האם אנחנו מצטיירות כפנאטיות?

ענבל30

New member
על הנקה ופאנטיות... (קצת ארוך)

איך זה אצלי... לפני הלידה הייתי בגישה של: "אם לא ילך - לא נילחם" והתעקשתי שלא לעשות מנושא ההנקה מאבק. רציתי שהאמהות תזרום בכייף, ולא נראה לי נורא בכלל לתת בקבוק או פורמולה. זה לא הידע שהשתנה, על כל היתרונות של הנקה ידעתי גם קודם. אבל משהו קרה לי כשרומי נולדה. פתאום להניק אותה "בער לי בעצמות". פתאום אי ההצלחה להניק נהייתה משא כבד, שחייבים, פשוט חייבים להפטר ממנו. לקח לי חודשיים לנסות ולהפוך את ההנקה לנושא שלא נאבקים עליו (ודווקא אז זה הסתדר). לראות אמא מניקה בחודשיים האלו עשה לי צביטות קשות מאוד בלב... אני מודה שקינאתי נורא. להכנס לפורום ההנקה ב-IOL ואח"כ בוואלה - היה מעיק, מדכא, מתסכל. ועוד יותר מתסכל כשקיבלתי עיצות כמו: "תזרקי את הבקבוקים ורק תניקי" - מה שהיה גורם לצרחות היסטריה של רומי ורעב שלה, כי היא לא ינקה! אז כן, ראיתי במניקות הותיקות קצת קיצוניות, כאילו "אין מצב שזה לא יצליח". באותה תקופה גם היה לי מאוד קשה להבין אמהות שבחרו מראש לא להניק. אני מנסה כל כך, ואתן מוותרות מראש על מה שכל כך כל כך משמעותי לי? איך אפשר? היום אני במקום אחר לגמרי. גם מי שבוחרת מראש לא להניק, מקבלת ממני כבוד מלא לבחירתה. אני לא "ממליצה" לאף אחת להניק, ולא מנסה לשכנע אמהות-פורמולה שהנקה זה טוב יותר. אני בהחלט חושבת שזו אחריותן לברר את העובדות ולחקור ולבדוק מה טוב ובריא לתינוק שלהן. אם הן לא עשו זאת, זה לא מתפקידי ללמד אותן. ולא אני אגיד לאישה זרה אם היא אחראית או לא, ואם היא עושה טוב לתינוק שלה או לא. אמהות שקשה להן והן מוותרות אני אפילו מבינה יותר, כי הייתי שם, ובקלות יכולתי להיות במקומן. אם מישהי מעוניינת בעזרה בהנקה, אני שמחה לתת. אם מישהי שואלת, אני שמחה לענות. אבל אני לא רואה עצמי אחראית על אמהות אחרות, ולא לי לפשפש בשיקולים שלהן שהביאו להחלטתן לא להניק. מי שמשתפת אותי, זה כמובן סיפור אחר, ואז אני מביעה את דעתי ומעידה על נסיוני. צר לי שאמהות שלא מניקות או הפסיקו להניק רואות את כל ציבור המניקות כפאנטיות קיצוניות, ועושות הכללות שמובילות ל"עליהום" על כל נסיון לעזור ולתת מידע. התנפלות לא הוגנת כזו ראינו בבלגאן שהיה בפורום הריון ולידה לא מזמן. לא התערבתי אז, התאפקתי, כי לא רציתי להיות שותפה לקטע כזה מכוער. אני לא באה לריב עם אף אחת, ובטח לא בנושא הזה. גישה מכלילה כזו היא לא פחות קיצונית, וגורמת לאנטי מובהק כלפי מניקות והנקה. אמהות אולי לא ירצו להניק, כי הן לא רוצות לקבל את היחס הזה. וגישה כזו גורמת לכך שכל נסיון לעזור נתפס כהתנשאות. לא ראיתי שניתן יחס כזה להורים שעוזרים בנושא בחירת רהיטים לחדר התינוק, למשל. העובדה שהם יודעים איפה זול יותר, איפה בטיחותי יותר ומה מתאים ולא מתאים למצבים שונים לא הופכת אותם למתנשאים - רק לבעלי נסיון. אמהות מניקות הן בעלות נסיון - ויכולות לתת כל כך הרבה עזרה מנסיונן זה. לפסול מראש כל עיצה וכל נסיון לעזור כי "זאת התנשאות" כמו שראיתי שנעשה לא פעם - פשוט מעציב אותי. גם בשביל אותן פוסלות, וגם בשביל אלו שבאמת זקוקות לעזרה. להניק ילד לגיל מאוחר - לא נתפס בעיני כפאנטיות או קיצוניות. זה רק גורם אחד במכלול ההורות, ואם זה מה שמתאים למשפחה, לילד ולאמא - אין לי בעיה עם זה. כן יש לי בעיה עם הדימוי והסטיגמות שאמא כזו צריכה להתמודד איתם כשהיא בוחרת להניק מעבר לגיל שנה...
 

