מתלבטת לגבי הפרדה בחדרים

[איןאריותכאלה]

מתלבטת לגבי הפרדה בחדרים

אנחנו מתכננים שיפוץ שיוסיף חדרון נוסף לבית. כרגע כל הילדים ישנים בחדר אחד, שיש בו גם פינת עבודה (למרות שהרבה פעמים עובדים במטבח.... אוי לבושתי הרבה, אני גם אוכלת את השאריות (הקרות!) שלהם מהצלחת - בעמידה(!!!) למרות שנשבעתי שלא אהיה אמא כזו).
הגדולה שלי לא בשלה לישון לבד.
האמצעי שלי צריך מרחב אבל לפעמים בגלל שהוא יכול להיות מנותק קצת מהאחיות (יודע לשחק לבד שעות ארוכות) אני חוששת להרחיק אותו יותר.
הקטנה קצת קטנה לקבל חדר לבד.
התינוקת לא צריכה.
בקיצור - מתלבטת מאד מה לעשות בחדר הזה, שמצד אחד מאד ברור לי עד כמה הוא נחוץ, מצד שני לא בטוחה למה בדיוק.
חשבתי אולי לעשות להם סלון ילדים, אולי חדר משחקים. אשמח לרעיונות.

 

[עדיקים]

מה הגילאים של הילדים?

זה נתון חשוב מאוד לדעתי לקבלת החלטה.
בכל מקרה אם נראה לך שאף אחד לא ממש צריך חדר פרטי משלו הייתי עושה מהחדרון חדר משחקים.

 

[danakama10]

תגובה

דבר ראשון, לא הבנתי איך אכילת השאריות הקרות בעמידה קשורה לנושא ואיזו סוג אמא זו

דבר שני, למה בכלל החלטתם לשפץ אם אין לך צורך בחדר נוסף כרגע ואת לא יודעת מה לעשות בו? מצד אחד ברור לך שהוא נחוץ ומצד שני את לא בטוחה למה הוא נחוץ

זה נשמע כאילו מישהו אחר מקדם את הרעיון ואני חושבת שאת צריכה להחליט אם באמת זה נחוץ כרגע, במיוחד אם ה"חדרון" הנוסף הוא לא הרחבה של הבית אלא בא על חשבון שטח שכבר קיים בבית.

ולעיקר; לדעתי 4 ילדים בחדר זה יותר מדי. אם כולם עדיין נהנים מהסידור, אז בסדר. אבל אני זוכרת שהיו כמה עניינים שסיפרת עליהם בנוגע לקושי להרדם. וגם אם עכשיו הכל בסדר, תוך מספר מועט של שנים הילדים ירצו פרטיות. לדעתי עם 4 ילדים כש-3 בנות ו- 1 בן רצוי באיזשהו שלב לתת לבכורה חדר משלה, לבן חדר משלו, ושתי הקטנות בחדר משלהן. אם אין שום דרך להפריד אותם ל- 3 חדרים, הייתי מפרידה בין הבנות לבן תוך מספר שנים.
לכן, אם כרגע את לא מרגישה צורך הייתי אולי עוזבת את זה בשלב הזה. אולי תחליטו לעבור לדירה גדולה יותר (אפילו בשכירות) תוך מספר שנים? אם בכל זאת הולכים על שיפוץ, הייתי מציעה לבדוק אם יש דרך כלשהי להוסיף 2 חדרי שינה נוספים ולא רק 1.

 

[mykal]

תובנה מנסיון,

כשגרנו בדירה קטנה, והיה די צפוף,
הילדים שלי היו יחד בחדר, כשקצת גדלו הפרדתי בנים (במרפסת שסגרנו)
והבנות בחדר. הם היו חברים טובים, הכל היה של כולם
והאוירה היתה נפלאה. חויות משותפות. גם החברים של כולם עם כולם.
עברנו דירה--וחלומה של אמא התגשם לאפשר להם מקומות פרטיים ספריה יעודית לכל אחד/ת ואז התחיל---זה שלי אל תגעי/תקחי/תסתכלי (או להפך בלשון זכר)
החברים היו יחודיים לא אהבתי את השינוי הזה.
וצירפתי חזרה בנים לחוד בנות לחוד. השתפרה האוירה.

תחשבי מה את רוצה להרויח מהעוד חדר ותנסי להפוך אותו לחדר עבודה/משחקים/טלויזיה, אל תעמיסי ריהוט כדי שתוכלי לשנות יעוד כשיתבקש.

 

[ליאת של עדי]

דעתי

זה נחמד חדר משחקים אבל אין מצב להשאיר 4 ילדים בחדר, מהר מאוד תגיעי למסקנה הזאת.
לדעתי יש שתי אופציות:
1- לבן חדר לבד והבנות ביחד (כי הוא צריך את הספייס שלו כבן בין 3 בנות)
2- לבכורה והבן חדר לבד ושתי הקטנות יחד (כי שניים גדולים יחד זה יותר הגיוני)

 

[חייבתלהגיב]

אם זה אפשרי,

הייתי שמה את הגדולים בחדר אחד ואת הקטנים בחדר אחר. אני מאוד בעד שילדים יחלקו חדר כמה שאפשר, אבל ארבעה נשמע ממש הרבה, מכל מיני בחינות, כולל הפוטנציאל להפריע זה לזה לישון, וכו'.

