שאיבות ומשאבות

אפרת_ח

New member
לסיכון יש שני מימדים

מימד אחד הוא הסבירות - זה מה שאתה מודד באחוזים. מימד שני הוא החומרה - מוות או פגיעה חמורה בדוגמת הכסאות, היפסקות הנקה בלתי רצויה בדוגמת הבקבוק. אתה מסתכל על המימד הראשון, ולזה אין תשובה כי כנראה לא נעשה מחקר סטטיסטי. אני מסתכלת על החומרה וגם מחשיבה את היפסקות ההנקה כתוצאה חמורה. שיקול נוסף הוא שיקול העלות. כמה מאמץ/כסף צריך להשקיע במניעת הסיכון. בדוגמת הכסאות האוסטרליים, מדובר על שיפור מסויים בבטיחות בעלות של אלפי דולרים. בדוגמת הבקבוק, מדובר על מאמץ מסויים בסגנון החיים, כולל מאמץ נפשי מצדך לדחות משהו שגורם לך הנאה, אך ללא עלות כספית. כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו, ולקוות לטוב
 

העדשים

New member
שני גרוש שלי ...

קודם כל - האם ראית מה כתבתי לך בהמשך השרשור לגבי הסבירות? מעתיקה לכאן: "תינוק שרק יונק לא מכיר בקבוקים אז אין סיכוי שיתבלבל. לעומת זאת ..." ז"א שאפילו 0.1% סיכון לבילבול, יחסית ל-0% בלי בקבוק, זה אינסוף!
לגבי הדוגמה של כסא הבטיחות - כמו שאפרת כתבה זה ענין של עלות/תועלת. אם לא היו כיסאות בטיחות בארץ סביר מאוד להניח שהייתי קונה/מזמינה/מביאה מחו"ל. לעומת זאת, כשקניתי כסא כאן,(את הכיסא השני רכשתי בחו"ל), דאגתי לעשות סקר בטיחות לפי ה'קונסיומר ריפורט' ולפי recalls. כאן, התועלת של כיסא מאוסטרליה נמדדת מול כסא מצוין אחר ולא מול 'אין כסא' ולכן היא הרבה יותר קטנה לעומת אותו מחיר (מאמץ וכסף). אתן לך עוד דוגמה: בכורתי נולדה בלידה קשה שהסתיימה בטיפול נמרץ. מאחר ולא יכלה לאכול כלל אבל היתה צריכה 'משהו בפה' ונכנסנו לשבת וחג חיפשנו בכל בית החולים מוצצים עד שמישהי עשתה לנו טובה ונתנה לנו משהו שכבר הרבה שנים לא מוכרים
. בשתי הלידות הבאות, הדבר הראשון שארזתי בתיק בי"ח היה ... מוצץ. היום, עם הידע שיש לי היום ומה שלמדתי מנסיון של אחרים ומקריאה בספרות וברשת לא הייתי מעלה את זה על קצה דעתי. גם ביקשתי שיתנו סימילאק בלילה הראשון כדי שאוכל לישון וכנראה שזו היתה הסיבה שתחילת ההנקה היתה מלווה בפצעים מדממים ולקח שבועיים עד שנכנסנו למהלך הנקה תקין. לענין לה-לצ'ה, שים לב שאין כאן קבלה אוטומטית של המלצותיהן כלל וכלל. להיפך - לרוב אנחנו שואלות האם הייעוץ ניתן ע"י מדריכה או יועצת וממליצות על יועצת הנקה מוסמכת IBCLC. יועצת כזאת נחשבת למוסמכת אחרי מסלול שכולל: קורס של חצי שנה בעלות של אלפי שקלים. במסגרת הקורס נרכשות עשרות שעות התנסות בפיקוח יועצת מוסמכת. לאחר מכן עליהן לצבור 4000 שעות היתנסות מוכחות (וחתומות ע"י יועצת מוסמכת) לפני שהן מקבלות אישור לגשת למבחן ההסמכה שמתקיים אחת לשנה בו זמנית בכל העולם. בזה לא תם ה'סיפור': הן חייבות לעבור את המבחן כל 5 שנים מחדש אחרת יישלל מהן התואר וכמובן להתעדכן כל הזמן במידע השוטף. יש להניח שיועצת כזאת תתן מידע אמין ומדויק - למרות שענייני הנקה לא יכולים להיות מדע מדוייק כמו שאתה מנסה לעשות אותם. ועוד משהו לענין הסבירות שכתבת שתהיה 'לרעת' הבקבוק בגלל התדירות היותר נמוכה שלו. זה היה יכול להיות נכון אילו הם היו זהים. למשל בלבול צדדים בין צד ימין וצד שמאל. אי אפשר להשוות בין X זמן ציצי ו-X זמן בקבוק. תזכור שקודם כל היו שדיים ורק אח"כ הומצאו תחליפים בדמות בקבוק ומוצץ. לעד הם יישארו תחליף ולא יוכלו להתחרות במקור! (בייחוד לא באריזה היפה
). אתה, בתור הורה, תחליט האם אתה מסתפק בתחליפים שהם אולי טובים אבל לעולם לא יהיו שווי ערך למקור.
 

