יעקב רוזן-מצאתי שמות אחיותי שנספו בשואה

יעקב 1948

New member
יעקב רוזן-מצאתי שמות אחיותי שנספו בשואה

אבי המנוח אריה ליאון רוזנר (1903-1999) ,כמו רבים בני דורו מילא פיו מים לגבי מה שקרה למשפחתו בשואה.הוא התגורר בקרקוב וידענו רק שהיו לו אח וארבע אחיות אך את שמותיהם לא ידענו.את שם אביו ידענו כי אני קרוי על שמו.גם את שם סבתי ידענו.אנו הילדים למדנו לא לשאול.שמענו ממישהו שפלט שאבי היה נשוי לפני המלחמה ושהיו לו שתי בנות.
לפני כעשור,לאחר ש"היכל השמות" ב"יד ושם" עלה לאוויר ואיפשר חיפוש מתקדם ובשילוב עם JRI-POLAND הצלחתי לגלות בן אחות של אבי ולאחר מכן בן אח של אבי(בני דודים) ששרדו וחיים האחד ברחובות והשני בפלורידה.גם הם לא ידעו אחד על השני וסברו שניספו.מהם קבלתי שמות חלקיים של דודותי מכיון שהם לא זכרו את שמות המשפחה שלהן אחרי נישואיהן. בן הדודה הצעיר(יליד 1926)זכר שאבי היה נשוי אך לא זכר שמה של אישתו מכיון שקרא לה תמיד "דודה".אבי ברח לרוסיה ב1939 ואחת מבנותיו עברה לגור בביתו של בן הדודה מכיון שהאימא שלה נפטרה.הוא זוכר עד היום את השירים ששרה אך שמה נשתכח ממנו.לדבריו היתה כבת 10 בשנת 1942.לגבי הבת השנייה לא ידע דבר.
לפני זמן מה החלטתי לנסות ולפצח את התעלומה ולגלות את שם אשתו הראשונה של אבי ובנותיו שהן בעצם אחיותי העלומות.חזרתי ל"היכל השמות" ובחיפוש מתקדם לא גיליתי אפילו קצה חוט.
JRI-POLAND המעולה גם הוא לא הוסיף דבר. בלית ברירה פניתי לחוקר פרטי בקרקוב. מסרתי לו כל הידוע לי כולל כתובת אבי בקרקוב כפי שהיא מופיעה בפנקס הבוחרים של העיר ב 1929.גם החוקר התברבר.ואז קראתי שוב את זכרונותיו של בן דודי המבוגר (יליד 1920) שכתב שאבי התגורר עם "רעייתו החמודה "ב PODGORZE שהינה שכונה של קרקוב על הגדה השנייה של נהר הויסלה החוצה את העיר (המפעל של שינדלר היה ממוקם שם). זה היה רמז המחץ לחוקר הפרטי שייתכן ואבי גם התחתן שם ושיש לחפש רישומים שם ולא ברובע הראשי של קרקוב(קז'ימיז'). ואכן חושיו לא הטעוהו ורישום הנישואין של אבי משנת 1930 נמצא שם כולל כמובן שם רעייתו ושמות הוריה. מיד נכנסתי להיכל השמות של יד ושם אך אין לגביהם שם דפי עד.מה שכן גיליתי שבמוזיאון השואה בוושיגטון (USHHM) ישנם העתקים של מירשם האוכלוסיה היהודית בקרקוב שערכו הנאצים ב1940 ושם גיליתי שאחד מאחי רעיית אבי החזיק במשמורת את שתי בנותיהם בציון ההערה שהן יתומות מאם ושם אביהן רוזנר. לאחיותי העלומות קראו LUSIA ילידת 1931 ו IDA ילידת 1937.עד כאן.

רבותי,תארתי בקצרה את התהליך וגם גיליתי על הדרך שיש משפחות שלמות שממש נמחקו ושאין להן דפי עד.אעשה זאת בקרוב.מה שכן,אסור לוותר ולהרים ידיים.
יעקב רוזן
 

שרי סילבר

Active member
כל מה שאמרתי לך בטלפון ואף יותר
סגירת-מעגל כל כך חשובה וכל כך מרגשת, גם אם באיחור, אחרי שאביך כבר לא יזכה לפתוח את סגור-ליבו.

מסכימה בהחלט עם המסקנות שלך: בהחלט מרגישה שזה התפקיד שלנו להיות אלה שינציחו ביד ושם את אלה שלא זכו לפחות לדף-עד. כמוך, אומרת גם כן: אסור אף פעם להרים ידיים. "להפוך כל אבן" אני קוראת לזה.
 

עדנה4

New member
מאוד מאוד מרגשת, סגירת המעגל שלך

וגם אני חושבת כמו שרי.
דווקא כי אנחנו פה (עדיין) במדינה שלנו - חזקים,
יש לנו חובה לדורות הקודמים ולאלה שאין להם שמות,
אין להם תמונות, אבל הותירו את הזכרון.
להמשיך ולזכור.
יישר כוח.
 
