רשמים ראשונים: הכנס הבינלאומי ה-35 לגנאלוגיה יהודית בירושלים
שלום.
אם יתאפשר הדבר, בכוונתי לפרסם בביטאון העמותה המתחדש "שרשרת הדורות" כתבה מפורטת על הכנס הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית, שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים – בדומה לכתבה שפרסמתי לאחר השתתפותי בכנס פריז 2012. אך עוד טרם לכן, מצאתי לנכון לרכז ולתמצת חלק מההרצאות והאירועים שלקחתי בהם חלק ולשתף בכמה תובנות ראשונות מהכנס ה-35.
בקבלת הפנים שערכה נשיאת ארגון הגג IAJGS, מרליס המפרי, בהשתתפות נציגי העמותות מרחבי העולם, פגשתי את הבלוגר המוערך, דיק איסטמן, חלוץ בתחומו, שהרצה בערב הגאלה של הכנס. איסטמן משוכנע, כי הגנאלוגיה היא כאן בכדי להישאר ולצמוח והדגיש, כי מעבר לחשיבות של החיפוש אחר אבותינו, כדאי ללמוד ולהבין את סיפור החיים שלהם. הוא פירגן לחידושים שמציעה חברת "מיי הריטג'" (אך שמר על גילוי נאות והזכיר כי הם גם הספונסרים שלו) והסקירה שלו כללה תיאור, כיצד הפכה הרשת להיות הבית של הגנאלוגיה. איסטמן משוכנע, כי יצוצו חברות חדשות ויפותחו כלים גנאלוגים חדשים נוספים, והוא פירט את התפתחות שעבר על החומר הגנאלוגי לסוגיו - מה שהתבסס בראשיתו על המשתמשים, התקדם לעבר האורגינל והגיע למצב כיום בו שניהם מסונכרנים. איסטמן פסק, כי שיתופי פעולה יעשו רק טוב לקהילה הגנאלוגית בעולם כולו.
גלעד יפת, מייסד ומנכ"ל מיי הריטג', שיחזר נוסטלגית בערב הפתיחה, כיצד התגלגל הרעיון שלו וכיצד הפך מיזם שכלל שני עובדים והחל במקביל לכנס הקודם שנערך בישראל בשנת 2004 למותג גנאלוגי חובק עולם. בהרצאה שלו – שבע שיטות מיוחדות לגילויים בגנאלוגיה - פירט יפת בין היתר את החידושים האחרונים של חברתו (פירוט בנפרד) והתחייב, כי החברה תשלים את אינדוקס כל המצבות בישראל.
עולם התוכן של שמות משפחה קיבל התייחסות נרחבת ומתבקשת, כמו הרצאתו של ג'פרי מרק פול, שסקר את הצווים של הקיסר יוסף שני, נפוליאון ואת זה הרלוונטי במיוחד, של הצאר ניקולאי, כיצד בחר ה"קהל" את שמות המשפחה, מדוע שינוי מגורים באותו ישוב גרר לרוב גם שינוי של שמות משפחה, את האקראיות בקבלת השם ומדוע שמות רבים כל כך באימפריה הרוסית היו בהשפעת שמות גרמנים. הוא ציין כי ילדים מאומצים נשארו עם שם המשפחה המקורי שלהם.
בין שאר ההרצאות ששמעתי:
סטנלי דיימונד עדכן - מה חדש בג'י.אר.אי פולין - וסיפר על אופצית החיפוש החדשה Fuzzy בשמות משפחה ופירט, מה מציע "השלב השלישי" של מאגרי JRI-Poland (אינדקס רישומי נישואין ופטירות עד שנת 1934).
ההרצאה של ג'ודי גולן - לקרוא בין השורות: לדלות היסטוריה יהודית בתוך החומרים בארכיון פולני - כללה ניתוח מבריק ומקורי של האינדקס של שתי עיירות (אופטוב ועיירה נוספת) עם נתונים וסטטיסטיקות מרתקות כולל מסקנות, כמו אלו המצביעות על הקשר בין תמציות החיים לבין עיירות שהעניקו ליהודים פריבילגיה להתיישב בהן, מה הקשר בין מרחק שניתן לגמוע ביום רכיבה אחד על עגלה וסוס לבין קשרי משפחה ופירוט אנקדוטאלי של מדרג השידוכים האפשריים: מנישואים לבת-דודה, דרך שידוך מקצועי ועד למו"מ על הזיווג המוצע בשוק (ג'ודי נאותה להעביר הרצאה דומה גם בסניף ת"א של העמותה).
