לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2516725,167 עוקבים אודות עסקים

פורום הנקה

איך מיניקים? נדמה שזו שאלה מיותרת. זה תהליך טבעי של הגוף. כמו שהדם זורם, כמו שנושמים, כמו שאוכלים, לא? זהו תהליך טבעי של שני גופים. אבל אנחנו לא יודעות איך. אנחנו לא ראינו נשים מיניקות לאורך כל חיינו. אנחנו לא הקשבנו לדיבורים של אימהותנו על קשיי ההנקה, ועל יופיה. בגרנו, ילדנו, אך אין לנו הידע. לכן אנחנו צריכות להתאמץ למצוא נשים מיניקות וליצור קבוצות תמיכה מלאכותיות. לכן הקמנו את הפורום. ענבל ו zimes

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הנקה

איך מיניקים? נדמה שזו שאלה מיותרת. זה תהליך טבעי של הגוף. כמו שהדם זורם, כמו שנושמים, כמו שאוכלים, לא? זהו תהליך טבעי של שני גופים. אבל אנחנו לא יודעות איך. אנחנו לא ראינו נשים מיניקות לאורך כל חיינו. אנחנו לא הקשבנו לדיבורים של אימהותנו על קשיי ההנקה, ועל יופיה. בגרנו, ילדנו, אך אין לנו הידע. לכן אנחנו צריכות להתאמץ למצוא נשים מיניקות וליצור קבוצות תמיכה מלאכותיות. לכן הקמנו את הפורום. ענבל ו zimes
x
הודעה מהנהלת הפורום
 
העצות בפורום זה אינן תחליף לייעוץ מקצועי ואין ליישמן ללא התייעצות עם איש מקצוע.
אין לפרסם בקשות להשתתפות במחקרים או למילוי שאלונים .
חדשה? ותיקה? את מוזמנת לסיור מודרך בפורום. כדאי גם לקרוא את  מאמר הנחיות כתיבה בפורום 
הרבה תשובות תמצאי ב  מאמרים   וב-  שאלות הנפוצות
המשך >>

לצפיה ב-'רציתי לשתף'
רציתי לשתף
<< ההודעה הנוכחית
14/02/2011 | 23:21
48
387
היום הייתי בטיפת חלב ושקלתי את הקטנה והיא עלתה 1.050 בחודש וקצת שזה ממש לא עניין של מה בכך.. זה חודש שבו היא לא קיבלה בכלל תוספת שאוב וזה חודש שבו הפסקתי לקחת מוטיליום, חלב רב וחילבה. זה חודש שבו לא הלכתי לשקול אותה פעם בשבוע בטיפת חלב מחשש שאולי היא שוב ירדה במשקל ואני לא אדע או שוב לא עלתה מספיק. זה חודש שבו החלטתי להרפות ולסמוךעל הגוף שלי ועליה שיצליחו ביחד.

היום היא בת 4 חודשים וכל המאבק הזה, ההתעקשות שלי על ההנקה, עם כל הכאב, הדמעות, התשישות, שאיבות מסביב לשעון, אמא שמרגישה רע וילדה שיודעת ולא מוכנה לאכול.. הכל הכל הכל היה שווה את הרגע הזה.. לדעת שאני ורק אני לבד, נותנת לילדה שלי כ״כ הרבה!!

אמהות טריות - אל תוןתרו, זה שווה את הכל
הנקה >>
לצפיה ב-'כל הכבוד לך'
כל הכבוד לך
15/02/2011 | 00:01
16
את באמת דוגמה יפה וטובה להרבה אמהות, המשיכי כך, אני גאה בך על דרכך הנאמנה לקטנה.
הרבה נחת ושפע חלב.
הנקה >>
לצפיה ב-'כל הכבוד!!!!'
כל הכבוד!!!!
15/02/2011 | 04:46
12
ממש ריגשת אותי עם ההודעה שלך (וזה לא קל לרגש אותי. בכלל)
הנקה >>
לצפיה ב-''
15/02/2011 | 08:22
5
לצפיה ב-'כל הכבוד!!!'
כל הכבוד!!!
15/02/2011 | 09:35
8
לצפיה ב-'שנהפוך את זה לשרשור סיפורי הנקה?'
שנהפוך את זה לשרשור סיפורי הנקה?
15/02/2011 | 17:57
7
48
אני לא מספיק ותיקה פה אז אני לא יודעת אם יש מסורת כזאת אבל כמו שמפרסמים סיפורי לידה אפשר לפרסם גם סיפורי הנקה ובכך לתת השראה ועידוד לכל המתקשות.
מה דעתכן?

אז ל-Rainbowww היקרה - כל הכבוד!!! זה באמת לא עניין של מה בכך!

