יום אליפות ראשון - מבט אישי

yuvalofer

Member
מנהל
יום אליפות ראשון - מבט אישי

כשעיינתי בתכנית התחרות ליום הראשון ,
הבנתי שלא אפסיד יותר מדי אם אאחר
בכשעה. טעיתי . לא לקחתי בחשבון את
השיא החדש והמדהים של דיאנה ויסמן.
נכנסתי לאיצטדיון , לא לפני שהעפתי מבט
ליציע המערבי (כדי לגלות מעט מדי צופים...),
ונדהמתי לגלות את דיאנה עטופה בדגל ישראל
מפזזת על הדשא בשמחה גלויה.
נו, טוב, הבנתי שנשבר שיאה המיתולוגי של
שחמורוב אותו זכרתי , אישית, ממינכן 1972.
מצאתי את מקומי ביציע : אלכס אוורבוך ומשפחתו משמאלי ,
גיזצ'או ובנו מימיני - אחלה חברה נחמדה , מצטיינת
ומעוררת זכרונות וגעגועים.
לא אלאה אתכם בסדר הכרונולוגי של התחרות ויסלחו
לי ההודפים, מטילים והקופצות שלא אפרט.
לא עבר זמן רב וחווינו כולנו שיא ישראלי נוסף אחרי "רק" חצי
יובל שנים : צ'מטאי קיצצה שתיים וחצי שניות משיאה
של לנקרי ב-1,500 מ'. הללויה.
אנה מיננקו עברה את ה-14 מ' בקצת , סנפורד רץ יפה
400 מ' וכך אפשר לסכם יום ראשון :
כרגיל, אליפות מאורגנת , לוגיסטית , בצורה יפה ומכובדת ,
דלה בתחרותיות ובעומק של המתחרים , מיעוט צופים
(כנראה שרוב המתעניינים מעדיפים לצפות בטלוויזיה. לצערי,
למרות הכניסה בחינם, וטוב שכך, הגיעו פחות צופים ממשחק
של הפועל ת"א אותה אני אוהד בליגה הלאומית...),
ו-4 נק' אור שהוזכרו לעיל.
לפחות אוכל לספר לנכדי שראיתי בערב אחד 2 שיאים ישראליים
מיתולוגיים נשברים בכיף. הללויה.

יובל עופר
 

yuvalofer

Member
מנהל
יום אליפות שני - מבט אישי


האמת , רציתי לפתוח את הרשימה כאן ,
בתאור ידוע מהעבר (נדמה לי שדובר על צ'מברלין,
ראש ממשלת אנגליה לפני מלה"ע השניה ).
משהו בסגנון :
ענף האתלטיקה נכנס למכונית , נסע להדר יוסף,
עצרו במגרש החניה ו... לא יצא שום דבר מהמכונית...

תראו, ההתאור הנ"ל קצת קשה וביקורתי מדי , מה גם
ואנו עוסקים באנשים, אתלטים, מאמנים, עסקנים .

אז למרות תחושתי עם המשל לעיל - תמחקו מהפרוטוקול.
אחרי הכול, המעטים שכאן בפורום, הלא רבים שטרחו והגיעו
ליציעי הדר יוסף - אוהבים אתלטיקה , מבינים, חיים אותה
- וזה מה יש.
מאוד רציתי לראות את אליסון פליקס המיתולוגית והיפה .
קיללתי את הפקקים שגרמו לי להפסיד את גמר ה-200 מ
ואז... התברר לי שבכלל לא רצה. איזו אכזבה.
מרוב עצבים , ויתרתי על מירוצי השליחים ו...
דווקא שם היא , פליקס , כן רצה. איזו אכזבה.
וכך, יום אחרי יום, הפסדתי ברשלנותי את דיאנה שלנו ,
מנצחת ב-100 עם שיא מיתולוגי ומנצחת בשנית עם
שיאישי נהדר ב-200.
מה אספר לנכדים ? שבגלל כמה פקקים לא נכחתי פיזית
בזמן שיאיה של דיאנה ויסמן ?
היו עוד מקצועות , עוד תוצאות. ממש לא לספר הבייתה.
ורק שתבינו את המרה השחורה לעכל את התוצאות :
מנצח הקפיצה לרוחק (גברים...) היה כמדומני , תום יעקובוב .
והתוצאה : 7.13 מ'.
ואז נזכרתי , גם בעזרת הויקיפדיה , שדוד קושניר , קבע שיא
ישראלי חדש בורשה , ב-1955 , 7.16 מ'. לפני 63 שנה.
אני מעריך שהאבא של יעקובוב טרם נולד אז...
אגב, באותה תחרות, קושניר ניצח את אלוף בריה"מ !
אולי כעת , משל המכונית מההתחלה ברור יותר.
יצאתי צהאיצטדיון לעבר מכוניתי . בדרך ציידו אותי , בחינם ,
ביוגורט טעים . סוג של קידום מכירות. היה אחלה.
להתראות ביולי 2019 באל' האתלטיקה ה-83.

יובל עופר
 

yuvalofer

Member
מנהל
אלוף אירופה לנוער...

...לא , לא חברים ,לא באתלטיקה...
מדובר בתומר פרנקל (18) , אלוף אירופה
הטרי ב-100 מ' חפשי מאמש.
וכל זה רק אוכל לנו את הלב :
הנוער הישראלי מצוין, מוכשר ומגיע להישגים.
רק שלמרבה הצער, זה לא קורה באתלטיקה.
לי , במידה רבה , זה גם מתסכל וגם מסתורי.
מילא , צעירים נוהרים לכדורגל וכדורסל .
אבל במה השחיה שונה מאתלטיקה ?
להיפך, לדעתי, באתלטיקה יש יותר גיוון ,
נמצאים באוויר הפתוח וכול'.
אז , בינתיים, נקרא בשקיקה ובפירגון על
תומר פרנקל :
[URL]http://www.one.co.il/Article/18-19/7,997,0,0/316390.html[/URL]
ושאפו גדול לפרנקל.


יובל עופר

נ.ב. גם לנו, באתלטיקה , יש פרנקל
שהייתה הבטחה גדולה...
 
אהבתי, רק חבל

על הזמן.
הפקקים בשנה הבאה יהיו גדולים יותר
והתוצאות? ימשיכו להיות פחות טובות מלפני 63 שנה
ענף האתלטיקה נכנס למכונית , נסע להדר יוסף,
עצר במגרש החניה ו... הוצא ממנה כגופה...
 
למעלה