פמלה וייסברגר ( ׁPamela Weisberger) ניתחה לאורך ולרחוב את האפשרויות של "גשר גליציה" והזכירה, כי לחוקרי המשפחות מגליציה שווה לבדוק גם את אינדקס הנישואין בווינה והסדנא של ג'י אוסבורון סיפקה כלים מעשיים, איך לעשות שימוש במפות הקדסטריל הצבעוניות בהן התברכו חוקרי המשפחות מגליציה.
דני וורוב "התעקש" בהרצאתו החנינית, כי אין אנשים משעמים וכל וכל אחד ראוי שיכתוב סיפור עליו או על בני משפחתו. המורה השובה מטקסס, ג'פרי שרייגר (שעומד לעשות עליה עם משפחתו הצעירה), הלהיב וסיפר על קורסים שהוא מעביר בארה"ב לתלמידים צעירים בבית ספר יהודי ואיך ניתן לעניין וללמד גנאלוגיה כבר בשכבת הגיל הזו. בהרצאה של ירון פדהצור למדתי על קשרי משפחה חבויים במשפחות רבניות ופדהצור הדגים עד כמה יכולים להיות מטעים קיצורים מקובלים כמו ש"ב (שאר-בשר) אא"ז (ש"זקני" יכול להיות גם סבא של סבא של סבא). מיכאל מייבסקי מהמוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה הרחיב ופירט את שלל המאגרים המתרבים שמציעה הרשת, כולל קולקציה ענקית של תעודות סרוקות מרחבי הארכיבים בפולין.
חנה כוכבי (שהתכבדתי להיות המודרטור שלה הרצאתה) הציגה אוצר גנאלוגי ייחודי - ארגז מסמכים מארכיוני הביטחון הפנימי באוקראינה המתעדים את המעקב של הרשויות בברית המועצות אחר התנועות ציוניות. מרלה אוסבורן ׁ(Marla Raucher Osborn) מקרן fodz בפולין, כיבדה אותי ונאותה להיות המודרטורית להרצאה המבוא שלי: "לודז' – תל-אביב – סיאטל: צעדים ראשונים בחקר שורשי המשפחה בפולין".
למוסד "יד ושם" היתה נוכחות מרשימה ומתבקשת בכנס השנה. יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו, נאם בערב הפתיחה על החיבור בין מורשת יהודית וגנאלוגיה יהודית וקבע כי, "מי שמנתק עצמו מהעבר, מאבד את הזהות שלו". ד"ר צבי ברנרהדט, פירט באחת ההרצאות: מקורות ביד ושם למתקדמים על המקור החשוב ביותר לניצולים, CM1 במאגרי ITS.
גם העולם העלום של DNA בשירות הגנאלוגיה זכה למינון מכובד ועבור לא מעט מרצים-גנאלוגים מחו"ל, היווה הכנס השנה פלטפורמה אטרקטיבית לשיווק מרכולתם הגנאלוגית, אך על הדרך ניתן היה ללמוד לא מעט. היו גם כמה מפגשים מאכזבים – כמו ההרצאה המתוכננת של סליאן אמדור-זק, שכותרתה - 30 השנים הבאות: חיזוי מגמות בגנאלוגיה יהודית – סקרנה אותי מאד, אך נבצר ממנה להשתתף בכנס מסיבות אישיות ונציג אחר של מגזין "אבותינו", הציע תחליף נטול תחזיות של ממש.
את עו"ד רנדול שונברג, גיבור הסרט "האישה בזהב", לא שמעתי אמנם במהלך הכנס, אך הזדמן לי להשתתף בערב מיוחד שערך מוזיאון ישראל בנושא השבת יצירות אמנות שנשדדו על ידי הנאצים. עו"ד שונברג התפרסם כשתבע מממשלת אוסטריה להשיב לבעליו החוקיים את ציורו המפורסם של גוסטב קלימט אשר נבזז ע"י הנאצים. בימים אלה מוקרן בישראל הסרט "האישה בזהב" המתעד את התביעה שהחלה כחסרת סיכוי (זהירות: ספויילר!!!), אך הסתיימה בניצחון צודק ובתיקון עוול מתמשך.
תמצית זו אינה משקפת את העושר האקדמאי הרב שהציע הכנס עליו שקדו ד"ר לאה הבר- גדליה וגרי רגב. כאמור, אני מקווה לפרסם כתבה שתכלול הרחבה מקצועית על ההרצאות הנ"ל, על הרצאות נוספות ועל שלל המפגשים והאירועים בכנס 2015.