שרונס

New member
כן! וזה נהדר!../images/Emo140.gif../images/Emo45.gif (קצת ארוך)

אני מאוד משתדלת לשמור על פאסיביות כאן בפורום עד הלידה (בע"ה וכל מי שרק מוכן לעזור בינואר), אבל מדי פעם אני לא מתאפקת... כבר כתבתי כאן פעם בתגובה להודעה של זולו שאין כל רע בלהיות פנאטית לנושא ההנקה ושאני חושבת שקשה מאוד להניק בימינו אלמלא יש באם קמצוץ של אדיאליסטיות המבוססת על רגש אימהי לוחמני. תיקנתן אותי אז וביקשתן להחליף את המילה "פנאטיות" ב-רצון טוב ונחישות. לפי דעתי אלו מילים קטנות. מבחינה פיסית, ולא מנסיון אלא רק מקריאה כאן, זה קשה קשה קשה להניק. זה יכול להיות אפילו סיוט המלווה בפציעות, כאבים נוראיים ותסכול גדול. מבחינת הסביבה, אין שום ספק שיותר קל להכנע ולא להניק. כבר מהחודש הרביעי של הריוני נשים מסביבי מעבירות אותי סדרות שכנוע לא להניק. בטח שלא מעבר לגיל שלושה חודשים, אלוהים ישמור על הילד! שלא לדבר על סיפורי הקרבות שלכן מטיפת חלב ומרופאי ילדים. ועוד לא הגעתי לחוסר תמיכה מבני משפחה, אמא, חמות, בעל! כמה קל לתת פורמולה... כאן אתן מזכירות ונזכרות בשבחי ההנקה מדי שרשור ומחזקות אחת את השניה כמבצר כנגד הסביבה העויינת בחוץ. זו בעצם קבוצת תמיכה. וכדי לעמוד במשימה אתן צריכות באמת להיות פנאטיות, כי הרי זה מנוגד לכל הגיון בריא לגרום לעצמך לפציעות נוראיות, כאבים קשים, התנכרות לסביבה ושל הסביבה, הליכה כנגד הממסד הרפואי במדינה שלמה, נתק משפחתי ועוד ועוד. ובכל זאת אתן עומדות בזה ונהנות! ואתן מקריבות באופן אישי המון על מנת להניק. יש כאן נשים רבות שבחרו לותר על חייהן כפי שהיו לפני שנולד הילד. נכון שילדים משנים את חייהם של כל ההורים, מניקים או לא, אבל השינוי באמת צריך להיות מוחלט וחסר פשרות כדי שיהיה אפשר להניק הנקה מלאה. ואני אומרת: אין כמוכן! אין כמו אמא שיודעת שהיא עושה הכל למען ילדה. אין כמו האינסטינקט המטורף של אמהות להגן ולשמור בגופן ובכל מחיר על ילדן. אתן יודעות שאתן נותנות את הטוב ביותר. פורמולה היא לא הטוב ביותר, גם אם האמא שנותנת פורמולה אמא נפלאה. אני קוראת כאן בפורום עוד לפני שנכנסתי להריון, פשוט כי אני נהנית מכל רגע. גם אותי הפכתן לפנאטית והאמונה בהנקה והדבקות שלכן סחפו אותי. אין בי טיפת ביקורת על אמהות שלא מצליחות להניק. יש בי הרבה ביקורת על אמהות שלא רוצות להניק מלכתחילה. אני כל הזמן מזכירה לעצמי שיתכן וגם אני לא אצליח להניק, אבל המחשבה קשה מנשוא. לאחר כמה חודשים כאן בפורום ברור לי שיהיה לי יותר קל לסבול את הפגעים הפיזיים של תחילת ההנקה מאשר את המשבר הנפשי ורגשות האשמה שיהיו לי אם לא אניק. פנאטית או לא? ברור לי שמי שלא מסכימה אתכן תתרגז מאוד מלקרוא את הפורום הזה. יש כאן הרבה מעבר לעצות פרקטיות לגבי קשיים בהנקה. יש כאן דרך חיים שלמה. אידיאולוגיה. גאוות יחידה. ואין כמוכן! מקווה להצטרף אליכן בקרוב! שרון.
 
