לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1278312,783 עוקבים אודות עסקים

פורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

הנהלת הפורום:

אודות הפורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

לצפיה ב-'מנהגים בעדות ישראל: שרשור שאלות לאירוח, 29.9'
מנהגים בעדות ישראל: שרשור שאלות לאירוח, 29.9
<< ההודעה הנוכחית
28/09/2009 | 21:44
23
19
שלום לכולם

במסגרת המחקר המשפחתי נתקלתם במנהג לא ברור אשר היה נהוג במשפחה? האם ניתן דרך מנהגים משפחתיים להבין את מוצא המשפחה? מדוע נוהגים בני עדות שונות באופן שונה בנוגע לאירועים מסויימים במעגל החיים היהודי? על שאלות אלו ועוד רבות נוכל להיענות באירוח הקרוב.

מחר, יום ג', 29 בספטמבר 2009, בין השעות 18.00-16.00, יתארח בפורום פרופ' שמואל גליק, ראש מכון שוקן למחקר היהדות, מומחה לתולדות המנהגים היהודיים, ובפרט למנהגי נישואין ואבלות, ולחינוך יהודי.

פרופ' גליק הוא מחברם של 14 ספרים חשובים בתולדות המנהג והלכה, תולדות החינוך היהודי וביבליוגרפיה של ספרות השאלות והתשובות. בנוסף לכך, הוא מרכז מחקר על שו"ת שבכתבי הגניזה הקהירית, ביחידת המחקר באוניברסיטת קמברידג'. ספריו העוסקים במנהגי ישראל:
אור נגה עליהם - הזיקה שבין מנהגי נישואין למנהגי אבילות במסורת ישראל (אפרת 1997)
אור וניחומים - להתפתחותם של מנהגי ניחום אבלים במסורת ישראל (אפרת 1993)
אור לאבל - להתפתחותם של מנהגי אבילות במסורת ישראל(אפרת 1991)
"קונטרס על עניין שבת החתונה": עותק יחידי ששרד ונתגלה בספריית מכון שוקן שליד ביהמ"ד לרבנים באמריקה לאחר כמאתיים ושישים שנה [בהכנה]
כמו כן, פרסם מאמרים רבים בנושאים הקשורים למנהגי ישראל, וביניהם אודות מנהג ה"יזכור", הזיקה שבין מנהגי נישואין למנהגי אבילות, מצות הכנסת כלה, ואמירת "קדיש".

מומלץ לשרשר שאלותיכם כבר עכשיו.

לחוה3, שהדף שפתחה בוויקיגניה הניע אותי ליזום את האירוח הזה (ובינתיים, נפתח דף נוסף).

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'שלום. 3 שאלות שמתוכן 2 מתייחסות למוצאי כיפור'
שלום. 3 שאלות שמתוכן 2 מתייחסות למוצאי כיפור
29/09/2009 | 09:16
1
5
שלום לפרופסור גליק

משפחתי (משני הצדדים) היא ממוצא ארץ ישראלי. אבי היה בן למשפחה בת דורות רבים בירושלים על פי המסורת המשפחתית (אבי היה דור תשיעי בירושלים) ואמי בת למשפחה בת דורות רבים ביפו (אמי היתה בת הדור הששי או השביעי - אינני יודע בדיוק). במסגרת הנסיון למצוא את מקור משפחת אבי (לגבי משפחת אמי המקור ברור וידוע) אני מבקש לבדוק אם מספר מנהגים שהיו (וחלקם עודם) נהוגים אצלנו יכול להוביל אותי למוצאה המקורי של משפחת אבי:

1. אבי נהג לשבור את הצום בלחם טבול בשמן בנימוק שזה נועד "לשמן את המעיים". האם מנהג כזה מוכר או שהוא מנהג פרטי של אבי או משפחתו?

