שאיבות ומשאבות

[פצפצונת אורז]

אני ממש מופתעת לשמוע שיועצת אמרה כך

אם את שואלת אותי צריך לזרוק מהחלון את כל האנשים שאומרים: תני בקבוק, תני מוצץ, תני תמ"ל בניגוד לרצונה של האם וכשאין כל צורך בדברים ההללו, הכוונה לאנשים שלא בעד הנקה ולא ממש מבינים בה. רופא הילדים של הבן שלי, מחפשת אחר בכל מקרה, אמר לי לצמצם הנקות ולהתחיל "למשוך" 3-4 שעות בין הנקה להנקה. ממש התאכזבתי ממנו. אני זוכרת איך אמא שלי עודדה אותי לעבור משאיבות בלעדיות להנקה מלאה, היא אמרה לי, "את תראי שזה הרבה יותר קל להניק מאשר להתעסק ב-3 בלילה עם בקבוק

".

 

[slepax]

אני אשמח אם תסבירי לי מה הבעיה

הרופא סה"כ המליץ לשאוב פעם ביום בכדי שמישהו אחר יוכל להאכיל את התינוק. למה זה מהווה בעיה אם השאיבה מחליפה הנקה?

 

[michal@gal]

יש כמה סיבות

קודם כל, קיים החשש של העדפת קלות היניקה מהבקבוק על פני מאמץ היניקה, ולכן רצוי לא לתת בקבוק עד גיל 6 שבועות. בנוסף, היות ושאיבה היא לא יעילה כמו יניקה, רצוי לא לשאוב לפני שמשק החלב מתבסס וזה קורה רק בערך בגיל 6 שבועות.

 

[slepax]

זה יפה בתיאוריה

אבל בתאכלס מדובר בפעם ביום, שעבור תינוק בן 3 שבועות מהווה 1 מתוך 6 האכלות, שזה למעשה כ-15% מסך ההאכלה היומית. האם באמת אותה פעם אחת תשנה כ"כ? אם כבר, אז הגיוני שהבילבול אצל התינוק יהיה דווקא ביניקה מהבקבוק בגלל התדירות הנמוכה. לגבי משק חלב, שוב, שאיבה פעם ביום תעשה כזה בלאגן? הרי החלב נשאב, גם אם פחות, עדיין נשאב. זה בדיוק כמו להגיד שלהניק שעה מאוחר יותר תעשה בלאגן הסטרי למשק החלב.

 

[michal@gal]

זה לא תיאורטי אלא סטטיסטי

בדקו וחקרו ומצאו שאצל אחוז מסויים מהתינוקות מופיעה בעייה. אולי הגיוני שלא יופיע בלבול, אבל העובדה היא שאצל חלק מהתינוקות כן מופיע בלבול. גם לגבי השאיבה - אצל חלק מהאמהות, הנקה שעה מאוחר יותר (לדוגמא, הנקה לפי שעון במקום הנקה לפי דרישה) תיצור בעייה וחוסר חלב. ושוב, הכל סטטיסטיקה. יש כאלה שאצלן זה יקרה, ויש כאלה שאצלן לא. את לא יכולה לדעת מראש באיזה צד של הסטטיסטיקה נמצא התינוק שלך.

 

[slepax]

אני מאוד אשמח לראות את אותו מחקר

את בטוחה שהמחקר מדבר על שימוש בבקבוק רק פעם ביום בתינוקות בני 3 שבועות? או שאולי המחקר בדק שימוש יומי קבוע בבקבוק למשך תקופה ארוכה ? (אולי שבוע , אולי יותר) אני לא טוען שזה לא יכול להיות, אבל מחקרים מטבעם יכולים להיות מאוד משוחדים, ומבחינה סטטיסטית הגיונית - שימוש בבקבוק פעם ביום לא אמור ליצור בילבול כלפי השד, אם כבר אז להיפך.

 

[אפרת_ח]

תרשי לי לספר לך על עצמי (ארוך...)

