אמא מתחילה2
New member
מיואשת ועם ייסורי מצפון לא נגמרים..
אשמח מאוד לכל עזרה/דעה שהיא.
ילדתי לפני כמעט שלושה שבועות. מלכתחילה היו בעיות עם ההנקה- התינוק תפס טוב וינק טוב וגם עלה במשקל, אבל לי התחילו כאבים ממש בלתי נסבלים בפטמות שרק הלכו והחמירו.. נהיו לי פצעים ממש מההתחלה שגם עם כל הנקה רק נפתחו יותר ויותר עד שהכאב נהיה ממש יותר מדי. כעבור שבוע מהלידה, הגענו ליועצת הנקה בטיפת חלב שהראתה צורת אחיזה נכונה, כנראה שהאחיזה הלא נכונה שלו בפטמה גם תרמה אם לא גרמה להיווצרות של הפצעים. מה שכן, היה כבר מאוחר מדי- גם שיפור האחיזה לא שינה שום דבר, כי הפצעים כבר היו פתוחים ומדממים וכל מגע בשד כאב, שלא לדבר על הנקה..
לאחר כמה ימים, גם בגלל הכאבים המחמירים אבל בעיקר בגלל שנראה היה שההנקה לא מספיקה לו- (הוא היה יונק שעות ונראה היה שנשאר רעב ולא רגוע) עברתי לשאיבה ובמקביל ניסיתי לשמר את ההנקה (הנקתי לפחות פעמיים-שלוש ביום למרות הכאב), בנוסף הוספנו תמ"ל כי לפעמים השאיבות לא הספיקו. אחרי שראיתי שכל הנקה רק כואבת יותר כי היא מחמירה את הפצעים ולא נראה שיהיה שיפור, החלטתי לעבור רק לשאיבות ולשלב במידת הצורך תמ"ל. למרות ההחלטה, עדיין קשה לי עם זה מאוד.. תמיד חלמתי להניק ואני פוחדת שהתינוק שלי מפספס משהו מזה שהוא לא מקבל את זה וכל פעם כשאני חושבת על זה ממש בא לי לבכות. מצד שני, עם איך שהמצב התנהל לא יכולתי להמשיך- כל היום הייתי רק בפחד מהפעם הבאה שאני עומדת להניק, פוחדת שהוא יתעורר, שיהיה רעב, אפילו כשזה הנקה אחת ביום, אפילו להרים אותו כרגע קשה לי בתנוחה שהוא נוגע באזור החזה בגלל הכאבים.. ואז אולי זה עושה יותר נזק מתועלת לקשר שלנו. אגב, ניסיתי כמובן כל מה שאפשר ביחס לפצעים- גם מפגשים חוזרים עם היועצת הנקה, משחת לנסינו, פטמות נרסיקר, פטמות סיליקון.. שום דבר לא עזר.
זה הסיפור וכמה שאלות-
1. אתם חושבים שיש משהו משמעותי שהתינוק מפספס בשאיבה ביחס להנקה? בהנחה שאני מקפידה על כמות שאיבות מדויקת כדי שכמויות החלב ישתמרו..
2. לגבי כמות שאיבות- זה אחת ל-3 שעות, נכון? מה קורה בלילה? אם הוא קם פעם ב-4 שעות עדיף להיות מתואמת איתו או לשים שעון מעורר בלתי תלוי לפעם ב-3 שעות?
3. לא ממש קשור, אבל מנצלת את ההזדמנות ואת הניסיון שלכן- בעקבות המעבר לבקבוקים, התינוק עלה הרבה במשקל בכמה ימים (בערך 300 בחמישה ימים) ובטיפת חלב אמרו לנו שאנחנו מאכילים אותו יותר מדי (כרגע הוא אוכל 100 או אפילו קצת יותר בכל ארוחה, אחת ל-3 או 4 שעות). העניין הוא שבאמת נראה שזה מה שהוא צריך ואחרת הוא פשוט נשאר רעב (אפשר ממש להבחין אצלו כרגע כשהוא רעב ביחס לכאבי בטן נגיד). לטענתם תינוק במשקל שלו (3200) צריך לאכול לא יותר מ60 או בהכי מקסימום 80 בכל ארוחה, אחרת הקיבה שלו תתרחב ויהיה סיכוי להשמנת יתר וכו'. אז עכשיו המצב הוא שאני כל היום עסוקה בכמויות שהוא אוכל, אני מתחילה מ60, הוא נשאר לא רגוע, אני מורחת אותו כדי לוודא אם הוא רעב ואז מוסיפה 30 ואז בד"כ בסוף זה מגיע לעוד 30 אבל כעבור שעה.. אז כשאני מאכילה אותו אני מרגישה רע שאולי זה יותר מדי אבל כשאני לא מאכילה אני מרגישה שאני מרעיבה אותו. מה עושים?