2. במוצאי כיפור אנו נוהגים לשתות משקה המופק מגרעיני מלון. את גרעיני המלון אוספים במהלך הקיץ ומייבשים ובערב כיפור טוחנים אותם ומשרים במים, ובמוצאי כיפור מוסיפים סוכר ושותים. אין אצלנו במשפחה שם ספציפי למשקה הזה. קראתי לאחרונה (בעל השולחן) שזה משקה של "ס"ט ירושלמים, יהודי יוון ויהודי תורכיה). האם אתה יודע לשייך ספציפית את המשקה הזה למקור מסויים?

3.היה נהוג במשפחה (ואני משוכנע שמדובר בנוהג מצד אבי שכן מצד משפחת אמי מעולם לא שמעתי התבטאות כזו) כשכאשר היו מספרים או מדברים על מחלה או מוות היו מעבירים את השיחה לנושא אחר באמירה "הכנתם דגים היום?" או "אכלתם דגים היום?". הרעיון היה להעביר את השיחה לנושא אחר באמצעות דגים. קראתי במקום כלשהו שיהודי סלוניקי נהגו כך. האם זה נכון או שזה מתייחס גם לעדות אחרות או מקומות אחרים?

אודה אם תתייחס לשלוש השאלות כל אחת בנפרד, אבל בנוסף לכך אודה את תתייחס לאפשרות שכל שלושת המנהגים הללו ביחד מאפיינים מקור מסוייםשל המשפחה.

תודה רבה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'לשאלה השלישית'
לשאלה השלישית
29/09/2009 | 18:26
4

מנהג זה מקורו באמונות עממיות: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" ולכן הדיבור על מחלה ומוות יכולים להיות בגדר - "ניבא ולא ידע מה ניבא", וברית כרותה לשפתים, אל יפתח אדם פיו לשטן, רוצה לומר, ישמר שלא ידבר השטן בפיו, כי לפעמים יקרה לאדם שמלאך טוב או שטן משים דבר בפיו והוא אינו מרגיש". העברת השיחה לעניין אחר שבהם מוזכר דגים דוקא משום שהדגים הם סמל עממי לפוריות, הצלחה ושפע, ואף אין "עין הרע" שולט בדגים כי המים מכסים אותם.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'והנה קישורים שעובדים...'
והנה קישורים שעובדים...
29/09/2009 | 09:37
4
מנהגי עדות ישראל לראש השנה
מנהגי עדות ישראל לחג הסוכות

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נישואי קרובים'
נישואי קרובים
29/09/2009 | 10:26
5
9
שלום פרופ' גליק, ותודה על נכונותך להשיב על שאלותינו!

אשמח אם תפרט מה מותר ומה אסור בעניין נישואי קרובים, על פי חוקי הלכה ועל פי מנהגי המסורת.
ואם היו איסורים - מה היה הרציונל מאחורי איסורים אלה.

הרקע לשאלה: הופתעתי לגלות בעץ המשפחה אשה אשר נישאה לדודה (אח אמה), שהיה בן גילה.
גם על פרופ' נחמה ליבוביץ ז"ל סופר כי נישאה לדודה.
אך מאידך לא נתקלתי במקרים בהם גברים נישאו לדודותיהם. האם גם נישואים אלה היו מותרים?

תודה,

אורית




שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נישואי קרובים'
נישואי קרובים
29/09/2009 | 15:51
4
9
שלום אורית,

שני מקורות הלכתיים לשאלתך: משנה תורה לרמב"ם הל' אישות פ"א ה"ו ושולחן ערוך, חלק אבן העזר סימן טו:
על פי ההלכה. ישנם איסורי נישואין שהם מן התורה והם בגדר ה"עריות":
אמו, אשת אחי אביו מן האב אסורה לו מן התורה.
אחותו, בין אחותו מאביו או מאמו, בין אחותו מהנישואין או מהזנות
בת אשתו ובת בתה ובת בנה, אם אשתו ואמה ואם אבי אשתו,
אחות אביו ואחות אמו,
אשת אחי אביו מן האב אסורה מן התורה.
אשת בנו אסורה לו מן התורה
אחות אשתו אסורה לו מן התורה

