שאלה נוספת לגבי התנהלות בית ספר

mykal

New member
אם ענית לגבי הארץ

כבר למעלה מ--12 שאין שעת 0 ע"פ חוק.
וכשהיתה היא היתה משעה 7.10 דקות ועד 8.00.
שזה אומר 50 דקות. וזה נחשב שיעור מלא.
לגבי חוגים---לא זוכרת בכל שנות ההוראה שלי, שהיו חוגים במקום שיעורים.
 

mykal

New member
אין לי מושג על

מה את מדברת. אני אמנם כבר פנסיונרית ולא במערכת.
הילדים שלי כבר גדולים ומחוץ למערכת.
בעבודתי לא זוכרת שלא היו מורים לתקופה כ"כ ארוכה.
ומעולם לא התבטלו שעות באופן כמו שאת מתארת.
ולימדתי בישוב פריפרי.
אז יכול להיות שהמדינה כ"כ גדולה שאנחנו חוות את המערכת באופן שונה.
 
זה מה שגם אני חוויתי בחינוך הממלכתי

ולכן אין לי ילדים בחינוך הממלכתי יותר. רק פרטי.

מדברת על בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים עירוניות. בתי ספר שנחשבים לטובים. ממש לא בתי ספר נחשלים של שכונת מצוקה.

בחטיבת הביניים, בכל פעם שאני שאלתי את הילדה "מתי את חוזרת הביתה מחר?" היא היתה עונה "לא יודעת, נראה איזה ביטולים יהיו". כמעט כל יום היה ביטול לפחות של שעה אחת. ומבחינת הילדים, זו המציאות הנורמלית. הילדה אמרה את זה כמובן מאליו, לילדים ברור שיש ביטולים, השאלה רק איזה.
כי בכל זמן נתון יש מורים חולים, יש מורים שנסעו למסע לפולין או ללוות טיול של שכבה אחרת, מורות בחופשת לידה. יש כל מיני סיבות.
אני כמובן לא מאשימה את המורים. כל הסיבות מוצדקות. אבל במערכת אין אפשרות להחזיק מספיק מורים כדי שיהיה מי שיחליף. אז הילדים הולכים הביתה.
 
אולי יש חוק, אבל גם יש שעות אפס

אני יודעת על שלושה בתי ספר שונים (לא כולם של ילדיי, חלק של ילדים של חברות) שיש אצלם שעת אפס. בתיכון אחד, עירוני, שעת האפס היא מ7 וחצי עד 8. חצי שעה.

בתיכון של הבת שלי, פרטי, יש שעת אפס משבע וחצי עד 8 ועשרה. 40 דקות. והילדים זועמים על זה (ובצדק, לדעתי).
 
לא, ממש לא. השעות מתבטלות בקצב.

החל ממאי אין שום שעות. המורות מסמסות כשהן *כן* מתכוונות להגיע. ילדיי למדו בשני בתי ספר שונים שבשניהם היה המצב כך. חברות מספרות לי על זה במקומות מאד שונים בארץ.
&nbsp
מורה אחת נעדרת בשעה ראשונה כי היא מתחתנת ולכן כל החודש עסוקה בטעימות בערבים. מורה אחרת מסיימת רבע שעה לפני הזמן כי היא לוקחת קבוע את הנכד בימי חמישי. מורה שלישית מאחרת בשעה ראשונה כי היא מגיעה מעיר אחרת והאוטובוס מגיע פעם בחצי שעה, היא לא אוהבת להקדים. מורה רביעי יוצא למילואים של חודש, ואז לעוד שבוע, ואז מדי פעם כל מיני ימים - אף פעם אין לו מחליף/ה והוא לא זוכר מה לימד לפני המילואים, כך שאין שום רצף. מורה חמישי פשוט לא עונה לילדים, לא משנה מה הם שואלים, וגם לא נמצא ביום הורים - לבן שלי יש בעיה ספציפית שהתשובה עליה היא משפט אחד, לא הצלחנו לקבל תשובה מתחילת השנה.
&nbsp
אני מדברת על חטיבה ועל תיכון.
 