slepax

New member
זה היה יותר משני גרוש .. ../images/Emo13.gif

קראתי מה כתבת קודם, אבל שוב אסביר, אני שואל לא מתוך עניין אישי אלא מתוך עניין מדעי. כשנשאלה השאלה לראשונה על ידי slkw התשובות שנענו היו מאוד נחרצות (ורק בתגובה אחת עלתה השאלה מה הסיבה שבכלל המליצו את מה שהמליצו), מה שאני רציתי להבין זה למה. התחלנו לשחק משחקים של אחוזים? יופי. הסיכוי לתאונת רכב הוא 0% למי שלא יוצא מהבית. אני מניח שהיית רוצה להימנע ממוערבות בתאונות רכב, נכון? אז למה את יוצאת מהבית? אני בטוח שלא כל פעם שאת יוצאת מהבית את ממש חייבת. אפשר לשחק את המשחק הזה בעוד מיליוני תחומים, אבל זה רק משחק. אני דווקא הסכמתי שהנקה זה לא מדע מדויק, אני דווקא מחפש את הסטטיסטיקה. ההכשרה של מדריכות לה-לצ'ה לא קשורה פה כי זה לא משנה דבר. הן לא נתנו את התשובות הנחרצות שפעם ביום בקבוק הוא הכרח לבילבול פטמות, חברות הפורום נתנו. אז אני שאלתי מדוע ועל זה אין תשובה. גם מה שאת כתבת וגם מה שאפרת כתבה נשמע כמו "הסיכוי קיים ולכן נמנע ממנו". זה כאילו ונפוצה שמועה שמאחורי הקיר יש מפלצת ולכן אף אחד לא מסתכל, וכל זה רק כי פעם מישהו שמע רעש נהמה. ובאמת שיש לי הערכה רבה לשדיים .. אני אמנם לא יונק, אבל אחרי הכל אני עדיין גבר ..
 

