פורום מצעדים וביקורת מוזיקה

50. דייב גאהן (Depeche Mode) -  כי יש לו את השיער הכי פחות מצחיק. סתם, בגלל הקול שלו.
49. פיל קולינס (Genesis) – כי להכנס לנעליים המוזרות של פיטר גבריאל ולשנות את כול הסגנון של הלהקה זה לא דבר של מה בכך.
48. מייקל סטייפ (REM) -  כמו יין, משתבח עם הזמן.
47. דיימון אלברן (Blur) -  השקט המדכא של Out of time או האנרגיה של Country House? איך שתרצו.
46. ג'וליאן קזבלנקאס (The Strokes) – או שאף אחד לא נשמע ככה יותר או שכולם נשמעים ככה והוא פשוט טוב יותר מהם.
45. סוזאנה הופס (The Bangles) – הקול הנשי המתוק ביותר של שנות השמונים.
44. בריאן פרי (Roxy Music) – טעם נרכש, אבל ברגע שרכשתם – אין החזרות.
43. כריס קורנל (Soundgarden, Audioslave) – בסאונדגארדן הוא היה מסוג הסולנים שתופס לך את הביצים (מושג שיחזור על עצמו במהלך המצעד), באודיוסלייב הוא יותר גורם לך סתם לקפוץ.
42. מקסי ג'אז (Faithless) – אם הוא לא היה סולן של להקת דאנס, הוא כנראה היה כומר. ואם הוא היה כומר, המשיח כבר היה יכול להרגיש בטוח.
41. כריס היינד (The Pretenders) -  כי היא גם יכולה להיות עדינה וגם אה, קשוחה. אנושית רק מבפנים.
40. ג'יימס דין בראדפילד (Manic Street Preachers) -  כי גם בשירים שאפשר לזהות בהם אופטימיות הוא נשמע טרוד.
39. בונו (U2) -  את אירלנד הוא השאיר בדגל לבן ואת ארה"ב הוא השאיר עם טעם של פעם, הוא גם הכי קרוב להיות גרסא גברית לאמא תרזה, אבל זה לא קשור.
38. ג'ונות'ן דייויס (Korn) – עוד סולן תופס-ביצים. בשילוב עם דאכון עצבני ביותר.
37. בילי ג'ו ארמסטרונג (Green Day) – אולי זה העיניים המשוגעות, אולי זה הקול הנירוטי, מי יודע.
36. טרנט רזנור (Nine Inch Nails) -  סם מושלם.
35. דבי הארי (Blondy) -  כי לא נראה לי שהיו סולניות בלונדיניות לפניה, ואם היו, מי זוכר?
34. מת'יו בלאמי (Muse) -  כי אם הקול שלך יכול להתמזג עם יכולת הניגון הגרנדיוזית שלך, אתה עושה משהו טוב.
33. מוריסי (The Smiths) – אחד הקולות היותר אקסנטריים, אתה יכול לשנוא או לאהוב, אבל לא להתעלם.
32. איגי פופ (the stooges) -  דוויד בואי רק עם עודף מרץ ועודף סמים. תוסיפו לזה את אחת מלהקות הפאנק הראשונות וקיבלתם משהו דיי משוגע.
31. ג'וש הום (Queens of the Stone Age) – השילוב של הקונטרסט בין המוזיקה שלהם לקול שלו משיג אותי כול פעם.
30. בריאן ג'ונסון (AC\DC) –  כי מאיזושהיא סיבה, כול להקת מטאל שלישית באייטיז רצתה להשמע כמוהו.
29. קארן או (Yeah Yeah Yeah's) -  עד שיוכח אחרת מדובר בבת התאווה הבלתי חוקית של ג'ון ג'אט וכריס היינד
28. דולורס או'ריורדן (The Cranberries) -  בגלל שלשינייד אוקונור לא הייתה להקה. סתם, בגלל השימושים המגוונים שלה בשירים המגוונים שלהם.
27. רוג'ר דולטרי (The Who) – תראו אותו, תרגישו אותו.
26. ליין סטיילי (Alice In Chains) -  גורר אמוציות, תמיד.
25. זאק דה לה רוצ'ה (Rage Against The Machines) – עוד תופס ביצים אחד, לשמוע את Killing in the name of ולרוץ לשבור משהו.
24. שרה בטנס (K's Choice) -  הקול העדין שגורם לביטחון להפוך לחוסר ביטחון.
23. בילי קורגן (Smashing Pumpkins) – כי אף אחד מלבדו לא יכול להראות קירח עם איפור ועדיין לקרוע את הבמה.
22. ג'ק וויט (The White Stripes, The Raconteurs) -  כי גם בעוד עשרים שנה הוא יחדש או יחזיר לאופנה את מה שהוא לא היה עוד שכבר היה.
21. אוזי אוסבורן (Black Sabbath) – מתופסי הביצים הראשונים של זמנו, היום בהופעות שלו יש בועות (בדיחת אוסבורנס, הייתי חייב).