ויש נשים אחרות שאסורות מפי הקבלה ואיסורן מדברי סופרים והן הנקראות "שניות" מפני שהן שניות לעריות וכל אחת מהן נקראת שנייה, ועשרים נשים הן ואלו הן: א, אם אמו, ב, אם אבי אמו בלבד, ג, ואם אביו, ד, אם אבי אביו, ה, אשת אבי אביו, ו, אשת ב אבי אמו בלבד, ז, אשת אחי האב מן האם, ח, אשת אחי האם בין מן האם בין מן האב, ט, כלת בנו, י, כלת בתו ד, יא, בת  בת בנו בלבד, יב, בת בן בנו בלבד, יג, בת בת בתו בלבד, יד, בת בן בתו בלבד, טו, בת בן בן אשתו בלבד, טז, בת בת בת אשתו בלבד, יז, אם אם אבי אשתו בלבד, יח, אם אב אם אשתו בלבד, יט, אם אם אם אשתו בלבד, כ, אם אב אבי אשתו בלבד.

אין כל איסור להינשא ל"דוד", בת אחות מותרת להינשא ואפילו יש אשר ראו בכך מצווה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'רוב תודות על התשובה המקיפה - ושאלת המשך'
רוב תודות על התשובה המקיפה - ושאלת המשך
29/09/2009 | 16:36
3
6

מתשובתך אני מבינה שאכן אסור לגבר להנשא לדודתו, בעוד שלאשה מותר להנשא לדודה.
האם קיים לכך הסבר רציונלי?

כמו כן אשמח להבין מדוע היו שראו בנישואי אשה לדוד מצווה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נישואים לבת האחות או לבת האח'
נישואים לבת האחות או לבת האח
29/09/2009 | 17:36
2
7
המקור לחשיבות נישואין אלו הוא בתלמוד הבבלי מסכת יבמות סב ע"ב: שם נאמר: ".האוהב את שכניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו והמלוה סלע לעני בשעת דחקו - עליו הכתוב אומר "אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני". יש הסבורים שהוא הדין  גם אם נושא את בת אחיו. טעמים רבים ניתנו לחשיבותם של נישואים אלו שהם בגדר "מבשרך לא תוכל להתעלם" - הדאגה לשכנים ולקרובים  ואדם קרוב יותר לאחותו ולבת אחותו.  אסתפק בטעם המובא בשם הרשב"ם (צרפת, המאה הי"ב): אהבת הדוד לבת אחותו היא אהבה טבעית ואהבת האשה לגבר היא אהבה של זימון קשר ("מקרה"), וכאשר מצטרפים שתי האהבות יחד מובטח שיצליחו הנישואים.  
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נישואין לאחיינית ותודה לך!'
נישואין לאחיינית ותודה לך!
29/09/2009 | 20:52
1
5
תודה על תשובותיך המבוססות, המעמיקות והמרתקות!
סבא רבא שלי וסבתא רבתה שלי (ילידי איזמיר) , הוריה של סבתי, היו דוד ואחיינית.
אהבתם הייתה גדולה, והם נישאו כאשר היא הייתה בת 16 , הוא להערכתנו היה לערך 25-27 . סיפורים רבים יש במשפחתי על אהבתם ודאגתם זה לזו.

הסברך מעיד כי, הסבא רבא שלי עוד עשה מצווה.
התהיות והרמת הגבות הן רבות  במשפחתנו על עובדה זו. והנה - אני מעבירה את דבריך לכל בני הדודים הטובים והרבים (בארץ ובחו"ל) שהעמידו הנישואין הללו.

