמונות מהבית בו גרו הסבא והסבתא שלי. מסתבר שכחלק מהמאמצים של ראש העיר לקדם את התיירות בעיר (אני מניח שהקמת מוזיאון יהודי הוא עוד צעד בכיוון) העירייה רכשו מספר נכסים בעיר, בהם ייעשו שימושים שונים. הבית בו גרו הסבא והסבתא שלי הוא אחד מהם.
הבית נמצא כרגע בשיפוץ, כשהכוונה היא ככל הנראה לפתוח בו בעתיד מלון בוטיק...
לסיום - הבוקר קיבלתי ממנו עותק דיגיטלי של ספר ההנצחה. מדובר בספר שמודפס בכריכה קשה ומונה כ - 350 עמודים, כתוב בתורכית ובאנגלית, וכולל סריקות של מאות מסמכים (ברובם יש גם תמונות פספורט של נשוא התעודה). חלק מהמסמכים הם של קרובי משפחה שלי.
בתחילת הספר יש הקדשה של שישה מחברי הקהילה שנספו באשוויץ (כולל תמונותיהם) - בהם אח ושתי אחיות של הסבא שלי.
בקיצור (אם אפשר לכתוב "בקיצור" בסוף הודעה כזו ארוכה...
) - נס גנאלוגי.
עודד
שלום,
משפחת אימי היא במקור מהעיירה תירייא (Tire) שבקירבת איזמיר, תורכיה (לפחות לעוד שניים מהכותבים כאן בפורום יש שורשים בתירייא).
בתירייא התקיימה קהילה יהודית במשך כ - 450 שנה, ממעט לאחר גירוש ספרד, ועד למחצית המאה ה - 20. בשיאה מנתה כמה אלפי יהודים (שהיוו מיעוט בעיירה שבעיקרה הייתה מוסלמית).
במחצית הראשונה של המאה ה - 20 החלו היהודים לעזוב - מרביתם עלו לישראל או עברו לאיזמיר. אחרים התפזרו בעולם.
בשנות ה - 60 כבר לא נותרו בה יהודים כלל. בתי הכנסת נעזבו, ובעשורים הבאים גם נהרסו שני בתי העלמין היהודיים שהיו בה. לפני כעשור ביקרתי שם, ולא היה ניתן למצוא כל סממן יהודי בעיר.
המידע שהיה בידי על הענף הזה של המשפחה שלי התבסס בעיקר על מידע שאספתי מקרובי המשפחה שנותרו בחיים. מכיוון שבעיירה לא נותרו יהודים, בתי העלמין נהרסו, ובגלל בעיית הנגישות לארכיונים בתורכיה - הנחתי שלא אוכל להתקדם יותר בחקר הענף.
אבל לפני כחצי שנה משהו השתנה.
קיבלתי מסר, דרך Jewishgen ממישהו שראה שאני מחפש מידע על משפחות מהעיירה, והציע את עזרתו. מדובר בבחור תורכי, לא יהודי, המתגורר באיזמיר ועובד בתירייא.
הוא סיפר לי סיפור שנשמע לי כמעט בדיוני. לקח לי זמן להבין שלא עובדים עליי.
הוא סיפר שהוא אחיינו של ראש העיר תירייא. לדבריו, ראש העיר (שגם הוא, כמובן, אינו יהודי) הכריז על פרוייקט להנצחת הקהילה היהודית של תירייא.
במסגרת הפרוייקט:
- ראש העיר מינה את אחיינו למרכז הפרוייקט, במשרה מלאה (ולהבנתי גם בשכר).
- העירייה רכשה את מבנה בית הכנסת (ששימש כמחסן רהיטים...) ולאחר שתשפץ אותו מתוכנן להיפתח בו, בשנת 2017, מוזיאון להנצחת הקהילה.
- האחיין החרוץ (שלא לומר, בלתי נלאה), קיבל גישה לארכיונים המוניציפליים השונים בהם הוא אוסף מצלם ומקטלג רישומים הקשורים לאנשי הקהילה. הוא גם הצליח להשיג גישה לארכיונים ארציים וצבאיים (להבנתי, חלקם בד"כ לא פתוחים לציבור), גם בהם הוא אוסף מידע.
- המידע שנאסף מרוכז בספר אשר אמור לראות אור בימים הקרובים, כשבקנה יש גם ספר נוסף.
- במסגרת הפרוייקט אותרו שרידי מצבות מבתי העלמין היהודיים ההרוסים, הפזורות בעיר, והן נאספות ע"י העירייה ומרוכזות באתר בו היה בעבר אחד מבתי העלמין. על הדרך האחיין גם צילם את המצבות, תירגם את הכיתוב עליהן (עם קצת עזרה מחברים...) וקיתלג אותן.
- האחיין יצר קשר עם צאצאי הקהילה ברחבי העולם, ואף פתח קבוצת פייסבוק המונה מעל 80 חברים. הוא אוסף מהם צילומים וחפצים הקשורים לקהילה, ובתקציב שקיבל מהעירייה הוא קונה פרטי יודאיקה שמסתובבים בחנויות לממכר עתיקות באיזמיר ובתירייא, אותם הוא מתכנן להביא למוזיאון.
לאורך החודשים האחרונים קיבלתי מהבחור מסמכים שונים הקשורים למשפחתי - תעודות נישואין, רישומי פטירה, צילומי מצבות, רישומים צבאיים, רישומים ממפקדים, מסמכי רישום לבתי ספר...
נוספו לי בעזרתו עוד שמות ומידע רב על קרובי משפחה, כולל שמות של חמישה אבות קדמונים ישירים שאת שמם לא ידעתי.
הוא אפילו שלח לי תמונות מהבית בו גרו הסבא והסבתא שלי. מסתבר שכחלק מהמאמצים של ראש העיר לקדם את התיירות בעיר (אני מניח שהקמת מוזיאון יהודי הוא עוד צעד בכיוון) העירייה רכשו מספר נכסים בעיר, בהם ייעשו שימושים שונים. הבית בו גרו הסבא והסבתא שלי הוא אחד מהם.
הבית נמצא כרגע בשיפוץ, כשהכוונה היא ככל הנראה לפתוח בו בעתיד מלון בוטיק...
לסיום - הבוקר קיבלתי ממנו עותק דיגיטלי של ספר ההנצחה. מדובר בספר שמודפס בכריכה קשה ומונה כ - 350 עמודים, כתוב בתורכית ובאנגלית, וכולל סריקות של מאות מסמכים (ברובם יש גם תמונות פספורט של נשוא התעודה). חלק מהמסמכים הם של קרובי משפחה שלי.
בתחילת הספר יש הקדשה של שישה מחברי הקהילה שנספו באשוויץ (כולל תמונותיהם) - בהם אח ושתי אחיות של הסבא שלי.
בקיצור (אם אפשר לכתוב "בקיצור" בסוף הודעה כזו ארוכה...
עודד