49. פיל קולינס (Genesis) – כי להכנס לנעליים המוזרות של פיטר גבריאל ולשנות את כול הסגנון של הלהקה זה לא דבר של מה בכך. מעדיף את ג'נסיס של פיל
48. מייקל סטייפ (REM) -  כמו יין, משתבח עם הזמן. יש לו קול טוב
45. סוזאנה הופס (The Bangles) – הקול הנשי המתוק ביותר של שנות השמונים. בהחלט קול מתוק, גם בשירי סולו
44. בריאן פרי (Roxy Music) – טעם נרכש, אבל ברגע שרכשתם – אין החזרות. לא אוהב
41. כריס היינד (The Pretenders) -  כי היא גם יכולה להיות עדינה וגם אה, קשוחה. אנושית רק מבפנים. קשוחה ואנושית - הגדרה קולעת מאוד!!
40. ג'יימס דין בראדפילד (Manic Street Preachers) -  כי גם בשירים שאפשר לזהות בהם אופטימיות הוא נשמע טרוד. חחח, אהבתי
39. בונו (U2) -  את אירלנד הוא השאיר בדגל לבן ואת ארה"ב הוא השאיר עם טעם של פעם, הוא גם הכי קרוב להיות גרסא גברית לאמא תרזה, אבל זה לא קשור. אוי, הוא משעמם בטירוף!!
35. דבי הארי (Blondy) -  כי לא נראה לי שהיו סולניות בלונדיניות לפניה, ואם היו, מי זוכר? גם בלונדינית וגם רוקיסטית, שילוב מעולה!
33. מוריסי (The Smiths) – אחד הקולות היותר אקסנטריים, אתה יכול לשנוא או לאהוב, אבל לא להתעלם. ואני אוהב את הקול שלו הרבה יותר מהשירים
28. דולורס או'ריורדן (The Cranberries) -  בגלל שלשינייד אוקונור לא הייתה להקה. סתם, בגלל השימושים המגוונים שלה בשירים המגוונים שלהם. לא אוהב

קודם כל, אחלה רעיון למצעד. אהבתי!

50. דייב גאהן (Depeche Mode) -  כי יש לו את השיער הכי פחות מצחיק. סתם, בגלל הקול שלו.
ברור שבגלל הקול שלו. ודווקא פעם היה לו שיער מצחיק, הוא צבע לבלונד וזה היה מזעזע. אבל סתם, אמממ..  יש לו קול טוב. אבל הוא לא היה נכנס אצלי לטופ 20, כי אני לא מוצאת משהו מיוחד בקול שלו
49. פיל קולינס (Genesis) – כי להכנס לנעליים המוזרות של פיטר גבריאל ולשנות את כול הסגנון של הלהקה זה לא דבר של מה בכך. שונאת אותו ואת הקול שלו
48. מייקל סטייפ (REM) -  כמו יין, משתבח עם הזמן. כנ"ל. לא סובלת את REM
47. דיימון אלברן (Blur) -  השקט המדכא של Out of time או האנרגיה של Country House? איך שתרצו. קול חביב
46. ג'וליאן קזבלנקאס (The Strokes) – או שאף אחד לא נשמע ככה יותר או שכולם נשמעים ככה והוא פשוט טוב יותר מהם. לא משהו, יש לו קול אדיש כזה, מזכיר לי את האדישות של קורט קוביין.
45. סוזאנה הופס (The Bangles) – הקול הנשי המתוק ביותר של שנות השמונים. קול חמוד
44. בריאן פרי (Roxy Music) – טעם נרכש, אבל ברגע שרכשתם – אין החזרות.
43. כריס קורנל (Soundgarden, Audioslave) – בסאונדגארדן הוא היה מסוג הסולנים שתופס לך את הביצים (מושג שיחזור על עצמו במהלך המצעד), באודיוסלייב הוא יותר גורם לך סתם לקפוץ. אעעעע קול צרוד$#%$#%#@[email protected]! כריס
42. מקסי ג'אז (Faithless) – אם הוא לא היה סולן של להקת דאנס, הוא כנראה היה כומר. ואם הוא היה כומר, המשיח כבר היה יכול להרגיש בטוח. יש לו קול מיוחד ומגניב. אבל מעל כריס קורנל?
41. כריס היינד (The Pretenders) -  כי היא גם יכולה להיות עדינה וגם אה, קשוחה. אנושית רק מבפנים. לא נפלתי
40. ג'יימס דין בראדפילד (Manic Street Preachers) -  כי גם בשירים שאפשר לזהות בהם אופטימיות הוא נשמע טרוד. כנ"ל, יש לו קול נחמד
39. בונו (U2) -  את אירלנד הוא השאיר בדגל לבן ואת ארה"ב הוא השאיר עם טעם של פעם, הוא גם הכי קרוב להיות גרסא גברית לאמא תרזה, אבל זה לא קשור. יש לו קול טוב. לא יותר מזה
38. ג'ונות'ן דייויס (Korn) – עוד סולן תופס-ביצים. בשילוב עם דאכון עצבני ביותר. מ-ע-ו-ל-ה!!!!! אני אוהבת את הקול שלו, ומה שהוא עושה איתו.
37. בילי ג'ו ארמסטרונג (Green Day) – אולי זה העיניים המשוגעות, אולי זה הקול הנירוטי, מי יודע. הקול שלו מעצבן אותי ברמות, אבל זה נחמד מדי פעם.
36. טרנט רזנור (Nine Inch Nails) -  סם מושלם. יש בזה משהו.
35. דבי הארי (Blondy) -  כי לא נראה לי שהיו סולניות בלונדיניות לפניה, ואם היו, מי זוכר? מסכימה, אחלה סולנית!
34. מת'יו בלאמי (Muse) -  כי אם הקול שלך יכול להתמזג עם יכולת הניגון הגרנדיוזית שלך, אתה עושה משהו טוב. אחלה זמר.
33. מוריסי (The Smiths) – אחד הקולות היותר אקסנטריים, אתה יכול לשנוא או לאהוב, אבל לא להתעלם. קול כ"כ מיוחד, באמת אחד המיוחדים.
32. איגי פופ (the stooges) -  דוויד בואי רק עם עודף מרץ ועודף סמים. תוסיפו לזה את אחת מלהקות הפאנק הראשונות וקיבלתם משהו דיי משוגע. !! יש לו קול די סקסי, האמת
31. ג'וש הום (Queens of the Stone Age) – השילוב של הקונטרסט בין המוזיקה שלהם לקול שלו משיג אותי כול פעם. אין לו קול משהו, די גבוה אני חושבת.
30. בריאן ג'ונסון (AC\DC) –  כי מאיזושהיא סיבה, כול להקת מטאל שלישית באייטיז רצתה להשמע כמוהו. הקול שלו מפחיד אותי בטירוף, איך יש לו קול כזה? שונאת את הלהקה האוברייטד הזו. פשוט גרועים
29. קארן או (Yeah Yeah Yeah's) -  עד שיוכח אחרת מדובר בבת התאווה הבלתי חוקית של ג'ון ג'אט וכריס היינד גבוה מדי
28. דולורס או'ריורדן (The Cranberries) -  בגלל שלשינייד אוקונור לא הייתה להקה. סתם, בגלל השימושים המגוונים שלה בשירים המגוונים שלהם. איכככ! יש לה את הקו הכי מגעיל בעולם (חוץ מלינדה פרי ומייסי גריי)
27. רוג'ר דולטרי (The Who) – תראו אותו, תרגישו אותו. גבוה מדי.
26. ליין סטיילי (Alice In Chains) -  גורר אמוציות, תמיד. ליין קול ע-נ-ק, אבידה כה גדולה לעולם המוזיקה.
25. זאק דה לה רוצ'ה (Rage Against The Machines) – עוד תופס ביצים אחד, לשמוע את Killing in the name of ולרוץ לשבור משהו. לא משהו בכלל סתם קול רגיל.
24. שרה בטנס (K's Choice) -  הקול העדין שגורם לביטחון להפוך לחוסר ביטחון. קול מעולה, פשוט מעולה.
23. בילי קורגן (Smashing Pumpkins) – כי אף אחד מלבדו לא יכול להראות קירח עם איפור ועדיין לקרוע את הבמה. לא משהו
22. ג'ק וויט (The White Stripes, The Raconteurs) -  כי גם בעוד עשרים שנה הוא יחדש או יחזיר לאופנה את מה שהוא לא היה עוד שכבר היה. יש לו קול נחמד לא משהו
21. אוזי אוסבורן (Black Sabbath) – מתופסי הביצים הראשונים של זמנו, היום בהופעות שלו יש בועות (בדיחת אוסבורנס, הייתי חייב). יש לו קול מיוחד וייחודי. די מעצבן לעיתים