פנאטיות? ועוד איך!

אנחנו מוכנות להניק בכל מצב ולא משנה מה עומד בדרכנו:פצעים,סדקים,סתימות ודימומים(נשמע שההנקה היא מלחמה)בנוסף לסביבה בורה מבלבלת מוח התומכת נחרצות בדיוק בעמדה השנייה. אין מה לעשות,תודו או לא,אנחנו והן(מאכילות הפורמולה הסוררות)שני מחנות נפרדים. אם אתן נמנות על אילו שבכל פעם שהן רואות תינוק גומע פורמולה,נצבט ליבן מרחמים-אתן משלנו,הפנאטיות(או איך שלא תגדירו זאת). אם אתמול בתור לט.חלב ראיתי אמא שולפת אבקה לבנה,בקבוק עם מים,מערבבת ומשקשקת,"מאבטחת" את תינוקה הפצפון בחיתול בד תחת סנטרו כי הזרם חזק ונוזל לו לפה מהר מדי במורד הסנטר ומלכלך,כאב לי עליו(אבל ברור שלא אומר מילה),ואם בכל דיון קטן בנושא תינוקות יש לכן צורך לקום,לנאום ולהניף את הדגל-אתן מניקות גאות-אז מה? זה רק חיובי ואין במה להתבייש-להיפך!
 

תאי17

New member
אני מסכימה איתך- גם לי נצבט הלב

בכל פעם שאני רואה תינוק לא יונק- למה? ככה. ואתמול- תינוק קטנטן בעגלת שכיבה, האמא עושה קניות בסופר ותוך כדי דוחפת לו בקבוק- אפילו לא מרימה אותו, והוא כזה פיצפון... חברה לי קוראת לי פאנטית כי אני שואבת חלב ולא נותנת תחחליף כשאני בעבודה. נכון מעצבן לשאוב, אבל גם מעצבן לקום בלילה- אז מה לא קמים?
 

דנא

New member
ואני לא רק מרחמת על התינוק, אלא גם

על אמא שלו... נראה לי סיוט להכין בקבוק לילד רעב. חם מידי, קר מידי, למדוד כמויות... לקום בלילה למטבח ולהתחיל להתעסק עם בקבוקים בכלל נראה לי סיוט. כשאומרים לי כל הכבוד על ההנקה הממושכת אני אומרת, ומתכוונת לכל מילה, שבנוסף לכל היתרונות של ההנקה זה הרבה יותר נוח מלתת בקבוק, אז בשביל מה הצל"ש? על זה שהקלתי על עצמי?
ואתם יודעים מה ממש מציק לי? (ורק לי מתאים לשים לב לדברים האלו בכלל
) כשאני רואה בספרים, ספרי ילדים או ספרים למבוגרים יותר, שיש בהם סיפורים שיש בהם תינוקות שמקבלים בקבוק! למה תינוק קטן צריך לקבל בקבוק בסיפור? למה שאמא שלו לא תניק אותו??? זה הרי הדבר הטבעי והנורמלי ביותר!
 

תאי17

New member
ומה עם החסכון הכספי? את יודעת כמה

עולה קופסת תחליף שמספיקה רק לכמה ימים?
 
אני לא הייתי קוראת לזה "פנאטיות"...

לי גם נצבט הלב כשאני רואה תינוק מתפקע מבכי בעגלה ואמו רק מנדנדת אותה חזק יותר במקום לקחת אותו על הידיים, או לראות אמא מסכנה סוחבת תינוק מסכן המתטלטל בסלקל ושניהם מתנשפים...בא לי להגיד לה "תקני לך כבר מנשא!" אבל ברור שלא אגיד דבר. אבל מה ,זה עושה אותי פנאטית לשיטת גידול מסויימת? לא...אני פשוט מאמינה שזה נכון יותר, זה לא קשור לפנאטיות. כל אם מאמינה שמה שהיא נוהגת הוא הכי טוב לתינוק שלה, ויש גם הרבה אמהות וותיקות פחות או יותר שלא חוסכות הערות מחברותיהן המנוסות פחות (ויש גם אמהות טריות נחמדות שמעירות לי על איך שאני נוהגת עם בני השלישי...קצת מצחיק אבל עובדה...) נראה לי שזה אופי האמהות. זה כל כך מעסיק אותנו שאנחנו קצת הופכות ל"מפרסמות" של השיטות החינוכיות שאנו מאמינות בהן. אין דבר בין זה לבין פנאטיות.
 
