סוף-כל-סוף שחר והדחליל מבינים איך מתנהלים בכדורגל הישראלי
עסקה כזו צריכה להיבחן בשני אספקטים - מקצועית וכלכלית. ובשניהם, הרכישה היא הימור קטן, כשיש יותר סיכוי לרווח מהפסד.
מקצועית- אין ספק שצד ימין שלנו זה בור ענק כבר שנים. מאמן בא, מאמן הולך, אבל צד ימין שלנו זוועה.
הפתרון החדש, "הילד" איסמעיל ריאן, מוכיח ממשחק למשחק שמקומו בליגה הלאומית. הקשר בינו לבין כדורגל איכותי מתחיל להראות תלוש וזה בימים שאין במועדון לחץ או ציפיות, כי הדחליל דאג להגדיר את הימים האילו "עונת בנייה".
ואגב, הוא אוטוטו בן 22! אחרי שראיתי מהיציעים בקרית אליעזר את עטר, ברקוביץ', בניון ואפילו... אייל גולסה משחקים בהצלחה בקבוצה בגיל 17, אפשר כבר להכריז רשמית על ריאן כבלוף. שחקן אנמי שלא יהיה לעולם קשר מוביל. אולי שחקן משלים מהספסל.
וגילי? רק לפני שלושה חודשים ראינו איך הוא פרפר כאן בצד ימין את סאן מנחם ושלח אותו לנוירולוג בסיום המשחק עם מחושים בראש, ככה שכדורגל ברגליים יש לו. הבעיה אצלו היא הנטייה להעלם לשני משחקים אחרי משחק אחד טוב, ונותר לנו רק לקוות שהוא מבין שזה הצ'אנס האחרון שלו להראות אופי והמשכיות, ופחות ליפול לימים אפאטיים וחלשים. אם זה יקרה, כולם ירוויחו משילובו בקבוצה.
ועכשיו, כלכלית-
שחר למד לעשות עסקים סוף-סוף ולא לצאת פראייר. ההימור הוא קטן, סה"כ חוזה לעונה וחצי בשכר שנתי של 270 אלף דולר, בלי שקל דמי השאלה. בסיכום, מדובר כאן על עסקה כוללת של 400 אלף דולר נטו לעונה וחצי. שזה עדיין פחות כסף ממה שמקבל כאן השחק שנבחר בפינצטה, אוברניאק, לעונה אחת!
הגם שאוברניאק נוסה אין-ספור פעמים באגף ימין וזה פשוט לא זה. אוברניאק צריך לחלק כדורים מהאמצע, ליד הקשריים האחוריים.
ואם נזכרים בעסקאות "מוצלחות" מהעבר, כמו עסקת דינו אנדלובו שעלתה "רק" מיליון יורו דמי רכישה מבני יהודה לפני שכר שנתי, אז מבינים שאין כאן שום בזבוז גדול.
וג'ורדי? אין ספק שהוא שוב יצא פראייר ודביל, וגם אוהדי מכבי ת"א מתחילים להתפכח. 750 אלף יורו לרכישה, שכר שנתי של 400 אלף יורו, ועכשיו נפתרו ממנו בלי לקבל עליו אפילו לירה.
בהחלט מנג'ר דגול יש שם. נו, ככה זה כשמקבלים תקציב בזבוזים שנתי של 150 מיליון ש"ח ולא צריך להציג תוצאות כלכליות בסוף העונה.