שאלה נוספת לגבי התנהלות בית ספר

יש הרבה דברים שאני לא מבינה. בעלי טוען שאנחנו הבעיה - אשמח לדעתכם.
הילדים חזרו אתמול מטיול של 3 ימים. חזרו בסביבות 17-18.
ישנו באכסניה בתנאים די טובים, טיולים ברמת קושי בינונית.
היום היו 15 ילדים מהשכבה, השאר לקחו חופש.
המחנכת של הבן שלי שאלה מי הכריח אותו לבוא. כנרטה שזה היה בצחוק, אבל עדיין...
אני פשוט בהלם. גם מההורים, אבל בעיקר מבית הספר.
מה אתן אומרות?
 

mykal

New member
עצוב לי לשמע,

וחבל שבזה ועד ההורים לא מתערב. מפני שזה קל מאוד להוכיח,
וזה בעיקרון נגד החלטות ותקנות של המשרד עצמו.

אישית אהבתי מאוד ללמד בשעת אפס,
כי היה קל יותר בדרך. כי בביה"ס היה שקט יותר, וכולנו היינו עירניים יותר.
וזה היה שיעור של 50 דקות מלאות.
הצטערתיכשהודיעו לנו שזה בטל, כי המשרד חוקק שאין יותר שעות אפס.

לגבי ביטולים----לא צריכים עוד מורים-כשיצאו מורים לטיול,
היו אחרים מהצוות שלימדו במקום.
 

רi תם

New member
מעל לכוווולם יש מנהלת ומעליה פיקוח

פניתם? האם גם שם לא קיבלתם מענה?
 
פניתי למרכזת השכבה ולמנהלת בית הספר.

לפיקוח לא פניתי בנושא זה, כי הילדים שלי יודעים היטב שהמורים האלה אחראים ל- 30% מציון הבגרות שלהם במקצוע (ותודה לשי פירון והשטויות שלו), ולכן התחננו שלא אטפל בזה מעבר לכך. ככה זה בתיכון.
&nbsp
ביסודי היה ענין כלשהו, ופניתי על כך לפיקוח, תשובה התקבלה אחרי 4 חודשים אחרי ששנת הלימודים הסתיימה.
 

mykal

New member
את יודעת,

קשה לי עם הכתיבה הזו
בגלל כמה סיבות.
1)כי אני גם סבתא, ומעולם לא יצאתי דקה לפני תום שיעור.
גם רו תם מורה והעידה שעובדת את כל מכסת שעותיה.
המורה יוצא למילואים-אז בתוך הצוות מורים משלימים.

אבל לקטר זה בריא

2) רק המורים מתחתנים ויש טעימות--עובדים אחרים לא.
רק המורים יוצאים למילואים-עובדים אחרים לו. (מדינה נוראה,
יש שנהרגים במילואים), רק מורות הן סבתות מחויבות שום עובדות
אחרות במשק אינן סבתות ואינן מחויבות.
דייי... זה לא משכנע כי זה לא נכון.

יש הרבה (רוב) מורים מחויבים למערכת אוהבים את הילדים משקיעים המון בשמחה ואהבה. מניחה שיש מזלזלים--ממש כמו אחיטת, ממש כמו פקידות, ממש כמו בכל סקטור אחר במשק.

כדי שביקורת תהיה אפקטיבית ויעילה---ראשית אמורה להיות מהימנה,
ומה לעשות הצירף שהבאת לא כזה בעיני.
ושנית--אם אכן יש כזאת הדרדרות התנהלותית. שווה לבדוק למה זה קורה.
לא רק לשקף את הפגמים אלאלהבין מניעים, לחפש פתרונות.

לקטר זה כיף--לא פותר כלום.
 
הגזמת. את חושבת שאני משקרת?