כשנולדה בתי הבכורה לא ידעתי כלום על הנקה. בתינוקיה הייתה אחות שלימדה את הטכניקה מצויין, ולכן הייתי אסירת תודה וחשבתי שכל מה שעושים ואומרים בתינוקיה זה טוב ונכון. כשהגיע הזמן להשתחרר, אחות אחרת עשתה לי את ההדרכה: איך להחליף חיתול, איך לרחוץ, איך לחגור בסלקל... והוראות שימוש: להניק כל שלוש שעות, כל פעם מצד אחד בלבד. התינוקת הייתה בוכה ואנחנו היינו מושכים אותה עם מנשא, עם עגלה, עם ריקוד משה-הגמל ומגוון שירי-ארס.... למרות הבכי המשכתי להניק לפי ההוראות. בהתחלה היא עלתה כראוי במשקל אבל אז: היא ירדה באחוזונים ואח"כ הפסיקה לעלות במשקל ועלתה רק בגובה ולבסוף גם ירדה במשקל בשלב זה נאלצה אחות ט"ח להורות לי לתת בקבוק מטרנה ביום. כאן שיחק לי המזל פעמיים: התינוקת סירבה למטרנה, ונזכרתי שיש דבר כזה "לה-לצ'ה". התקשרתי ללה-לצ'ה בדמעות, וחזרה אלי יועצת (לבושתי אני לא זוכרת מי) שתיחקרה אותי בצורה מעמיקה. היא כנראה קלטה שאני ראש-קשה, ולכן אמרה לי לשנות רק דבר אחד - להניק משני הצדדים במקום מצד אחד. עבד כמו קסם

מאז, למדתי לסמוך בענייני הנקה על הניסיון הקליני המצטבר של לה-לצ'ה יותר מאשר על הניסיון/אינטואיציה של רופאים ואחיות.

 

[slepax]

נעים להכיר ../images/Emo140.gif

אבל איך זה בדיוק מתקשר לשאלה של בקבוק פעם ביום?

 

[אפרת_ח]

../images/Emo38.gifהקשר: מקור הידע (שוב ארוך)

הרופא נתן לך המלצה על סמך נסיונו והאינטואיציה (=השכל הישר) שלו. מניעיו היו ללא ספק טהורים לא פחות ממניעיה של האחות ששחררה אותי מבית החולים, ואין לי ספק שאמהות רבות יכולות להניק כך בהצלחה. בארגון לה-לצ'ה הצטבר ניסיון קליני, לא בהכרח מחקר סטטיסטי, המצביע על כך שעצת הרופא עלולה במקרים מסויימים להזיק.

כשאנחנו מזהירות בפורום המטרה היא שאת, כאמא, תוכלי להביא בחשבון גם את הסכנה הזאת, ותשקללי בצורה מודעת את היתרונות והחסרונות. מכיוון שיש הרבה קוראות ואפילו כמה קוראים שהם סמויים ולא שואלים, אנחנו גם משתדלות לתת עבורם את המידע הנכון.

אז מה זאת אומרת לשקלל? דוגמאות. אם את סטודנטית שצריכה לחזור ללימודים (ונסראללה לא סגר לך את המכללה), עדיף לנסות לשאוב מפני שהברירה היא להפסיד סמסטר וזה אולי בשבילך לא קביל. לעומת זאת, אם כל המטרה היא לאפשר לך מנוחה, בד"כ אפשר למצוא פתרונות אחרים - בעיקר שה"מישהו האחר" לא יאכיל אבל ירחץ, יחתל, יטייל עם מנשא או עגלה, ישחק, ישטוף רצפה, יבשל, ידיח כלים, יכבס ויגהץ.

 

[אם פי 3]