אולי לא פנאטיות, אלא תומכות נלהבות.

בתור מניקה לשעבר, שבפרוש לא הרגישה דחיפות עצומה בזמן שהנקתי, הפכתי בעקבות הקריאה בפורום למבינה יותר מה מניע אישה לרצות בכל מאודה להניק. אני מודה בהכנעה שלא בדקתי, חקרתי ודרשתי לפני שהחלטתי להתעקש להניק, למרות הדלקת החריפה, הכאבים והאנטיביוטיקה. זה פשוט נראה לי נכון. והיום, אני מוצאת את עצמי כמשענת של גיסתי הצעירה שמניקה עדיין, למרות שהתינוק לא עולה כ"כ יפה במשקל. היא אמרה לי איזה יום- "בלעדייך, הייתי מתייאשת מזה מזמן." וזה שימח אותי מאוד. וזה כנראה בגלל הפורום. המניקות שפגשתי כאן מאוד מסורות לענין ההנקה. אני מודה שמבחוץ זה נראה שהמסירות היא בגדר אדיקות שעשויה להתפס כמוגזמת, ולעיתים גם מתנשאת. אבל הדברים להערכתי לא מגיעים ממקום של התנשאות אלא פליאה אמיתית ורצון כנה לסייע למעונינים ורצון להגן על "חלקת אלוהים הקטנה" שלהן. לפעמים זה מעקצץ בעין, אבל בד"כ זה מקסים.
 

zimes

New member
המשפט האחרון שלך -

זה מה שקיויתי שיהיה. מצד אחד - לעזור לכל מי שרוצה, ומצד שני להוות בית, גם - למי שרוצה בכך. קצת חבל לי שמבחוץ זה נראה מין מקום סגור, כי הכוונה היא בפירוש דלת ולב פתוחים.
 

תאי17

New member
פעילות מסיונרית?

בעלי משתגע ממני ואומר שאני קצת לא נומאלית כאשר כל בחורה/חברה בהריון שאני פוגשת אני ישר מתחילה להרצות לה על הנקה כמה זה טוב וכיף ושלא להתייאש גם אם יש כאבים בהתחלה ושבימים הראשונים אין חלב, ולא לתת מוצץ או בקבוק... וכו´ וכו´ וכו´. הגדילה חברה שלי שאמרה שבילד הבא היא תתן בהתחלה בקבוק כדי שהוא יתחזק ואז יהיה לו כוח לינוק..
 
הנקת תינוקות גדולים

מזמן למדתי לא להתיחס למה שאחרים חושבים. אני עושה מה שאני מאמינה שנכון וטוב, יובל בראש השנה בת שנה ושבעה חודשים, יונקת מתי שבא לה וכמה שהיא רוצה וגם מחוץ לבית. אין לי שום תכניות בשלב זה לגמול אותה - זה מתאים לשתינו וזה מה שחשוב. אני אגב נתקלת בתגובות של ביקורת דוקא מאנשים שמעולם לא הניקו ואני תוהה מה הסיבה שדוקא הם אלו שביקורתיים....(אני חושבת גם שאני יודעת את התשובה לכך).
 

הילהל

New member
הכל בעיני המתבונן

פעם לימדו אותי משהו חשוב, וזה תמיד לבדוק אם רגש מסוים שייך לי, או שמישהו אחר מקרין אותו אלי. וזה מאוד נכון בקטע של ההנקה: אני לא מרגישה פנאטית אלא סתם אמא שמנסה לעשות את המקסימום עבור בנה. אני גם לא עושה מסעות מיסיונרים נגד פורמולה. אבל מי שמסתכלת עלי מבחוץ כן רואה פנאטית, למה? כי זה בראה מהמקום שלה: מה שמפריע לה וזה ממש ממש לא קשור אלי. עם כל סיפורי ועידודי הגמילה כאן: אם מיניקת לילה ואם מיניקה בכלל, לא נראה לי שיש כאן חבורת קיצוניות מסוכנות.
 