ולסיפור שלי:

נועה בתי הקטנטנה איבדה 10% ממשקלה כבר ביומיים הראשונים לחיה וסבלה מהרבה ליחה שהקשתה עליה לינוק בימים הראשנים. בבי"ח ההנקה כאבה לי מאוד והיו לי סדקים ופצעים על הפטמות די מהר. ידעתי שזה לא אמור לכאוב אבל אחרי ששבע אחיות שונות ורופאה אחת אמרו לי שזה בסדר ושזה יעבור מעצמו השתכנעתי (טעות!).
נועה המשיכה בירידה במשקל וההנקה המשיכה לכאוב ולתסכל, היא היתה מתעוררת ובוכה הרבה ואני הרגשתי שאין לי מושג מה היא רוצה ושאין לי שום אינטואיציה אימהית ובקיצור היה קשה גם נפשית וגם פיזית. בדיעבד הסתבר שהיא פשוט היתה רעבה! אחרי כשבוע בערך האחות שעשתה איתנו מעקב אחרי הלידה הודיעה לי חגיגית שאי אפשר לתת לה להמשיך לרדת במשקל (הגיעה ל-2.5 ק"ג, נולדה 3 ק"ג). היא הציעה לי לתת קצת מנוחה לפיטמות שלי כדי שהפצעים יבריאו ובנתיים לתת תמ"ל בבקבוק או עם צינורית על אצבע כדי לעזור לה לעלות במשקל. פתאום נועה כמעט לא בכתה יותר. היא היתה רגועה וישנה טוב אחרי כל ארוחה. סוף סוף התחילה עליה במשקל.
כשראיתי שהפצעים בשד אחד הבריאו התחלתי להניק ממנו והמשכתי לשאוב מהשני, בנתיים התפתחה דלקת בשד אחד, היה לי חום במשך כמה ימים וכאבים והייתי צריכה לקחת אנטיביוטיקה. נפגשתי עם יועצת הנקה שהעלתה חשד ללשון קשורה (גבולית) והפנתה אותנו למרפאת הנקה.
הכל כבר מעורפל בזיכרון אבל היה בכל הרצף הזה שבוע שלם שבו שאבתי במשך שעה כל שלוש שעות מסביב לשעון!
עם הזמן נועה סרבה יותר ויותר לינוק מהשד וממש התרגלה לדרכי ההאכלה האחרות.
היה שבוע שלם של נסיונות להחזיר את נועה לינוק על ידי זה שניסינו להזרים לה חלב מצינורית לפה ליד הפיטמה בשאיפה לשכנע אותה שמשם צריך לינוק. גם בשבוע הזה שאבתי הרבה והגעתי למצב שאני שונאת את המשאבה. כל הזמן הרגשתי שאני מתגעגעת לנועה ולא הפסקתי להגיד שלא הבאתי תינוקת לעולם כדי להניק משאבה חשמלית. זה היה ממש קשה.
באחד הנסיונות עם הצינורית על השד הבנתי שנועה פשוט לא מזהה את הפיטמה שלי בתור פיטמה וניסיתי להשתמש במגן פיטמה - זה עזר מאוד. היא התחברה מייד וינקה ואני הייתי מאושרת אפילו שידעתי שזה לא פיתרון ארוך טווח. לפחות האפרוחית שלי היתה איתי ולא מואכלת מבקבוק ע"י מישהו אחר בזמן שאני מחוברת למשאבה השנואה.
בכל מיקרה גם אחרי כל הנקה עם מגן הפיטמה הייתי צריכה לשאוב כי הרופא במרפאת ההנקה הסביר לי שהנקה עם מגן פיטמה היא לא כ"כ טובה מבחינת גירוי השד ליצור חלב. בנוסף התחלתי לקחת כדורי חילבה, לשתות בירה שחורה וגם לקחת כדור שמעלה את רמת הפרולקטין (דומפרידון, לא יודעת איך זה נקרא בארץ) .
בסביבות גיל 3 שבועות הוחלט סוף סוף להתיר את הלשון הקשורה (אחורית). אחרי ההתרה המשכתי להניק עם מגן פיטמה תוך כדי נסיונות להסיר את המגן מדי פעם ולנסות להניק ישירות מהשד. זה עבד רק במעט מאוד מהמיקרים ואז ניסיתי להשתמש ב-therashells
זה מין מתקן פלסטיק כזה שמרכיבים על הפיטמה לפני ההנקה (ומסירים להנקה עצמה) וזה עוזר להוציא ולהקשיח את הפיטמה מעט. הפיטמות שלי לא שקועות אמנם (אבל אולי שטוחות מעט) ולא יכולתי להרגיש בהבדל בעצמי אבל זה עבד כמו קסם! נועה פשוט התחברה והתחילה לינוק! אחרי 4-5 פעמים גם לא הזדקקתי יותר לעזרי הפלסטיק האלה ופשוט הנקתי! כן, פשוט ככה, מי היה מאמין. זה קרה בגיל חודש ומאז שבוע שלם שאני מניקה, פשוט מניקה, ונועה פשוט יונקת. איזה אושר!