הקשר הוא מקור המידע

ברור שלא עשו מחקר דווקא על תינוקות בני שלושה שבועות ויום, שמקבלים בקבוק בשעה 14:00. אבל בדקו את הנושא, והגיעו למסקנה שהגיל המשמעותי הוא 6 שבועות. בסוד אני אגלה לך, שגם אח"כ קורה בלבול פטמות והעדפת בקבוק, וגם אח"כ שאיבה משבשת את יצור החלב - אבל באופן פחות משמעותי, ואולי גם פחות נפוץ. השבועות הראשונים הם הזמן שבו מתבסס יצור החלב, והגוף מתארגן לכמות הדרושה. כמובן שיש שינויים גם בהמשך, לפי דרישת התינוק, אבל באופן כללי, אז נקבע היצור, וכך תינוק (גדול יותר) שפתאום חולה ויונק משמעותית פחות, או יותר (שני הדברים קורים לתינוקות חולים), לא משפיע על משק החלב בצורה קיצונית. שאיבה פחות יעילה מהנקה. שאיבה לרוב מתקיימת במועדים מדוייקים, ולא "לפי דרישת התינוק", וכך גם ההאכלה משאוב לרוב תהיה מרווחת יותר מהנקה ישירה. זה מפחית את יצור החלב, ואם לא שואבים בזמן שהתינוק מואכל, גם נוצר רווח גדול בהנקות, שגם הוא מפחית את יצור החלב, ויכול להשפיע גם הורמונלית (אפילו להקדים את חזרת המחזור אצל חלק מהנשים!). אם שואבים בזמן שהתינוק מואכל, הנזק קטן יותר (אבל אז, מה הטעם?). גם התינוק מקבל פחות אוכל כך. בלבול פטמות, אצל הקטנטנים, יכול להיות גם מבקבוק אחד ויחיד. (ויכולים להיות גם תינוקות שיאכלו גם וגם בלי שום בעיה. אבל אי אפשר לדעת שתהיה בעיה, עד שכבר מאוחר מדי והיא ישנה). בנוסף, יש יתרונות להנקה ישירה (התפתחות הלסת, למשל) וחסרונות להאכלה מבקבוק (יוצר יותר STRESS אצל התינוק, בגלל הזרימה הלא-מותאמת), וגם יתרונות לחלב האם הטרי. אצל תינוק קטן כל כך, זה משמעותי אפילו אם זה פעם ביום. אם יש סיבה שבגללה לא ניתן להניק ישירות, בקבוק שאוב הוא הפתרון הטוב ביותר (כמעט: עדיף לא בבקבוק, אלא בשיטות אחרות), והוא עדיף בהחלט על פתרונות אחרים. אבל אם אין סיבה כזו, ההעדפה הברורה, במיוחד עד גיל 6 שבועות, היא הנקה ישירה. ככל שהתינוק גדל, הסיבה שבגללה מעדיפים שאוב, יכולה להיות שולית יותר - כמו למשל, רצון או צורך של האם לצאת ללא התינוק (עבודה, בילוי), אבל אצל הקטנטנים, זה לא רצוי, אם יש בחירה.

 

[אם פי 3]

אופס - כתבנו באותו זמן

 

[אפרת_ח]

היי אם-פי! ירדת דרומה? מה שלומכם?

המוטו שלך נשמע משונה-משהו בימים טרופים אלה, כמעט אייטם לתוכנית בוקר

 

[אם פי 3]

יהיה טוב ../images/Emo32.gif

הילדים הונדדו לסבים. אנחנו בבית (במשך היום אני איתם) - אבל שבוע הבא כנראה הסבים נוסעים, אז נעבור לשם (אם עוד אי אפשר יהיה להחזיר אותם). צרות מכל מיני כיוונים. מוכנה לקבל שכיום, ללדת בבית שלי, זה לא הדבר הכי בטוח בעולם

מזל שאני לא בהריון...

 

[slepax]

מקור המידע?

כל מה שאמרתן נשמע מאוד חשוב, אבל בחלקו לא הגיוני. למה בקבוק אחד (ויחיד) יכול ליצור בילבול פיטמות? למה בקבוק ייצר לחץ אצל התינוק? פשוט חסר לי פה ההיגיון מאחורי הטענות. פעם אחת איחור בהנקה תגרום להפחתה ביצור החלב? נשמע קצת קיצוני. זה כמו להגיד שאם אכלתי צהריים שעה מאוחר יותר אז אני מיד ארזה. אמרתם סטטיסטיקה, אמרתם מחקרים, אני באמת אשמח לקרוא ולנתח אותם בעצמי. לא חיפשתי מחקר על תינוק עם שם מסוים שנולד בתאריך ושעה מסוימת, אבל להגיד "מחקרים" בלי להסביר מי הייתה קבוצת המחקר ואיך נעשה המחקר לא ממש תורם לכלום. מיהו מקור המידע באמת? הרופא בקופת חולים לא פחות טובה ממתנדבות ליגת לה-לצ'ה. מה שתיארה אפרת על הקשבה עיוורת לאחות בתינוקיה לא שונה מהקשבה עיוורת למה שאומרת אחות בלה-לצ'ה. אין כאן שום עניין לתקוף או לריב, אבל באמת שאשמח להבין את ההגיון (המדעי) שעומד מאחורי הטענה ששימוש בבקבוק פעם ביום יוצר כזאת תגובה תהומית. אהה .. ואני זה אתה לא את .. אני האב ולא האם ..