סקירת התרשמות מהפורום

קשה לי לראות את עצמי כטיפוס מטיף או פנאטי, אבל כשיש דברים שנראים לי חשובים אני מדברת עליהם מאוד בלהט ועני גם מוכנה לדבר עליהם אם כל מי שמוכן לשמוע וכמה שרק אפשר. נושא ההנקה הוא כזה בשבילי. כבר שהייתי בהריון וראיתי אמהות מניקות היה לי ברור שאני אניק, ולמרות אזהרות מצד הסביבה, שאולי זה לא ילך, ואולי יהיה קשה מדיי, החלטתי מראש שאני לא אוותר. בשבילי, כמו שאמרו פה לפני זו אידיאולוגיה, ודרך חיים, וחלק מהאמונה שלי לגבי הצרכים הבסיסיים של הבן שלי. אני לא חושבת שהדעות פה בפורום קיצוניות, אבל אולי זה משום שאני מסכימה עם מרבית הדברים שנכתבים. אני באמת מאמינה שכל אחת שכותבת כאן רוצה לעזור, ואני מפיקה המון גם רק מלקרוא את ההודעות של אחרים. הדבר הכי מרגש הוא להתחיל להיות מסוגלת גם לתרום מנסיוני הדל. בקשר לקבוצה סגורה ומגובשת, אני מאמינה שהפורום הוא באמת כזה, אבל הוא מאפשר כניסה, ומקבל כל אחת בזרועות פתוחות, וההרגשה נעימה. אומנם לא השתתפתי באף מפגש של הפורום, אך אני מקווה שאצליח להגיע לאחד המפגשים, כי אני חושבת שזה חלק מהעניין, או לפחות חלק ממה שאני חיפשתי כשהצטרפתי לפורום.
 
../images/Emo41.gifAbout fanaticism

Let me get into this discussion since I have been called fanatic so many times in the history of my profession that it has become a joke for me. "Fanatic" was a term which the artificial baby milk companies used to describe anyone who was pro breastfeeding. So yoetsot hanaka are sometimes called fanatics, and so are La Leche Leaders, and sometimes even mothers who really enjoy breastfeeding their babies so much that they can´t imagine any other way of parenting. Let´s face it, breastfeeding is so much more than a way to feed your baby......it is a whole way of giving of yourself to your child in a complete way that guarantees him not only nutritional benefits, but emotional ones as well. And those of us who do it know exactly what I mean. It is those who don´t breastfeed that can´t understand this total dedication, and their knowing deep down inside that they are on the "wrong" side of the issue, causes them to call us fanatics. so someone who calls you fanatic is kind of admitting guilt in a way. Ignore it. As for the issue of giving pacifiers and bottles of artificial milk : the recommendation not to give a breastfed baby a pacifier or artificial milk is NOT being fanatic. It is a recommendation made by the American Academy of Pediatrics and the World Health Organization in order to give mothers a better chance to succeed in breastfeeding. Research shows that babies who receive pacifiers early in the breastfeeding relationship usually breastfeed for a shorter duration of time, and stop breastfeeding earlier. Thus the recommendation is not to give a pacifier "until the breastfeeding is well-established" Most breastfeeding mothers find that their babies don´t need a pacifier to calm them because they are calmed at the breast, but it is not the end of the world to give it later on. It is hard to wean from it,. and it may cause speech impediments as well as orthodontic problems, but each mother can decide what she does with her own baby. Remember that these are just recommendations. As for giving artificial milk, that is a whole different story due to the danger of allergic reactions, as well as the danger of affecting the milk supply, but again, it is not the end of the world to give a bottle once the breastfeeding is well-established. It is of course preferable to give a bottle of your own milk instead of artificial milk, but if that is not possible, then artificial milk will do, as long as you know that you are taking a chance by giving it. It is your baby and noone can tell you what to do. You have to know the consequences of your actions. I am working with several mothers who thought that it was "lo nora" to give a bottle now and then, until the milk supply decreased, and the babies stopped breastfeeding. Then it turned out that the babies were terribly allergic to all kinds of artificial milk , and we are working very hard to rebuild the supply. One of these babies has already been hospitalized twice for dehydration from excessive vomitting, and he is only one month old. This mother would not think that warning against giving a bottle is "fanatic". She wished that someone had warned her!! So my message is that you are not fanatics at all, but wonderful moms who are doing the very best for your babies, and you have to stop defending yourselves against people who really don´t understand the true essence of breastfeeding.​
 