היום יש לי שוב תור למרפאת ההנקה ואני כבר ממש מחכה לספר להם על ההתפתחויות.

אנחנו עדיין לא בסוף הדרך, יש לי עוד כאבים פה ושם והאחיזה של נועה היא לא אידיאלית אבל אני מחוזקת ואופטימית ומרגישה שהגעתי לאור בקצה של מנהרה מאוד חשוכה ומאוד ארוכה.

מקווה שיש בכך עידוד או תקווה לאחרות! שתהיה הנקה מוצלחת ומהנה לכולן!
הנקה >>
לצפיה ב-'וואו!!'
וואו!!
15/02/2011 | 18:28
1
14
איזה כיף שהיא יונקת לבד!!

מזדהה איתך בשנאה למשאבה.. לא יכולה להסתכל עליה! אני שאבתי מסביב לשעון במשך חודשיים :-\ ויחד עם זה הנקתי כל 3 שעות ונתתי את השאוב בצינורית יחד עם ההנקה.

הנקה >>
לצפיה ב-'וואוו!'
וואוו!
15/02/2011 | 19:01
12
שאבת חודשיים??!
אני יודעת שיש כאלה שעושות את זה במשך יותר זמן אפילו, זה נשמע לי בלתי אפשרי...
הנקה >>
לצפיה ב-'איזה יופי '
איזה יופי
15/02/2011 | 21:48
13
כבר מזמן לא היו סיפורי הנקה חדשים.
איזה כיף שבאת לשתף ולעודד מניקות מתחילות אחרות.
הנקה >>
לצפיה ב-'איזה סיפורֱ כל הכבוד!!!'
איזה סיפורֱ כל הכבוד!!!
15/02/2011 | 22:53
10
מעריצה אותך על ההתמדה וההתעקשות
הנקה >>
לצפיה ב-'בטח'
בטח
15/02/2011 | 23:43
13
השרשור נוסף לטאגליינס/הודעות נבחרות.

כמה אופטימיות, ידע ונחישות צריך.
מתייחסים להנקה כאילו היא הדבר הכי טבעי שבעולם,
כאילו מצמידים וזהו הכל בא מעצמו.
אבל רבות מאיתנו לא ראו מעולם הנקה לפני שהנקנו בעצמנו.
לא ידענו איך להצמיד ומה בדיוק לעשות.
כשזה מצליח בקלות מהרגע הראשון יופי אבל לפעמים מתחילות בעיות.
ואז יתכן תהליך לעתים לא פשוט של למידה, ניסוי ותהייה.
טוב שאת עוקבת אחי המשקל, ואפשר לוודא שיש מספיק טיטולים רטובים
עם שתן שקוף-בהיר כדי להיות בטוחים שההנקה תקינה (וכמובן שאין כאבים).
כמה טוב לשמוע, שתהיה הנקה קלה.
הנקה >>
לצפיה ב-'איזה כיף!! את לא יודעת איך'
איזה כיף!! את לא יודעת איך
16/02/2011 | 13:21
12
ריגשת אותי עכשיו!
אני כל כך שמחה בשבילך!
הנקה >>
לצפיה ב-'תודה !!!'
תודה !!!
17/02/2011 | 17:26
6
תודה על כל החיזוקים והתגובות החמות. אין כמוכן
הנקה >>
לצפיה ב-'כל הכבוד! אני כבר מחכה ליום לא ללכת לטיפת חלב'
כל הכבוד! אני כבר מחכה ליום לא ללכת לטיפת חלב
15/02/2011 | 20:13
31
כל שבוע.....ולהפסיק להיות מוטרדת מעליה במשקל והאם הוא אכל מספיק.....והאם הוא שבע.....
הנקה >>
לצפיה ב-'שתיכן אלופות!! כל הכבוד'
שתיכן אלופות!! כל הכבוד
15/02/2011 | 21:26
6
לצפיה ב-' אפשר להוסיף את הסיפור שלי??'
אפשר להוסיף את הסיפור שלי??
15/02/2011 | 21:44
1
50
הגדולה שלי (בת שלוש וקצת היום), נולדה קטנה יחסית (2.400), 5 ימים ראשונים הנקתי אותה, עם פצעים וכאבים והיא היתה לא רגועה.. בשקילה ראינו שהיא יורדת (הגיעה ל 2.100) ואז התחילה סאגה שלמה של יועצות הנקה, נסיונות הנקה במשך חודשיים עם פטמות סיליקון, ביקור שבועי בטיפת חלב, שאיבות ומה לא. בגיל שלושה חודשים סרבה לינוק ומאז שאבתי לה עד גיל 7 חודשים... מחיר עצום של כל המשפחה, זוגיות, בריאותי הנפשית... טראומה רצינית.