אחלה מצעד

50. דייב גאהן (Depeche Mode) - לא אוהב את הקול שלו.
49. פיל קולינס (Genesis) –
48. מייקל סטייפ (REM) - לא סגור על הקטע עם היין , אבל אין לו הדרדרות חדה כמו אצל רוב האומנים
47. דיימון אלברן (Blur) - מת עליו. גם יש לו פרסונה (ייחצונית לפחות) מגניבה
45. סוזאנה הופס (The Bangles) –
43. כריס קורנל (Soundgarden, Audioslave)- נמוךךךך, ואת השיאים הווקאליים שלו הוא עשה דווקא ב-temple of the dog לדעתי.
42. מקסי ג'אז (Faithless) - מצעד גדול, איזה תגובות
41. כריס היינד (The Pretenders) - תותחית
40. ג'יימס דין בראדפילד (Manic Street Preachers) הוא סולן טוב, הסגנון פחות אהוב עליי...בכייני מידי
39. בונו (U2) - ברוב המקרים אני לא אוהב את הקול שלו, בקאבר שלו להללויה הוא נשמע כמו בובה שרוצה שירביצו לה.
38. ג'ונות'ן דייויס (Korn) –
37. בילי ג'ו ארמסטרונג (Green Day) – עד תקופת american idiot, שם הוא נהפך לעוד בובת מוזיקה קומניקטיבית....
36. טרנט רזנור (Nine Inch Nails) - הההאא קלוסר.
35. דבי הארי (Blondy) - בלונדה על גיטרות בסבנטיז
34. מת'יו בלאמי (Muse) -
33. מוריסי (The Smiths) – לא הכי אוהב את הקול, תמיד זה נשמע כאילו יכול לבוא סולן שמתחבר לשירים שלו שיוכל לבצע את זה יותר טוב. אבל אישיות מתוסבכת ונתנת להערצה
32. איגי פופ (the stooges) -
31. ג'וש הום (Queens of the Stone Age)
30. בריאן ג'ונסון (AC\DC) –
29. קארן או (Yeah Yeah Yeah's) -  
28. דולורס או'ריורדן (The Cranberries) - למרות שלא הבנתי מה ההשוואה לשנד אוקונור.... אירנלנדיות קירחות? ...בכל מקרה, יש לה קול מעולה.
27. רוג'ר דולטרי (The Who) –
26. ליין סטיילי (Alice In Chains) - נמוךךך....הבנאדם כל שיר קורע את הבטן והגרון שלו ומעביר את כל הג'יפה וההרגשות שלו בשירה. man in the box לדוגמא בשירים המטאליים, nutshell בשקטים. סולן אדיר
25. זאק דה לה רוצ'ה (Rage Against The Machines)
24. שרה בטנס (K's Choice) - יש לה קול מיוחד
23. בילי קורגן (Smashing Pumpkins) –  
22. ג'ק וויט (The White Stripes, The Raconteurs) - להקה נחמדה, לא אוהב אותו יותר מידי.
21. אוזי אוסבורן (Black Sabbath) –

