האם יועצות ההנקה של מכבי הן IBCLC?

[בטט הקרה]

אז איך מלמדים נשים למי כן להקשיב ולמי לא?

איך עוזרים להן להבחין מי תומכת הנקה ומי לא?
אני מבינה מאד מה שאתן אומרות (גם לי יש חברה שמפאת קוצר הזמן של היועצת שלה לא הצליחה להניק

) אבל זה משאיר את הנשים שלהן אנחנו מייעצות ללא כל אפשרות לדעת האם העצות שהן מקבלות הן טובות או לא. אז מה עושים?

ומזכירה את המאמר החשוב הזה באותה נשימה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/article.aspx?forumid=317&aId=88206

 

[עינת דולב הדס]

אני לא בטוחה שיש דרך

אני חושבת שאם בודקים ניסיון תעסוקתי של איש מקצוע ומבקשים המלצות אפשר יותר לדעת עליו. התעודה לא מהווה בעיני אינדיקציה כי אפשר להשיג אותה גם בלי שיהיו לך כל הכלים לעבודה.

 

[בטט הקרה]

אני מאד אשמח אם מהדיון יצאו המלצות קונקרטיות

לנשים - איך לבחור יועצת/מדריכה.
אז את אומרת:
1. לבדוק המלצות
2. לבדוק ניסיון (איך? לשאול אותה?)
3. לנהל שיחה טלפונית ולראות אם יש כימיה (כלומר? איך בודקים כימיה?)

מה עוד?

 

[בטט הקרה]

נשים יקרות אשמח אם תוסיפו מניסיונכן -

איך בחרתן יועצת? מה הניסיון שלכן מלמד לגבי הבחירה? מה יכולתן לעשות אחרת?

 

[יונית חולמת]

פגישה מוקדמת והמלצה

היועצת הראשונה שפניתי אליה ימים בודדים לאחר הלידה הייתה גם המדריכה שלי בקורס ההכנה ללידה (היא גם מיילדת ואחות ילודים ועוד). התחברתי לסגנון שלה במהלך הקורס ולכן חיכיתי להיפגש איתה.
הצטערתי לשמוע שהיא לא יכולה להפגש איתי, אך היא המליצה לי למי לפנות וסמכתי על המלצתה.
כך שהיועצת השניה, או הראשונה שהגיעה אלי, הייתה בהמלצת היועצת המוכרת, ועשתה עבודה יעילה ויסודית. עזרה לי מאוד ואני מודה לה על כך.
כחודש לאחר מכן נזקקתי ליעוץ נוסף ואז דווקא היועצת השניה לא הייתה זמינה וחזרתי לראשונה והפעם נפגשנו ולמדתי גם ממנה המון.

בדיעבד הייתי עושה בדיוק אותו הדבר - מנסה לאתר עוד לפני הלידה מישהי מוכרת, נעימה וזמינה, ובמידה ואין אז להסתמך על המלצות

 

[תלתלים78]

בחירת יועצת הנקה

אני בחרתי יועצת לפי המלצה שקיבלתי.
התקשרתי ודיברתי איתה קצת בטלפון ובכלל שהייתי כ"כ לחוצה והיה דחוף לי להיפגש סגרתי איתה. לא בררתי לגבי הכשרה או תעודות. פחות עניין אותי. הכי חשוב היה לי מישהי מקצועית עם המלצות מוכחות.
בדיעבד, לא הייתה לי איתה כימיה גדולה וגם היא לחצה עלי ללכת להתרת לשון ולטיפול אוסתאופטי והדברים קצת נתקעו כשלא רציתי.
כן חשוב לציין שבסופו של התהליך (חודש וחצי של נסיונות) הצלחתי להניק אבל זו כנראה בעיקר בגלל העבודה הקשה שלי בשאיבות וההתעקשות שלי על ההנקה.

אני מניקה עד היום אבל לא בטוח שהייתי הולכת לאותה יועצת.

בהקשר הזה צריך להגיד שיועצות הנקה זה אומנם הכרחי בהרבה מקרים אבל לא עסק זול וגם אם בחרתי יועצת שלא בהכרח מתאימה לי, לא תמיד אוכל להרשות לעצמי כלכלית להחליף יועצת....
בדיעבד המה שחשוב זה יותר שיחת הטלפון המקדימה וחשוב להאריך בה, לקבל את כל האינפורמציה ולנסות להבין אם יש דינמיקה מתאימה או לא.