 

[אפרת_ח]

שלום אבא ../images/Emo13.gif (היום הכל ארוך)

לה-לצ'ה זה הגוף המקצועי בנושאי הנקה. רוב הרופאים והאחיות אינם מתמצאים כלל בנושא למרות יומרותיהם. זה כמו שעדיף לקבל טיפול פיזיותרפי מפיזיותרפיסט ולא מרופא. האם הזלזול שלך בלה-לצ'ה נובע מהמתנדבות? כדי להפיס את דעתך, יש גם רופאים בגוף המדעי שלהם, ואפילו רופאים גברים, אלא שהם כן מתמחים בנושא הנקה, בניגוד לרוב רופאי הילדים. לנושא הרצון להבין: לא בכל דבר בגוף שלנו יודעים את ההיגיון המדעי. דוגמאות: הנקה צורכת סידן רב ולכן הגיוני לחשוב שהיא גורמת ליציאת סידן מן העצמות. אולם, במחקרים (סטטיסטיים, הפעם) התברר כי ההנקה דווקא מפחיתה את הנזקים של אובדן סידן (שברים בגיל מבוגר). מתן תחליפי חלב גורם לגדילה מהירה יותר של פגים, ולכן הגיוני לחשוב שפגים מוזני-תחליף יצאו מן הפגיה מוקדם יותר. אולם, במחקרים (שוב, סטטיסטיים) התברר שהפגים מוזני-התחליף אומנם היגיעו מהר יותר ליעד הנכסף של 2 ק"ג אך השתחררו מאוחר יותר מהפגים מוזני-חלב-אם. מכיוון שאתה האב, יכול להיות שיש לך רצון טוב להשתתף בכל האספקטים של גידול התינוק, ובעניין הזה אתה באמת בעמדת נחיתות

זה מחזיר אותי לעניין השיקולים מתוך מודעות: האם ההנאה שלך מהאכלת התינוק כבר בחצי השנה הראשונה לחייו שווה את הסיכון של סיום ההנקה? לך ולאמא של התינוק הפתרונים.

 

[אם פי 3]

למה בקבוק יוצר סטרס

כי הזרימה מהירה מדי, ודורשת מהתינוק להתאים את זרם הבליעה (בניגוד ליניקה האקטיבית), ומסתבר שזה יוצר סטרס אצל התינוק, ומשפיע על פעולת הלב. זה ההגיון. בשביל למצוא את המחקר, אני צריכה לעשות חיפוש מקיף, שאין לי זמן בשבילו כרגע. בקבוק אחד ויחיד יכול ליצור בלבול פטמות אצל חלק מהתינוקות (לרוב ילודים), קודם כל - כעובדה. זה קורה לפעמים (ולא משנה אם זה הגיוני או לא) וחוץ מזה בגלל שאופן האכילה מבקבוק שונה מאד מאופן היניקה, וקל יותר - החלב זורם בקלות, לא צריך להתאמץ לינוק, ולכן התינוק ינסה לחזור על השיטה הזו, ועלול לגרום לפצעים ובעיות הנובעות מתפיסה לא טובה. בניגוד לאדם מבוגר, או אפילו לתינוק גדול יותר, תינוק הוא קטן גם במידות גופו, וגם בנסיונו בעולם, ולכן לכל דבר יש השפעה גדולה יותר עליו, מאשר על מבוגר. למבוגר גם אין בעיה לשתות תה זוטה, זה טעים ובריא. לתינוק זה רעיל ומסוכן. תינוק כל כך קטן ש"רק" מקבל מוצץ, או מים, עלול לא לקבל מספיק חלב, כי גם אם זה "לא אוכל", זה משפיע על יצור וצריכת החלב. אגב - בקבוק ביום, זה הרבה יותר מאשר "בקבוק אחד". בהחלט יתכן תינוק שיסתדר עם זה, אולי אפילו רוב התינוקות, אבל כאמור - אי אפשר להבטיח. ולדעתי, כשאין סיבה, הסיכון הוא גדול מדי, כשתינוק הוא כל כך קטן, וכל כך חשוב לי שהוא ינק (כשמדובר על התינוק שלי).