בלינקה

New member
הדיון הפך להיות תיאורטי נורא

אני מסכימה איתך, שחלק מהתגובות לשאלה המקורית היו קיצוניות, והן לא ממש נתנו תשובה. מותר לי לנסות לתת תשובה לשאלה המקורית, כפי שהייתי נותנת אם היו נותנים לי זמן מחשב סביר מוקדם יותר? שאיבה ומתן בקבוק בשבועות הראשונים להנקה, לפני שהיא מתבססת (נהוג לדבר על כשישה שבועות) עלולה להיות בעייתית, משלוש סיבות: 1. סכנה לבלבול פטמות. מבקבוק "יונקים" עם החניכיים. מהשד יונקים עם הלסת ועם הלשון. אם התינוק יקבל בקבוק פעם אחת, בפעם הבאה שהוא יקבל שד הוא עלול להתבלבל ולהשתמש בחניכיים במקום בלשון ובלסת. הפעם האחת הזו, גם אם התינוק יתעשת מיד ויתקן את עצמו, תגרום לכאב לאמא (נשיכה) ובסבירות גבוהה לפצע. זה נורא לא נעים במקרה הטוב. זה עלול לגרום לכך שאמא תירתע מלהצמיד את התינוק לשד בפעם הבאה, ורגע היסוס אחד של אמא עלול לגרום שוב לתפיסה לא נכונה ולכאב וחוזר חלילה. הסנריו הזה לא חייב לקרות, אבל הוא קורה לפעמים. 2. סכנה למשק החלב של האם. כאן זה כבר טיפה יותר מורכב. כידוע, בשבועות הראשונים להנקה גוף האם לומד את צרכי התינוק שלה, ולומד לייצר חלב לפי דרישת התינוק. שאיבה לא שווה להנקה. שאיבה לא מפעילה את ההורמונים האחראים לייצור ולשחרור החלב באותה מידה בה התינוק עושה את זה, מהסיבה הפשוטה שהמשאבה עשויה מפלסטיק והמניקה אינה האמא של המשאבה. זה קצת דומה להבדל בין פלסטיק רוטט עם בטריות לבין הדבר האמיתי. שוב, לא תמיד, אבל קורה. אם אתה מצרף לזה גם בלבול פטמות (שכבר אמרנו שלא קורה תמיד אבל עלול לקרות) אתה מצרף לשאיבה הפחות יעילה מהתינוק גם תפיסה פחות טובה של התינוק את השד. תפיסה פחות טובה של התינוק גורמת להוצאה פחות יעילה של חלב, התינוק רעב, וגם הגוף של אמא לומד שהוא צריך לייצר פחות, כי התינוק מוציא פחות. 3. השפעה פסיכולוגית (סליחה על המונח המפוצץ). מניקות רבות (כמעט כל מי שמשתתפת כאן והשתתפה כאן בשנים שאני כאן) מדווחות על כמויות חלב מועטות, יחסית, בשאיבה. בודאי מניקות בתחילת דרכן, שאינן רגילות למשאבה. וזה נכון. בשאיבה יוצא פחות, בשאיבות ראשונות יוצא לפעמים ממש ממש מעט חלב (30 מ"ל בחצי שעה, לדוגמה). אמא רואה את הכמות הזו, משוכנעת שאין לה מספיק חלב, משוכנעת שהתינוק לא מקבל את מה שצריך, ומכאן הדרך לתוספות ולסיום ההנקה קצרה. ועוד לא דיברתי על השאלה מתי אישתך אמורה לשאוב, כדי שאתה תוכל לתת בקבוק אחד. אני מניחה שהיא מניקה לכל הפחות 8 פעמים ביממה. יש להניח שיותר. איפה יהיה לה זמן לשאוב? למה שלא תנצל את הזמן הזה למנוחה? למה להכניס אותה לסטרס השאיבה? לא עדיף לתת לה לנוח בין ההנקות, להביא לה את התינוק להנקות, לעודד אותה להניק בשכיבה תוך כדי שינה, מאשר לשלוח אותה לשאוב בנוסף להנקה? אחרי שלוש הסיבות שלעיל, אם בכל זאת מחליטים לתת בקבוק אחד ביום, כדאי לרכוש משאבה שתתאים לצרכים (אם אנחנו מדברים על שאיבה ביום, כל יום, עם מחשבה על שאיבה גם אחרי חזרה לעבודה, כדאי לקנות ידנית (של אוונט היתה לי נהדרת) או חשמלית כמו אמדה דו"צ או פאמפ אין סטייל של מדלה, שהן בעלות מנוע עם אורך חיים שמספיק לשאיבות אינטנסיביות, אבל לא כאלה שבאות במקום הנקה מלאה. כדאי לתת את החלב השאוב בבקבוק מתאים, עם פטמה רחבה ונוקשה למדי ולהכניסה לפה התינוק לעומק עם החלק הרחב כשהבקבוק כמעט מאוזן לרצפה, על מנת שהחלב לא ישפך לפה התינוק אלא התינוק יצטרך להוציא אותו, ועל מנת שהתינוק לא יתרגל לאכול בפה קטן, אלא ימשיך לפתוח פה גדול עם הבקבוק בפה, כמו שהוא עושה עם השד.
 

