את לא צריכה לאסוף אותם
את צריכה לקחת בחשבון שאת צריכה לקחת את הבן שלך, וזהו. אני די בספק אם הם פתאום יתחילו להתחלק איתך. הם לא יכולים או לא רוצים לעזור לך, ואם את רוצה שהבן שלך יגיע לעיר אחרת ולא בתחבורה ציבורית, את צריכה לקחת ולהחזיר אותו. זה הנתון הקבוע שלפיו את צריכה לעבוד לדעתי. תפסיקי לצפות לעזרה שלהם ויהיה לך הרבה יותר קל ונעים. ציפיות, אחרי הכל, הן רק לכריות.
 
מעבר לזה, אם החלטת להסיע את הבן שלך ויש לך מקום באוטו, את יכולה לקחת ילדים נוספים. אחרי הכל, זה לא עולה לך יותר, ואלה חברים שלו. רק מה - אם את לוקחת אותם, את לא אוספת אותם משומקום ולא מסיעה אותם הביתה. הגעת לבית שלך - לשם ומשם הם מסתדרים בכוחות עצמם. וכן, לפעמים זה קצת לא נעים להגיד לילד מאוחר בלילה שהוא צריך להסתדר בעצמו בתוך היישוב שלכם, או להגיד להורים שלו שאת לא יכולה להסיע אותו הביתה (ואת לא צריכה להסביר למה: לא יכולה וזהו). אז אוקיי, לא נעים מת מזמן. ככה את לא מונעת מהבן שלך את החברה הנעימה, ואת לא "מתעקשת סתם", אלא את נותנת עזרה בלי להתחשבן וגם מציבה גבולות הגיוניים ששומרים גם על השפיות שלך.