אחלה רשימה בנתיים. כל הגדולים פה.

העיניים המשוגעות?

20. אקסל רוז (גאנז אנד רוזס)
סלאש והשאר יכולים להתבכיין עד מחר שהמניאק הזה רק רצה לשלוט בלהקה וגרם לה לעשות דברים שהם ממש לא רצו ולא היה כדאי להם, לפעמים הם גם יהיו צודקים (The spaghetti incident  למשל) אבל זה עדיין לא ישנה את העובדה שמדובר בגאון מוזיקלי עם קול אדיר (לשעבר, לצערי). אז מה עם הוא קונטרול פריק.
דוגמא למפקפקים: Locomotive.

אחד הקולות המדהימים, באמת... וואו. הצעקות

שאקסל הוא אדו נפוח,מלא בחשיבות עצמית. הוא אומנם פרופורמר ענק אבל התדמית שהוא מציג
מאוד מציקה. הייתי אובססיבית לגביו בכיתה ט'.
יש כמה שירים שלהם שאני אוהבת. היה לי את האלבום הראשון שלהם,"תיאבון להרס" אבל נתתי אותו.

לא סובל ת'קול ילדה צרחנית בת 14 הזה...
וכמו רוני, לא סובל ת'אופי שלו....

ואופי זה עניין שמשפיע המון....כי לאנדרו ווד (mother love bone) יש קול ממש ממש דומה (ואי אפשר להגיד שהוא חיקה אותו, הם התחילו לשיר באותה תקופה, רק שגאנז הפכו לשוז, ומאדר לאב בון נשארו אנדרדוג), ועדיין את השירים שלו אפשר לשמוע, הטריק = לא חייבים לצרוח בשביל שתגיד שיש לך להקה צרחנית בשנות השמונים.

מקום שלישי שלי

19. דוויד לי רות' (Van Halen)
סביר להניח שהאחים ואן הלן היו מצליחים רק עם היכולות הוירטאוזית של אדי, אבל אם יש לך סולן שגם מלא אנררגיות, גם עם ראש כחול וגם רואה בג'ינגיס חאן ואלכסנדר מוקדון בתור גורמי השפעה בשבילו אז מה רע? טוב, בסדר, אז אח"כ הוא נהיה אגומניאק לא קטן ובסופו של דבר הוא הועף מהלהקה וסמי הייגאר נכנס לנעליים שלו דיי טוב (וגם פוטר אח"כ והוחלף בלכומניק). עדיין, ואן הלן בלי רות' זה לא זה.
דוגמא למאמינים: Hot for teacher

Eruption = דקה וארבעים שניות של גיטרה מהגהנום.

18. ג'יימס הטפילד (Metallica)
אומנם כיום הטפילד הוא נטול אלכוהול וסמים ואגרסיות שהם מצרך כול כך חשוב בלהקת מטאל, אז בזמנו הבנאדם היה הכול. המסיכה שלנו, זה שלוקח אותנו לשם, המחבוא שלנו.
עצוב אבל נכון.
דוגמא למפקפקים: Master of Puppets

אחד הסולנים הענקיים.

17. סטיבן טיילר (Aerosmith)
את העוצמה אפשר היה כבר לקלוט בDream on, אבל זה היה רק חזון למועד. הדברים הכי זכורים מטיילר היו שהוא הפסיק אם הקוק והתחיל לשיר על נשים שדומות לגברים, סקס במעלית והאקדח של ג'ייני. ולמרות שהם כבר קורעים את העולם שלושים שנה, הקול שלו מסרב לדעוך.
דוגמא למפקפקים: Amazing

גם היה צריך להיות בטופ 5, פשוט אדיר

[ואני אוהבת אותו מאוד מאוד], זה לא בגלל הקול שלו, כי קול יותר מידי יפה או מדהים אין לו, אלא בגלל כמות האנרגיה והכריזמה העצומה שנוטפת ממנו. הוא מדהים.

שאני די מתחרטת שקניתי אותו כי אני שונאת אוספים. אין לי שום דיסק שלהם. להקה טובה.

