חברים בכיתה

[אירית12345]

חברים בכיתה

היי,
ילדה בכיתה ב' לאחרונה מספרת שאין לה עם מי לשחק בבית ספר בהפסקות ולרוב היא לבד.ושאין לה חברות והיא עצובה ובוכה.
חייבת לציין שלפחות פעמיים בשבוע היא מבקשת ממני להזמין אליה חברה ואני מזמינה לה בשמחה וגם החברות באות בכיף.לרוב לא מזמינות אליהן.
אחרי המפגש הזה היא מצפה שאותן בנות ישחקו איתה בבית ספר אבל הן לא "שומרות אימונים" ומשחקים עם ילדים אחרים.
שאלתי אותה למה לא מצטרפת אז אמרה שלא תמיד מצרפים אותה ולא תמיד אפשר להצטרף באמצע המשחק. ואז היא יושבת בצד לבד ומצפה שיגשו אליה .
אמרתי שלא תשב לצפות כי הילדים לא שמים לזה לב ושלפני ההפסקה תסכם עם החברות שיחכו לה וישחקו ביחד.
הצעתי גם שנפנה למחנכת וננסה לפתור איתה אבל היא לא רוצה.
אני לא יודעת אם להתייחס לזה כמניפולציה עליה להשיג את תשומת לב או שזה באמת נכון ואיך פותרים את זה?
אשמח לעצות

 

[mykal]

אז ככה,

הבנות כן מוכנות לבוא אליה, היא כן מצליחה להגיע לחיברות.
יכול להיות שפעם לא צירפו אותה ויותר לא נסתה.
יכול להיות שהן משחקות עם "מוצרים" של מי שלא היתה להתארח אצלכם.
היא לא מנודה, היא פשוט לא מצליחה להשתלב בחברה היותר רחבה.
לא אל תגשי למורה, ראשית --כי המורה לא יכולה לחייב לשחק איתה אףילדה.
שנית--בזה את מחלישה את הבת שלך, שצריכה להתמודד בעצמה.
את לא תחיי את חיי הבת.
לעזור לה כן, למשל כן ליעץ לה שכשהחברה אצלה תגיד לה שמחר בהפסקה היא תשמח להמשיך לשחק איתה ושתסכם שיקראו אחת לשניה.
את יכולה לברר מה העונה של המשחקים עכשיו---חבל? כדור של שבע תחנות--
אז תקני לה דלגית טובה שתוכל להזמין בנות לקפוץ איתה, או כדור,
או מה שבאופנת המשחקים,
כן תגידי לה שאת סומכת עליה שתמצא עם מי לשחק ולהיות,
לחזק אותה, ולא ליפול לרוח העצבות והבכי שלה.
בהצלחה.

 

[אירית12345]

אני אנסה

תודה רבה!

 

[סביון1]

אני כן הייתי פונה למחנכת, לא כדי שתסדר לה חברות

אלא כדי לבקש שתעיף מבט בהפסקה (או תבקש מהמורה התורן בהפסקה שיעיף מבט) ויראה במה בדיוק מדובר. יתכן שקרה פעם או פעמיים לילדה שהיא נשארה לבד בהפסקה, והיא חווה את זה כאילו היא כל הזמן לבד. יתכנו עוד כל מיני מקרים. כדאי קודם לבדוק מה קורה שם. ובכל מקרה לחזק את הילדה כמו שכתבה מיכל.
&nbsp

 

[אירית12345]

סליחה שאני אומרת את זה

המחנכת שלנו לא מחוברת למציאות...או לא רוצה להיות מחוברת.
בעבר ביקשתי שתשים לב בהפסקות אך לא חזרה אלי עם התשובה ואחרי כמה שבועות שאלתי שוב ואמרה שלא ראתה משהו חריג....תשובה שהמציאה כנראה

 

[ליאת של עדי]

אני גם בעד לפנות למורה אבל

לומר לה שאת מרגישה שיש בעיה ושוקלת לערב את היועצת. זה בפני עצמו יקפיץ את המורה.
אם כי באופן כללי, היועצת בבתי ספר בדרך כלל מעבירה שיעור כישורי חיים כך שלערב אותה כדי שתטפל בזה בצורה אנונימית זה רעיון טוב שיכול לעזור לכיתה ולגיבוש באופן כללי.
&nbsp
תצפות על הילדה בהחלט יכול להביא עדויות שונות מהשטח. היא בהחלט יכולה להשליך חוויה רגעית על כלל היום. אולי המורה שלכם עברה משהו באותה תקופה, שווה לנסות שוב, וגם להזכיר את היועצת כמו שרשמתי. מורים לא אוהבים ש"עוקפים" אותם אבל כשאין ברירה, אל תשבי על השמרים. בעיות חברתיות נוטות להתפתח ולגדול עם השנים.

