הדיון הפך להיות תיאורטי נורא
אני מסכימה איתך, שחלק מהתגובות לשאלה המקורית היו קיצוניות, והן לא ממש נתנו תשובה. מותר לי לנסות לתת תשובה לשאלה המקורית, כפי שהייתי נותנת אם היו נותנים לי זמן מחשב סביר מוקדם יותר? שאיבה ומתן בקבוק בשבועות הראשונים להנקה, לפני שהיא מתבססת (נהוג לדבר על כשישה שבועות) עלולה להיות בעייתית, משלוש סיבות: 1. סכנה לבלבול פטמות. מבקבוק "יונקים" עם החניכיים. מהשד יונקים עם הלסת ועם הלשון. אם התינוק יקבל בקבוק פעם אחת, בפעם הבאה שהוא יקבל שד הוא עלול להתבלבל ולהשתמש בחניכיים במקום בלשון ובלסת. הפעם האחת הזו, גם אם התינוק יתעשת מיד ויתקן את עצמו, תגרום לכאב לאמא (נשיכה) ובסבירות גבוהה לפצע. זה נורא לא נעים במקרה הטוב. זה עלול לגרום לכך שאמא תירתע מלהצמיד את התינוק לשד בפעם הבאה, ורגע היסוס אחד של אמא עלול לגרום שוב לתפיסה לא נכונה ולכאב וחוזר חלילה. הסנריו הזה לא חייב לקרות, אבל הוא קורה לפעמים. 2. סכנה למשק החלב של האם. כאן זה כבר טיפה יותר מורכב. כידוע, בשבועות הראשונים להנקה גוף האם לומד את צרכי התינוק שלה, ולומד לייצר חלב לפי דרישת התינוק. שאיבה לא שווה להנקה. שאיבה לא מפעילה את ההורמונים האחראים לייצור ולשחרור החלב באותה מידה בה התינוק עושה את זה, מהסיבה הפשוטה שהמשאבה עשויה מפלסטיק והמניקה אינה האמא של המשאבה. זה קצת דומה להבדל בין פלסטיק רוטט עם בטריות לבין הדבר האמיתי. שוב, לא תמיד, אבל קורה. אם אתה מצרף לזה גם בלבול פטמות (שכבר אמרנו שלא קורה תמיד אבל עלול לקרות) אתה מצרף לשאיבה הפחות יעילה מהתינוק גם תפיסה פחות טובה של התינוק את השד. תפיסה פחות טובה של התינוק גורמת להוצאה פחות יעילה של חלב, התינוק רעב, וגם הגוף של אמא לומד שהוא צריך לייצר פחות, כי התינוק מוציא פחות. 3. השפעה פסיכולוגית (סליחה על המונח המפוצץ). מניקות רבות (כמעט כל מי שמשתתפת כאן והשתתפה כאן בשנים שאני כאן) מדווחות על כמויות חלב מועטות, יחסית, בשאיבה. בודאי מניקות בתחילת דרכן, שאינן רגילות למשאבה. וזה נכון. בשאיבה יוצא פחות, בשאיבות ראשונות יוצא לפעמים ממש ממש מעט חלב (30 מ"ל בחצי שעה, לדוגמה). אמא רואה את הכמות הזו, משוכנעת שאין לה מספיק חלב, משוכנעת שהתינוק לא מקבל את מה שצריך, ומכאן הדרך לתוספות ולסיום ההנקה קצרה. ועוד לא דיברתי על השאלה מתי אישתך אמורה לשאוב, כדי שאתה תוכל לתת בקבוק אחד. אני מניחה שהיא מניקה לכל הפחות 8 פעמים ביממה. יש להניח שיותר. איפה יהיה לה זמן לשאוב? למה שלא תנצל את הזמן הזה למנוחה? למה להכניס אותה לסטרס השאיבה? לא עדיף לתת לה לנוח בין ההנקות, להביא לה את התינוק להנקות, לעודד אותה להניק בשכיבה תוך כדי שינה, מאשר לשלוח אותה לשאוב בנוסף להנקה? אחרי שלוש הסיבות שלעיל, אם בכל זאת מחליטים לתת בקבוק אחד ביום, כדאי לרכוש משאבה שתתאים לצרכים (אם אנחנו מדברים על שאיבה ביום, כל יום, עם מחשבה על שאיבה גם אחרי חזרה לעבודה, כדאי לקנות ידנית (של אוונט היתה לי נהדרת) או חשמלית כמו אמדה דו"צ או פאמפ אין סטייל של מדלה, שהן בעלות מנוע עם אורך חיים שמספיק לשאיבות אינטנסיביות, אבל לא כאלה שבאות במקום הנקה מלאה. כדאי לתת את החלב השאוב בבקבוק מתאים, עם פטמה רחבה ונוקשה למדי ולהכניסה לפה התינוק לעומק עם החלק הרחב כשהבקבוק כמעט מאוזן לרצפה, על מנת שהחלב לא ישפך לפה התינוק אלא התינוק יצטרך להוציא אותו, ועל מנת שהתינוק לא יתרגל לאכול בפה קטן, אלא ימשיך לפתוח פה גדול עם הבקבוק בפה, כמו שהוא עושה עם השד.