זה שאם מפלצות ווקאליות של פעם כמו אדי ודר, כריס קורנל ורוברט פלנט, הגיעו לגיל 40 והתחילו להשמע כמו סבתא חולה, טיילר גם בגיל 40 היה נשמע כמו ג'אנקי במוסד לחולי נפש

16. פט דוהארטי (הבייבישמבלס, הליברטינס)
כיום כנראה מדובר בבן אדם המסומם ביותר עלי אדמות, אפילו יותר מקייט מוס! אבל למי אכפת, שימו את האלבומים של הבייבישמבלס בבר ורק טוב יצא מזה. אני רק מקווה שהוא יצליח להשאר בחיים עד האלבום הבא.
דוגמא למפקפקים:Killamangiro

בלתי ייאמן שהוא עבר את ג'יימס.

15. טום יורק (רדיוהד)
אולי זה שברוב הזמן הוא נשמע רדום (ונראה בהתאם) עושה אותו לכול כך טוב, בנוסף זה גורם לאותם רגעי התפרצות במוזיקה (My Iron Lung לדוגמא) להשמע כול כך טובים. הזהרו מחיקויים.
דוגמא למאמינים: Black Star

להקה מאוד מיוחדת,חורפית,מנלכולית.

אני חושב שבגלל שהוא נשמע כמו ילד בריטי סטואי מנומס להחריד שהולך עם עניבות לבית ספר ועדיין צורח את כל החוסר ביטחון והדיכאונות שלו, הופכת אותו לסולן מציור של סלבאדור דאלי, י'עני סוריאליסטי פחד...

14. קורט קוביין (נירוונה)
אתם יכולים להגיד נדוש עד מחר, אתם אולי תהיו צודקים אבל כבודו לא תכנן את זה, חוץ מזה אם רוח נעורים זה כול מה שאתם מכירים מהנ"ל אז אין לכם מושג. הצריחות ההסטריות, האמוק, חוסר הריסון שאולי אפיין את כול הגראנג' אבל נשמע אך ורק איתו. הופכים את קוביין ליחיד במינו
דוגמא למאמינים רגועים:  Where did you sleep last night
דוגמא למפקפקים עצבניים: כול שיר שלישי שלא נמצא באנפלאגד שלהם

בכל שיר, הוא שר כאילו שהוא גוסס
הקול שלו נחמד, אבל באמת שלא עד כדי כך.

גם לא את נירוונה.

על יתר המידה. עבורי הוא סתם זמר מסומם שהצליח בצלחה מסחררת בתחילת שנות התשעים. הייתה
לו אומנם השפעה תרבותית מסויימת על הרוק אבל הוא עדיין מוערך על יתר המידה.
דווקא האנפלגד של נירוונה מקסים בגלל האוירה שלו.
Where did you sleep last night בהחלט שיר גדול.

כמה שהקול של קוביין וליין סטיילי נשמע דומה לפעמיים.
ואין מה להכחיש, ליין צרחן הרבה יותר רציני ממנו בכמה רמות, ואם כל הקטע בשירה שלהם זה הצרחות, אז סטיילי לוקח בסיבוב.

13. דוויד גרהול (Foo Fighters)
וקם הגולם על יוצרו. טוב, האמת שאם לא הייתי יודע שגרהול היה המתופף של נירוונה לא הייתי מאמין לכם שהייתם אומרים לי. אחרי הכול, מי צריך להיות מתופף שיש לך קול כזה? אנשים יכולים ללכת על הגרסא המוקדמת ואולי יותר רגועה שלו (big me) למרות שגם שם היו לא מעט קטעים רועשים, כיום. גרהול גורם לפו פייטרס להשמע הדבר הכי טוב בכול פעם מחדש.
דוגמא למאמינים: The Best of you

גם מתופף ענק, גם זמר ענק. מגיע לו

כשהוא שר בקול צרוד,זה נשמע רע. בכל מקרה,זו להקה נחמדה. לא מתלהבת יותר מידי.

בall my life רואים את זה

12. גוון סטפאני (נו דאוט)
אני מניח שזה שהיא הסולנית הכי גבוהה במצעד הופך אותה לסולנית הטובה ביותר. בכול אופן אני מוכן יכול (ורוצה) להתעלם מקריירת הסולו שלה, באופן אירוני יש מעט מאוד בגוון סטפאני באלבומי הסולו של גוון סטפאני. כי גוון האמיתית והטובה ביותר תמיד תהיה בנו דאוט, זאת של שירי הפרידה מהבסיסט, זאת של בעיות הזוגיות עם הסולן של בוש, זאת שהיא פשוט נערה.
דוגמא למאמינים: Sunday Morning

היא ממש לא מתאימה למצעד כזה, לפי דעתי.
יש לה קול חמוד ומתוק, אבל רחוק מלהשתוות לכל השמות הגדולים שנמצאים כאן.
גבוה מאוד מאוד מאוד

אבל היא גם טובה מאוד

הקול שלה מאוד בינוני וסתמי. להקה חביבה. לא מיוחדת.

11. סרז' טניקיאן (System of a Down)
תנסו לבטא את השם הזה בלי לשבור את השיניים, כשלא תצליחו תחזרו לקרוא. הקול האופראי שלו בשילוב עם המילוליות המורכבת והטירוף שהמוזיקה יוצרת גורמים ללהקה הזאת להיות עד כדי כך מיוחדת
דוגמא למפקפקים: Chop Sui

ממש ממש גבוה. יש לו קול חביב, אבל הוא מעצבן אותי רוב הפעמים (בלי קשר לזה שהלהקה שלו היא אחת הלהקות המיותרות שקיימות).