לקראת הלידה השניה (לפני כמעט 6 חודשים) כבר באתי מוכנה, מוכנה שהתינוק יהיה קטן, מוכנה לבדוק לשון קשורה, מוכנה עם יועצת הנקה שמכירה ויודעת את הסיפור שלי וגם מוכנה לאפשרות שלא הכל בשליטתי..
והוא נולד (המהמם..) משקל 2.600 ומתחיל אותו דבר, כל היום והלילה על הציצי, אני עם פצעים, מרגישה לאחר 3-4 ימים שהסיפור מוכר לי.
מיד בדקנו - ירידה של 10 אחוז במשקל,
ואז התחלתי בתהליך המפרך.. התרת לשון קשורה (בגיל 9 ימים), בינתיים שאיבות מסביב לשעון כל שלוש שעות, והאכלה מצינורית (בשבוע הראשון על האצבע ואחר כל על הפטמה עצמה),
החלטתי שבקבוק הוא לא יראה, ועבדתי רק עם הצינורית (פתרון מדהים). במקביל הלכנו לטיפול קרניו סקרל פעמיים,
ונגיע לסוף?? בגיל 5 שבועות, הוא התחיל לינוק ישירות מהציצי בלי הצינורית, לינוק ישירות ממני.. היה לי קשה להאמין, היה לי קשה לסמוך, כל פעם שבכה חשבתי שאולי הוא רעב... לקח לי משהו כמו 3 חודשים לקלוט ש...
התינוק הזה יונק!! ועולה במשקל!! ומרוצה!! ואפילו אוהב את הציצי...
זהו, אני כבר המון זמן רוצה לשתף, כדי לעודד, כדי לתת תקווה, כדי לבטא את האושר שלי.
הצלחתי. אני מניקה
הנקה >>
לצפיה ב-' נפלא'
נפלא
15/02/2011 | 23:32
10
תשמעי, אני לא יודעת אם הייתי עושה את המסלול הזה כמוך.
חושבת שהמחיר היה אולי גבוה בשבילי מדי.
את זו את ורק את יודעת מה נכון לך.
והנה מגיל 5 שבועות בהנקה השנייה זה זה.
מאחלת שמההנקה הזו תוכלו ליהנות זמן רב, בנחת ובשמחה.
שבסופו של דבר, בהנקה הזו תחסוך גם לך כמו למיניקות רבות, הרבה טירחה.
ביום שבו זה יגיע למוצקים,אולי אפילו תורגש הבאסה שפתאום צריך להכין משהו...
שתהיה לך חוויה מתקנת נהדרת!
הנקה >>
לצפיה ב-'שרשור פירגון עצמי- אני אתחיל-'
שרשור פירגון עצמי- אני אתחיל-
13/02/2011 | 00:40
14
65
להניק זה לא פשוט בכלל, ההתחלה היא מאוד קשה והרבה פעמים אנחנו שוכחות שאנחנו צריכות להיות גאות בעצמנו על ההצלחה.

לי אחרי קיסרי לא היה חלב, נאבקתי קשות עד שהצלחתי ואני מניקה כבר חודשיים וחצי ומאוד גאה בעצמי.
אני אשמח אם תזכרו גם לפרגן לעצמכן ולהצטרף לשרשור.

רינת.
הנקה >>
לצפיה ב-'אני מניקה טנדם - צריך לומר יותר? '
אני מניקה טנדם - צריך לומר יותר?
13/02/2011 | 00:59
4
34
לצפיה ב-' '
13/02/2011 | 11:43
3
לצפיה ב-'מזל טוב ליומולדת חצי שנתי של הנסיך '
מזל טוב ליומולדת חצי שנתי של הנסיך
16/02/2011 | 20:40
2
24
וגם על ההנקה כמובן
הנקה >>
לצפיה ב-'סחטיין על הזכרון'
סחטיין על הזכרון
16/02/2011 | 21:18
1
20
ממש ריגשת אותי
ומזל טוב גם לכם כמובן
הנקה >>
לצפיה ב-'בכיף '
בכיף
17/02/2011 | 06:57
3
לצפיה ב-'5 חדשים ראשונים היה סיוט'
5 חדשים ראשונים היה סיוט
13/02/2011 | 10:04
53
מלחמה אינסופית על ההנקה. כאבים, שאיבות, עליה מועטה במשקל ותינוק שלא ישן במשך היום (אז מתי אמא תשאב?).