 

[סביון1]

לפנות ליועצת זה רעיון טוב, אבל למה לראות בזה עקיפה?

בבית הספר היסודי שלמדו בו ילדי, פגישה עם היועצת היתה בדרך כלל מלווה גם במחנכת הכיתה. יושבים יחד, מעלים בעיות ומטכסים עצה.

 

[mykal]

מותר משהו?

תמיד תוהה, למה יועצת זו עקיפה, ולמה מחפשים גורמי חוץ,
לתיווך בכל בעיה --ומיד הציונים למורה, אז היה לה תקופה לא טובה,
לא באמת בדקה, -ואולי בדקה ובאמת לא זיהתה בעיה,
אולי הילדה יודעת שכך תמצא תשומת לב אצל אמה,
לא שזה המקרה, אלא שהבדיקה את האחרים פוטרת אותנו
מלנסות למצוא פתרון שיהיה של הילדה.

הבעיה כאן כנראה מינורית---עוד לא נעשה כלום ע"י הילדה עצמה,
המטרה שלנו המבוגרים לתת לילדים את החכה ולא את הדגים.
מתי הם יתנסו ויחפשו רעיונות לפתירת הענינים שלהם, אם אנחנו נעשה הכל עבורם.
המשל הידוע על התרנגולת ששברה את קליפת הביצה וכנפי האפרוח לא היו מפותחות.
עד פניה לעזרת מחנכת/יועצת/ כל דמות מבוגרת אחרת,
צריך לשדר לילדה שסומכים עליה, שתחשוב ותעלה הצעות לפתרון,
וגם אמא תעלה הצעות, זו דרך ארוכה יותר אבל בונה אישיות ויכולת יותר.
זו דעתי וזה גם נסיוני. ולא רק בדברים פשוטים אלא גם במורכבים יותר.

 

[סביון1]

האמת - את צודקת

אנחנו לוקים בגוננות יתר, ובסופו של דבר המפסידים הם הילדים.
מצד שני, לא הצענו לפתור את הבעיה עבור הילדה, אלא רק לנסות להבין מה באמת קורה בהפסקה.

 

[mykal]

בהחלט הצעתי,

הצעתי כמה דברים
בעיקרון הצעתי לשתף את הילדה בהצעות ובכך שהיא תציע,
והנה מה שהצעתי שהאם תציע-
1)שתסכם עם החברות שמשחקות אחה"צ שיקראו לה בהפסקה,
וימשיכו לשחק ביחד.
2)הצעתי שתקנה לילדה את האביזרים שבאופנה, חבל, כדור, 5 אבנים וכד'.
3)שתחזק את הילדה ותאמר לה שהיא סומכת עליה.

אפשר בטח עוד רעיונות אני בהחלט התכונתי לתת כיוון.
ואולי גישה קצת שונה למה שכל הזמן עולה כאן בפורום.
ומנסיוני---רק משפט עקרוני שקשה לנו כהורים איתו---
אנחנו לא יכולים לחיות את חיי ילדינו ואנחנו צריכים לאפשר להם
ללמוד להתמודד כשאנחנו לא עושים עבורם אלא מאחור "דוחפים".

 

[סביון1]

לא טענתי שאת לא הצעת

יש פה אי הבנה... אולי לא התנסחתי נכון

 

[ליאת של עדי]

אני יכולה לומר שהילדים של היום, זה לא הילדים של פעם

הילדים שלי מסתדרים לבד אני לא מתערבת בחיי החברה שלהם, אבל וזה אבל מאוד מהותי, יש ילדים שקשה להם עם התחכום והערמומיות שיש היום. בעידן הווטסאפ וההורים הכן נדחפים שמתערבים שלא במקום, חשוב שאנחנו נשים לב מה קורה, ואם הילד מתקשה חברתית, לבדוק למה ולהתערב. רק אתמול פניתי למורה של האמצעי שלי בגין התנהלות בעייתית בווטסאפ של שתי בנות מהכיתה. אז כן, הנחיתי את הבן שלי להתעלם, אבל זה לא פייר הם לא צריכים לסבול כשזה חוזר על עצמו. שמרתי על אנונימיות והמורה תטפל בזה.