בהרכח יפה. להקה טובה אבל יש עוד המון להקות כמוה. זו לא להקה מיוחדת.

10. דייב מסטן (Megadeath)
חושבים שמטאליקה היו מפטרים אותו אם הם היו יודעים את העתיד? אולי כן, ואולי לא. בכול אופן זה שמגהדת' עדיין כאן ועדיין מתחרע על הגיטרה וקורע את הקול וגורם לקהל לקרוע אחד את השני בפוגואים גורם לו להתברג לעשיריה
דוגמא למפקפקים: Addicted to Chaos

אבל אכן קול מעולה מסכימה.

09. אדי וודר (Pearl Jam)
הוא לא חייב לצרוח, הוא יכול פשוט לשיר ועדיין לשלוט בקהל ולהעביר את האמוציות שהוא מרגיש בצורה שהרבה סולנים לא יכולים, לא משנה אם השיר הוא שקט או לא.
דוגמא למאמינים: Alive
דוגמא למאמינים אקוסטיים: Keep on rocking in the free world

(התמונה)

איזה קול!!!! מדהים! Even Flow Alive

עשית לי חשק לשמוע אותם על הבוקר

יש שירים שבהם הקול שלו כן מלוכלך וצרוד אבל בקול שלו בכללי די נקי.

לא כמו של כריס, כמובן

ונקי מאוד.

(ואין לי מושג מתי זה יהיה)

ביותר ששמעתי. קול כל כך עמוק,נקי. קול שבא מהסרעפת. אני מאוהבת באדי וודר.
פרל ג'אם כל כך מקצועים ומוכשרים ואדי פרופורמר ענק.

ואיזו דוגמא רעה דווקא את alive...מה מיוחד באלייב?....

שינסו את Release, Garden, Oceans, Yellow ledbetter, indifference, Once, why go, Black, Jeremy, wash....
אלייב הוא אחד האחרונים שהייתי נותן למישהו לשמוע בשביל להתלהב מאדי ודר.
ונמוך פצצות. אפילו שמעתם קול נמוך וצרחני לפניו ברוק?.... וכמה אחריו? ניקלבק, סטיינד, קולינס, קריד....

08. רוברט סמית' (The Cure)
הסולן שגרם לכך שזה יהיה לגיטימי לגבר לא להסתרק לעולם ולשים ליפסטיק, ובכול זאת הוא הצליח להגיע כול כך גבוה ברשימה! טוב, בסדר, כמובן שלא בגלל זה הוא פה, בגלל הכתיבה הרגשית האדירה והקול הלא נורמאלי שלו. אני אגיד את זה שוב, הזהרו מחיקויים.
דוגמא למאמינים: Pictures of You

ומסתורי, וזה מה שהופך את הקיור למה שהם.

מתחברת אליהם.

07. איאן קרטיס (Joy Devision)
אוקי, אני יודע שאמרתי להזהר מחיקויים קודם אבל קרטיס הוא המעונה המקורי (אה, חוץ מישו זאת אומרת). הדכאונות שלו (שבסופו של דבר דחפו אותו להתאבדות) הפכו את השירים שלו ואת הלהקה לסוג של אגדת קאלט קצרת-מועד. ועדיין, הוא השפיע על כול כך הרבה בטווח הרחוק שגם עם ההכרה שלכם עם הלהקה או הסולן הם חלשים (כמוני, אני מודה, לא שמעתי מהם כול כך הרבה, אולי כי אין הרבה לשמוע), סביר להניח שהוא השפיע על הלהקות שאתם אוהבים (מפלסבו עד מיי קימיקל רומנס)
דוגמא למאמינים:Love will tear us apart

זה השיר היחיד ששמעתי שלהם. אבל, אני מעדיפה את החידוש של Honeyroot (), ולדעתי הוא גבוה מדי.

06. מיק ג'אגר (The rolling stones)
הבדיחה הישנה אומרת שאחרי שואה גרעינית יהיו פה רק ג'וקים ושר, לי נראה שגם הסטונס יהיו שם. השנים עוברות את ג'אגר ממשיך להיות אנרגטי וחי ומלא במוזיקה, כנראה שאף אחדש לא לימד אותו איף להפסיק.
דוגמא למאמינים: Start me up

אבל האנרגיות

לא משהו מיוחד. אבל הלהקה עצמה כן מיוחדת. אחלה להקה.

05. פיל אנסלמו (Pantera)
אחד מתופסי הביצים החזקים ביותר, אתה לא יכול לשמוע שיר של פנתרה בלי להגיב בדיוק איך שהוא ירצה. בלתי מתפשר, עוצמתי, ברוטאלי וטוטאלי.
דוגמא למאמינים: Walk

I'd kill myself for you, I'd kill you for myself.. [email protected]#

סולן ע-נ-ק, גדול מהחיים. חבל שהוא הדרדר לסמים ואלכוהול בצורה כזו
הוא ממש ברוטאלי, מפחיד אותי

Walk אחד השירים, אבל אני מעדיפה אותו בחידוש של אוונג'ד סבנפולד

04. ברוס דיקנסון (Iron Maiden)
טוב, זאת הפעם האחרונה שאני אתיייחס למישהו בתור תופס ביצים, כי בקטגוריה הזאת דיקנסון זוכה בפרס. הקול שלו גורם לך להיות עבד נרצע שלו ואתה תעשה מה שהוא רוצה: לרוץ לגבעות, להביא את אחותך לשוחט ולהאמין בהכול.
דוגמא למאמינים: The Evil that man do

אם כבר, הוא היה צריך לקחת מקום ראשון!
איזה סולן גדול, אני חולה על הקול שלו.. מיותר לציין מה הקול שלו עושה לי בכל פעם. איזה סולן איזו להקה , כל מילה מיותרת. מדהים מדהים מדהים!!!!!!