צח אוריין-אוראץ'
שלום.
אם יתאפשר הדבר, בכוונתי לפרסם בביטאון העמותה המתחדש "שרשרת הדורות" כתבה מפורטת על הכנס הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית, שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים – בדומה לכתבה שפרסמתי לאחר השתתפותי בכנס פריז 2012. אך עוד טרם לכן, מצאתי לנכון לרכז ולתמצת חלק מההרצאות והאירועים שלקחתי בהם חלק ולשתף בכמה תובנות ראשונות מהכנס ה-35.
בקבלת הפנים שערכה נשיאת ארגון הגג IAJGS, מרליס המפרי, בהשתתפות נציגי העמותות מרחבי העולם, פגשתי את הבלוגר המוערך, דיק איסטמן, חלוץ בתחומו, שהרצה בערב הגאלה של הכנס. איסטמן משוכנע, כי הגנאלוגיה היא כאן בכדי להישאר ולצמוח והדגיש, כי מעבר לחשיבות של החיפוש אחר אבותינו, כדאי ללמוד ולהבין את סיפור החיים שלהם. הוא פירגן לחידושים שמציעה חברת "מיי הריטג'" (אך שמר על גילוי נאות והזכיר כי הם גם הספונסרים שלו) והסקירה שלו כללה תיאור, כיצד הפכה הרשת להיות הבית של הגנאלוגיה. איסטמן משוכנע, כי יצוצו חברות חדשות ויפותחו כלים גנאלוגים חדשים נוספים, והוא פירט את התפתחות שעבר על החומר הגנאלוגי לסוגיו - מה שהתבסס בראשיתו על המשתמשים, התקדם לעבר האורגינל והגיע למצב כיום בו שניהם מסונכרנים. איסטמן פסק, כי שיתופי פעולה יעשו רק טוב לקהילה הגנאלוגית בעולם כולו.
גלעד יפת, מייסד ומנכ"ל מיי הריטג', שיחזר נוסטלגית בערב הפתיחה, כיצד התגלגל הרעיון שלו וכיצד הפך מיזם שכלל שני עובדים והחל במקביל לכנס הקודם שנערך בישראל בשנת 2004 למותג גנאלוגי חובק עולם. בהרצאה שלו – שבע שיטות מיוחדות לגילויים בגנאלוגיה - פירט יפת בין היתר את החידושים האחרונים של חברתו (פירוט בנפרד) והתחייב, כי החברה תשלים את אינדוקס כל המצבות בישראל.
עולם התוכן של שמות משפחה קיבל התייחסות נרחבת ומתבקשת, כמו הרצאתו של ג'פרי מרק פול, שסקר את הצווים של הקיסר יוסף שני, נפוליאון ואת זה הרלוונטי במיוחד, של הצאר ניקולאי, כיצד בחר ה"קהל" את שמות המשפחה, מדוע שינוי מגורים באותו ישוב גרר לרוב גם שינוי של שמות משפחה, את האקראיות בקבלת השם ומדוע שמות רבים כל כך באימפריה הרוסית היו בהשפעת שמות גרמנים. הוא ציין כי ילדים מאומצים נשארו עם שם המשפחה המקורי שלהם.
בין שאר ההרצאות ששמעתי:
סטנלי דיימונד עדכן - מה חדש בג'י.אר.אי פולין - וסיפר על אופצית החיפוש החדשה Fuzzy בשמות משפחה ופירט, מה מציע "השלב השלישי" של מאגרי JRI-Poland (אינדקס רישומי נישואין ופטירות עד שנת 1934).
ההרצאה של ג'ודי גולן - לקרוא בין השורות: לדלות היסטוריה יהודית בתוך החומרים בארכיון פולני - כללה ניתוח מבריק ומקורי של האינדקס של שתי עיירות (אופטוב ועיירה נוספת) עם נתונים וסטטיסטיקות מרתקות כולל מסקנות, כמו אלו המצביעות על הקשר בין תמציות החיים לבין עיירות שהעניקו ליהודים פריבילגיה להתיישב בהן, מה הקשר בין מרחק שניתן לגמוע ביום רכיבה אחד על עגלה וסוס לבין קשרי משפחה ופירוט אנקדוטאלי של מדרג השידוכים האפשריים: מנישואים לבת-דודה, דרך שידוך מקצועי ועד למו"מ על הזיווג המוצע בשוק (ג'ודי נאותה להעביר הרצאה דומה גם בסניף ת"א של העמותה).
