איזה יופי!! ותשמעי...
כתבו לך פה הרבה דברים נכונים, ובכל זאת אני רוצה לחדד:
- להיות אמא בבית לבד עם תינוק זה מתכון בטוח לדיכאון ושעגון. להיות אמא ביחד עם אמהות אחרות זה פתאום הכי נורמלי שבעולם, ואפילו כיף.
- אין לך חברות בחופשת לידה? אז כדאי לך למצוא חברה. אפשר דרך מפגשים של לה לצ'ה, מפגשי אמהות ותינוקות, עיסוי תינוקות וכל מיני כאלה. התינוק לא באמת צריך הפעלות לתינוקות
אבל אנחנו צריכות את החברה והמקום ללכת אליו.
יש הרבה אמהות בסביבתך שמרגישות בדיוק כמוך - רק צריך לגלות אותן...
- להתארגן ליציאה מהבית - מוכר מוכר מוכר. זה לוקח שעה. כן. העניין הוא - ככל שתתרגלי יותר את היציאה, כך תהיי יותר ויותר זריזה בזה עם הזמן. בסופו של דבר זה יגיע לחמש-עשר דקות. מאמינה לי או לא?
משהו שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך: להכין רשימה של מה-צריך-מה-עושים לפני שיוצאים מהבית, לתלות אותה על הדלת, וככה היא תזכיר לך ותעזור לך להתארגן. עוד משהו זה שלך תיק עם פק"ל קבוע של בגדים וחיתולים וכל הפיציפקס החיוניים שלך (ארנק וכו'), שרק תצורכי לחדש מדי פעם, ובעיקרון תוכלי רק לתפוס אותו, להוסיף פריט אחד ולצאת.
- "אני מאוד עייפה ואין לי חשק לעשות כלום" - זה סימן מוקדם לדכדוך. התרופה לזה היא דווקא לקום ולעשות משהו. זה אמנם מאמץ בהתחלה אבל בסוף הפעילות את מתוגמלת. קמת, יצאת, ראית, דיברת עם אנשים, עשית - הרגשת הרבה יותר טוב בסוף היום, ועם יותר אנרגיות.
- לי מאוד עזר בבקרים אחרי לילות של הנקות זה לעשות מקלחת חמה-רותחת, ואז להתלבש ולצאת לאנשהו (זה היה בחורף).. בלי המקלחת לא הייתי יכולה להתעורר...
- עזבי את הבית. נכון שסדר וניקיון חשובים לרווחתנו האישית, אבל כל הבתים של כולנו נראים זוועה בשנה הראשונה. באמת! זה יסתדר עם הזמן
בינתיים, עדיף לעזוב אותו וללכת למקום אחר, מאשר להישארבו, לא לנקות, ולהתבאס.
- הנקה בציבור - מומלץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ככל שתניקי יותר בציבור, כך תרגישי נוח יותר לעשות את זה שוב. וככל שתרגישי נוח יותר להניק בציבור, כך ההנקה תהיה פחות "עול". באויר בים וביבשה, תינוקות זקוקים לאכול, ואנחנו זקוקות ללגיטימציה, בעיקר הפנימית, להניק אותם על המקום.
חברה שלי טוענת שתוך שנה, כל המלצריות בכל בתי הקפה בתל אביב זכו להכיר אישית את הציצים שלה. אף אחת מהן לא התלוננה על זה
שורה תחתונה: את נהדרת