ערוץ ההיסטוריה - השבוע לפני 50 שנה - "קפיצת המאה"
שבוע טוב,
למי שזוכר,
השבוע לפני 50 שנה ב-18/10/68 שופר באולימפיאדת מקסיקו סיטי
(12/10-27/10/68) שיא המרחק לקפיצה לרוחק במרחק לא הגיוני(כך זה נראה לפחות אז)-55 ס"מ ע"י בחור אמריקני - בוב בימון, שניצל את האוויר הדליל של מכסיקו, והועמד על 8 מטרים ו-90 ס"מ. השיא הקודם עמד על 8 מטרים ו-35 ס"מ והשתייך לרלף בוסטון האמריקני ולאיגור טר אובנסיין מברה"מ.
מה שחשוב לציין לא רק את גודל ההישג אלא גם את שלמות הריצה ואת הזמן בו החזיק מעמד כסלע גיברלטר - קרוב ל-23 שנה.
בוב בימון נחשב כמועמד לעמוד על ראש הפודיום בתחרות הקפיצה לרוחק. למרות שהוא ניצח ברוב התחרויות שקדמו למשחקים האולימפיים, איש לא שיער, שהבחור יחרוט את שמו בהיסטוריה. כשהכריז הכרוז 8.90 מטרים, בוב עדיין לא הבין את משמעות ההישג, הוא לא הכיר את השיטה המטרית, למרות שהרגיש שקבע תוצאה טובה. המרחק שעשה היה מעבר לטווח המדידה האלקטרונית באותם הימים והיו צריכים להשלים אותה באופן ידני. לאחר שאמרו לו שהמרחק שקפץ הינו 29 רגל ו-2.5 אינצ'. הוא וויתר על הקפיצות הנוספות שהיה זכאי להן - מדליית הזהב הייתה שלו.
שיא זה הכניס לשפה האנגלית את המילה Beamonesque - כינוי להישג מדהים ובלתי צפוי - "בימוני".
היו שלושה גורמים לקפיצתו המדהימה של בוב בימון:
- האולימפיאדה נערכה במקסיקו סיטי, מיקום גיאוגרפי הגבוה ביותר עד אז - 2240 מטרים מעל פני הים. לכן עקב דלילות האוויר, התנגדותו הייתה פחותה משמעותית והקלה מאד על הקופצים ועל הרצים.
- רוח גבית חזקה מאד שנחשבת חוקית באולימפיאדה.
- זווית ונקודת מיקום רגל הניתור היו אידאליים - בוב ניתר מבלי להפסיד מרחק.
למרות ששיאו נשבר בסוף אוגוסט 91 באליפות העולם באתלטיקה ע"י בן ארצו מייק פאוול, קפיצתו זכתה לכינוי "קפיצת המאה" וזכתה להיכלל בין חמשת אירועי הספורט הבולטים של המאה ה-20.
אני לא ידעתי על הקפיצה המדהימה הזאת, עד שיום אחד מישהו שיותר ותיק, שהיה עד לקפיצה סיפר לי עליה. הוא תיאר זאת כקפיצה על אנושית, קפיצה של חיה...
שבוע טוב,
למי שזוכר,
השבוע לפני 50 שנה ב-18/10/68 שופר באולימפיאדת מקסיקו סיטי
(12/10-27/10/68) שיא המרחק לקפיצה לרוחק במרחק לא הגיוני(כך זה נראה לפחות אז)-55 ס"מ ע"י בחור אמריקני - בוב בימון, שניצל את האוויר הדליל של מכסיקו, והועמד על 8 מטרים ו-90 ס"מ. השיא הקודם עמד על 8 מטרים ו-35 ס"מ והשתייך לרלף בוסטון האמריקני ולאיגור טר אובנסיין מברה"מ.
מה שחשוב לציין לא רק את גודל ההישג אלא גם את שלמות הריצה ואת הזמן בו החזיק מעמד כסלע גיברלטר - קרוב ל-23 שנה.
בוב בימון נחשב כמועמד לעמוד על ראש הפודיום בתחרות הקפיצה לרוחק. למרות שהוא ניצח ברוב התחרויות שקדמו למשחקים האולימפיים, איש לא שיער, שהבחור יחרוט את שמו בהיסטוריה. כשהכריז הכרוז 8.90 מטרים, בוב עדיין לא הבין את משמעות ההישג, הוא לא הכיר את השיטה המטרית, למרות שהרגיש שקבע תוצאה טובה. המרחק שעשה היה מעבר לטווח המדידה האלקטרונית באותם הימים והיו צריכים להשלים אותה באופן ידני. לאחר שאמרו לו שהמרחק שקפץ הינו 29 רגל ו-2.5 אינצ'. הוא וויתר על הקפיצות הנוספות שהיה זכאי להן - מדליית הזהב הייתה שלו.
שיא זה הכניס לשפה האנגלית את המילה Beamonesque - כינוי להישג מדהים ובלתי צפוי - "בימוני".
היו שלושה גורמים לקפיצתו המדהימה של בוב בימון:
- האולימפיאדה נערכה במקסיקו סיטי, מיקום גיאוגרפי הגבוה ביותר עד אז - 2240 מטרים מעל פני הים. לכן עקב דלילות האוויר, התנגדותו הייתה פחותה משמעותית והקלה מאד על הקופצים ועל הרצים.
- רוח גבית חזקה מאד שנחשבת חוקית באולימפיאדה.
- זווית ונקודת מיקום רגל הניתור היו אידאליים - בוב ניתר מבלי להפסיד מרחק.
למרות ששיאו נשבר בסוף אוגוסט 91 באליפות העולם באתלטיקה ע"י בן ארצו מייק פאוול, קפיצתו זכתה לכינוי "קפיצת המאה" וזכתה להיכלל בין חמשת אירועי הספורט הבולטים של המאה ה-20.
אני לא ידעתי על הקפיצה המדהימה הזאת, עד שיום אחד מישהו שיותר ותיק, שהיה עד לקפיצה סיפר לי עליה. הוא תיאר זאת כקפיצה על אנושית, קפיצה של חיה...