 

[העדשים]

לא הגייוני? - תשאל את 'לא רק יעל'

או בגילגולה דאז "יעל של תום". בקבוק אחד (אחד בלבד! - לא אחד ביום!) גרם לשיבוש שלקח לה חודש וחצי לתקן. אולי תמצא את הסיפור בסיפורי ההנקה. אף אחת לא מנסה, ומן הסתם גם לא תצליח, לשכנע אותך כך שאני ממש לא רואה סיבה להמשך הדיון. זו רק אחת מאלפי החלטות שתצטרכו לעשות בתור הורים ואין לי ספק שתעשו הרבה טעויות. (לא התנשאות - סתם אמא עם ותק של 14 שנות הורות

). החוכמה היא ללמוד מהטעויות ולהשתדל לא לחזור עליהן עם השני או השלישי ולזכור גם שנכון לילד אחד לא בהכרח נכון לשני. נניח שיש הסתברות של 10% (לדוגמה) לבלבול פטמות. אם זה קורה לתינוק שלך זה קורה לו ב-100%. אם מראש החלטתם "ננסה להניק ואם ילך בקלות אז נמשיך" אז כנראה שהסיכון מתאים לכם. אם אתם במחשבה של "להניק זה הדבר הכי חשוב עבורינו למען התינוק שלנו" אז זה נראה לי סיכון גדול מדי ומיותר לאור הסיבה שבגללה אתם לוקחים אותו. אימהות זה עם עייף, אשתך עדין במשכב לידה מה שאומר שחוץ מלנוח, לאכול ולהניק היא לא אמורה לעשות כלום. תדאג לזה והיא תניק גם כל שעה וחצי. ד"א, אתם בגיל קלאסי של קפיצת גדילה (יודע מה זה?) מתן בקבוק, ואפילו חצי בקבוק בזמן הזה, עלול לשבש את המנגנון הטבעי ולסיום ההנקה.

 

[slepax]

אין לי שום דבר נגד לה-לצ'ה

אבל קודם כל אולי כדאי להסביר שאני שואל את כל השאלות לא בגלל מקרה פרטי של אישתי ושלי, אין שום בעיה לספר מה קורה אצלנו, אבל אם תרצו אעשה זאת בשירשור חדש כי אני לא רוצה להסיט את נושא הדיון מהשאלה העיקרית (במחשבה שניה, אולי כדאי שלא אספר, לא רוצה לזעזע את עולמכין