יש מורים שמשקיעים מכל ליבם. לא אמרתי שלא. מצד שני, יש מורים שמזלזלים, ורמת הזלזול תלויה, כמו תמיד, במנהל בית הספר. בבתי ספר שבהם הניהול חזק ואפקטיבי, אין בעיה כל כך קשה. בבתי ספר שהמנהל מאשר/ת התנהלות כזו, גם בהסכמה שבשתיקה, הדברים מתגלגלים כך. יצא שבאחד מבתי הספר של ילדי הוחלפה ההנהלה ותיכף ניכר היה שינוי בהתנהלות. בשיחה מול מנהלת אחד מבתי הספר הבנתי שהיא חושבת שהיא לא יכולה להחליף את המורים בצוות במורים טובים יותר, שהאפשרויות שעומדות בפניה אינן מספיק טובות (מבחינת מורים פוטנציאלים) ולכן אין לה שוט על המורים כדי להסדיר את ההתנהלות שלהם.
&nbsp
מה זה קשור שאפשר להיהרג בצבא? אפשר גם להיהרג בתאונת דרכים. אם יש מורה במילואים חודש, בכיתה שיש לה בגרות השנה, יש צורך להביא מורה מחליף, נקודה. לגבי המורה שיוצאת כדי להוציא נכד מהגן, זה נאמר לי אישית ביום הורים מפיה. דרך אגב, מורה מצוינת מבחינה אקדמית וגם מחנכת כיתה מעולה, אבל התנהלות כזו היא לקויה - כמו שהתלמידים מחויבים לשיעור, גם המורות.
&nbsp
בשנה אחת ילדי היו בשני בתי ספר מקבילים באותה השכונה באותו המקום. בחטיבת ביניים אחת, כמעט ואין חיסורים. בחטיבת ביניים אחרת, מורים חולים ונעדרים מכל מיני סיבות במשך שנה שלמה. פניתי למרכזת השכבה ושאלתי איך יתכן, האם מורים בעירוני X חולניים יותר מאשר מורים מעירוני Y? לא היתה לה תשובה. ועובדה, ניתן לעשות אחרת.
&nbsp
כששאלתי את ילדיי האם יש מורים טובים בבית הספר, קיבלתי תשובות מאד בוגרות וענייניות. שלושתם ציינו מספר מורים שמשקיעים, דורשים ומלמדים ברמה גבוהה, מתנהלים ברצינות ואפילו יוצרים ענין בשיעור והנאה. לעומת זאת, יש מורים שהזלזול שלהם הוא ממש נוראי, כאילו לא למדו מעולם הוראה וחינוך, ומהבחינה האישית הם אנשים שלא מייצרים הערכה וכבוד כלפיהם. הילדים יודעים היטב להפריד בין שני הדברים. ההבדל היום, לעומת התקופה שבה אני הייתי תלמידה, זה בעיקר הגמישות והזרימה של כל נושא התקנון, מה צריך לעשות (גם כתלמיד וגם כמורה), והתוצאה היא שגם בזמני היו מורים גרועים, אבל הם היו שם והתנהלו כאילו המסגרת היא מחייבת, גם עבורם וגם עבורנו.
 

mykal

New member
טרם קראתי את תשובתך, רק לכותרת שלך,

ממש לא! וסליחה אם זה מה שהבנת,
מתנצלת מאוד.
עכשיו אקרא את תגובתך.
 

mykal

New member
אענה לדבריך

ראשית איזנת את דבריך--כאשר אמרת -יש *גם* מורים משקיעניים.
כי מהכרותי את בתי הספר רוב המורים משקיעניים.

אכן יש מורים מזלזלים, וכתבתי--שבכל מערכת אחרת
יש גם כאלה, חבל שמורים כאלה נשארים, כי הם עושים שם רע לכל המערכת.

אני מסכימה שיש הנהלה קפדנית יותר ומצליחה לגייס
כוחות כדי לשמור על התנהלות קפדנית ונאותה. ויש פחות.

הסיפור עם הסבתא תמוה בעיני, אלא אם כן, יש "סיפור" מעבר,
אולי בת חולה, וקרה משהו שאין תחליף, וזה זמני, מבחינת הסבתא.
סתם כהרגל-מוזר ולא תקין.

לגבי מורה מחליף-בד"כ מי שעושה את זה--זה מורה מהצוות.
ולא מבחוץ, כי הוא יהיה גם מונחה במה הספיקו ואיך ומה דחוף להשלים.

