אז מי האהוב עליכם בכל הזמנים?

Benn Is Kane

New member
אז מי האהוב עליכם בכל הזמנים?

כידוע, בחיפה עברו מספר רב מאוד של שחקנים אהובים יותר ואהובים פחות. כמה מהם הצליחו לחזור לבית הירוק והאהוב וכמה מהם העדיפו לא, או הקבוצה העדיפה שלא. בחיפה גם היו הרבה שחקנים גדולים. איל ברקוביץ', ראובן עטר, יניב קטן, ניר דוידוביץ', רוני רוזנטל, זאהי ארמלי, חיים רביבו, אבישי ז'אנו, סרגיי קנדאורוב, אלון חרזי, עידן טל, ג'ובאני רוסו, ועוד רבים וטובים. זה ידוע שלאוהדים יש דעות שונות ופה זה המקום הנכון להראות לכולם את מי אתה הכי אוהב. כל אחד ירשום את השחקן האחד שהוא אוהב יותר מכולם. אצלי זה הסמל הכי גדול של מכבי חיפה איי פעם, השחקן שיזכר הכי הרבה זמן כהכדורגלן אולי הטוב ביותר שלא עזב את הארץ. מדובר בראובן עטר. שחקן כזה לא מוצאים כל יום, ועובדה שב-60 שנה האחרונות מצאו רק אחד כמוהו. הוא אחד מהשחקנים היותר "אנדררייטד" בכדורגל הישראלי, ללא שום צל של ספק. הוא היה טוב מהיום שעלה לבוגרים ועד יומו האחרון על המגרש הירוק (למרות שזה היה בקופסא, שם הדשא לא ממש ירוק...). אני מאוד רוצה לראות את נתניה מצליחה תחת הדרכתו של ראובן, ומקווה בעתיד כי ראובן ישתף פעולה בצוות המקצועי של חיפה (לעשות משהו בסגנון של בית"ר עם ג'נרל מנג'ר ומאמן... חחחח).
 
קשה לי לבחור אחד ספציפי אז

אני אבחר 3 שחקנים שכל אחד קשור למשהו אחר. 1.אבישי ז'אנו-האיש והנשמה, שחקן שנותן 100 אחוז על המגרש. רץ כמו משוגע, עושה גליצ'ים בלי רחמים(שבדר''כ היו עולים לו בכרטיסים), ומשקיע כל טיפת כח שבו בשביל המועדון. מה שהכי גרם לי להעריך אותו זה העובדה שבחיים לא שמעתי אותו מתלונן. ז'אנו היה שחקן 12 בקבוצה ואפילו 13 לפעמים, אבל אף פעם לא השמיע שום הגה כלפי מדיניות הסיפסול כלפיו. בסוף השנה כנראה הוא יפרוש ונוכל להכתיר את אחד מהאחרוני שחקני הנשמה. 2.אלון חרזי-כן יש לי נטייה לאהוב שחקני הגנה ומגינים כמו ז'אנו וחרזי, אבל אני פשוט לא יכול להתכחש לגודלו של אחד מהשחקנים הכי טובים שהיו אי פעם בישראל. חלוץ, קשר, מגן, בלם, שוער- הוא עשה הכל על המגרש. אחד השחקנים הכי מסורים למועדון ומבחינתי הוא שחקן בית לא פחות מבנאדו או דוידוביץ'. שלא כמו ציון מרילי שהבטיחו לו שמספר 3(המספר של חרזי כיום) לא ילבש בחיים יותר, אני חושב שהפעם צריכים ממש להכיר בתרומה העצומה של חרזי וכאשר הוא יפרוש, צריך למסגר את החולצה עם מספר 3 ולהשאיר אותה רק לכבודם של הטובים ביותר. 3.אייל ברקוביץ'- איך אני יכול לדבר על הטובים מכולם מבלי להזכיר את הוירטואוז והקוסם האדיר אייל ברקוביץ'? אייל הוא מסוג השחקנים שאתה בגללם מתחיל לאהוב כדורגל. כבר מגיל קטן היה לו את הפה הגדול והכישרון העצום. פשוט כיף לראות אותו על המגרש, במסירות, בהתלהבות, וברצון. אפשר להגיד על הגישה שלו עוד הרבה דברים אבל בנאדם עם אהבה כמו שלו לכדורגל ורצון עצום כמו שלו אין הרבה כאלה בישראל. אחד מהסמלים הבודדים שהמועדון הזה יצר, חבל שהוא לא סיים את דרכו אצלנו.
 