slepax

New member
הדיון מלכתחילה היה תיאורטי

תודה על התשובות, אבל הדיון מלכתחילה היה תיאורטי וזאת בדיוק הנקודה שמתפספסת כל הזמן. אני לא שואל בשבילי אישית, אני שואל באופן עקרוני. 1. אני חושב שאת נותנת יותר מדי קרדיט לתינוק בן שלושה שבועות. למיטב ידיעתי לתינוק בגיל כזה אין דפוסי התנהגות, ואם כבר יכולת למידה מאוד מוגבלת (עובדה שהם עדיין מחפשים את השד ולא הולכים ישר אליו). הוא לא יזכור שלפני שעתיים או שלוש הוא ינק מבקבוק ועכשיו ינסה לממש את אותה שיטת יניקה על שד. במיוחד מאחר ויניקה מבקבוק אורכת זמן קצר יחסית, דווקא הסיכוי שהוא ינסה לדמות יניקה משד על בקבוק גבוה יותר. 2. באתר של לה-לצ'ה יש מאמר שמפורשות אומר שמשאבה כן מייצרת פרולקטין (קישור מצורף, פיסקה ראשונה), ככה שמבחינת הפרשת הורמונים משאבה ויניקה זהים (זה גם כתוב באתר של מדלה, אבל הם לא ממש נייטרלים). בכלל, משק החלב נקבע על פי כמות החלב בשד, ככל שהחלב מתרוקן מהר יותר הגוף ידאג למלא את החסר שוב אז ככה ששאיבה כן תגרום לייצור חלב, אז גם כאן משאבה זהה ליניקה. ובנוסף, גם בהנקה ישירה לא תמיד התינוק מרוקן את השד, אז לתאם את השאיבה בשעות שלרוב היניקה מופחתת (מוקדם בבוקר או מאוחר בערב) יכולה להשיג תוצאות זהות להנקה ישירה. 3. זה הגיוני. צריך ללמוד לתפעל את המשאבה ולהבין איך לעבוד איתה. אני יכול להביא את אישתי כדוגמא אישית שהתחילה ב-30 סמ"ק אחרי 20 דקות, ויומיים אחרי כבר שאבה 80 סמ"ק ב-20 דקות (אפשר להיות רגועים, היא כבר לא שואבת, זה היה עניין זמני). אבל העזרה לא צריכה להיות אנטי משאבה כי אם להסביר שזה הגיוני ולתת לזה קצת זמן. אף אחד לא אמר שצריך לשאוב בנוסף להנקה, מה ההיגיון בזה בכלל - אם מניקים, למה לשאוב? אפשר לשלב שאיבה פעם ביום במקום הנקה רק כדי "להיכנס לעניינים", ואחרי זה להוסיף אם יש צורך. זהו .. אני הולך לישון .. כבר מאוחר אצלי
לילה טוב ...
 

העדשים

New member
הדיון יכול להיות תיאורטי ההנקה לא!

1. הוא לא יזכור שלפני שעתיים או שלוש ... הוא כן. זו עובדה. יש תינוקות ידעו לקלוט את ההבדל ומיד לחזור לפעולת יניקה ויש שלא. 2. שמשאבה כן מייצרת פרולקטין ... ככה שמבחינת הפרשת הורמונים משאבה ויניקה זהים מייצרת? - כן. אותה רמה? - לא. מאוד אישי. חלק גדול מההנקה זו הקִרבה לתינוק ומה לעשות שמשאבה פחות חמודה
. 3. אני יכול להביא את אישתי כדוגמא אישית זו אישתך. לא כולן ככה. אצלכם לא היה בלבול אבל אצל אחרים כן. יש הרבה נשים שאומרות "אילו מישהו היה אומר לי X אז לא הייתי עושה Y" וכאן בדיוק נכנסת אחריותינו להזהיר בפני בעיות שעלולות לצוץ ודרכי מניעתן. 3.5 אפשר לשלב שאיבה פעם ביום במקום הנקה רק כדי "להיכנס לעניינים" שאיבה בגיל מוקדם עלולה לשבש את העניינים. במיוחד לפני 6 שבועות. לילה טוב (מאיפה אתם?)
 

