הנקה וצום יום הכיפורים

michal@gal

Active member
מנהל
הנקה וצום יום הכיפורים

מצרפת הנחיות ליום הכיפורים מאת הרב אליי רייף


מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

* חשוב להתייעץ עם הרופא האישי לברר האם נדרשות הנחיות אישיות.
* האמור להלן הוא למקרים רגילים (ולא להריון בסיכון או מי שהיו לה היסטוריה של הריונות מורכבים), וכשאין הנחיות אישיות מקלות יותר מרופא.
* בנושא זה יש גישות שונות בין הרופאים ובין הפוסקים, וכולם יש להם על מי שיסמוכו. ההנחיות להלן הן כפי שמקובלני ממורי ורבי הרב נחום אליעזר רבינוביץ (ראש ישיבת מעלה אדומים).

1. הריונית לפני שבוע 20 תתחיל לצום. ואם אינה מרגישה בטוב ומרגישה חולשה או סובלת מהקאות/סחרחורת - תשתה לשיעורים.
2. הריונית החל משבוע 20 כולל בחודש התשיעי - תשתה לשיעורים (ויכולה לשתות כבר במהלך הלילה).
3. במקרה של צירים, ירידת מים או דימום – תפסיק את הצום ותשתה ללא הגבלה.
4. מניקה (גם חלקית) - תשתה לשיעורים ויכולה כבר במהלך הלילה.
5. אופן השתייה לשיעורים: שתיית 40 מ"ל בפסקי זמן של 10 דקות בין שתייה לשתייה (אם צריך ניתן לצמצם גם ל-5 דק' ועד 2 דקות).
6. למעשה, כדאי להכין מראש כוס/בקבוק ולמדוד ולסמן בקו את הכמות המותרת.
7. מותר לשתות כל משקה, ועדיף משקה מזין כמו מיץ, חלב וכדומה.
8. באמור לעיל אם השתייה לא מספיקה ומרגישה חולשה משמעותית - מותר גם לאכול, ולכתחילה יש לאכול לשיעורים (לרוב למעוברת ולמניקה מספיקה שתייה).
9. אופן האכילה לשיעורים: אכילת מזון בנפח 35-30 סמ"ק (לדוגמה: שליש פרוסת לחם או 2 ביסקוויטי פתי-בר או כרבע תפוח / כמות שניתן לאחוז בתוך כף יד קפוצה) ובפסקי זמן כנ"ל כמו בשתיה.
10. מי שגם שותה וגם אוכלת תעשה פסקי זמן כנ"ל בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה, אך אין צורך לעשות פסק זמן בין שתייה לאכילה ובין אכילה לשתייה.
11. ככלל עדיף להישאר בבית ולנוח ולשתות לשיעורים, מלבוא לבית הכנסת ולהגיע למצב שנאלצים להפסיק את הצום.
***
(מקורות להרחבה ראו: שו"ת שיח נחום סי' לו; הרב הררי, מקראי קודש בשם הרב נבנצל פרק ט,טו הערה נז; הרב ישראל פישר בהסכמתו לספר פני ברוך (על הלכות ביקור חולים); אבן ישראל ח"ז סי' לו. שו"ת חתם סופר ח"ו סי' כג; חזו"א או"ח סי' נט ס"ק ג,ד; הליכות שלמה ו,ב; תורת היולדת נא,יא).
גמר חתימה טובה

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1926433630836133&id=100004085435536
 

מפעם

New member
חוויות מהצום והיום

זאת לא הפעם הראשונה שאני מניקה בצום. יש לי תאומים שינקו שנתיים ועברתי הכל בקלות סהכ. בדיעבד אין לי מושג איך עשיתי את זה.
היונקת המצטיינת שלי היום בת חצי שנה, אוכלת בשמחה וברצון טעימות כבר מגיל ארבעה חודשים אבל ממש בקטנה, כל יום משהו.
בבוקר לפני הצום הכנתי לכולם דייסה קוואקר והיא הוכיחה את עצמה יפה. כולם אכלו בהתלהבות גם במקום וגם למחרת בבוקר. ארוחה אליפות.
אני פינקתי את עצמי גם בתירוש ענבים ולארוחה מפסקת הכנתי מרק עוף שהתקבל גם הוא בהתלהבות. כולם היו שבעים אבל הגדולים התעקשו שהם רעבים לפני השינה אז חתכתי להם תפוחים. היונקת כמובן ינקה לפני השינה.
הענין הוא שמאז ראש השנה הייתי עם קלקול קיבה ולא אכלתי כמעט כלום שלושה ימים. בשבת התחלתי לאכול קצת אבל המתוקה כבר התלוננה וסחטתי לה תוך כדי הנקה וזה הרגיע אותה. ממש חששתי שלא אצליח להשתקם עד הצום כי הקלקול עוד לא נגמר לגמרי וכבר היו תלונות.. נזכרתי קצת מאוחר מדי בלילה שלפני הצום לנסות להכין לה בקבוקים שאובים ובצירוף טיפה לטיפטוף הצלחתי להפיק 70 מ"ל בלילה ועוד איזה 30 מ"ל בבוקר ושמתי בבקבוק חד פעמי ובכוס אימון שקניתי לא מזמן וזה היה לה שימוש הבכורה.
יום הצום עבר בשלום וכרגיל לא היה לי קשה במיוחד. הגדולים אכלו סנדוויצ'ים והיונקת ינקה לה כהרגלה. אחרי הצהרים חממתי לה את המנות השאובות והיא אכלה אותן בהתעניינות ואחר כך גם ינקה.
זהו, השעה האחרונה של הצום כבר היתה לי קשה ובמוצאי הצום היה קשה בתימרון שבין ארוחת הערב וההתארגנות לשינה של הגדולים לאמבטיה והנקת הלילה טוב של הקטנה, אבל הנה שרדתי לספר ותודה על המקום.
שנה טובה ומתוקה למיניקות, ליונקים וליונקות ולכל בית ישראל. בשורות טובות.
 

michal@gal

Active member
מנהל
אני שמחה שעבר בהצלחה

מקווה שנחת ושתית הרבה למחרת.
לפעמים דווקא היום שאחרי הצום יותר בעייתי מבחינת כמויות.
 
למעלה