וואו זה שרשור בשבילי
אני חיה בשביל הופעות ויש כל כך הרבה הופעות שנהניתי בהן וכל אחת מסיבות אחרות.
אבל אם אצטרך לבחור הופעה אחת שהכי נהנתי ממנה, זו חייבת להיות
ליאן ריימס בסן דייגו באוגוסט 2015. מעבר לזה שליאן היא הזמרת המועדפת עליי, ומאז אותו יום יצא לי לראות אותה בהופעה עוד מספר פעמים והיא הייתה לא פחות נפלאה, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי בהופעה, וחיכיתי לרגע הזה בערך מאז שאני זוכרת את עצמי. וביותר דיוק - במשך כמעט 18 שנים! ככה שהבילד אפ לרגע הזה כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, היה עצום! זה היה החלום הכי גדול שלי במשך רוב השנים המשמעותיות בחיי. אני זוכרת שכל פעם שהייתי צריכה להביע משאלה או שמישהו היה שואל אותי מה הדבר שאני הכי רוצה בעולם או מה הדבר הראשון שהייתי קונה אם הייתי זוכת בלוטו- תמיד הייתי עונה לראות את ליאן ריימס בהופעה.
אז כן, זה היה מושלם. אני יכולה לחפור על ההופעה הזו במשך שעות וימים אבל אני אחסוך מכם כי אני די בטוחה שזה לא בהכרח יענין מישהו. אבל רק אציין שיצא לי לפגוש אותה באותו יום והיא מדהימה במציאות בדיוק כמו שהיא על הבמה
ואומנם זו הייתה ההופעה שהכי נהניתי ממנה אבל יש עוד כמה שבא לי לציין-
ברנדי קלארק - Playing With Fire Tour - דצמבר 2015
ברנדי הפכה לאחת הכותבות האהובות עליי אי שם בשנת 2013. הכישרון שלה והיכולת שלה לפצוע את הלב בשורה וחצי כבש אותי ברגע והפכתי למעריצה אובססיבית. אובססיבית כזו שבאותו יום שהיא ראתה אותי לראשונה בחיים, היא הסתכלה עליי ושאלה "?Are You Tezil" אז כן, אני סולחת לה על זה שהיא עיוותה קצת את השם שלי כי זה חמוד. אבל בעיקר כי אומייפאקינגאד היא זיהתה אותי!!!$@!#@% אבל לא זה מה שהפך את ההופעה הזו לקסומה. זה היה בעיקר העובדה שהיא סוחפת בלייב. הרבה יותר מבסטודיו. ההופעה הזו הייתה כל מה שחלמתי עליה. רגע אחד מצאתי את עצמי צוחקת משיר, רגע אחר מתרגשת משיר אחר ושניה אחרי זה עם דמעות בעיניים משיר שמרגיש לי כאילו כתבתי אותו בתקופה הכי קשה בחיי. לא האמנתי שמישהי בצד השני של העולם שחייה חיים כל כך שונים משלי, יכולה לצייר במילים תמונה כל כך מצאיתות שמשקפת מציאות של אדם שלא הכירה מעולם. זו הייתה חוויה כל כך אדירה שלא ניתן לתאר במילים.
מירנדה למברט וחברים - Roadside Bars and Pink Guitars Tour - ינואר 2016
כשבאתי לארה"ב הבטחתי לעצמי שאני לא חוזרת לארץ עד שאני לא רואה בהופעה את ליאן ריימס, ברנדי קלארק ומירנדה למברט. את ליאן וברנדי כבר ראיתי, והיחידה שנשארה הייתה מירנדה. באותה תקופה (2015) היא בדיוק עברה תקופה קשה בחיים שלה ולקחה הפסקה ממוזיקה ולא הופיעה בכלל וקצת השלמתי עם העובדה שאני הולכת לחזור לארץ מבלי לסמן
על החלום הזה. חלום נוסף שסחבתי איתי די הרבה שנים היה לטוס לנאשוויל לגראנד אול אופרי (שיש לי גם קעקוע שלו על היד) אז לפני שהייתי אמורה לחזור לארץ בינואר 2016, החלטתי לטוס לנאשוויל. טסתי עם עוד שתי חברות ויומיים אחרי התאריך של הטיסה חזרה שלנו, מירנדה החליטה לעשות איזה מופע צדקה קטן (רק 300 כרטיסים נמכרו לאירוע). כמובן שמיד החלטתי להאריך את השהות בעוד כמה ימים כדי ללכת להופעה הזו. הבעיה הייתה שהכרטיסים אליה אזלו תוך 5 ד' ולא הספקתי לרכוש כרטיס, לכן נאצלתי לרכוש כרטיס resale שהמחיר האורגינל שלו היה $35, אבל שילמתי עליו בפועל $587 כי אנשים זה עם קקי