niritcat

New member
תרגום: על פנאטיות

הרשו לי להצטרף לדיון הזה מאחר וכינו אותי פנאטית כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה של המקצוע שלי שזה הפך לבדיחה עבורי. "פנאטי" היה כינוי בו השתמשו חברות התמ"ל על מנת לתאר כל מי שהיה פרו הנקה. אז ליועצות הנקה מכנים לפעמים פנאטיות, וגם מדריכות לה לצ´ה, ולפעמים אפילו אמהות המאוד נהנות מהנקת תינוקם עד כדי כך שאינן יכולות לתאר לעצמן דרך אחרת של הורות. בו נודה בכך, הנקה היא הרבה יותר מאשר דרך להאכיל את התינוק שלך...זוהי דרך שלמה של נתינת עצמך לילדך באופן שלם המבטיח לו לא רק הטבות תזונתיות, אלא אף רגשיות. ואלה מאיתנו העושות כך יודעות בדיוק למה אני מתכוונת. אלה שאינן מניקות הן אלה אשר לא יכולות להבין את ההתמסרות המוחלטת הזאת, והעובדה שהן יודעות עמוק בפנים שהן בצד "הלא נכון" של הנושא, גורמת להן לקרוא לנו פנאטיות. אז מי שמכנה אתכן פנאטיות באיזשהו אופן מודה באשמה. התעלמו מזה. בנוגע לנושא של נתינת מוצצים ובקבוקים עם חלב מלאכותי: ההמלצה לא לתת לתינוק הניזון מהנקה מוצץ או חלב מלאכותי זה לא פנאטיות. זוהי המלצה של האקדמיה האמריקאית של רופאי ילדים ושל ארגון הבריאות העולמי בכדי לתת לאמהות סיכוי טוב יותר להצליח בהנקה. מחקרים מראים שתינוקות המקבלים מוצץ מוקדם בתהליך ההנקה בדרך כלל יונקים לתקופת זמן קצרה יותר, ומפסיקים לינוק מוקדם יותר. כך שההמלצה היא לא לתת מוצץ "עד שההנקה מבוססת היטב". רוב האמהות המניקות מגלות שתינוקם אינו זקוק למוצץ על מנת להרגיע את עצמו כי הוא נרגע על השד, אבל זה לא סוף העולם לתת את זה (מוצץ) אח"כ. קשה לגמול מזה, וזה עלול לגרום לבעיות בהגיה וכן לבעיות אורטודנטיות, אך כל אם יכולה להחליט מה היא עושה עם התינוק שלה. זכרו שאלו רק המלצות. בנוגע לנתינת חלב מלאכותי, זהו סיפור אחר לגמרי עקב הסכנה של תגובות אלרגיות, בנוסף לסכנה של השפעה על הספקת החלב, אך שוב, זה לא סוף העולם לתת בקבוק אחרי שההנקה מבוססת היטב. עדיף כמובן לתת בקבוק של החלב שלך במקום חלב מלאכותי, אך אם זה לא אפשרי, אז אפשר חלב מלאכותי, כל זמן שאת יודעת שאת לוקחת סיכון בכך שאת נותנת אותו. זהו תינוקך ואף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות. עלייך לדעת את התוצאות של פעולותייך. אני עובדת כרגע עם אמהות רבות אשר חשבו שזה "לא נורא" לתת בקבוק מדי פעם, עד שמלאי החלב ירד, והתינוקות הפסיקו לינוק. אז התברר שהתינוקות אלרגיים נורא לכל סוגי החלב המלאכותי, ועבדנו קשה מאוד על מנת לבנות מחדש את המלאי. אחד התינוקות הללו כבר אושפז פעמיים על התייבשות מריבוי הקאות, והוא רק בן חודש. אמא זו לא היתה חושבת שאזהרה נגד נתינת בקבוק זהו "פנאטיות". היא מצטערת שלא הזהירו אותה!! כך שהמסר שלי הוא שאינכן פנאטיות כלל, אלא אמהות נפלאות אשר עושות את הטוב ביותר עבור התינוקות שלכן, ועליכן להפסיק להתגונן בפני אנשים שלא ממש מבינים את המשמעות האמיתית של הנקה.
 
למעלה