פיצי בין שנה וארבע, ילד מקסים וחכם, אוכל מוצקים מדופלם ועדיין יונק מתי שרק אפשר

בפעם הראשונה אני מפרגנת לו ולי ומעניקה לנו
הנקה >>
לצפיה ב-'קיסרי בשבוע 35, פגית קטנטנה עם לשון קשורה.'
קיסרי בשבוע 35, פגית קטנטנה עם לשון קשורה.
13/02/2011 | 15:01
34
התחלת הנקה ושאיבות רק 24 שעות אחרי הלידה.
שתי יועצות הנקה .
תוך חודשיים הצלחנו להגיע להנקה מלאה.
6.5 חודשים - הנקה מלאה + ארוחת מוצקים אחת.
לשתינו.
הנקה >>
לצפיה ב-'איזה יופי...אני חייבת להודות ש..'
איזה יופי...אני חייבת להודות ש..
13/02/2011 | 16:21
34
בעקבות השרשור "איזה כיף להניק" גם בי עלתה תחושת גאווה!
התינוקת שלי נולדה במשקל נמוך ובבית החולים עשיתי את כל הטעויות האפשריות בעקבות מספר עצות אחיטופל מהאחיות שבתינוקיה..
נלחמתי בשיניים, ישבתי ימים ולילות שעות על גבי שעות והנקתי, כאב לי כל הגוף, הברכיים, הגב, הלסת (מרוב שחרקתי שיניים) וכמובן הציצי שסבל מפצעים, סדקים, שקעים, דם מוגלה ומה לא...  (ואני בכלל לא נכנסת לנושא המשקל...)
רק אחרי חמישה חודשים, אחרי שהתרגלתי לכאבים יומיומיים פתאום שמתי לב שלא כואב לי כבר...
השבוע הייתי אצל חברה שילדה, הנקתי וכשסיימתי החברה שאלה "מה? זהו? כל כך מהר?" לא האמנתי שאי פעם יגידו לי את זה..
דיברנו על כך שתמיד חשבנו שלאחר הלידה פשוט נשלוף את הציץ ונניק, שלא מגלים שזה עלול להיות קשה ומתיש וכואב, ולכן אני חושבת שהשרשור הזה כל כך חשוב...
בנות, כל הכבוד לכולכן! יש אור בקצה המנהרה והוא שווה את כל החושך!!
הנקה >>
לצפיה ב-'אני מפרגנת לשמשומתי '
אני מפרגנת לשמשומתי
13/02/2011 | 16:25
28
שלימדה אותי להניק
בהתאוששות היא נצמדה אלי וינקה כאילו היא כבר מורגלת מאז ומתמיד לינוק

אני מפרגנת לה, שלמרות שלי יש זרימה מהירה (והיא זוכה מידי פעם במקלחות חלב ) ולמרות שלה יש בעיה עם הואקום, היא מתמודדת כל כך יפה עם ההנקה נחנקת וממשיכה לינוק, פולטת מהאף ויונקת, אוכלת אוויר, החלב בורח מהפה, והיא יונקת