 

[אפרתי פ]

יכולה להוסיף, אבל הדיון בילבל אותי

קודם כל זה זה חדש לי שיועצת ICBLC יכולה להיות בלי ניסיון בכלל. זה בטוח שאפשר לעבור את המבחן ללא ניסיון בהדרכת הנקה?

מהחוויות שלי:
בלידה הראשונה הזמנתי הביתה יועצת מוסמכת, מהבכירות ביותר. היא ניסתה לעזור אבל גם אחרי הפגישה השנייה התינוק לא הצליח לינוק - בסופו של דבר הנקתי אותו רק בשאיבה.
בדיעבד הגישה שלה באמת הייתה די מלחיצה - קצת "הכל או כלום". למשל, לא ממש הצלחתי עם הצינורית אז הרגשתי שההנקה כבר לא תלך (גם אם היא לא ממש אמרה את זה, ככה זה התפרש אצלי). או הנחייה לשאוב כל 3 שעות, כולל בלילה, שביצעתי כלשונה לכן לא היו לי לילות במשך כמה חודשים טובים.

בלידה השנייה הזמנתי יועצת אחרת, גם היא מוסמכת, אבל היא באה בגישה אחרת, הרבה יותר רכה ומסתכלת על המכלול ולא רק על ההנקה.
היא אבחנה לשון קשורה ובסופו של דבר התינוקת ינקה יותר משנה וחצי.
גם בלידה השלישית הזמנתי אותה.

את שתיהן מצאתי ברשימה שמפורסמת בפורום.

כל הנושא של הבחירה הוא בעייתי, במיוחד לאשה אחרי לידה, עם בעיות בהנקה - שאין לה אנרגיות להשקיע בחיפוש ובירור ובדיקת הניסיון של היועצת והכימיה איתה.

כך שלמרות הניסיון שלי, ולמרות שברור לי שיש מדריכות הנקה מסוימות שאולי טובות יותר מיועצות מסוימות, אני עדיין אמליץ לאשה אחרי לידה ללכת קודם כל למוסמכת.
למי שנכנסת לפורום הייתי ממליצה לעשות חיפוש על שמות רלוונטיים.
אני למשל כבר נתתי כמה המלצות על היועצת השנייה.

חוץ מזה שבלי להכיר אותה אישית, רק מההודעות בפורום, אני בטוחה שלמישהי באילת אמליץ על פשושי!

 

[פשושי שלי]

 

[עינת דולב הדס]

אפשר כמובן לבדוק הכשרה

אפשר לבדוק היכן נעשה סטאז' אם בכלל
כימיה בודקים אחרי שיחה של כמה דקות ורואים אם היא מדברת בשפה שלי, יש לה גישה דומה לשלי, מה היא חושבת על ההחלטות שלי ו/או הרצונות שלי?
זה לדעתי ממש כמו כל מטפל או יועץ אחד שהולכים אליו.
אני לא חושבת שאלך למטפל/ת זוגי/ת בלי שיהיו לי המלצות עליו/עליה בלי שאדע מה הרקע שלו/שלה בלי שאדבר איתו/איתה שיחה ראשונית לוודא התאמה.
או אני לא חושבת שאלך למאמן/נת בלי לבדוק את הדברים הנ"ל.
או לפסיכולוג.
לא הייתי הולכת לשום סדנא בלי לבדוק מי מעביר אותה, מה ההכשרה, מה הניסיון, אם נעים לי להקשיב לאותו אדם.
זה נראה לי מה שצריך להנחות אמהות.
אני מאמינה שיועץ או מטפל צריך לבוא ממקום מאוד צנוע, אנחנו לא יודעים הכל ואנחנו לא קוסמים, כל אמא יודעת מה הכי נכון לה, ואני חושבת שההצלחה נמדדת לא רק אם האמא תיניק בסופו של דבר אלא אם היא תהיה מרוצה או לא.
אנחנו נמצאים בחברה שבה לא כל אשה רוצה להיניק באופן מלא, יש נשים שרוצות לשלב, אם היועצת דיכוטומית בנוגע ללא לשלב זה לא יעבוד. צריך להקשיב לאמא ולמה שהיא רוצה לעשות.התפקיד של יועצת מדריכת ההנקה בסופו של דבר הוא לעזור לאמא להגיע לאן שהיא רוצה בהנקה. לעיתים לצערנו גם לעזור וללוות בהפסקת הנקה. אני מעדיפה שאמא תפסיק נכון בלי גודשים מיותרים ושלא תחשוש לפנות אלי לעזרה כי היא יודעת שאני חד משמעית ופנאטית הנקה.