כל הכבוד על ההתמדה,

כמו תמיד לחזור על החומר מפעם לפעם ושוב במסננת עד שמוצאים קצה חוט נוסף...
&nbsp
אשתו הראשונה נפטרה ב1939 בהקשר של המלחמה או בנסיבות פרטיות?
מה עלה בגורל 2 הבנות (אחיותיך)?
האם ניסית להזכיר לבן הדודה (יליד 1926) את השם לוסיה? שכן היא ילידת 1931 וזה מסתדר עם מה שסיפר "בערך בת 10 בשנת 1942".
 

יעקב 1948

New member
מה עלה בגורל אחיותי?

אשתו הראשונה של אבי נפטרה/נהרגה אחרי שהגרמנים כבשו את פולין.בן דודי בן ה 90 עימו שוחחתי היום חושב שהיא חלתה אך אינו בטוח.הזכרתי לו את שם אחותי ששהתה עימם.לא זכר.לעומת זאת זכר(נזכר) את שמה של אשת אבי אבל בגירסתה הפולנית/חילונית-קרולה.ברישום הנישואין היא נקראת KEILE שזה שם אידישאי.
החלטתי לא ללחוץ עליו "יתר על המידה".אני מקווה שבפעם הבאה עוד כמה פרטים ישובו אליו.מדובר בדברים שקרו לפני 75 שנה וזה לא פשוט.
הלקח שלי הוא כפי שכתבת: לעשות כל כמה זמן REVIEW .
יעקב
 
אם אני מבין נכון אז המחקר לא נעצר מבחינתך,

א. אפשר לחפש בני משפחה של האשה הראשונה של אביך, אולי יידעו משהו על אחיותיך.
ב. אם ב 1942 לוסיה שהתה בבית בן דודך, הרי שהוא אולי היחיד שאמור לדעת מה עלה בגורלה לאחמ"כ.
ג. הרישום שמצאת במוזיאון, אני מבין שהוא מפקד תושבים אך לא מעיד על פטירה או חיים של האחיות. האם אכן?
ד. אם אביך ברח לרוסיה ב 1939, ייתכן שלקח עמו את אידה הבת השניה, אולי שם תמצא רישומים כלשהם.
 

יעקב 1948

New member
תשובה לדונקישוט1

א.אני מנסה לאתר בני משפחה של האישה.צריך סבלנות ומזל.
ב.בן דודי סיפר שיום אחד היתה אקציה ואחותי לא הצטרפה אליהם.מששבו לא מצאוה.
ג.הרישום במוזיאון מציין את שמות האנשים שהתגוררו בכתובת מסוימת.לא מעבר לכך.
ד.כמו הרבה גברים אבי ברח לרוסיה עם אחיו המבוגר ובנו(בן דודי בן ה95) כי הם חששו מהנאצים אך סברו שהם לא יפגעו בנשים ובילדים.בכל מקרה כפי שציינתי בסעיף ג' האחות הקטנה רשומה ב1940 בבית דודה מצד האם יחד עם האחות הגדולה שבשלב מסוים ב 1941-2 עברה לדודה מצד האבא.
יעקב
 

אפרתי345

New member
מרגש ומזכיר את סיפור משפחתי

סיפורך מעורר בי צמרמורת שכן יש בו קוים רבים משותפים לסיפור משפחתי. גם אבי מקרקוב, אף לו היו ארבע אחיות (ואח נוסף שגיליתי את קיומו אחר כך) גם הוא היה נשוי ואב לבת שגורלה לא ידוע (אמה נרצחה באחת האקציות ברחובות קרקוב, ולא ידוע מה קרה לרחל אחותי ילידת 1937). גם הוא הבריח את הגבול למזרח, נאסר ונשלח למחנות בהרי אוראל. תמיד תמהתי איך השאיר אבי את אשתו ובתו והוריו הזקנים לבדם וההסבר היה אותו ההסבר - שחשבו שסכנה נשקפת רק לגברים ולא לנשים, ילדים וזקנים. אינני זוכרת מה מקור ההסבר הנ"ל אבל ברור לי שהוא לא הגיע מאבי שלא דיבר מאומה על הנושאים הכאובים אם כי ידע שאנו יודעות. הייתה לו חוברת שירים שכתב בתקופה זו ובה מוזכרות האישה והבת וכאב הפרידה והוא ידע שאני קוראת בה שוב ושוב ואף כתב לי שיר נוסף למרות שמאז לא כתב, כיון שראה שאני מתעניינת, אבל שפתיו נותרו חתומות ואנחנו לא העזנו לשאול.
 
מרגש מאוד. כל הכבוד על הנחישות

אני משוכנע שיש בגילוי הזה סגירה של מעגל עצום שהיה פתוח במשך הרבה מאוד זמן, ובטח לצד הסיפוק יש גם תחושת החמצה על שהן לא הונצחו עד כה.
&nbsp
יישר כח,
ארנון
 

חוה3

Member
יעקב היקר, כל הכבוד על הנחישות

והלוואי שהמציאות הבאות יהיו של קרובים חיים.


חוה
 
למעלה