בכל מקרה, זה היה כמו ערב סונגרייטרים כזה. מירנדה הייתה שם עם ניקול גאליון (מתמודדת עבר של דה וייס וכותבת שירים מוצלחת בפניה עצמה), שיין מקאנלי (כותב השירים הכי מצליח בקאנטרי היום) ואשלי מונרו (זמרת וחברה בלהקה של מירנדה למברט - פיסטול אניז) ארבעתם חלקו את הבמה יחדיו וביצעו שירים שכתבו (לעצמם או לאחרים) וכל אחד בתורו סיפר את הסיפור שמאחורי השיר. שזה מסוג ההופעות שאני הכי אוהבת. זו הסיבה שלרוב אני מעדיפה כותבי שירים על פני זמרים. אני הרבה פעמים מתעניינת יותר בסיפור שמאחורי המילים מאשר התוצר הסופי. בכל מקרה, יחד עם ארבעתם הם הביאו עוד כמה חברים נוספים שישירו איתם שהמוכרים מבניהם היו צ'ארלס קלי (מליידי אנטבלום) ומיירן מוריס (השם הכי חם בקאנטרי היום) ככה שאול אין אול, בהתחשב בעובדה שהיו על הבמה לפחות 6 אמנים שאני אוהבת ומעריכה, פתאום המחיר ששילמתי לא נשמע לי מופקע. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את מירנדה (אחת הזמרות האהובות עליי ביותר. שניה רק לליאן ריימס) בהופעה. והיא הייתה קסומה וכל הערב הזה היה קסום וזה התרחש בעיר הכי קסומה בעולם. ככה שברור למדי שזו הופעה לספרים
גארבג' ובלונדי - Rage and Rapture Tour - יולי 2017
גארבג' הייתה אחת הלהקות האהובות עליי בתקופת ההתבגרות שלי. למעשה, יצא לי לראות אותם בשנת 1999 כשהופיעו בארץ. הייתי אז בת 13 וכמובן שההורים שלי לא הרשו לי ללכת להופעת רוק לבדי. אז לא שאלתי אותם והלכתי עם חברה (בת גילי) שאחיה הגדול לקח אותה איתו להופעה. זו הייתה תקופה נטולת טלפון סלולרי ואיכשהו בין המוני הסטודנטים המסוממים שהיו שם הצלחתי להתרחק מהחברה והלכתי לאיבוד בקהל. תחושת האימה שעטפה אותי הייתה עצומה וכבר התחלתי להריץ בראש את התסריטים הגרועים ביותר על איך חוטפים אותי ומבתרים את גופתי ומשליכים לנהר (וזה היה לפני תקופת דקסטר!
) והזדעזתי יותר מהעובדה שההורים שלי אפילו לא יודעים שאני שם ולא ידעו איפה לחפש אותי. לא יודעת איך מצאתי בסוף את חברה שלי ואח שלה אבל מכיוון שאני כאן היום כדי לספר את זה אני מניחה שזה עבר בשלום. אבל מההופעה אני לא זוכרת כלום לכן הייתי צריכה חווית מתקנת, ובשנת 2017 קיבלתי אותה באחד ה-Venueים האהובים עליי - ה-Hollywood Bowl
מה שהפך את ההופעה הזו למדהימה זה קודם כל הסט ליסט המשובח. תמיד בכל הופעה שאני נוכחת יש שירים בסטליסט שאם היו שואלים לדעתי, הייתי מחליפה באחרים של אותו אמן כי אני מאלה שאוהבים את השירים באלבום שבחיים לא יצאו כסינגלים. בהופעה של גארבג' לא הייתי מעיפה שום שיר. בשמחה הייתי מוסיפה כמה שהיו חסרים לי, אבל לא הייתי מוכנה לוותר על אף שיר שם. זה היה סטליסט מושלם שנראה היה שנבחר בקפידה כי כל שיר הגיע בדיוק בזמן הנכון ויצר אווירה מתאימה לשיר הבא. זה היה כמו סיפור בהמשכים שנבנה לאורך כל הקריירה שלהם. וגם שירלי מנסון היא פאקינג beast! איזה אנרגיות מטורפות יש לה אמאאאא!
אחת הפרפורמריות הכי מהנות שצפיתי בהן! ואז לדובדבן שבקצפת- גם בלונדי הופיעו! כאילו, זו הייתה הופעה אדירה בפני עצמה, אבל זה דחף אותה לאקסטרים. מדהים איך בשנות ה-70 שלה, לדבי הארי עדין יש את זה כאילו היא בת 30! מדהימה!
קייטי פרי - Witness The Tour - נובמבר 2017
הייתי בלא מעט הופעות פופ בחיי, אבל זו בקלות קוטפת את הכתר כהופעה המוצלחת ביותר. ההפקה האדירה של הסיבוב הופעות הזה תגרום לכל אמן להיראות כמו כוכב. אבל הנוכחות הבימתית של קייטי והסטליסט המפוצץ בלהיטי איצטדיונים זה מה שהפך את ההופעה הזו לטינאייג' דרים אמיתי. היא הייתה כל כך מוצלחת שלא הסתפקתי בלראות אותה פעם אחת והלכתי לשלוש הופעות בשבוע אחד, ועדין נשארתי עם טעם של עוד!
אז נכון שאני נהנית מאוד גם בהופעות של אמנים שפשוט עומדים ושרים בלי הרבה צלצולים. למעשה, ההופעות האהובות עליי הן הופעות Coffee house או בארים קטנים כאלה שמכילים עד 500 אנשים. הופעות כאלה של standing room only כאלה שהאקוסטיקה שלהם מכניסה אותך לאיזשהו טראנס. הופעות אנטימיות כאלו שזה מרגיש כאילו רק אתה והזמר נמצאים בחדר.
אבל! כל הקסם של קייטי זה בזה שהיא אקסטרה. ויואו היא כזו אקסטרה!! ההופעה שלה נמשכה שעתיים ויכולתי להמשיך לצפות בה גם עוד 12 שעות. (ולא רק בגלל שהיא כוסית
) האנרגיות והקסם האישי שלה לא מהעולם הזה
פשוט אגדה!
יואו יש עוד הרבה הופעות שבא לי לציין אבל נראה לי ש