 

[mykal]

בואי אתחיל מענין עקרוני,

שכל אחת/ד יעשה מה שנראה לו.
אני חושבת שההתערבות ההורית בכל קושי של ילד,
בלי לתת את הכלים לפתח יכולת עצמית לילד מחלישה אותו,

לומרהילדים של היום לא הילדים של פעם---לא בעיני,
גם פעם היו התמודדויות לילדים ממש כפי שיש היום.
אולי בענינים שונים, אולי באופן לא בהכרח זהה, אבל הצרכים
הם תמיד זהים, פעם והיום יש ילדים שטלתנים, יש הורים מתערבים,
יש חנפנים, יש רעים ויש...ויש...
אנחנו אמורים לתת להם ראיה מנתחת מצבים, לתת להם יכולת לחשוב מה ישנה מצב לא נעים להם, לא לעשות במקומם הכל ותמיד,
כן להקשיב, לשוחח, לזרוק וד הסתכלויות. לא לפתור את הבעיה שלהם.
לא נוכל לחיות את חייהם.
זו התנסותי, כך אני רואה את הדברים.
אני "אמא" לנכדים שלי, אז בהחלט מתמודדת עם בעיותיהם,
ובהחלט מישמת את דברי. זה שלי וזו אניוזו עוד נקודת מבט,
הבחירה איך לעשות מה תחליט בסופו של דבר כל משפחה לעצמה.

 

[ה-שונית]

התערבות הורית

כמובן שאין תועלת בהתערבות הורית "בכל קושי של ילד" בלי לתת לו כלים.
אבל התפקיד שלנו כהורים הוא בהחלט לאתר סיטואציות בהן הילדים נתקלים ונדרש בהן *תיווך*, בין אם הוא יבוצע ע"י ההורה או ע"י גורם מחנך אחר שהוא הנוכח בסיטואציה. התיווך דרוש בסיטואציות בהן עדיין אין לילדים את הכלים להתמודד בעצמם, והוא נעשה על מנת שבפעם הבאה שהילדים יתקלו בסיטואציה מעין זו, הם יזהו אותה וידעו להתמודד אתה בעצמם בדרך "הנכונה".

 

[mykal]

אומר דברי בזהירות,

רוב הסיטואציות הן טבעיות לפי האופי האישי לפי הדינמיקה הקבוצתית,
אם ההורה או המורה יתוך בהן, הילד ילמד לסמוך על התיווך,
לא ינתנו במצב כזה כלים, יש הבדל מהותי בין לשמוע על לבין להתמודד לבד.
בסיטואציות קיצוניות--או קשות במיוחד, -שם נכון להתערב ולעזור,
כאשר העזרה והתיווך נתמכים ע"י טיפול נכון, הטיפול יתן את האפשרות לקבל כלים.
כתבתי באופן כללי, בכונה לא מביאה סיטואציות, כי מיד תצוצנה סיטואציות דומות ומורכבות שונה ולא נמא מזה.

 

[ליאת של עדי]

תיראי

אם את פונה ליועצת עם המורה, זה בתיאום איתה וזה בסדר מבחינה התנהלותית.
אם פנית ליועצת בנפרד, זה סוג של עקיפה. זה אומר שלא סמכת על המורה כדי לפנות אליה. במקרה שלך פנית והיא פתרה אותך בתשובה שלא הייתה נראית לך, אבל לטובת מערכת היחסים ושיתוף הפעולה העתידי, הייתי מציעה לך לערב שוב את המורה.
אני לא מוצאת לך פתרון או קובעת עובדות, אבל לרוב רובם של המקרים, חלק מהמורים נוטים לחפף בעיות ועניינים של הורים מרפים, אלה שידועים כ"רציניים ביצירת בעיות", אלה שלא מוותרים, מקבלים בסוף את היחס והמענה. וזה רק מהסיבה שהמורים באמת עמוסים ועסוקים באינספור בעיות שאנחנו כהורים פחות מודעים אליהם. לכן אם ניראה לך שיש בעיה, ולפי מה שאת מספרת אולי יש, אל תרפי, תדברי שוב.

 

[אירית12345]

היה שבוע חנוכה והייתה קייטנה

אני אמתין קצת ואז אראה מה קורה

 

[אירית12345]

המורה שלנו

לא נרתעת מזה שפונים ליועצת...זה מוריד ממנה
לפנות בלי הילדה?שלא תדע שפניתי?

 

[הייתיאביבקיץ]

ומה את רואה כשבאות חברות?

היא משחקת יפה? היא יודעת ליזום? לשתף פעולה? נראה שבסך הכל נחמד לכולן?

קורה כשבאות יותר מחברה אחת? ומה קורה אז? כולן משחקות יחד, או שבתך נמצאת קצת בצד?

 

[אירית12345]

עונה

כשבאות אליה חברות הן משחקות יפה מאוד וכן היו כמה פעמים 2 חברות ביחד והיה נחמד מאוד
היא זאת ששולטת בעיניינים ומה עושים וכל הזמן רוצות לבוא אליה.
אבל נדיר שמזמינים אותה אליהם.תלוי בילדות ?בהורים ?
למה לא מזמינים?