לגבי הפסקה האחרונה שלך--הערכה יכולה להגיע מתלמידים
כשהם שומעים הערכה גם ממבווגרים סביבם, אבל כשכל הזמן נשמעת רק ביקורת,ומאפשרים להם לתת ציונים למורים זה לא מאפשר הערכה.
מעולם לא שאלתי את ילדי חות דעת על המורה שלהם,
כמו שמעולם לא ביררתי איתם, לטיבו של הרופא, ונחמדותה של האחות.
משום מה רק לגבי המורים היד קלה על ההדק--והם נקראים לתת ציון למורה.
ולא שאינני סומכת על שיקול הדעת וההבנה.
אבל--הפרמטרים שהם דרכם בוחנים, הם לא בהכרח הנכונים לצרכים
הלימודיים וההשגיים של התלמידים.(יש מורכבות בסוגי תלמידים בכיתה).
 
כאן יש לי חוסר הסכמה עקרוני איתך

זכותנו כאנשים לחוות דיעה על האינטרקציה שלנו עם העולם. זכותו של הילד לחוות דיעה (סובייקטיבית מתוך הגדרה) על החוויות שלו בבית הספר. הילדים נוטים לומר דברים כשקורה משהו לא טוב, כשהם לא מרוצים וכיוצ"ב, וחלק מחינוך נכון, לשיטתי, זה לאפשר להם לעשות הערכה אמיתית ונכונה של הסיטואציה. מדובר כאמור בילדים שבשנה זו כבר יצביעו בבחירות, ופיתוח של הבנה איך להעריך את האינטרקציה עם הסביבה הוא עקרוני.
&nbsp
יש הבדל בין הערכה שקולה, עניינית ורלבנטית לבין "שירות לקוחות בסלקום" - כאן חושבים ושם צועקים. למורים הטובים, המקצועיים והמשקיעים מגיע משוב חיובי מההורים ומהילדים. גם אם הילד למד למבחן קשה, גם אם היה לו קשה במקצוע הספציפי, הוא יכול להעריך לחיוב את המורה שלו והוא מתבקש (על ידי) לומר תודה בסוף השנה. בטח אם מורה הציע עזרה פרטנית שעשתה את כל ההבדל, לימד טריקים וגישה לחומר, או פשוט היה מורה שיצר ענין בשיעור אצל ילד שאין לו ענין בבית הספר כלל... אין אצלנו להעריץ ולהעריך מורים באופן עיוור - כבוד למורה הוא כבוד לתפקיד, אבל כבוד למי שממלא את תפקיד המורה הוא משהו שרוכשים. כשיש מורה שאיננו עושה את תפקידו כראוי, זה אינו מוריד מהאחריות של התלמיד ללמוד ולדעת את החומר, ולמרות האכזבה של הילדים אני לא חושבת שמתפקידי לבוא להעיר למורה, אלא אם נשאלתי, ולכאן נכנס ענין הכבוד לתפקיד.
&nbsp
אני ספציפית גם מלמדת באוניברסיטה ורואה את הדברים מצדם השני. אני מצפה ודורשת כבוד כללי למסגרת ולזמנם של כל המעורבים (מי שמגיע אחרי תחילת השיעור נשאר בחוץ), נוהגת בהגינות מבחינת כללי האוניברסיטה (שאוסרים על נסיעות לחו"ל של מרצים במהלך הסמסטר שיגרמו לביטול של יותר משבוע לימודים אחד, נכנסת כל חצי שעה לחדר הבחינה, מחזירה עבודות בדוקות בזמן שנדרש וכיוצ"ב), ודורשת שגם הסטודנטים ינהגו באותה הרצינות וההגינות. איכות ההוראה תלויה בכל אחד והכישורים שלו, אבל עמידה בכללי המסגרת צריכה להיות של כולם, ועל זה היה השרשור כאן - לא על הערכה כוללת למורה וליכולת ההוראה שלו אלא להקפדה על מה שכתוב כשעות הוראה שמגיעות לתלמיד.
 

mykal

New member
ראשית, מותר לנו לא להסכים,

שניתלדבריך עצמם.
אני מצטטת:"זכותנו כאנשים לחוות דיעה על האינטרקציה שלנו עם העולם. זכותו של הילד לחוות דיעה (סובייקטיבית מתוך הגדרה) על החוויות שלו בבית הספר. הילדים נוטים לומר דברים כשקורה משהו לא טוב, כשהם לא מרוצים וכיוצ"ב, וחלק מחינוך נכון, לשיטתי, זה לאפשר להם לעשות הערכה אמיתית ונכונה של הסיטואציה. מדובר כאמור בילדים שבשנה זו כבר יצביעו בבחירות, ופיתוח של הבנה איך להעריך את האינטרקציה עם הסביבה הוא עקרוני."

