ילד מפונק מאד

ילד מפונק מאד

אחד הבנים שלי, בן כמעט 6, מפונק מאד. שזה אומר שמבחינתו הוא לא עושה כלום לבד. הולכים לגן - טוען שהתיק כבד לו (בקבוק ואוכל וזהו). לצחצח שיניים - מבקש שיצחצחו לו. אוכל מילקי - מבקש שיערבבו לו. וכד'.
אין לו שום בעיה מוטורית לבצע מטלות.
אני חושבת שהבסיס זה חוסר ביטחון שלו, וכשעושים את מה שהוא מבקש - זאת הוכחה שאוהבים אותו.
אז ברור שבלי קשר אנחנו מנסים לחזק אותו. אבל מה בכל זאת אפשר לעשות? אין לי מושג איך ירים בשנה הבאה את תיק בית ספר, אם תיק הגן הוא לא מוכן לקחת.
ניסיתי לדבר ההגיון - הידיים שלי עמוסות, תחזיק את התיק שלך. אני צריכה להתלבש - תצחצח את השיניים לבד. אחיו הקטן מצחצח, והוא עומד ומקטר.
 
הבת שלי בת חמש וחצי (גן חובה), לא עושה בדיוק את אותם דברים

(היא כן יודעת לצחצח, אבל אמורים לצחצח להם עד גיל 6. לפעמים היא סוחבת את התיק, אבל לרוב לא, והאמת שבקבוק מלא הופך את התיק לכבד למדי). לגבי ערבוב מילקי, יכול להיות שאתם גוערים בו כשהוא עושה דברים לא טוב? זה יכול להסביר רתיעה מביצוע דברים שעלולים להשתבש. בכל אופן אצלנו אוכלים מיני מילקי, וגם היא מבקשת שיערבבו לה (כאמור, בגיל דומה).
היא קצת מפונקת כי היא הכי קטנה שלנו, אבל לא הייתי מחשיבה את הדברים הנ"ל לחלק מהפינוק, ואני לא רואה אותם כבעייתיים. אצלה בוודאות זה לא בגלל חוסר בטחון, כי היא מאוד בטוחה בעצמה ובמעמד שלה במשפחה ובאהבה שלנו.
לגבי תיק בית ספר - אני קניתי טרולי לשנייה (הראשונה לא הייתה פה בכיתה א', ובמקום שבו היא הייתה נתנו להם את כל הציוד בכיתה, והתיק המשיך להכיל אוכל וכו') - אם אין משולש/לוקר בבית הספר התיק באמת כבד להם מדי.
 
תודה על ההרגעה

פשוט אחיו הקטן בשנתיים כן עושה הכל לבד - הפוך באופי, לא רוצה שיעזרו לו. וכן, אני יודעת שכל ילד שונה.
ובן ה-6 מסוגל לעשות הכל, אם הוא רוצה. עכשיו לדוגמה הלך לסדר חדר שלא באחריותו. אז שם הוא לא מפחד לטעות.
והפינוק הוא גם לבקש כוס מים כשכולנו יושבים לאכול. אף פעם לא ייקח לבד, תמיד יבקש. אם אין לידו אף אחד - לוקח לבד בלי שום בעיה.
 
אצלנו היא הילדה הכי "מאוזנת".

השנייה סופר עצמאית, הראשונה די לא, והקטנה פשוט רגילה במובן הזה. לא סופר עצמאית ולא לא עצמאית. כך או כך, ההתנהגות של בן ה-6 שלך לא נראית חריגה לגיל או משהו שצריך להיות מודאג לגביו. ויש חסרונות גם ללרצות לעשות הכל לבד בגיל מוקדם מדי - זה לא שכמה שיותר מוקדם זה בהכרח יותר טוב. וילדים בגיל כזה באמת מרגישים טוב כש"מטפלים בהם", כי הם מצד אחד מודעים להשקעה של ההורים שנדרשת ולא רואים את זה כמובן מאליו כמו פעוטות, ומצד שני עוד לא מתבגרים שרוצים לעשות (או ליתר דיוק לא לעשות) הכל לבד - כשאת עושה לו דברים קטנים כאלה הוא מעריך את זה, גם אם הוא לא אומר את זה. (הקטנה שלי דווקא כן אומרת לאחרונה דברים כמו כמה קשה זה לטפל בילדים).
 

mykal

New member
אכן היי רגועה,

גם לא כל התנהגות מעידה על משהו בעייתי,
כמו חוסר ביטחון.
הוא אכן מפונק, וזה כיפינקתם
, ואני מניחה
שהוא מפונק בדברים האלה, ואחרים בדברים אחרים,
אתן אולי עוד אופציה-זו אולי הדרך שלו להשיג מכם תשומת לב.
הקטן משיג את ההתיחסות אליו דרך העצמאות, כי את אומרת לבן ה6
תראה אחיך עושה לבד, ואתה מבקש עזרה.
אז בדינמיקה שנוצרת בכל משפחה/חברה/קבוצה היא מהמקום של היחיד.
הוא משיג שיחה, הצעה, אמירה התיחסות דרך המקום של "לא לעשות".
 
למעלה