אז יש התפתחויות עם הבן שלי

אז יש התפתחויות עם הבן שלי

זה שמתנהג ממש רע כשהוא עייף.
הגננת התקשרה לספר שהיום הוא התעצבן וזרק מלא צעצועים ולא נרגע. לקחו אותו הצידה לשחק לבד בפאזלים כמו שהוא אןהב והוא נרגע בסוף. חשוב לציין שבבוקר הוא היה מקסים ומהמם, רץ בשמחה לגן וכמובן שלא היה עייף בעת התקרית.
ומסתבר שלפני שבוע הוא בעט בגננת המחליפה. אז היא ביקשה שנדבר איתו ושמחר בבוקר הוא יצייר ציור התנצלות לגננת המחליפה. נראה לי שהגננת המחליפה חוששת ממנו.
היא שאלה מה אנחנו מתכננים לשנה הבאה, עניתי שהתכנון הוא להישאר עוד שנה, אז היא אמרה שזה תלוי בהרכב הגן ושהוא ממש חכם וכדאי לשקול לשלוח אותו לגן של גדולים. מה שברור שהיא מתה להיפטר ממנו. ולי אין פתרון אחר עבורו, אז בנוסף להכל אני גם בלחץ שתדרוש לא לשבץ אותו בגן שלה.
 

mykal

New member
רגע, רגע,

אל תלחצי, לילד יש תקופה שבה הוא סיגל מלעצמו התנהגות מתפרצת,
וכעסים שפורצים ממנו ול נעים בסביבתו בזמן הזה.
אבל, הוא בס"ה בן 4, הוא עוד לא יודע להביע במיליםמה הוא מרגיש.
תקדישי לו קצת יותר תשומת לב, תצאי איתו אחה"צ לבד,
קחי אותו לטרמפלינה שיקפוץ ויוציא מרץ, תשוחחי איתו,
תני לו עיצה מה לעשות כשהוא מרגיש רע והולך להתפרץ,
למשל, שילך מעצמו לחדר השני לשחק,
למשל, שילך לשתות ולקחת קובית שוקולד,

תאפשרי לו להגיב אבל בלי ללחוץ,
וכמובן, ממשיכה להציע את שיטת האסימונים,
תני לחודשיים הקרובים לעבור הוא יגדל מזה,

ואל תחששי תוכלי לרשום אותו לגן, והגננת לא צריכה לפחד,,
אם היא גננת מקצועית גם לה יש שיטות עבודה.
והיא צריכה למצוא את הדרך אל הילד, ובשיתוף פעולה נכון דברים יסתדרו.
מה שחשוב כרגע שאת תהיי רגועה ולא תהפכי את זה לתדמית של הילד.
שאם זה ידבק בו יהיה יותר קשה להפטר מזה.
 
היום דיברתי עם הסעיית בגן

היא אמרה שלא פעם הוא גם קורא לה מוכוערת וכד'. היא הציעה להכין טבלה עם סמיילי. נשאר שבוע בגן, נראה לי מאוחר מדי. אבל כמובן שהסכמתי.
ביום שישי אפגוש את כולם במסיבת הסיום, אנסה לדבר עם הגננת. באופן כללי, מותר לגננת לפנות למחלקת החינוך ולבקש לא לשבץ ילד בגן שלה?
 

mykal

New member
לשאלתך,

אם הוא מתאים מבחינת גיל, ומבחינת אזור מגורים,---אז ממש לא.

את מזהה עכשיו רצף של התנהגויות שהם לא ראויים, כמעט על גבול מהאלימות.
הילד מסיים עכשיו שנת לימודים--בבקשה, תחקרי פחות את הגננות והסיעת,
יש חודשים להכניס אותו למסלול התנהגות נכון,
קצת לחקור אותו--מה קשה לו?מה הוא מרויח מההתנהגות הזו,
בקיצור קצת יותר ללמוד במה ניתן להקל עליו ואיך לעצור את הגלגל הזה,
שבו ההתנהגות הזו מושכת תשומת לב ותגובה אישית,וזה בעצם הרוח שלו.
תשני את זה--אל תגיבי, אל תתני לו ציון של ילד רע.
כשהוא "יפסיד" מהמעשים האלה ו"ירויח" מלהיות טוב. זה יכול בהחלט להשתנות.
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
ממש לא! אין לה אפשרות כזאת

ושיבוצים כבר נעשו.
מה שכן, תתחילי באבחון כמו שדיברנו. ניראה לי שכדאי.
 

שרון א77

New member
להציע לסייעת שהיא תשתמש בהומור,זה מאוד יעזור..

