טוב, לפני שנתחיל לקבוע את גורל העונה ממשחק גביע שוקו אחד
אני רוצה לגעת בכמה נקודות, חיוביות, ניטרליות ושליליות.
חיוביות:
איסמעיל ריאן - הדבר הכי טוב שאפשר לקחת מהמשחק הזה, זה את העובדה שיש מחליף לחן עזרא על המגרש. יתרה מכך, אין סיבה ביקום הזה שעזרא יהיה על כר הדשא כשריאן משחק. זאת לא רק התנועה, המהירות והשליטה המוחלטת במשחק האגפים של הבחור, זאת העובדה שהוא אשכרה מוציא כדורים מהרגל. הוא לא מלוטש ויש הרבה עבודה איתו, אבל הילד הזה זה בדיוק מה שאין לנו כשחן עזרא עם הכדור - אינטיליגנצית משחק בסיסית.
העמידה של השחקנים על המגרש - אפשר לאהוב את רוני לוי, אפשר גם לא לאהוב אותו, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שכל שחקן היה בעמדה שלו לאורך 90 דקות. רוני לוי הצליח לעשות במשחק הראשון שלו מה שאיבדנו מהרגע שאלישע לוי דרך במועדון - משמעת טקטית. אמנם, יש כמה שחקנים שלא משנה כמה יאמנו אותם עדיין לא יבינו את המשחק הזה, כמו משומר או עזרא שדפקו את המשמעת הטקטית שלנו לפרקים, אבל נראה איך העונה תתקדם ואז נשפוט.
הכניסה של בניון משחק וההוצאה של עטר - התיפקוד של עטר כקשר מאחורי החלוץ נדון לכישלון. מעין נסיון מוזר לדחוס את עטר, עזרא וריאן ביחד במגרש. הכניסה של יוסי עם התנועה הבלתי פוסקת שלו ללא כדור וההוצאה של עטר ריווחו את מרכז המגרש של הסרדינים ופתחו את ההגנה שלהם לחלוטין. זה רק מוכיח שתי נקודות:
א. יוסי צריך להיות בדיוק על המשבצת השחקן שנכנס בדקה ה 60 ומרווח את ההגנה היריבה.
ב. צריך מספר 10 שיעשה את זה עד הדקה ה 90.
עוד עונה עם סטויקוביץ'!!!!
ניטרלי:
דרינצ'יץ' - מחצית ראשונה מצוינת, מחצית שניה לא משהו. ניסה יותר מדי, נגמר לו האוויר בדקה ה 60. יותר מזכיר לי את בוקולי, דרך אגב, במרכז המגרש כשהוא עוד שיחק כדורגל מאשר כל שחקן אחר...
אלון תורג'מן - אני כנראה אצטרך לחזור על זה כל העונה - אלון תורג'מן הוא לא חלוץ! אני עדיין לא סגור מה הוא בדיוק, אבל חלוץ הוא לא. שער יפה הוא כבש. התנועה שלו ללא כדור תמיד היתה טובה, אבל הוא פשוט נורא באחד על אחד. הבעיטות שלו טובות, אבל הריכוז שלו מול השער מסריח. אני גם חושב שזה אולי השער נגיחה השני שלו במכבי חיפה אי פעם. אני באמת לא יודע איפה למקם אותו...
איתי שכטר - חוץ מזה שהוא חלוד ומנסה בכוח לכבוש, לאיתי שכטר יש בעיה אחת מאוד מאוד גדולה כמספר 9 - הוא לא מצליח למשוך את ההגנה אליו. הוא די סטטי כחלוץ רחבה והנוכחות שלו לא משהו. וזאת בעיה כשאין מאחוריו קשר קדמי אמיתי שיודע לרווח את ההגנה של היריב. לא בעיה שגם בגילו הוא לא יכול לתקן באימונים, אבל בעיה כי אין לנו חלוץ אחר כיום ברמה הנדרשת. איתי שכטר, עם בטחון עצמי מול השער היה כובש את המצב היחיד שלו במשחק - מהלך שהוא ביצע יפה מאוד עם טכניקה גבוהה מאוד. הבעיה היא שזה היה המצב היחיד שלו במשחק... אני מקווה שעם מספר 10 אמיתי בקבוצה, הוא גם יתחיל לכבוש.
חסרונות:
אייל משומר - ושוב, בפעם המליון ואחד אייל משומר נמצא מלפני השחקן עליו הוא שומר בזמן הגבהה לרחבה שלנו. אני אפילו לא יודע אם אני כועס או משועשע מהעובדה שזה המהלך הכי נדוש שאפשר לבצע נגדינו.
טאלאב טוואטחה - אלוהים ישמור, הוא לא מגן!!!! כל משחק הוא גורם ללפחות חור אחד שבגינו אנחנו כמעט סופגים. פה היו לו שניים - אחד כמעט, אחד ספגנו. דווקא במחצית הראשונה (תודות לרוני לוי על הטקטיקה וריאן על הביצוע), הוא היה לא רע כקשר שמאלי (ההסטה של עזרא לשם חיסלה גם את זה), אבל מגן הוא לא.
אוראל דגני - אני אוהב את דגני. אני גם חושב שהוא קשר אחורי הרבה הרבה יותר טוב מאשר בלם. הבעיה שלי איתו היא שכל משחק יש לו בממוצע רגע אחד של חוסר ריכוז. רגע טיפשי אחד שכמעט עלה לנו בגול היום ועלה לנו בהרבה מאוד שערים עד היום. אני בכלל הייתי שם אותו במקום ידין.
ואם כבר בידין עסקינן - חוסר ריכוז -
משחק לרוחב -
עבירות גסות כשלא הולך -
אפס הצטרפות להתקפות -
אני הייתי שמח עם עטאא היה מקבל הזדמנות להוכיח את עצמו במקומו.