אגב מילה על עטר שהזכרת

לדעתי עטר ממש לא אנדרטייד. נכון הוא גם לא אוברטייד אבל בכל זאת לדעתי הוא אחד השחקנים הכי מעורכים בהיסטוריה של הכדורגל. הסיבה שלא זוכרים אותו כמו שאר הגדולים זה רק בגלל שהוא פשוט היה תמיד צנוע ושקט.
 

Benn Is Kane

New member
אני דווקא כן חושב כך...

עטר אולי מוערך וזכור כאחד הגדולים בהיסטוריה, אבל צריך לזכור אותו כיותר מזה. עטר הוא בין שלושת השחקנים הגדולים שגדלו בכדורגל הישראלי משנות ה-80 ביחד עם רביבו וברקוביץ'. עטר הוא אנדרייטד ובגדול בכדורגל הישראלי, גם בעובדה שמעולם לא יצא לאירופה. לדעתי לא הייתה שום סיבה ששחקן כמו רביבו יצא לחו"ל אבל עטר לא. הוא היה בשיאו בשנים האלה (93-96) והיה לו מקום בקבוצות אמצע טבלה בליגות הבכירות באירופה. אם אלון חזן ואיציק זוהר הגיעו לאנגליה גם לראובן היה מקום שם.
 
עטר החליט בעצמו להשאר בישראל

והיו לו בקריירה הרבה הצעות מחו''ל והוא דחה את כולן. אם עטר מוערך וזכור כאחד הגדולים אז זה כבר אומר שאנדרטייד הוא לא, מה שכן זה שאם הוא היה מוערך יותר מידי כמו משה סיני, אלי אוחנה, אורי מלמיליאן, נחום סטלמך ז''ל, מורדכי שפיגלר ושות' אז הוא היה גם אוברטייד מעבר לזה. מקומו של עטר בהיסטורית הכדורגל ההישראלי מונח בדיוק במקומו.
 

Ultras GA02

New member
מממ..

נכון שלקהל יש המון דיעות,אבל זה הקהל הירוק שונא שחקנים שלו זה היה במקרים נדרים,כמו במקרה של אופיר קופל,שהקהל הוציא את כל האנרגיה עליו..!! אבל מבחינתי השחקן הכי אהוב עלי-ותאמינו שאני אוהב כל שחקן שהיה,ושיחק,ורוצה ושואף לשחק במכבי חיפה,אבל הכי אהוב עלי,זה זאהי ארמלי. השחקן הזה אולי הראשון-והיחיד- שיובנטוס רצה לצרף לשרותיה,וחיפה רק הסתירו את זה ממנו..שחקן גדול. גם את רביבו איפשר לשכוח,את בניון..קטן,יעקובו,ז'וטה,..כולם~
 

Benn Is Kane

New member
בקשר לבניון...

עם כל האהבה העצומה שלי כלפיו אני לא יכול להחשיב את יוסי כסמל או כשחקן שיכול להיות באותה רשימת שחקנים כמו ראובן וברקו בשורותיה של מכבי חיפה. הוא לא שיחק הרבה שנים בחיפה, למרות שבשנים ששיחק היה הטוב ביותר בלי שום צל של ספק.
 

Ultras GA02

New member
קודם כל לא אמרתי שיוסי סמל

דבר שני בשנים שהוא היה בחיפה הוא תרם הרבה למועדון,כמו ברקו ועטר,אבל כשיוסי יחזור,הוא יחזור לכאן למקום הזה והוא עוד ירשום כמה שנים במועדון הירוק..
 
אלון מזרחי

היה השחקן שהכי אהבתי... מאז העזיבה המגעילה שלו אריק בנאדו תפס את מקומו של האוירון...
 