כשהילד בו ה-4 אומר לסייעת "את מכוערת" אז שתתייחס לכך שהילד כועס ,מתוסכל,
ואולי גם לא מרוצה מהתגובות שלה.
לכן שהסייעת לא תיקח זאת אישית ללב,וגם שלא תכעס עליו,הרי כולו ילד בן 4.
קרה לי פעם שילדונת בגילו אמרה גם לי את אותה מילה:"את מכוערת"
אמרתי לה :את יודעת שכולם אומרים שאת קצת דומה לי, כי יש לשתינו עיניים ושיער מאוד דומים, וגם אותו חיוך, אז אולי זה כיף שאנחנו שתינו מכוערות ביחד ?
התשובה שלי הצחיקה אותה, ואז ליטפתי את ראשה,חיבקתי אותה,ושתינו צחקנו.
ומאז היא הפסיקה להשתמש במילה "מכוערת".
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אני חושבת שהוא צעיר מדי בשביל השיחות איתו שהוצעו לך
אני לא חושבת שהוא מסוגל בגילו להבין למה הוא עושה דברים מסוימים או מה יוצא לו מזה.
הוא כן צריך להבין שהתנהגויות מסוימות אינן מקובלות, שלהתנהגויות מסוימות יהיו השלכות שליליות עליו, בעוד שלהתאפקות ולהתנהגות מקובלת יהיו השלכות חיוביות.
אני בהחלט חושבת שצוות הגן יכול לעשות עבודה משמעותית במהלך שנת הלימודים הבאה, ואני חושבת שזה צריך להיות נושא השיחה הראשון שלך עם הגננת בשנה הבאה. לא שיחה כבדרך אגב, של דקה וחצי בבוקר, אלא לקבוע שיחה אישית במועד ספציפי, ולחשוב יחד מתוך ניסיונה כאשת חינוך, איך הגן והבית יכולים לעשות עבודה משותפת כדי לצמצם התנהגויות בלתי רצויות ולהעצים התנהגויות מותאמות.
לא הייתי רצה עדיין לאבחונים. נראה לי מוקדם מדי ואני חושבת שזה לא מה שכרגע יתרום לכם.
אגב, מה קורה איתו בחופשת הקיץ? איפה הוא יהיה?
 

mykal

New member
מסכימה איתך,

בעיקרון שהוא לא מבין בשיחה כמו שנכתבה,
כי הוא צעיר, אבל בהחלט ניתן לשוחח איתו על נעים ולא נעים,
והמושגים של נזק ושל טוב ורע הוא מכיר,
מה גם שיש גדולים ממנו בבית.
ואני מניחה שהוא מכיר את השפה ועצם רעיון השיח.
הדברים שכתבתי למעלה, היו יותר בשביל אנה, אני סומכת
עליה שתצליח לתמלל אותם אליו בגובה העינים והיכולות שלו.

מה גם אם תזהיר למשל על עונש--הוא יודע שיפסיד משהו,
ואם יקבל פרס ירויח.
 

mykal

New member
הבנתי.

 

שרון א77

New member
המלצה ל-אנה:

המלצה מנסיון להרגעת ילד משתולל:
כשהילד בבית עם עודף אנרגיה,תשבי לידו תחבקי אותו ותשמיעי לו מוסיקה לילדים ,
זה מאוד מרגיע, גם כשהוא במנוחה במיטתו,יהיה לו נעים להאזין לשירי ילדים שקטים,או סיפורים ,יש באינטרנט הרבה כאלה להאזנה, ביוטיוב.
 
ממליצה לך בחום רב מאוד לקחת לאבחונים. שנים רבות עברתי

עם הבן שלי כשהיה קטן והתנהג "לא יפה", בעיקר בגן ובמשחקיות או בגן ציבורי.
כל פעם היה קורה משהו אחר וכמעט כל יום קראו לי לגן לאסוף אותו באמצע היום.
רק בכיתה א' התחלתי להבין שההתנהגות הזאת חורגת מ"ילד שלא מתנהג יפה כשהוא עייף". והוא מאובחן כיום עם ADHD ואוטיזם בתפקוד גבוה.
תביני שכולם אמרו לי שאין לו כלום ואני סתם מחפשת בעיות. כולל בעלי וחמותי שיעצה לי לתת בטוסיק כל פעם שמתנהג לא יפה - הכל יעבור לו.
בטח גם לך אומרים שאם הוא "מיישיר מבט, מסתכל לך בעיניים" אז אין לו אוטיזם.
והבן שלי מדבר ברור ומסתכל בעיניים, אבל בכל זאת הלכתי עם הלב ולקחתי אותו למומחים ולאבחונים.
אחרי מבחנים רבים שעשה הוא אובחן, וכיום הוא בן 8 ומקבל טיפול טוב יותר ומצליח להשתלב מאוד יפה במערכת הלימודים, וכבר הרבה זמן לא ראינו אלימות כמו פעם, אבל ברור לי שגם אם כן, הוא נמצא במסגרת שהם ערוכים להתנהגות כזאת. וירד ממני הרבה הרבה לחץ.
 
