אחרי שבוע מרתק ומדהים לספורט הישראלי בכלל
ולאתלטיקה בפרט , ובפרוס חג העצמאות כעת ,
שווה לכתוב כמה מילים והרהורים ובלי להשבית
שמחות ולקלקל מסיבה.
נעים לדעת שיש לנו כבר , כנראה, 2מרתוניסטים
באול' טוקיו 2020, סלפטר ואמרה.
אבל, חברי אוהבי האתלטיקה הישראלית ,
בואו נקפו קדימה חדשיים אל אל' ישראל באתלטיקה.
הנאמנים והשרופים שביננו , שיטרחו ויגיעו להדר יוסף,
ונמלא 1,000 אולי 2,000 כסאות בקושי - מה בדיוק
נראה שם ? הרי לא יהיה שם מרתון, גם לא 10,000 מ'.
אז נתרכז בקפיצות , בזריקות , בריצות הקצרות.
בעבר עוד יכולנו לקבל ניצוצות בינלאומיים מצד דונלד סנפורד
ב-400 מ' , אנה מיננקו ברוחק ו/או משולשת . כנראה
שהם בשלהי הקריירה.
ראינו דו קרב בקפיצה לגובה בין פרנקל ושחף. לא עוד.
נפעמנו לראות את יוחאי הלוי מדגדג את ה-8 מ' ברוחק.
הלוואי ויהיה קופ ישראלי אחד , צדיק בהדר יוסף ,שיעבור
את ה-7.50 מ'...
נכון , אם אדווה כהן תגיע לארץ - אולי נראה ריצת סולו
ב-3,000 מ' מכשולים. אולי גם לונה סלפטר תרוץ 1,500 מ'
להנאת הקהל. אה, כן, אולי מיכל טוקר הצעירה תשבור
את השיא בקפיצה למוט. דיאנה ויסמן תשמור על רמתה.
זהו . נגמר. אין עומק , אין יותר 5,6 מתחרות ברוב המקצועות.
כמה זיקוקי דינור כמו אמש ברחובות ישראל.
והתמונה אצל הגברים אולי אפילו עגומה יותר .
לא אפרט יותר מדי כי אז גם לא נגיע 1,000 צופים להדר יוסף...
אז, חברי , שמחו עם לונה וגירמה אבל לא לשתות יותר מדי
שמפניה ...הנהיגה להדר יוסף תהיה עצובה ומסוכנת.
חג שמח !
יובל עופר