בשירים ששמעתי,הבחנתי בקול מאוד צפצפני ואני לא ממש אוהבת את הקול הזה. אבל הוא מתאים
ללהקה,אז אני מניחה שזה בסדר.

03. רוברט פלאנט (Led Zeppelin)
עם קול שהולך למקומות כאלה פלא בשירים שמדברים על מה שכנראה פלאנט עשה עם חצי מהבחורות מהקהל (ג'ימי פייג' היה עם החצי השני), פלאנט הוא אחד הסולנים המגניבים ביותר שהיו.
דוגמא למאמינים: Black Dog

רוברט


איזה קול מרטיט.. מצמרר... כל מילה לא תוכל לתאר

בהחלט מגניב

מיקום ראוי.

למה שמישהו יחשוב שהקול שלו מטורף אחרי שישמע את בלאק דוג?....
אלה שירים שהוא הרבה יותר מוכיח את הפרפורמיות שלו-
since I've been loving you
babe, i'm gonna leave you
battle of evermore
dazed and confused
I can't quit you baby

02. ג'ים מוריסון (The Doors)
ומהכי מגניב נעבור להכי הזוי, מלך הלטאה הוא הסולן השני הכי טוב. בגלל שהוא כול  כך אקסנטרי בקול שלו ובמילים שלו ובמוזיקה שהוא יצר. הוא היה כול כך מיוחד שאם אני אגיד לכם עכשיו באיזה מצב שהוא נמצא מת יש מצב שתצחקו ויש מצב שתגידו שזה מתאים לו, יש מצב שגם תגידו שהוא לא מת וברח לאפריקה, אבל אז אני אצחק.
דוגמא למאמינים:The End

והחושניים ביותר

עוד אבידה ענקית.

אוהבת את הלהקה ואת הסולן ומיקום מעולה.

חודר לנשמה. הכריזמה שלו,המבט בעיניים,בשירה מחשמלת. הוא הזוי,מטורף ולא שפוי.
להקה מדהימה. יש לי שני אלבומים שלהם. את שני הראשונים שיצאו באותה שנה.

01. פרדי מרקורי (Queen)
לרגש עם Love of my life, להרקיד עם Crazy little thing call love, לשלוט בקהל עם we will rock you  או פשוט להפוך ל את עצמה לאגדת נצח עם Show must go on, מרקורי ידע לעשות הכול, ועשה הכול בכול סגנון ובכול דרך. הוא ריגש והרקיד ושלט בקהל כמו שאף אחד לא יכול כיום, הוא היה ונשאר הסולן האהוב עלי.
דוגמא למאמינים:Someone to love

בסה"כ מוצדק, היה סולן ענק בהחלט קול מעולה.
אבל אני הייתי ממקמת בצורה שונה וחסרים לי פה מלא:

וינס ניל, הסולן של Motley Crue - אחד ה-קולות הגבוהים ביותר, והענקיים ביותר.
וילה ואלו, סולן HIM - כל מילה מיותרת, יודע לשחק עם הקול, פעם גבוה, פעם באס עמוק.
סבסטיאן באך - סולן Skid Row - איך הוא לא נמצא כאן?! הבן אדם פרץ לתודעה בגיל 19(!!!) עם אחד הקולות המצמררים ביותר שאי פעם שמעתי, עד היום אני בהלם מהקול שלו כל פעם שאני שומעת, כ"כ מדהים
וכמובן כל הסולנים של הלהקות מפינלנד, אם אני אתחיל לפרט זה לא ייגמר. מה שפינלנד מצטיינת בו הכי הרבה זה הלהקות, ולכל אחד מהסולנים יש קול מדהים ומיוחד.
חסר לי גם את דיוויד קוברדייל, סולן Whitesnake.
ובון ג'ובי מוזר שהוא לא כאן.
קיצר, לדעתי חסרים עוד הרבה ששכחתי.

נהניתי מכל רגע.

לא מת על מוטלי קרו ולא רואה בהם משהו מיוחד (סטטיסיטת, כול להקת מטאל אייטיז שלישית שמה איפור, טומי היה מתופף טוב אבל בזה זה נגמר). הקול של סולן סקיד רו (סבסטיאן באך?! מה עוד? פרדריך שופן?!) דיי זכור לי לטוב, אבל לא מספיק לטוב

יש לו כריזמה מטורפת וקול מדהים.

האמת שכשראיתי את הכותרת של המצעד חשבתי שמגיע לו

רוב המיקומים פה מוצדקים,
בהחלט ייצוג נכבד לרוב סולני להקות הרוק החשובות בהיסטוריה... [טופ-3 מעולה]
וגוון סטפאני מפתיעה מאוד


מצעד מקורי ומושקע מאוד
ורואים שנעשה בטעם טוב, סחתיין

הוא הסולן הכי מדהים שהיה אי פעם.