 

[פשושי שלי]

וואו ממש לקחת לי את המילים

מזל שאת פה כי מזה קשה לי להקליד אז סליחה שוב על הטעויות
הייתי מנסה לסכם :
עדיפות מובהקת לפגישה טרום הלידה
אם אין - או לאחר הלידה
לחפש בין החברות המלצות
כמובן שאמ אין אז כל המלצה שהיא גם דרך פורום אינטרנט
שיחת טלפון מקדימה בה ניתן להעריך על האופי התקשרות עם היועצת סגנון דיבור רמת סבלנות וסובלנות
קביעת מטרות אישיות : לפני הייעוץ- מה אני רוצה להשיג מה אני מצפה מהייעוץ כולל מחיר הייעוץ וליווי מעבר לזמן הפגישה
מה מקובל לאחר פגישה, נושא פגישות חוזרות אן ליווי נוסף כולל שוב מחירים
הכנה מראש לפני הייעוץ רשימה של שאלות ונושאים שאת כאמא חייבת תשובות עליהם ולוודא שטת מקבלת את כל התשובות
לוושא שבייעוץ רואים לפחות ארוחה מלאה אחת כלומר לפחות הנקה מ2 צדדים
לוודא שאת בטוחה שאת לומדת איך להתמודד עם כל הבעיות שיש, שהיועצת משאירה תוכנית עבודה לזמן קצר וארוך בכתוב
לבקש מראש להמשיך דיווח על התקדמות
וכל מקרה באשר הוא הנ טלפונית או בכל דרך אחרת- גם אם הכל בסדר
ולהמשיך לדבר על הנקה עם חברות מכרות
לקרוא מידע ללמוד ולסייע גם לאחרות

ו... דרך אגב , תמיד יועצת עושה רק טיפ טיפה של עבודה את כל העבודה המאמץ ההשקעה
עושה האימא המיניקה אם האמא המניקה לא רוצה מספיק זה לא ילך. היועצת רק קצת דוחפת במקומות הנכונים ומכוונת כל הקרדיט היא של המיניקה .

 

[אודליה1978]

חייבת לומר מילה לגבי משהו שכתבת

אם האם המניקה לא רוצה מספיק זה לא ילך

אני לא חושבת שאת כל כך צודקת אני נלחמת בשיניים להניק את הקטנה

ולא יעזור כלום היא צריכה מדי פעם לקבל בקבוק פה ושם

גיסתי רצתה מאוד אבל כמה שהניקה לא היה לה מספיק חלב לילדה והילדה הייתה כול הזמן רעבה

זה קצת משפט קשה לומר כי אני מהמקום שלי מהבוקר עד הערב נאבקת לתת לה הנקה

כבר שלושה חודשים +

 

[עינת דולב הדס]

מה שהיא כתבה היה הפוך

היא כתבה שאם האמא לא רוצה מספיק זה לא יצליח אבל לפעמים לצערי יש מקרים שהאמא רוצה מאוד ובכל זאת זה לא מצליח. יש המון המון סיבות. לצערי הרב עזרתי למספר אמהות שממש ממש רצו להפסיק את ההנקה כי היו סיבות שמנעו מהן להיניק. הן ממש ממש רצו אבל זה לא עבד.
מה שפשושי כתבה מתייחס למקרים שיכולים להצליח אולי אבל האמא לא מספיק נחושה.
זה לא אומר כלום על מי שממש רוצה אבל אובייקטיבית לא יכולה.
אני בטוחה שהתינוק שלך או של גיסתך מקבל את הכי טוב שאפשר למרות שאתן לא מצליחות להיניק כמו שרציתן.

 

[עינת דולב הדס]

טעות

נשים שממש רצו להיניק והיו סיבות שמנעו מהן להצליח

 

[מיכליות9]

האמא לא מספיק נחושה?האמא לא מספיק רוצה?

אלה משפטים מאוד מאוד שיפוטיים.
האדם היחיד שיכול לקבוע אם הוא רצה מספיק/עשה מספיק/היה נחוש מספיק הוא האמא,לכל אחת הסף שלה, כל אחת יודעת איפה הגבול שלה ומה מעבר לכוחותיה.

 

[עינת דולב הדס]

אני מאוד מסכימה

רק האמא יכולה לקבוע דברים כאלה אבל בהחלט יש דברים כאלה.
יש הרבה נשים שלא ממש רוצות להיניק, יש כאלה שרוצות אבל לא על חשבון דברים אחרים. כל אחד וסיבותיו הוא. אני ממש לא שופטת, רק אומרת שיש מקרים כאלה. ובהחלט זכותן אגב.