למה לפרגן לעצמי אם הפרגון מגיע לה
הנקה >>
לצפיה ב-'גם אני רוצה '
גם אני רוצה
13/02/2011 | 19:44
1
35
מניקה בגאווה כבר חצי שנה את הבן השני שלי. הנקתי 8 חודשים את הבכור שמתוכם 3 חודשים וחצי תוך כדי עבודה. עכשיו חזרתי לעבודה ובינתיים ממשיכה להניק בלי תמ"ל בכלל... מקווה להמשיך עד שנה
הנקה >>
לצפיה ב-'גם אני מצטרפת להילולה-'
גם אני מצטרפת להילולה-
16/02/2011 | 04:14
19
היונקת בת 4 חודשים ו 4 ימים, נולדה במשקל 4 קילו ונשקלה אתמול אצל הרופאה 7 קילו!!! וזה אחרי מאבק של סרבנות בקבוקים קשה של 3 שבועות,
אמא והרופאה מאושרות:) אמא מניקה ושואבת עקב חזרה לעבודה (3-4 פעמים ביום) ומקווה להמשיך עד כמה שאפשר (את האמצעי הנקתי עד גיל שנתיים).
תודה לפורום מדהים ותומך,
ותודה לכל אחת מכן.
הנקה >>
לצפיה ב-'כל הכבוד לכל האלופות והסיפור שלי'
כל הכבוד לכל האלופות והסיפור שלי
16/02/2011 | 12:52
1
33
או בעצם שני הסיפורים שלי ...
בכורתי נולדה במשקל 2.5 קילו , חלשה , עם בעיות בסוכר ובסמיכות הדם , לא הנקתי ישר אחרי הלידה בעיקר כי כשאמרו שחייב לקחת אותה לבדיקות לא ממש ידעתי שקיימת אופציה פשוט לבקש/לדרוש עוד כמה דקות איתה ולהניק . המזון הראשון שקיבלה היה מטרנה עם פטמת פגים (פטמה שדיי זורקת את האוכל לתוך הפה) , למעט פעם אחת ויחידה יחד עם יועצת הנקה לא היה חיבור ישיר להנקה , שאבתי מהיום השלישי לאחר הלידה , בהתחלה היו כמויות יפהפיות אבל דיי מהר המצב הדרדר עד שנעלם החלב כמעט לגמרי אחרי חודשיים .
השתמשתי בקונכיות כדי לעודד את הפטמות לצאת (יש לי אחת שטוחה והשניה במגע/קור וכ"ו פשוט נכנסת פנימה) , בצינורית האכלה כדי שלא תתרגל לבקבוק ובפטמות סיליקון לריק .
בנוסף בגלל מצבה הבריאותי ובגלל שלא הצליחה לעכל את האוכל (חלב אם וכמעט כל תמ"ל אפשרי) עברנו חודשיים קשים מנשוא של הקאות תכופות לאחר כל האכלה .
הרגשתי כישלון כאם וכאדם , חשתי תסכול וברגע מסוים אף כעסתי עליה שלא מוכנה לינוק ממני (לשניה אדיוטית הרגשתי שזה אומר שהיא לא אוהבת אותי) .
לידה שניה - השתדלתי להיערך לכך שהיא גם תיוולד חלשה וכ"ו .
גיליתי שגם אם היא תאכל רק כמה טיפות בכפית שום אסון לא יקרה .
שאפשר לא להתייחס לצוות בית החולים ולפעול לפי מה שנראה לי (בגבול הבריאותי) .
בחודש שביעי התחיל טפטוף קטנטן והיתי נורא מאושרת וראיתי זאת כדבר חיובי וסימן טוב , בעיקר כי לפני הלידה הראשונה לא טפטף בכלל .
נאסר עליי להשתמש בקונכיות כדי לא לעודד לידה מוקדמת (הריון עם בעיות) ולבסוף מצאתי דרך אמצע ופעם ביומיים-שלוש במקלחת עודדתי את הפטמות לצאת קצת מבלי להוציא חלב (ייעוץ משותף עם יועצת הנקה מוסמכת ורופא הנשים שלי) .
את הקטנטונת הנקתי עוד בחדר הלידה מהצד הבעייתי ביותר שלי (עצה של היועצת) והיא תפסה אותו בקלות וינקה .
כל הזמן בביה"ח ובבית הייתי עם היד על הדופק לגבי המשקל ורק הנקתי ,לעיתים היה צריך לעזור לפטמות לצאת קצת לפני היניקה אבל כבר אחרי שבועיים הקטנטונת למדה לבד לעשות זאת משני הצדדים .
היו קצת כאבים בצד הבעייתי בתחילת ההנקה כי כואב בשניה שהפטמה יוצאת מהחור שלה אבל זה הולך ופוחת והיום זה כבר נרגע כמעט לגמרי .
התברכתי ביונקת מדופלמת שלא פצעה אותי .
היום ממרום 7 שבועות כמעט היא עלתה קילו וחצי בחודש הראשון לחייה והשאירה את צוות טיפת חלב פעור פה , אני גאה בעצמי וביונקת שלי ומרגישה שהגשמתי חלום (מוזר עד כמה שזה יישמע) .
תודה שוב לבנות הפורום ולעצות שניתנו לי
הנקה >>
לצפיה ב-'איזה יופי!!!'
איזה יופי!!!
17/02/2011 | 17:29
11
שימשיך ככה
הנקה >>
לצפיה ב-'ביום ראשון הקרוב חוגגת שלוש שנות הנקה!'
ביום ראשון הקרוב חוגגת שלוש שנות הנקה!
16/02/2011 | 21:19
32
(ואופצ'ו חוגגת שלושה אביבים...)
הנקה >>
לצפיה ב-'שנה לניצחון שלי'
שנה לניצחון שלי
16/02/2011 | 12:18
13
61
ראשית יקירתי - כל הכבוד לך על המאבק וההצלחה !