ואיפה אנת'וני קידיס?!

היחידי שממש ממש חסר לי הוא ריצ'רד אשקרופט, עם הקול השביר [לא מצאתי מילה יותר מתאימה] והמושלם שלו.

וואו איזה מצעד מדהים!!!!
ממש נהנתי לקרוא והכל, זה היה מאוד מעניין
תודה!!!

אני אגיב לך על כ/ו/ל/ם כשאני אחזור הביתה

חוסרים:
ג'ף באקלי
דיויד גילמור
ארט גרפנקל

סקין? הסולנית השחורה של סקאנק אננסי? קול אדיר אדיר.

הכוונה שלי הייתה לסולנים של להקות, באקלי היה אמן סולו, אדיר, אבל עדיין אומן סולו.

גילמור וסקין עפו מהקצה של החמישים. אה, ובאופן אישי אני מעדיף את פול סיימון על גרפנקל.

חסרים כמה, אבל עדיין אחלה. תודה!

מאוד נהנתי לקרוא. אני הייתי עושה מצעד מאוד שונה. הייתי מורידה המון ומוסיפה המון. הייתי מוסיפה את לו ריד
סולן מתחרת הקטיפה ולאו דווקא בגלל הקול שלו שברוב השירים מאוד מונוטוני,אלא בגלל האישיות המכשפת שלו,
המילים שהוא כותב והביצועים החזקים שהוא נותן.
הייתי מוסיפה את ג'ניס ג'ופלין שלפני שיצאה לקריירת סולו והוציאו את האלבום pearl,היא הייתה הסולנית של
the brothers compney.

יש פה ושם כמה להקות שאני לא מכירה, אבל באופן כללי המצעד מצוין ומאוד מאוד נהניתי לקרוא.

מצעד מעולה!
מכל המצעדים שהיו פה אי פעם נראה לי שאת זה הכי אהבתי.
אחלה מצעד, אחלה בחירות ואם המחשב לא היה עושה לי פה מלא בלאגן גם הייתי מגיבה לכל מקום במצעד, אבל כנראה שזה לא יקרה היום.

50. דייב גאהן- אני אוהבת את הלהקה אבל אם להסתכל על הקול שלו, אני לא אוהבת. אבל עדיין, הם יודעים ליצור שירים מעולים.
49. פיל קולינס – אני מאוד אוהבת אותו!! וגם בקריירת הסולו שלו הוא היה מצויין. שירים שתפורים על הקול שלו.
48. מייקל סטייפ – מסכימה עם התיאור, עם המיקום לא. הוא ענק.
47. דיימון אלברן -  מוסכם..
46. ג'וליאן  - לא אוהבת בצורה מיוחדת.
43. כריס קורנל (Soundgarden, Audioslave) – מדהים!!
41. כריס היינד (The Pretenders) -  לא ממש אוהבת אותה.
40. ג'יימס דין בראדפילד (Manic Street Preachers) -  הוא טוב, אבל אין לו כל כך יחוד.
39. בונו (U2) -   גם להם יש להיטים, אבל בכלליות אני לא אוהבת אותו.
38. ג'ונות'ן דייויס (Korn) – טוב!
37. בילי ג'ו ארמסטרונג (Green Day) – אוהבת במקרים מיוחדים
36. טרנט רזנור (Nine Inch Nails) -  גם טוב.
35. דבי הארי (Blondy) -  .?
34. מת'יו בלאמי (Muse) -  הוא סולן מצויין, ולא אכפת לי אם הוא חיקוי. הוא מעולה
33. מוריסי (The Smiths) –
32. איגי פופ (the stooges) -  יחסית לסגנון הוא סולן טוב.
31. ג'וש הום (Queens of the Stone Age) – לא זוכרת איך הם נשמעים...אבל הם אחלה. גם הוא
29. קארן או (Yeah Yeah Yeah's) -  טובה!!
28. דולורס או'ריורדן (The Cranberries) -  היא סבבה, אבל קצת מעצבנת לפעמים.
27. רוג'ר דולטרי (The Who) – לא זוכרת איך הוא נשמע...
23. בילי קורגן (Smashing Pumpkins) –
22. ג'ק וויט (The White Stripes, The Raconteurs) -  הוא שונה, אבל יוצר לעצמו ייוד מדהים. סולן מצויין
21. אוזי אוסבורן –בלא סבאת' הם אחלה, הוא בסדר גמור
ג'יימס הטפילד -לא אוהבת
סטיבן טיילר-מסוגנן ומגניב!
תום יורק- קצת נמוך הייתי אומרת.
קורט קוביין- לא מעבר לטוב...
דייב גרוהל-  מצחיק ששמת אותו ואת קורט קוביין אחד אחרי השני. אבל גם אני אוהבת את דייב / פו פייטרס יותר.
גוון סטאפני – היא מעולה.... בסולו קצת פחות אבל עדיין.
סרז טניקאן – גבוה מדי....
אדי וודר – מוסכם...
רוברט סמית'- הוא מוזר וזה קצת גבוה, אבל הוא בהחלט צריך להיות ברשימה.
פרדי מרקיורי – כולם כבר אמרו את מה שיש לי להגיד