מאמינקה

New member
משרד הבריאות, סמכות אמינה מבחינתך?

הנחיותיו הברורות והמפורשות של משרד הבריאות הן לא להציע מוצץ או בקבוק ליונקים בתקופה הראשונה. את ההסברים לכך כבר קיבלת
 

בלינקה

New member
כמה תשובות

(כי למען האמת, אני כאן בעיקר כדי לתת תמיכה מעשית למניקות, והתיאוריה כמטרה לא ממש מעניינת אותי, אם כי אני מתמצאת בה) 1. כעובדה. הם מתבלבלים. לא כולם, השאלה היא אם אתה רוצה להיות בין אלו שמתבלבלים בלי סיבה טובה. 2. בהנקה מעורבים שני הורמונים עיקריים: פרולקטין שאחראי על יצור החלב, ואוקסיטוצין, שאחראי על שחרור החלב והוצאתו מהשד. כשהשליה יוצאת בסיום ההריון, מתפנה הפרוגסטרון מהגוף, והקולטנים שלו מוכנים לקבל את הפרולקטין (יש להם את אותם הקולטנים). לכן, מיד עם סיום ההריון הפרולקטין נכנס לפעולה ומייצר חלב, בין אם יש תינוק ו/או הנקה ובין אם אין. אבל, בשביל שהחלב יצא מהשד ויזין את התינוק, צריך את הורמון האוקסיטוצין (שמופרש בכמויות גדולות מאד בלידה, בעיקר אם היא היתה ללא התערבויות). את האוקסיטוצין אנחנו מכירים גם מסקס. הוא מופרש כשנעים לנו וטוב לנו, כשאנחנו רגועות ואוהבות. אנחנו יותר רגועות ואוהבות כשהתינוק שלנו על השד מאשר כשהמשאבה על השד, ולכן יש יותר אוקסיטוצין בזמן הנקה מאשר בזמן שאיבה. אם יש יותר אוקסיטוצין, קל יותר להוציא חלב, השד מתרוקן באופן יעיל יותר, והגוף מקבל איתות (בסיוע הורמון שקוראים לו fil) להעלות רמות פרולקטין וליצר עוד חלב. לכן שאיבה פחות יעילה מתינוק. ולגבי 3. אישתך היא דוגמה אנקדוטלית. נכון, גם אני כתבתי שכשהגוף מתרגל לשאיבות גם הכמויות גדלות (בד"כ, אגב, לא תמיד). אבל אנחנו מזהירות מפני שאיבה והאכלה מבקבוק בתקופה הראשונה של לפני התבססות ההנקה בגלל הסיבות הראשונה והשניה. הסיבה השלישית היא מוראלית, וקל יותר למנוע אותה. ושוב. לא אצל כולן יש בעיות משילוב בקבוק. אבל אצל חלק כן, ואנחנו, כפורום תמיכה, חייבות להזהיר שיש בזה סיכון. נכון, לקרוא לזה התאבדות זה מוגזם מאד. להגיד שהרופא הוא מסוכן לציבור המניקות, שהוא רשע, שהוא חסר התחשבות זה מוגזם מאד. אני משוכנעת שמה שהוא אמר היה מכוונה טובה. אבל רופאים לומדים במשך כל שנות לימודיהם שתי מילים על הנקה: "זה טוב". מלבד זה הם לומדים דבר, ולכן הידע שלהם על הנקה אינו טוב משלך, וככל הנראה פחות טוב משלי (שלמדתי אותו מעט במסגרת מסודרת).
 