ושוב,
תודה על תשובותיך הטובות,
לאה
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'ירדה אבן מהלב'
ירדה אבן מהלב
30/09/2009 | 16:50
4
גם אצלי נמצאו נישואי דוד ואחיינית.
תמיד חשבתי שזה ביזארי, מה גם שהדוד גרוש
והאחיינית צעירה, והנה מצווה.
יפה.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נישואי אלמנים ואלמנות'
נישואי אלמנים ואלמנות
29/09/2009 | 10:41
1
3

א. מהמחקר המשפחתי עולה שאלמנים המטופלים בילדים קטנים נישאו לעתים בתוך כשלושה חודשים לאחר מות האשה הראשונה (פולין).
אשמח לדעת מה מקובל בעדות השונות לגבי פרק הזמן שיש להמתין ממועד מות האשה ועד לנישואים השניים.

ב.מאידך, לא נתקלתי במקרים בהם אלמנות מטופלות בילדים נישאו תוך פרק זמן כה קצר מהתאלמנותן.
האם היו מנהגים שונים בין אלמנים ואלמנות? האם לאלמנות לא הותר להנשא כה מהר, או שפשוט היה קשה יותר למצוא חתן מתאים?

ג. לעתים קרובות, אלמנים נישאו לאחות הצעירה של האשה המנוחה. האם היתה זו "בחירה טבעית", מתוך ההיכרות המשפחה, או לחילופין - האם על אחת מהאחיות הצעירות הוטלה חובה לדאוג ליתומים של אחותה? במלים אחרות, האם אותה אחות צעירה "החליפה בשמחה" את מקום אחותה המנוחה, או שהיתה קרבן של הנסיבות?
[בהקשר זה, למרות חובת הייבום, אישית לא נתקלתי במקרים בהם אלמנות נישאו לאחי הבעל המנוח].

שוב תודה,

אורית

שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'נישואי אלמנים ואלמנות'
נישואי אלמנים ואלמנות
29/09/2009 | 18:04
4
א. אלמנים יכולים להינשא גם לאחר 30 ימי אבל, ואף נהגו עוד בתקופת התלמוד שאם האלמן נשאר עם ילדים ישתדלו להשיאו עם אחות אשתו שאינה נשואה, מתוך דאגה ועשיית חסד עם היתומים. האם אותה אחות החליפה "בשמחה"? קשה להשיב על כך, אבל   בחברה  שהדאגה ליתום ולאלמנה הוא עניין ערכי מהמעלה הראשונה הרי הדאגה לילדי אחותה היתומים עלה על עניינים רגשיים אחרים.
ב. אלמנה מותרת להינשא לאחר שלושה חודשים אולם עם היא מינקת מתוך דאגה לטובת הילד היונק אסרו עליה להינשא במשך 24 חודשים. במקרים יוצאי דופן התירו להקדים את נישואיה.  
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אזכור מפתיע בתנאים'
אזכור מפתיע בתנאים
29/09/2009 | 11:46
3
4
שלום רב, פרופ' גליק

בראשית ה"תנאים" של סבי וסבתי ז"ל, אשר נחתמו בשנת 1924, מופיע המשפט הבא (ההדגשות שלי מסמנות את מה שמולא בכתב יד):

"המגיד מראשית אחרית הוא יתן שם טוב ושארית לאלה דברי התנאים והברית שנדברו והותנו בין הנ"י הרי צדדי ה"ה משה צבי הרשקוביץ העומד מצד בנו החתן המופלג מו"ה אהרן הרשקוביץ וגו'...". בהמשך, מופיעה שוב "התחייבות מצד ה' משה צבי הרשקוביץ הנ"ל". (מצ"ב גם צילום לא ברור של הקטע המדובר).

משה צבי הרשקוביץ הנ"ל אכן היה אב-סבי, אך הוא נפטר בשנת 1906 כיצד מתיישב הדבר עם אזכורו כאדם חי ב"תנאים"?