המון תודה!
אשמח מאוד לכל עזרה/דעה שהיא.
ילדתי לפני כמעט שלושה שבועות. מלכתחילה היו בעיות עם ההנקה- התינוק תפס טוב וינק טוב וגם עלה במשקל, אבל לי התחילו כאבים ממש בלתי נסבלים בפטמות שרק הלכו והחמירו.. נהיו לי פצעים ממש מההתחלה שגם עם כל הנקה רק נפתחו יותר ויותר עד שהכאב נהיה ממש יותר מדי. כעבור שבוע מהלידה, הגענו ליועצת הנקה בטיפת חלב שהראתה צורת אחיזה נכונה, כנראה שהאחיזה הלא נכונה שלו בפטמה גם תרמה אם לא גרמה להיווצרות של הפצעים. מה שכן, היה כבר מאוחר מדי- גם שיפור האחיזה לא שינה שום דבר, כי הפצעים כבר היו פתוחים ומדממים וכל מגע בשד כאב, שלא לדבר על הנקה..
לאחר כמה ימים, גם בגלל הכאבים המחמירים אבל בעיקר בגלל שנראה היה שההנקה לא מספיקה לו- (הוא היה יונק שעות ונראה היה שנשאר רעב ולא רגוע) עברתי לשאיבה ובמקביל ניסיתי לשמר את ההנקה (הנקתי לפחות פעמיים-שלוש ביום למרות הכאב), בנוסף הוספנו תמ"ל כי לפעמים השאיבות לא הספיקו. אחרי שראיתי שכל הנקה רק כואבת יותר כי היא מחמירה את הפצעים ולא נראה שיהיה שיפור, החלטתי לעבור רק לשאיבות ולשלב במידת הצורך תמ"ל. למרות ההחלטה, עדיין קשה לי עם זה מאוד.. תמיד חלמתי להניק ואני פוחדת שהתינוק שלי מפספס משהו מזה שהוא לא מקבל את זה וכל פעם כשאני חושבת על זה ממש בא לי לבכות. מצד שני, עם איך שהמצב התנהל לא יכולתי להמשיך- כל היום הייתי רק בפחד מהפעם הבאה שאני עומדת להניק, פוחדת שהוא יתעורר, שיהיה רעב, אפילו כשזה הנקה אחת ביום, אפילו להרים אותו כרגע קשה לי בתנוחה שהוא נוגע באזור החזה בגלל הכאבים.. ואז אולי זה עושה יותר נזק מתועלת לקשר שלנו. אגב, ניסיתי כמובן כל מה שאפשר ביחס לפצעים- גם מפגשים חוזרים עם היועצת הנקה, משחת לנסינו, פטמות נרסיקר, פטמות סיליקון.. שום דבר לא עזר.
זה הסיפור וכמה שאלות-
1. אתם חושבים שיש משהו משמעותי שהתינוק מפספס בשאיבה ביחס להנקה? בהנחה שאני מקפידה על כמות שאיבות מדויקת כדי שכמויות החלב ישתמרו..
2. לגבי כמות שאיבות- זה אחת ל-3 שעות, נכון? מה קורה בלילה? אם הוא קם פעם ב-4 שעות עדיף להיות מתואמת איתו או לשים שעון מעורר בלתי תלוי לפעם ב-3 שעות?
3. לא ממש קשור, אבל מנצלת את ההזדמנות ואת הניסיון שלכן- בעקבות המעבר לבקבוקים, התינוק עלה הרבה במשקל בכמה ימים (בערך 300 בחמישה ימים) ובטיפת חלב אמרו לנו שאנחנו מאכילים אותו יותר מדי (כרגע הוא אוכל 100 או אפילו קצת יותר בכל ארוחה, אחת ל-3 או 4 שעות). העניין הוא שבאמת נראה שזה מה שהוא צריך ואחרת הוא פשוט נשאר רעב (אפשר ממש להבחין אצלו כרגע כשהוא רעב ביחס לכאבי בטן נגיד). לטענתם תינוק במשקל שלו (3200) צריך לאכול לא יותר מ60 או בהכי מקסימום 80 בכל ארוחה, אחרת הקיבה שלו תתרחב ויהיה סיכוי להשמנת יתר וכו'. אז עכשיו המצב הוא שאני כל היום עסוקה בכמויות שהוא אוכל, אני מתחילה מ60, הוא נשאר לא רגוע, אני מורחת אותו כדי לוודא אם הוא רעב ואז מוסיפה 30 ואז בד"כ בסוף זה מגיע לעוד 30 אבל כעבור שעה.. אז כשאני מאכילה אותו אני מרגישה רע שאולי זה יותר מדי אבל כשאני לא מאכילה אני מרגישה שאני מרעיבה אותו. מה עושים?
המון תודה!