ממולדה

New member
1. לא מדובר בדפוס התנהגות

של התינוק, אלא ברפלקס. היניקה היא רפלקס מולד של התינוק, והטענה לגבי בלבול פטמות היא שלאחר פעם-פעמיים של מציצה מבקבוק הרפלקס ישתבש. וזה דווקא משום שהשתייה מבקבוק קצת דומה וקצת שונה מיניקה מהשד.
 

27חומד

New member
הם זוכרים הרבה מאד.

הם זוכרים ולומדים עוד מהבטן ורק ממשיכים לזכור וללמוד. הם זוכרים את הקול של אמא שלהם כמו שהוא נשמע עוד ברחם. את זוכרים את הריח שלה שנייה אחרי שיצאו ממנה. הם זוכרים את קצב פעימות הלב שלה וזהמרגיע אותם גם כשהם כבר בחוץ. את זוכרים איך נרדמו ברחם כשהיא נעה וזו הסיבה שקל להרדים אותם תוך כדי תנועה. הם זוכרים שכשהם בוכים מישהו ניגש אליהם (יתומים גם זוכרים שלא ולכן מספיקים לבכות כי הם מבינים שאין טעם
) הם זוכרים איך אכלו פעם קודמת ולכן יש חשיבתו עצומה להקפיד איתם על תפיסה נכונה ישר מהתחלה ולא לוותר להם אלא לתקן תפיסהכל פעם שהםיונקים לא נכון. אכילה מבקבוק מבחינת יונק היא תפיסה לא נכונה.
 

mamamalone

New member
המקרה ההפוך

הגדולה שלי ינקה יפה עד גיל 3 שבועות (יפה הכוונה בערך כל שעתיים למשך שעה בכל 3 השבועות). בשלב זה אשתי אמרה בקול ניחר - "הצילו!". ואז התחילה מסכת ארוכה של ניסיונות שילוב בקבוק, אלא שלקטנה היו רעיונות אחרים לגמרי. 3 שבועות הספיקו לה כדי להחליט שבקבוק פשוט לא מתאים לה, ניסינו הכל, והכוונה לכל סוגי הבקבוקים וגם להאכלה בספל, כפית, קשית ודרכים מוזרות אחרות. הסיבה להתעקשות כבר מזמן לא הייתה העייפות של אשתי אלא כמובן חזרתה של אישתי לעבודה. לאחר כישלון כל הנסיונות התקשרתי בדאגה ליועצת ההנקה שלנו, היא לא התרגשה ואמרה שיש מקרים שבהם התינוק מבצע היפוך בשעות ההנקה - כלומר - במהלך היום כשאשתי היתה בעבודה, התינוקת היתה צמה (בערך כמו שתינוקות רגילים לעשות בלילה), וכשהיא חוזרת מהעבודה התינוקת משלימה פערים (כלומר יונקת גם לאורך כל הלילה). בסופו של דבר הטבע הסתגל למצב של אישה מניקה ועובדת. התינוקת צמה במהלך היום (עד שהתחילה לאכול מוצקים), והאמא הניקה בלילה בשכיבה במיטה שלנו (מה שמאפשר מינימום עירות של האם במהלך הלילה). מדובר על ילדה שינקה יפה עד גיל שנתיים וחצי. הקטנה שלנו היום בת שבועיים. אשתי כבר שואבת שבוע, בקבוק אחד ביום, מדובר על בקבוק מיוחד שזרימת החלב שלו איטית במיוחד והוא מתאים ליונקים למניעת בלבול פטמות. אנחנו עושים זאת כמובן כדי שיתאפשר לנו לשלב בקבוק לפחות עד השלב שבו היא תתחיל לאכול מוצקים באיזור גיל 6 חודשים. בינתיים אין סימנים לסרבנות בקבוק או סרבנות שד. כמובן שאם תתגלה איזושהי בעיה אנחנו נעדיף את ההנקה על פני האכלה בבקבוק. לדעתי אין שום סיבה להתרגש ממחקרים. כל פעם שמישהו מדבר איתי על מחקר זה מיד מחזיר אותי לאחיות במחלקת ילודים שנורא אוהבות לצטט מחקרים שונים ומשונים, לעיתים דחופות כאלה שסותרים אחד את השני. אל תשכחו שמחקר תמיד עולה כסף ובדרך כלל מי שמשלם הוא בעל אינטרס כלשהו. אני תמיד אומר שהורה טוב זה הורה שהולך תמיד בעקבות האינסטינקטים שלו, הם בדרך כלל יהיו מדויקים יותר מכל מחקר. סטטיסטיקה זה דבר מאוד נזיל (כל מי שעשה קורס בסטטיסטיקה יגיד לכם את זה), צריך לטפל בכל מקרה לגופו, אין שום בעיה מבחינתי לקבל רעיונות ממחקרים, אבל תמיד להיות ביקורתי ולבדוק טוב אם המקרה שלי זהה ומתאים למחקר. גם אם המחקר צודק ומה שאנחנו עושים עכשיו לילדה מסכן את ההנקה, אני מאמין שכל עוד אנחנו דואגים להיות קשובים להתנהגות התינוקת נוכל לזהות את הבעיה בזמן ולתקן אותה.
 