תודה,
ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אזכור מפתיע בתנאים '
אזכור מפתיע בתנאים
29/09/2009 | 15:58
1
3
שלום ארנון,

שאלה מעניינת. מנין לך שהתנאים נחתמו ב-1924 בתצלום המצ"ב לא מצאתי תאריך. כך או כך, האפשרות ש"התנאים" נעשו בין המשפחות בעוד סבך וסבתך היו ילדים (אנו מכירים במזרח אירופה לא מעט שידוכים שנעשו בין משפחות בעוד הילדים היו צעירים) ואילו הנישואים היו ב-1924.  לחילופין שמא יש משה צבי הרשקוביץ נוסף, ברור הוא שמשה צבי הרשקוביץ שמוזכר בתנאים היה "חי" בשעה שנכתבו התנאים.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'הנה תאריך התנאים, כפי שמופיע בתחתית המסמך'
הנה תאריך התנאים, כפי שמופיע בתחתית המסמך
29/09/2009 | 16:05
3
חודש תשרי תרפ"ב. ממילא, סבי וסבתי נפגשו לראשונה רק בימי מלחמת העולם הראשונה, עת משפחתה של סבתי נדדה באופן זמני מפתח תקווה לזכרון-יעקב (שם התגוררה משפחת סבי). כבר אז היה אב-סבי, משה הירש הרשקוביץ, ז"ל...
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'תנאים'
תנאים
30/09/2009 | 07:56
2
בקישור המצורף - הסבר ותרגום מילים מה"תנאים"
שורשים משפחתיים >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'שאלה נוספת לגבי נישואי קרובים'
שאלה נוספת לגבי נישואי קרובים
29/09/2009 | 15:36
4
שלום לפרופ' גליק,

במשפחתי, בענף מסויים מפולין ובעשור השני של המאה ה-20, היתה "תופעה" של נישואין בין בני/ות דודים/ות מדרגה ראשונה.
עד כה ידועים לי 5 מקרים כאלו בענף זה.
ענף זה לא השתייך לחסידות מסויימת אם כי היה מקורב לחסידי הרבי מיאבלונה, הרב יחזקאל טויב.
האם יש הסבר לתופעה זו ?  מנהג....קשור למוצא ? חסידות מסויימת או פלג מסוים ?

בתודה מראש ושנה טובה.

אלי
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'חג ומועד מבטלים שבעה'
חג ומועד מבטלים שבעה
29/09/2009 | 15:42
3
1
אמה של חברתי נפטרה ונקברה ביום ו' האחרון. בגלל השבת ויום כיפור, ה"שבעה" התקצר למוצאי יום שבת וליום א' עד הצהריים בלבד.
לפי החוק היבש, כבר היום חברתי אמורה לשוב לעבודה (שהרי אין "שבעה"), ולא מתאפשר לה להתאבל כראוי על מות אמה. גם אלו שרצו להשתתף באבלה נאלצו לעשות זאת תוך מספר שעות קטן מאד. בכך מוחמץ לדעתי היתרון הגדול של מנהג השבעה היהודי.

אשמח לדעת אם ישנם מנהגים, בעבר או בהווה, שהתמודדו עם בעיה זו. אני יכולה להבין שחג משחרר מ"חובות" שבעה, אך האם המסורת מתייחסת גם לזכויות האבלים להפרד כראוי מהיקרים להם?

תודה פעם נוספת וחג שמח!



שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אח סבי נפטר בבוקר יום ו' ערב ראש השנה, ונקבר'
אח סבי נפטר בבוקר יום ו' ערב ראש השנה, ונקבר
29/09/2009 | 17:42
1
1
בצהרי היום, והשבעה הסתיימה, על פי חברה קדישא, עוד באותו היום. איל.
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'למי שכתב את הידיעה הזאת '
למי שכתב את הידיעה הזאת
29/09/2009 | 22:19
1
אני על שמו נולדתי בעיר ספרו אחרי שהוא נפטר בשנת 23.3.1951 ואנו במשפחה באשדוד מחפשים מידע על סבי, אין לנו כל מקור מפני שבניו שמעון יוסף ויהשוע נפטרו איל אם יש לךעוד פרטים או לאחרים יש מידע אפשר להתקשר למספר 0524326138
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'חג ומועד מבטלים שבעה '
חג ומועד מבטלים שבעה
29/09/2009 | 18:53
2