הוא עבר אבחון לפני שנתיים

הוא לא תמיד הגיב כשדיברו איתו, ורצינו לפסול בעיית תקשורת. בסוף הסיבה הייתה נוזלים באוזניים.
בכל מקרה, פסלו אוטיזם והפרעת קשב. כן אמרו שיש לו בעיות בויסות. אבל בהמשך הלכנו למרפאה בעיסוק שלא ראתה שום בעיית ויסות.
 
שנתיים זה גיל צעיר מאוד לאיבחונים. אמנם עושים איבחונים גם

בתינוקות אבל אוטיזם הוא תחום כל כך רחב, ולא מצליחים לאבחן את כולם בגיל צעיר.
בטח לא כשמדובר באוטיזם בתפקוד גבוה או בהפרעה אחרת.
קראתי כתבה שאיבחונים יותר מדויקים בדרך כלל ניתנים בגיל 5 והלאה כשהילד יותר מתקשר ומסוגל לענות על שאלות. ואז יש יותר מרחב לבדוק התפתחות רגשית ופיזית וכו'.
(מצחיק דרך אגב שגם בני סבל הרבה ממים באוזניים...)
&nbsp
ורוצה להוסיף:
אני כל השנים פחדתי שיאבחנו משהו אצל הילד. לא ידעתי איך להתמודד עם מצב שהוא לכל החיים כמו אוטיזם. כל הזמן קיוויתי שזה התנהגות חולפת והוא יגדל ויבין וישתנה. אבל, כשאמרו לי שהוא בספקטרום זו בדיעבד היתה הקלה עצומה כי האיבחון פתח דלתות לטיפולים ולתמיכה בכל המשפחה שלא היו שם קודם. אני שומעת אותך מזכירה את המילה "יאוש", ונזכרת שהיו ימים שהייתי מיואשת לחלוטין, לחוצה מוות שיפטרו אותי עם כל זה שאני רצה לגן כל הזמן. לחוצה עם זה שהרגשתי שהגננות לא אוהבות אותו ואני שולחת אותו למקום שלא אוהבים אותו. ניסיתי להעביר גנים. היו הרבה התמודדויות.
פעם הגעתי לאסוף אותו, ואחת הגננות הצעירות ביקשה לדבר איתי. היא יעצה לי להוציא אותו מהגן וספרה לי שהגננות האחרות בהפסקת קפה מדברות ביניהן על זה שהן לא אוהבות אותו, ושאחת מהן (שהוא פעם הרביץ לה) צעקה - "אני הולכת להנהלה, זה או אני או הוא!") , והגננת הצעירה נלחצה שככה מדברים על ילד והיא גם חיבבה את הבן שלי ולא חשבה שהוא "כזה" נורא כמו שגננות האחרות מגדילות את המאורעות שקרו להן איתו. לאותה גננת צעירה היתה ממש בגילו והיא סיפרה לי שממש סבלה מהמחשבה שככה עלולים לדבר על הבת שלה בגן והיתה רצה לחבק אותו.
אני כל כך הערכתי את הגננת שסיפרה לי את המידע הזה ובאמת העברתי לגן אחר.
 
אני גם מסכימה שגיל שנתיים הוא מאוד מוקדם. בטח להפרעת קשב
בכלל לא מתחילים לדבר על הפרעות קשב בכזה גיל ,אז בוודאי לא יכלו לשלול את זה.
אני לא בטוחה שצריך עכשיו ללכת לאבחון, או על איזה אבחון בכלל כדאי לחשוב, אבל גם לדעתי עצם העובדה שבגיל שנתיים עשו אבחון כלשהו, זה לא פוסל לגמרי שיש כאן אולי איזושהי בעייתיות.
 

mykal

New member
אם לא היה

שום ממצא מחיב טיפול, אלא בעיה פיזית של מים באזנים--
וזה אטופל, למה צריך טיפול אחר?
 

mykal

New member
תודה על ההבהרה,

הסימו היה אצלי לאנה. לכתיבתה הראשונית.
סליחה.
 
למעלה