דווקא לזה שרופאים לא יודעים הרבה על

הנקה, יש הוכחה מחקרית (בישראל ובעולם). אין לי כרגע זמן להרחיב, מבטיחה לנסות מאוחר יותר או מחר בבוקר.
 
../images/Emo63.gif פירוט ../images/Emo22.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

המובא כאן הוא תמצית מחקרו של עודד פרץ, "רופאים והנקה – סקר עמדות וידע בנושא ההנקה בקרב רופאי ילדים, משפחה ונשים בקהילה בישראל", עבודה לקראת קבלת תואר "דוקטור לרפואה" מטעם בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2004 נערך בישראל מחקר שביקש לבחון את העמדות והידע של רופאי משפחה, ילדים ונשים בנושא הנקה. נמצא שעל אף הדעה הגורפת בקרב הרופאים בדבר חשיבות ההנקה, הידע שלהם הינו חלקי מאוד (בממוצע ענו הרופאים על 1.7±3.5 שאלות נכונות מתוך 7 שנשאלו) ומבוסס בעיקר על נסיונם האישי כהורים ליונקים. כמו כן, רוב הרופאים העידו שכאשר אמהות מגיעות אליהם עם קשיים בהנקה, הם מפרטים באוזניהן את יתרונות ההנקה ("סיוע פאסיבי"), ורק מיעוט מביניהם מפנה את האם לעזרה המקצועית הנחוצה. אני חייבת להעיר (מה שלא נכתב באותה עבודה), שלא רק שפרקטיקה זו מותירה את רוב האמהות ללא מענה ופתרון לבעייתן, מה שמוביל פעמים רבות לסיום ההנקה בלית ברירה, אלא היא גם מעמיקה את רגשות האשם של האמהות בשל "כשלונן" להעניק לתינוקותיהן את היתרונות הרבים של ההנקה. אגב, מבט חטוף בספרי הלימוד המרכזיים (textbooks) בלימודי רפואה מגלה כמה מילים בודדות על הנקה, מקסימום פסקה שמפרטת את יתרונותיה.
 