ומשתפת בסיפור שלי
ארוךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

לפני שנה שכבתי בבית החולים
מתאוששת מקיסרי חירום
יועצת הנקה מוסמכת קובעת שיש לי בעיה במבנה השד ואני לא אוכל להניק, כמו כן היא מנסה לסחוט קולסטרום וקובעת שאין לי ייצור חלב בבלוטות
ואני? מסרבת לתת לו תמ"ל
האחיות והרופאים צועקים עליי שאני מרעיבה את הילד
ואני? אני רק רוצה להניק
אני יושבת שעות ושואבת, סוחטת את השד כדי להוציא 10 cc משני הצדדים ב3 שעות
מאכילה את הגוזל עם אצבע וצינורית ומקפידה להיות איתו עליי 24/7 כדי לאותת לגוף שלי שיש פה תינוק קטן שצריך אוכל, אוכל מאמא.
בעצתה של אישה חכמה אני מוותרת לחלוטין על הבגדים ושוכבת עור לעור עם הקטנציק יומיים שלמים
ופתאום -אחרי 4 ימים - החלב מגיע
פתאום אני נוטפת ומטפטפת , אבל הקטנציק לא מצליח לתפוס את הפטמה
באישון הלילה כשהוא בזרועותי ואני בוכה על החלב שמטפטף מגיעה המלאכית שלי.
ברוסיה היא הייתה יועצת הנקה, כאן היא אחות במחלקה
היא מגלה לי את שיטת המזרק, והילדון - מתחבר ויונק
אני לא יכולה לתאר את התחושה הזו - הצלחתי! הילדון שלי ניזון ממני! מאמא שלו.
בשחרור מביה"ח אנחנו כבר מורגלים היטב בהנקה, והילדון מתפנק על החזה רוב שעות היום.
בדרכנו הארוכה להנקה בת שנה היו הרבה מכשולים,
לגוזל היה ריפלוקס,רופאה מומחית ממליצה על סיום ההנקה לטובת שאיבות והסמכת החלב.
רופא אחת קובע כי אנו חייבים לעבור למזון מיוחד עם תמיכה תרופתית.
ואני  -אני בוחרת להניק
בערך 20 שעות מתוך 24 איתן מחובר אליי, יונק ופולט.
בגיל חודשיים מורגש יפור והארוחות מתרווחות.
הילדון עולה במשקל לאט וביציבות.
אבל בגיל חודשיים וחצי צרה חדשה - הצהבת עדיין לא נעלמה
שוב הפחדות ואיומים,
מציעים לי לשאוב ולזרוק חלב במשך שבוע עד שהצהבת תעלם.
ואני - אני שוב בוחרת להניק.
והצהבת עוברת, לאט אבל בטוח, בגיל 4 חודשים היא מאופסת לגמרי.
בגיל חצי שנה אני חוזרת לעבודה ומקווה שאני לא מחרבת את ההנקה.

בראשון חגגנו יום הולדת שנה

רגע לפני שהפעוט הקטן שלי נרדם הוא טיפס עליי , הסתכל בי בעיניים אוהבות וביקש "נה נה"
ונרדמנו יחד כשהוא יונק לו בשלווה
הייתי עוברת את הכל מהתחלה, כל רגע של סבל והצלחה - רק כדי להגיע לרגע הזה.





הנקה >>
לצפיה ב-'מותר לשאול היכן ילדת?'
מותר לשאול היכן ילדת?
16/02/2011 | 13:54
4
25
ומי הייתה האחות המקסימה?
הנקה >>
לצפיה ב-'ילדתי בבני ציון בחיפה'
ילדתי בבני ציון בחיפה
16/02/2011 | 16:34
3
28
והאחות המדהימה הייתה לודמילה ( או כמו שהיא אמרה: סבתא לודה )
הנקה >>
לצפיה ב-'זכרתי שאת מחיפה'
זכרתי שאת מחיפה
17/02/2011 | 09:51
2
24
אבל המלאכית (ממוצא רוסי) שלי היא מבי"ח כרמל.
הנקה >>
לצפיה ב-'אני אשמח לדעת מי זו'
אני אשמח לדעת מי זו
18/02/2011 | 13:09
21
חברה טובה שלי ילדה לפני שבוע בכרמל ולצערי מתקשה מאוד בהנקה
ההרגשה הכללית שלי מביה"ח הייתה שהם מאוד לא מעודדים הנקה, אחות שנכנסה כשהסברתי לחברה על תנוחת פוטבול איימה לגרש אותי כי אני לא יועצת הנקה ואני עלולה להזיק לילד
הנקה >>
לצפיה ב-'גם לי היתה מלאכית ממוצא רוסי במחלקה'
גם לי היתה מלאכית ממוצא רוסי במחלקה
18/02/2011 | 17:13
28
אבל בהר הצופים. היא באמת היתה המלאך שלי והנחמה שלי לאחר אכזבת הניתוח הקשה.
הנקה >>
לצפיה ב-'אוי מותק!!!'
אוי מותק!!!
17/02/2011 | 23:29
1
32
גרמת לי לבכות, איזו גיבורה, איזו מדהימה את!
כולכן, כולכן מדהימות.
אני אפילו קצת מתביישת על כך שלי היו רק קצת פצעים.
אני לא בטוחה שהייתי עומדת בכל הקשיים הללו.
נשים אמיתיות!
הנקה >>
לצפיה ב-'תודה יקירה'
תודה יקירה
18/02/2011 | 13:05
12
מהיכרותנו הקצרה - היית עומדת בזה כמו לביאה !
"רק פצעים", זה כמו להגיד "רק לשון קשורה" או "רק פטמות שקועות" כל קושי הוא קושי
וכל אחת מהנשים המדהימות בשרשור הזה שנלחמה וניצחה מזכירה לי מחדש את מהותנו כנשים.
הנקה >>
לצפיה ב-'מרגש'
מרגש
18/02/2011 | 10:54
1
10
בכיתי לקרוא את הסיפור שלכן. את גיבורה אמיתית ואמא מדהימה
הנקה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/02/2011 | 13:06
4
לצפיה ב-'ריגשת אותי יקירתי!'
ריגשת אותי יקירתי!
18/02/2011 | 17:10
3
14
למרות שעברנו לא מעט דברים משותפים, וגם שיתפנו בהם, לא ידעתי על הסיפור במלואו. הוא מרגש ומעורר הערכה!!
כיף לקרוא את הסוף... (וכמובן מזדהה).