). אני שואל מתוך סקרנות עניינית, אני שואל בגלל ש-slkw שאלה בכלליות ואתן טענתן שהעצות שנתנו לה הן בגדר התאבדות. מעניין אותי לדעת (באמת שמעניין) מה ההיגיון שעומד מאחורי הדברים. ובחזרה לנושא, הטענה שלי הייתה דווקא כלפי יושבות הפורום שמקבלות את דברי לה-לצ'ה כמובן מאליו. זה גם סוג של הקשבה עיוורת. דווקא דברים שאירגון כמו לה-לצ'ה אומר הייתי בוחן בשבע עיניים. זה כמו ללכת לאירגוני זכויות לבעלי חיים ולשאול אותם מה דעתם על אכילת בשר, ועוד אח"כ להיות מופתעים שהם נגד. לה-לצ'ה אינו אירגון נייטרלי, פשוט כך. זרימה מהירה של החלב בבקבוק אולי כן משפיעה על פעילות הלב, אבל זה ברור כי מדובר בפיעילות פיסית. מזה להסיק שזה יוצר לחץ? לא הייתי הולך כ"כ רחוק. מי מכן שעברה מוניטור לפני הלידה יודעת שהמטרה לחכות ולראות שהדופק של התינוק עולה ב-20% מעל קו הבסיס אפילו בכח על ידי הפרעה לתינוק (רעש, סוכר), גם זה מעיד על מאמץ ופעילות לב, וזה לא יוצר לחץ אצל התינוק? ומה קורה כשהוא בוכה? כועס? עם זה הוא יכוללל להתמודד? מעניין באותו מחקר איך קישרו שפעילות הלב בהחלט מעידה על לחץ, כי פעילות לב היא דבר נורמאלי. תינוקות בוכים אחרי אכילה מבקבוק? לא. הם מרוצים? כן. להבנתי רוב התינוקת מאוד רגועים אחרי אוכל, אפילו עם זה בקבוק. ניסיתי לחפש את הסיפור של "יעל של תום" אבל יש כ"כ הרבה שירשורים שלה שזה לא ממש אפשרי. בכל מקרה, הנקה זה לא מדע מדויק, ואפילו אם הוכחנו שפעם אחת קרה משהו הוא לא בהכרח תמיד נכון, מאותה סיבה אין להסתמך על המקרה של "יעל של תום". ואם אמצא אם שמניקה ומאכילה מבקבוק בו זמנית והכל בסדר, האם זאת הוכחה? לא ... אם יש הסתברות של 10% לבילבול פיטמות זאת דוגמא יפה, אבל זאת בדיוק השאלה, מה ההסתברות לבילבול פיטמות כשמניקים מבקבוק פעם ביום? האם זה 10% או 1%? או שאולי שאולי אפילו הרבה פחות .. ?

 

[אפרת_ח]

לה-לצ'ה אינטרסנטי - לטובתינו

מהו האינטרס של לה לצ'ה? לשכנע יותר אמהות לרצות להניק, ולעזור לכל האמהות שרוצות, להצליח. אז כאמא שרוצה להניק, אני אפנה אליהן, כמו שאחותי הצמחונית תחפש חיזוקים באנונימוס. אין להם אינטרס עקרוני נגד שאיבה-ובקבוק, למעשה יש להם שיתוף פעולה וחסויות של חברת מדלה המייצרת משאבות ונספחים. ובעניין הסיכון: אני מקפידה על כסאות בטיחות ובוסטרים למרות שהסיכון הרבה יותר קטן מ-10% וגם מ-1%. למה? כי התוצאה באותו מקרה בלתי-סביר היא אסון בעיני. לפי מה שאני רואה בכביש, אנשים רבים עובדים לפי ההיגיון הסטטיסטי שלך.

 

[slepax]

את צודקת

אבל אני במקום אחותך לא הייתי מנסה להבין מה רע בצמחונות דרך אנונימוס, כי ברור שיש להם אינטרס קיומי, ולא ברור שהם יציגו את העובדות בצורה הכי מהימנה. לה-לצ'ה הוא ארגון שכולו טוב, אבל כאירגון עם מטרה מוצהרת וברורה, מאוד יתכן שהם מציגים עובדות בצורה שנוחה להם כדי לתמוך במטרה שלהם. ואין בכלל שאלה אם להניק או לא, זה סתם פיספוס של השאלה העיקרית. יש הבדל גדול אם הסיכון הוא 0.1%, או 1%, או 10%, או 50%. השאלה שלי הייתה מה רמת הסיכון, כי לפי איך שהדברים הוצגו בפורום אין פה בכלל סיכון, יש עובדה. עובדה שהתינוק יפסיק לינוק. ועד עכשיו לא ברור על מה מתבססת העובדה. כיסאות הבטיחות הטובים בעולם נמצאים באוסטרליה, שכן התקן האוסטרלי הוא בין המחמירים בעולם (לבטח יותר ממה שבישראל). האם תטיילי עד אוסטרליה כדי לקנות כסא לרכב במקום בשילב? אני לא חושב. האם זה אומר שאת בוחרת בנוחות על חשבון ביטחון התינוק שלך? לפי ההיגיון שלך התשובה היא כן.