משומה יש לי תחושה שאת לא מסכימה

תראי, זה לא מחקרים שאנחנו בפורום ממציאות ואם תשאלי יועצות מכובדות ומנוסות ועם הסמכה של IBLCL שעובדות מסביב לשעון עם ילדים יונקים, הן יוכלו להגיד לך שפגשו הרבה מאד ילדים עם בלבול פטמות. אולי זה לא נראה כ"כ נורא פעם אחת ביום, אבל הבעיה היא שיש לפטמת בקבוק מבנה שונה מפטמת האם והחלב זורם אל הפטמה במהירות ובאופן שונה מאד מיציאת החלב בפטמה. רוב האמהות/סבתות/מטפלות אינן מאכילות נכון בבקבוק, זה קצת "מתנשא" לאמור כך, אבל חייבים לתת לתינוק בקבוק כשהוא מאוזן עם הרצפה ולא בזווית גבוהה, שהבקבוק למעלה מהפה של הילד. כשמאכילים לא נכון (וגם נכון) בבקבוק נוצר לילד היונק (חלקם) בלבול לגבי הזרם וכן זה קריטי. אני רואה את זה עלינו. אחרי חודש מהלידה וחודש על בקבוקים עם חלב שאוב, הריזוטו בהחלט הגיע עם תפיסה נוראית שרק גרמה לכאבים, כי הוא היה רגיל לפתוח פה קטן. אצלי בהנקות לאט לאט התפיסה השתפרה אבל לא תפיסה מפוארת. כשחזרתי לעבוד והוא חזר להיות מבוקבק, התפיסה שוב התדרדרה והייתה גרועה. לקח זמן שבבית בהנקות התפיסה תתשתפר. עד היום הזה יש לו בלבול פטמות קל, יש ימים שהתפיסה נוראית והוא יונק כאילו שהוא עם בקבוק ויש ימים יפים שבהם הוא פוער פה גדול ויונק יפה. בקבוק אינו מדמה תפיסה נכונה של השד וזה מאד מבלבל את היונק הזערורי שפתאום בא בקבוק עם מגע וטעם אחר (טעם של סיליקון הפטמה), אז איך הוא יכול "לאכול" את הבקבוק? תופס פה קטן וזהו, כי הוא לא צריך לפעור פה ולהתאמץ וגם לא יודעים איך לתת נכון בקבוק כפי שציינתי קודם. שאיבות פעם ביום אכן גומרות הנקה וזה לא סתם "דיבורים באוויר", כבר ראיתי את זה מסביבי, אם שהתעקשה לשאוב פעמיים-שלוש חלב לתינוק מהיום שהוא יצא, החלב לאט לאט התדלדל לה בשאיבות כי היא שאבה בשעות שונות ומשונות... בקרוב אראה אותה ומסקרן אם היא עדיין מניקה ושואבת ונותנת בבקבוק. ומבחינה הגיונית בקבוק פעם ביום כן מבלבל ויש הרבה מאד הגיון בכך. מכירה את זה מקרוב. ניתן לעזור לך לנוח בדרכים אחרות. לא מחייב דווקא בקבוק שזו ההמלצה הכי מיושנת שיש. ניתן גם לקחת את התינוק בגמר ההנקה לטיול בעגלה, להיות איתו קצת, להרדימו וכו'.
 

ש ר ו ן2

New member
../images/Emo41.gifסיפור עצוב שקרה לחברתי

היא ילדה את בנה לפני חודשיים. תינוק שלישי וכבר מנוסה בהנקה . אלא שנפלה עליה תקופה מאד עסוקה של קניית דירה ועוד המון לחצים אישיים והיא נאלצה להשאיר את תינוקה עם אמה כדי לצאת לסידורים. התינוק קיבל בקבוק בזמן הזה , גם שאוב וגם תמ"ל מדי פעם . כך, פעם אחר פעם ועוד פעם, ושוב בקבוק ושוב... ובגיל 4-3 שבועות הוא כבר לא הסכים לינוק בשום אופן ועד היום כמה שהיא מנסה , הוא לא מוכן וצורח ורוצה רק בקבוק וכמובן שהיא כבר לא שואבת , עם 3 ילדים קטנים מאד ולחץ מטורף של עיניינים אישיים... מצליחה להיניק אותו רק בלילה מתוך שינה . וככה היא בוכה ומצטערת על כל התקופה הראשונית הזו שהיא פיספסה כדי לייצב ולבסס את ההנקה ...
 

מאמינקה

New member
../images/Emo10.gif

אני בטוחה שאת כל העיצות הטובות לעזרה מקצועית כבר נתת... חבל ועצוב לשמוע על מקרה בו רוצים אבל דברים מסביב יותר מדי מתערבים.
 

העדשים

New member
נורא פשוט ...

תינוק שרק יונק לא מכיר בקבוקים אז אין סיכוי שיתבלבל. לעומת זאת ...
 
למעלה