חוגגת איתך שנה של הנקה ואושר עצום!
הנקה >>
לצפיה ב-' תודה יקירה '
תודה יקירה
18/02/2011 | 19:29
2
8
לא ייאמן שעברה כבר שנה
אני זוכרת כמה חיכיתי לשמוע איך עברה הלידה שלך, ואת ההתכתבויות שהגיעו אחריה
הייתי משלמת לא מעט כדי לקבל הצצה לעתיד באותם רגעים קשים, לראות כמה נחת מגיעה אחרי שנה

מזל טוב לשועלון הקטן ( זה שבוע הבא לא? )
הנקה >>
לצפיה ב-'עוד שבוע ויום!'
עוד שבוע ויום!
19/02/2011 | 00:19
1
16
אחח... הצצה לעתיד...
כמה לא האמנתי לכל הקלישאות האלה על כמה אושר הילדים הכניסו לחיים וכל זה, וכמה אני אומרת את אותן קלישאות היום! מדהים כמה שזה נכון.

אני כל הזמן חושבת על איך בפעם הבאה הכל יהיה הרבה יותר קל. אפילו אם הלידה לא תהיה החוויה המתקנת שאני מפנטזת עליה, אפילו אם אאלץ לעבור קיסרי נוסף, ואפילו אם ההריון יהיה קשה בניגוד להריון הקליל של אורצ'וק, ואפילו אם ההתחלה תהיה גם קשה אוביקטיבית ולא רק רגשית כפי שהיה עם אור (שאוביקטיבית היה מההתחלה הילד הכי נוח בעולם ופשוט עושה את ההורות לקלה ונעימה במיוחד) - אני כל הזמן אזכור איזה אושר זה הולך להביא ואדע שלא משנה מה יהיה - זה כל כך שווה את זה!!
הנקה >>
לצפיה ב-'לקחת לי את המילים מהמקלדת!'
לקחת לי את המילים מהמקלדת!
19/02/2011 | 09:07
10
למרות שאני מאחלת לשתינו לידה מתקנת ומעצימה אני חותמת על כל מילה

שוב מזל טוב יקירתי - גם לקטנטנים וגם לנו על אימהות של שנה !
הנקה >>
לצפיה ב-'אנחנו חוגגות חצי שנה'
אנחנו חוגגות חצי שנה
16/02/2011 | 16:31
34
הבת שלי בת חצי שנה ואני אמא מניקה בת חצי שנה
אחרי כל הקשיים שכרגע אין לי כח לפרט עם הקטנה על ברכיי, אחרי שכל יום בחודשיים הראשונים חיכיתי מתי אוכל כבר להפסיק בלי להרגיש אשמה שלא ניסיתי מספיק. כל יום חקרתי שיניים והמשכתי... אני לא מאמינה שהגעתי עד הלום.
היום נשקלנו שוב והיא עלתה 100 גרם בחודש האחרון. והאמת כבר קצת בא לי להפסיק, למרות שאני אתגעגע לרגעים החמודים שלנו ביחד....
הנקה >>
לצפיה ב-'מורידה את הכובע..'
מורידה את הכובע..
16/02/2011 | 20:42
34
מפני כל אחת ואחת מכן שנלחמו על ההנקה.זה לא מובן מאליו ולא יודעת אם לי בעצמי היה את הכוחות כמו שהיה לכן.
הנקה >>
לצפיה ב-'הסיפור שלי...'
הסיפור שלי...
16/02/2011 | 20:46
48
בדיוק בזמן השרשור הזה. היום אני משלימה חצי שנה של הנקה מלאה (+ מוצקים כמובן).
יעל היית מהנדירות כנראה שידעו לינוק מהתחלה כבר בחדר לידה היא התחברה וינקה.
אומנם היו קצת פצעים וסדקים, מה לעשות פה קטנטן וציצי גדול, אבל ההנקה זרמה מהתלחה. אני נלחמת על השאיבות בעבודה אבל שווה את הכל ההרגשה שהיא לא קיבלה תמ"ל אף פעם (לא שיש לי בעיה עם תמ"ל). היד או נטוייה וכרגע אין שום רצון להפסיק.
בהצלחה בהמשך לכולנו.
הנקה >>

הודעות אחרונות

16:04 | 17.01.19 דניאלה בן מלך
09:08 | 25.12.18 michal@gal
15:50 | 17.12.18 royalbean
00:51 | 02.12.18 נטע012
16:53 | 18.11.18 ליליה27
09:10 | 17.10.18 ronit1985
21:50 | 28.09.18 mafe
15:13 | 14.09.18 2010Kerenh
10:02 | 27.08.18 אנונוםיתאחת

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