יש הבדל מהותי ועקרוני בין-לבוא הביתה לספר חויה, כי חוינו חויה מסוימת, לבין לתשאללדעתם, ממקומם כתלמידים. זה לחלוטין לא זהה, ולחלוטין לא רק
שלא אוביקטיבי, אלא אין להם כלים "אמיתיים" לתת ציונים על עבודה,
הם חוים כן, הם ממקום של התיחסות אישית "שופטים" זה בהחלט טבעי,
אבל לשאול דעתם---זה להעמיד את הסמכות למבחן. אגב--למה לא מבקשים מילדיפם לתת ציונים להוריהם?

לגבי הדרישה שלך כמרצה באוניברסיטה, את מדברת על גיל אחר,
ועל משהו שהוא בחירה של מי שלומד שם את מה שלומד.
ואת יודעת שכמרצה זכותך לסרב להכניס סטודנט מאחר,
אבל ידי המורים בבתי הספר אסור לא להכניס מאחרים.
אסור להוציא מהכיתה. ידי המורים כבולות.

אגב באוניברסיטה יש משוב על קורסים, וכל מרצה יודע שמי שכתב נגדו הוא מי שהוא התנגש איתו באיזה ענין. ומדובר בבוגרים לא בתיכוניסטים.

אני יודעת מנסיון שגם תלמידים שפחות הסתדרו איתם
לאחר שניםהם מבינים שהדרישות היו לטובתם. ויש הערכה.
לא כאשר האש בוערת.
 
אענה לך באנקדוטה. קראתי מחקר שעוסק בבריאות של ילדים,

והמסקנה שלו הייתה שילדי מהגרים סינים עניים, בניגוד לצפוי, בריאים יותר מילידי המדינה העשירה שבה נערך המחקר. איך הגיעו למסקנה הזאת? כי ילדי המהגרים הסינים החסירו פחות ימי לימודים...
אנה, נראה שיש איזשהו פער תרבותי בין האופן שבו את מתייחסת לבית הספר לבין האופן שרוב ההורים אצלכם מתייחסים לבית הספר. גם אני, כמו, כנראה, ההורים האחרים שחושבים אחרת ממך, לא רואה חשיבות עליונה בכל יום לימודים ובכל שעת לימודים ולא מתאבלת על כך שיש איזו חזרה לטקס ולכן הילדים הפסידו שעת לימודים, או שהם נחים אחרי טיול של שלושה ימים.
אל תקחי את זה קשה - התפיסות שלך פשוט שונות מאלה של האחרים. זה לא אומר לא שאת לא בסדר ולא שהם לא בסדר - אף אחד פה הוא לא "הבעייה". זו פשוט גישה שונה, וגישות שונות הן לא דבר רע.
 

mykal

New member
ובנוסף לנאמר קודם,

1)מה ביה"ס אמור לעשות? לקרא להורים של ההורים?
להעניש? את מי? את הילדים?הם קיבלו רשות, הם גם לא חרגו מסך ימים מותרים.
את ההורים? אין לבי"ס מנדט לזה ובכלל במה?
2)תגובת המורההבן שלך כנראה אמר דבר הערה וביקורת--
היא "הוציאה" את העוקץ בצחוק באוירה טובה.
כדאי שהבן שלך ילמד להיות פחות ביקורתי, לא רק בשביל אחרים-
אלא כי זו דרך חיים קשה ומציקה למי שרואה טעויות ופגמים.
דוקא אם זה נכון מה שחושב-זה מעיק ומיותר
.כי לא ניתן לתקן את העולם רק את עצמינו, וזה בתנאי שנרצה.
חבל!.
 
למעלה