השחקן הטוב בכל הזמנים, חי ים רביבו

פשוט, רביבו הכי מיוחד הכי תכלס הכי מבריק. פשוט שאם היו קוראים לו רביבוביץ הוא היה מוכתר על ידי כל העיתונאים. גם עטר, ענק. בעינין הזרים הכי מדהים הוא ז`וטאוטאס. הוא מושלם. גם השלישי ה הנוכחית, בקולי קולאוטי דירסאו מיוחדים. אני גם זוכר לטובה את איברהים דורו ואת זרי אלי כהן, יזי בז`נצ`ק וגחוגידזה הכישרוני שהיום מפציץ בניבחרת גרוזי ה. אבל שוב ז`וטא היה מיוחד.
 

yarivlevi

New member
קשה להצביע על שחקן אחד

אבל אם תשאלו אותי יש לי סימפטיה מיוחדת ליוסי בניון ,נכון שהוא לא גדל אצלנו אבל הוא אהב\אוהב את המועדון כמו שחקן שגדל בו ,הוא ווינר אמיתי וב-4 העונות שהיה בחיפה הוא תרום המון. 2 רגעים מיוחדים שזכורים לי ממנו הם הגול נגד מכבי ת"א בבלומפילד בדקה 93 כשלקח את כל ההגנה לטיול והאכיל את שטראובר הליצן והרגע השני הוא שהבאנו לבלומפילד 12 אלף ירוקים רק כדיי שיראו את משחק האליפות אחרי 7 שנים ללא אליפות ,היינו חייבים תיקו ומעלה כדיי להבטיח את האליפות 4 מחזורים לסיום אבל הפסדנו להפועל ת"א 1-0 משער של מיכאלנקו ובסיום המשחק בניון שכב על הרצפה מאוכזב וגרנט בא אליו והרים אותו ,האליפות הייתה שלנו זה רק היה שאלה של מחזור אחד או שתיים כדיי להבטיח אותה אבל בניון הווינר שכב על הדשא כאילו הפסדנו אותה וכל זה בגלל שהוא אכזב 12 אלף אוה דים שבאו מחיפה לת"א וחזרו עם בקבוקי השמפניה (וחיכו מחזור אחד כי האליפות הובטחה בחיפה שבוע אחד אחרי זה)
 

nWkobi

New member
יש הרבה...

ראובן עטר,איתן אהרוני,אריק בנאדו,אלון חרזי,רוני רוזנטל,זאהי ארמלי....
 
קשה לבחור אחד..

אז אני אבחר בכמה..
אבי רן ז"ל - לא אשכח לעולם את אותו יום שבת ארור..
אייל ברקוביץ' - וכל מילה מיותרת
ראובן עטר - בגלל הסמל |תלתל| עופר מזרחי - בגלל הנשמה
ואני אבחר גם במאמן האהוב עליי - שלמה שרף / גיורא שפיגל - בגלל סגנון המשחק
 

yarivlevi

New member
חייב הסבר לגביי ראובן עטר

אני אוהד חיפה מאז גיל 8 (זה אומר 19 שנים) ואני מאוד מאוד אוהב ומעריך את ראובן עטר כשחקן וכאדם והוא היה השחקן היחיד שגם שעבר קבוצות (והוא עבר לא מעט קבוצות) הוא תמיד היה אהוב ואהוד והשאלה שלי היא איך הוא עשה את זה ולמה הוא תמיד היה אהוב ואהוד ולמה הוא נחשב סמל אם הוא עבר ליריבה העירונית השנואה כ"כ ? זה כמו שאוחנה היה משחק בהפועל ת"א או שנימני היה משחק בהפועל ת"א ,זה לא כ"כ נתפס לי איך ראובן עטר הצליח להגיע לסטטוס של סמל כאשר הוא שיחק ב-3 קבוצות חוץ ממכבי חיפה וביניהן הפועל חיפה השנואה. נ.ב - אני שואל ברצינות ולא בציניות וחשוב לציין שוב שאני מאוד אוהב אותו ומעריך אותו כאדם וכשחקן!
 

orhe

New member
כמה סיבות

הוא בנאדם טוב, כולם זוכרים אותו באדם צנוע ונחמד. הוא תמיד דיבר בראיונות רק דברים טובים על חיפה, הוא היה שותף לאליפות המתוקה (הדאבל, שניהם בעצם). הוא בא באחת העונות האחרונות שלו לשבת אצלנו על הספסל ולא אמר כלום ורק שתק.
 
למעלה