פמלה וייסברגר ( ׁPamela Weisberger) ניתחה לאורך ולרחוב את האפשרויות של "גשר גליציה" והזכירה, כי לחוקרי המשפחות מגליציה שווה לבדוק גם את אינדקס הנישואין בווינה והסדנא של ג'י אוסבורון סיפקה כלים מעשיים, איך לעשות שימוש במפות הקדסטריל הצבעוניות בהן התברכו חוקרי המשפחות מגליציה.
דני וורוב "התעקש" בהרצאתו החנינית, כי אין אנשים משעמים וכל וכל אחד ראוי שיכתוב סיפור עליו או על בני משפחתו. המורה השובה מטקסס, ג'פרי שרייגר (שעומד לעשות עליה עם משפחתו הצעירה), הלהיב וסיפר על קורסים שהוא מעביר בארה"ב לתלמידים צעירים בבית ספר יהודי ואיך ניתן לעניין וללמד גנאלוגיה כבר בשכבת הגיל הזו. בהרצאה של ירון פדהצור למדתי על קשרי משפחה חבויים במשפחות רבניות ופדהצור הדגים עד כמה יכולים להיות מטעים קיצורים מקובלים כמו ש"ב (שאר-בשר) אא"ז (ש"זקני" יכול להיות גם סבא של סבא של סבא). מיכאל מייבסקי מהמוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה הרחיב ופירט את שלל המאגרים המתרבים שמציעה הרשת, כולל קולקציה ענקית של תעודות סרוקות מרחבי הארכיבים בפולין.
חנה כוכבי (שהתכבדתי להיות המודרטור שלה הרצאתה) הציגה אוצר גנאלוגי ייחודי - ארגז מסמכים מארכיוני הביטחון הפנימי באוקראינה המתעדים את המעקב של הרשויות בברית המועצות אחר התנועות ציוניות. מרלה אוסבורן ׁ(Marla Raucher Osborn) מקרן fodz בפולין, כיבדה אותי ונאותה להיות המודרטורית להרצאה המבוא שלי: "לודז' – תל-אביב – סיאטל: צעדים ראשונים בחקר שורשי המשפחה בפולין".
למוסד "יד ושם" היתה נוכחות מרשימה ומתבקשת בכנס השנה. יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו, נאם בערב הפתיחה על החיבור בין מורשת יהודית וגנאלוגיה יהודית וקבע כי, "מי שמנתק עצמו מהעבר, מאבד את הזהות שלו". ד"ר צבי ברנרהדט, פירט באחת ההרצאות: מקורות ביד ושם למתקדמים על המקור החשוב ביותר לניצולים, CM1 במאגרי ITS.
גם העולם העלום של DNA בשירות הגנאלוגיה זכה למינון מכובד ועבור לא מעט מרצים-גנאלוגים מחו"ל, היווה הכנס השנה פלטפורמה אטרקטיבית לשיווק מרכולתם הגנאלוגית, אך על הדרך ניתן היה ללמוד לא מעט. היו גם כמה מפגשים מאכזבים – כמו ההרצאה המתוכננת של סליאן אמדור-זק, שכותרתה - 30 השנים הבאות: חיזוי מגמות בגנאלוגיה יהודית – סקרנה אותי מאד, אך נבצר ממנה להשתתף בכנס מסיבות אישיות ונציג אחר של מגזין "אבותינו", הציע תחליף נטול תחזיות של ממש.
את עו"ד רנדול שונברג, גיבור הסרט "האישה בזהב", לא שמעתי אמנם במהלך הכנס, אך הזדמן לי להשתתף בערב מיוחד שערך מוזיאון ישראל בנושא השבת יצירות אמנות שנשדדו על ידי הנאצים. עו"ד שונברג התפרסם כשתבע מממשלת אוסטריה להשיב לבעליו החוקיים את ציורו המפורסם של גוסטב קלימט אשר נבזז ע"י הנאצים. בימים אלה מוקרן בישראל הסרט "האישה בזהב" המתעד את התביעה שהחלה כחסרת סיכוי (זהירות: ספויילר!!!), אך הסתיימה בניצחון צודק ובתיקון עוול מתמשך.
תמצית זו אינה משקפת את העושר האקדמאי הרב שהציע הכנס עליו שקדו ד"ר לאה הבר- גדליה וגרי רגב. כאמור, אני מקווה לפרסם כתבה שתכלול הרחבה מקצועית על ההרצאות הנ"ל, על הרצאות נוספות ועל שלל המפגשים והאירועים בכנס 2015.
צח אוריין-אוראץ'