החג אמנם משחרר חלק ממנהגי האבלות החלים ב"שבעה", אבל ה"אבלות" על "אב ואם" אינם מסתיימים בשבעה.  חכמים קבעו הדרגה באבלות מתוך כוונה לאפשר לאבל להתכנס בתוך עצמו, אבל לא לשקוע!!!. מקוצר זמן ומקום אסתפק בהערה: חכמינו ז"ל לפי הכרתם את טבע האדם והמצב הרגשי בו שרוי האבל בימי אבלו - התאימו את המנהגים הכוללים חובות ואיסורים החלים על האבל במגע עם סביבתו, והסביבה כלפיו, ותחמו התנהגויות אלו בלוח זמנים מוגדר, כאחד האמצעים בתהליך שיקומו של האבל "שבעה", שלושים", "שנה" ומתוך מגמה להחזירו ע"פ לו"ז זה למשפחה לחברה ולקהילה. האם פירושם של דברים שהכאב והצער חולפים בהתאם ללוח זמנים זה. ממש לא!
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'לצערי, אני נאלץ לעזוב כרגע את המחשב'
לצערי, אני נאלץ לעזוב כרגע את המחשב
29/09/2009 | 16:30
1
2
ולכן לא אוכל להישאר כאן בזמן שנמשך האירוח. אני רוצה כבר כעת להודות לפרופ' גליק על הזמן שהקדיש לנו ועל תשובותיו (כולל אלו שעוד יבואו...).

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'עדכון קצר: נפילת אינטרנט אצל פרופ' גליק'
עדכון קצר: נפילת אינטרנט אצל פרופ' גליק
29/09/2009 | 17:26
2
עקב נפילת החיבור לאינטרנט למשך שעה ארוכה, נבצר מפרופ' גליק להמשיך ולענות עד כה לשאלותינו. התקלה מטופלת, ואני (וגם הוא) תקווה כי תשובותיו תימשכנה בקרוב.

ארנון
שורשים משפחתיים >>
לצפיה ב-'אישה ואם בעלות שם זהה'
אישה ואם בעלות שם זהה
29/09/2009 | 18:29
5
שלום, ותודה על הנכונות לענות לשאלותינו !

בקהילות שונות היה נהוג איסור לשאת אישה אשר שמה הפרטי זהה לשם אימו של החתן.
בעץ המשפחה שלי, יש שני מקרים בהם ככל הנראה כן התקיימו נישואים בהם שם האישה זהה לשם אם החתן - המידע שיש לי אינו ודאי, אך נראה שבשני המקרים "הופיע" לאחר החתונה שם פרטי נוסף לכלה, אשר לא היה ברישומים שלפני החתונה. ייתכן והוספת השם (אשר לפחות באחד המקרים היה בשימוש בלעדי אחרי החתונה) נועד כדי להתגבר על האיסור.
בשני המקרים מדובר בנישואין שהתקיימו בתורכיה (אחד מהם בשלהי המאה ה - 19 והשני בראשית המאה ה - 20).

באילו קהילות היה נהוג האיסור הנ"ל, עד כמה הקפידו על הנושא, והאם פתרונות של שינוי/הוספת שם היו מקובלים כדי לעקוף את האיסור ?


תודה,
עודד
שורשים משפחתיים >>

הודעות אחרונות

09:50 | 14.10.19 deebeebee
19:42 | 13.10.19 ארנון הרשקוביץ
07:46 | 13.10.19 Brightvivian
12:39 | 12.10.19 ani1603
18:23 | 10.10.19 אורחים בפורום
23:19 | 09.10.19 אורחים בפורום
23:19 | 09.10.19 אורחים בפורום
11:42 | 07.10.19 dan912
10:18 | 07.10.19 אורחים בפורום
15:52 | 06.10.19 אורחים בפורום
19:42 | 05.10.19 Lala Zalcensztajn
18:26 | 05.10.19 ליאורה ירקוני
22:53 | 02.10.19 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