 

[מיכליות9]

אני אחדד

יש מי שלא רוצה להניק,או רוצה להניק בתנאים שלה,זאת זכותה המלאה ולו היא תעיד על עצמה "לא רציתי מספיק",סבבה.
כשאשת מקצוע אומרת ש"יש מקרים שיכולים להצליח אולי אבל האמא לא מספיק נחושה"...ובכן,את לא יודעת את זה,גם אם נדמה לך שאת היית עושה אחרת במקומה,או פגשת נשים שעשו אחרת במקומה.
כתבה כאן מישהי למטה על היועצת שנתנה לה את ההרגשה שאם היא לא מוכנה לעבוד עם צינורית זה לא ילך,היועצת הראשונה שפגשתי אחרי הלידה הקודמת הסבירה לי שאם אני לא אריב ואתעקש עם הילד שיהיה על הציצי (נולד מוקדם וקטן,לא הצליח לינוק) זה אומר שאני לא מוכנה להשקיע בהנקה-אחרי שני סשנים שלי תינוק צורח על הציצי ויתרתי על אותה יועצת,לחברה שלי, אחרי ניתוח קשה אמרו בערך אותו דבר על שאיבה מסביב לשעון,היא קרסה אחרי שבוע.
יתכן מאוד שכל אותן עיצות (צינורית,התעקשות על הנקה ישירה אצל יילוד שלא לוקח שד,שאיבה וכו') מגבירות את הסיכוי של ההנקה להצליח,אבל להגיד על אישה שלא מבצעת אותן שהיא לא רצתה מספיק-שיפוטי ולא לגיטימי בעיניי.

 

[עינת דולב הדס]

יכול להיות שהניסוח לא מתאים

תאמיני לי שאני האחרונה ששופטת או מבקרת. בעיני כל החלטה של כל אשה היא לגיטימית.
לכל ניסיון ולכל החלטה יש רווחים ומחירים ורק האמא יכולה להחליט אם היא מוכנה לשלם את המחירים. יש נשים שיסכימו לשלם מחירים קשים או מאתגרים יותר מאחרים, יש כאלה שהאתגר הכי קטן יהיה בעיניהן עולם ומלואו ולא יהיו מוכנות לשלם אותו.
אני ממש לא במקום של להחליט לאמא אם היא יכולה להתמודד או לא יכולה להתמודד.
אני רואה את התפקיד שלי בזה שאני שמה את העובדות על השולחן ועוזרת ומלווה את האמא בהחלטה העצמאית שלה.
בחיים לא אגיד לאמא זה לא ילך אם לא תעשי ככה או ככה, אגיד לה מה את מחליטה לעשות? ולפי מה שהיא תחליט אלווה אותה ואחזק אותה ואתן לה את הכלים להצליח לעשות את מה שהיא רוצה לעשות.
אני יודעת שיש מכלול כל כך מורכב של דברים שאחראים להחלטה של כל אשה, לדוג היחס של בן הזוג להנקה, התמיכה שהיא כן/לא מקבלת, אם יש עוד ילדים בבית, הצלחות או כשלונות עבר, מהלך הלידה ומידת הטראומטיות שלה, מידת המותשות של האשה, דכאון אחרי לידה ועוד ועוד ועוד. מי שם אותי לשפוט את הדברים האלה?
אני לא חושבת שזה מקומי ולכן לעולם לא אעשה את זה.
סליחה אם לא הובנתי נכון

 

[בטט הקרה]

אני מסכימה איתך ומוסיפה שלדעתי לא מספיק נשים

מכירות את האפשרות לתת חלב אם ולהשלים בתמ"ל. אז זאת קצת חרב פיפיות כי מצד אחד זה עלול לקצר את ההנקה, ומצד שני יש נשים שלא מסוגלות לעמוד בשאיבות סביב השעון, צינורית וכל היתר, ואז מוותרות וגומלות לגמרי מהנקה. אם הן היו מודעות יותר לאפשרות להניק ולהשלים בתמ"ל ומבינות שזאת אפשרות הרבה יותר טובה מתזונה המבוססת רק על תמ"ל, אולי הן היו מניקות.

 

[מיכליות9]

לגמרי

ובעיניי זה אחד הכשלים המרכזיים בייעוצי הנקה.
הרבה מדי נשים יוצאות מהם בתחושה של "הכל או כלום" והרבה פעמים התוכנית שמנסה להשיג את "הכל" מובילה בסופו של דבר ל"כלום".

 

[עינת דולב הדס]