 

[איןאריותכאלה]

אני סה"כ סוגרת מרפסת

כך שמדובר בחלל לא ענק, אבל זה חלל פרטי עם דלת, ואפשר להפוך אותו לחדר משחקים/לחדר שינה (מזרן על הרצפה) / פינת עבודה שקטה (ליצירה או שיעורים) ובטח אני יכולה לחשוב על עוד כמה עניינים.
אישית אני מאד אוהבת שהבית ממורכז. כילדה גרושה היה לי חדר פרטי שחיכה לי בין גיל 9 ל-14 (!!!!!!!!) עד שהייתי בשלה מספיק להיפרד ממיטת הקומותיים ומהשינה עם אחותי הקטנה. וגם בעלי שגדל כבן יחיד אוהב את תחושת החמימות שהקרבה הפיזית מאפשרת (יש לנו חברים ממש טובים שיש להם וילה ענקית ואם לא מדובר בארוחת צהרים משותפת אין מגע בין הילדים, כל אחד בחדר הפרטי שלו ובד"כ עם דלת סגורה).
אבל.... אנחנו היינו שתי בנות, ולי יש בת בכורה (8) ואחריה בן (6) ואז עוד שתי בנות (4.5 ושנה ורבע), ואני לוקחת בחשבון שהפרטיות תגיע מוקדם יותר.
אני נוטה לתת את החדרון לבן כחדר פרטי כי אני מרגישה שמכולם הוא הכי זקוק לפרטיות ולמרחב משלו, אולי כחדר פרטי במהלך היום ובינתיים מבחינת הלינה להשאיר אותו עם הבנות. לא בטוחה.
הייתן מערבות את הילדים בהחלטה כזו? (אני נוטה שלא, אבל לפעמים הם מפתיעים אותי בהצעות היצירתיות שלהם)
תודה לכן

 

[michal@gal]

הייתי משאירה כפינת עבודה שקטה

שמאפשרת לילדים הגדולים, בין היתר, להפגש עם חברים ללא נוכחות האחיות הקטנות.
&nbsp
הייתי מערבת את הגדולים במחשבות לגבי השימוש האפשרי בחדרון הנוסף. מעניין מה יציעו.

 

[danakama10]

לילדים שלי יש חדר משלהם

(ובעצם גם לי היה כילדה), וזה לחלוטין לא פוגע בקשר ביניהם. הם משחקים הרבה מאוד יחד (בחצר, בחלל ציבורי של הבית או באחד מהחדרים שלהם). למעשה הם יחד עד הרגע שאחד מהם רוצה לישון והרבה פעמים כשאחד במיטה השני עדיין איתו בחדר והם מדברים ומדברים ומדברים.
אבל ההפרדה חשובה מאוד - כל אחד יכול ללכת לישון בשקט שלו (הגדול למשל אוהב לקרוא לפני שהוא נרדם, הצעיר צריך חושך כדי להרדם), לכל אחד יש את החפצים שלו שאסור לאח לקחת בלי רשות (ואני חושבת שזה טוב שכל אחד יודע שיש לו את החפצים שלו ולא הכל קומונאלי) והעיקר - כשאח אחד מעצבן את השני הם יכולים לעשות הפרדת כוחות כשאחד מהם או שניהם בחדרים שלהם, וכך גם אפשר להיות עם חברים גם בלי האחים. אצלנו הצעיר נדבק לגדול ולחברים שלו. הם רוב הזמן מסתדרים יפה מאוד יחד, אבל באיזשהו שלב הגדולים רוצים חופש מהקטן והוא לא מרפה, ואז הם הולכים לחדר של הגדול וסוגרים את הדלת.
בלי ההפרדה הזו, אני חושבת שהקשר ביניהם היה פחות חזק כי היו יותר חיכוכים.

אם אתם סוגרים עכשיו את המרפסת, גם אם אף ילד לא הביע רצון להיות לבד, בעיני כדאי שכרגע הבכורה והילד יהיו בחדר נפרד (הגדול יותר) והקטנות בחדר נפרד.
עוד 3-4 שנים הייתי בודקת אם יש מצב כלשהו לעוד חדר כדי להפריד את הבכורה והבן, אפילו אם זה חלוקת החדר הקיים ל-2. בגיל ההתבגרות עדיף פינה פרטית גם אם היא קטנטנה.
אם זה בשום ואופן בלתי אפשרי ואין כוונה לעבור בשכירות לבית אחר, הייתי עושה את המרפסת הסגורה לפינת משחקים ועבודה אך ורק לבכורה ולבן, ואם לאחד מהם יש חבר/ה, מותר להם להיות איתם שם לבד. עוד מספר שנים הייתי הופכת את החדר לחדר לבן, אבל שוב, בעיני אידיאלי חדר נוסף.