<img src="http://timg.co.il/f/Emo50.gif">בהצלחה מחר לכל התלמידים, ההורים, המורים..

בהצלחה מחר לכל התלמידים, ההורים, המורים.. לזאטוטים שעולים לכיתה א', מתרגשים וחוששים.
לנרגשים שיצעדו מחר את הצעד הראשון בחטיבת הביניים.
ל"בוגרים" שיתחילו מחר לימודיהם בתיכון.
לכל אלו ש"סתם" עולים כיתה ומתחילים עוד שנת לימודים.
שתהיה לכולם שנת לימודים מלאת למידה אמיתית - על החיים, על החברים, על העולם. שיצברו חוויות מעצימות ומחזקות, שיצליחו להתמודד גם עם תסכולים וחוסר הצלחות, שיפגשו במערכת מבוגרים שיאמינו בהם, יתמכו בהם, יעודדו אותם, יראו אותם באמת ויזהו את המיוחד שבהם. שימצאו לפחות חבר אחד שיהיה שם איתם.
ולכל ההורים - שתמיד נדע את ההבדל בין "להיות שם בשבילם" לבין להתערב, שנדע מתי צריך לעמוד מאחוריהם כדי לטפוח על השכם ומתי לעמוד מאחוריהם כדי לתת בעיטה בישבן, שנדע לזהות את הצרכים האמיתיים שלהם, נשמח כשמצליחים, נצליח לרומם כשנופלים, ושסוף סוף לא ניקח יותר מדי ללב....
בהצלחה לכולם!
 

mykal

New member
מצטרפת לאיחולים ולברכות,
ומתרגשת עם הנכדים והנכדות,
יש נציגות כמעט בכל מחזור.---
החויה הגדולה היתה לשלוח אחת לכיתה א'.
ואחד עולה לכיתה ב'--ושר כל הערב--"אני בכיתה ב', אני בכיתה ב'"
איזה אושר.
שיהיו בריאים ויצליחו כולם.

ובסוד בסוד מגלה לכן--שאני שמחה--לא להגיע מחר לבי"ס--
לשתות קפה בנחת--ובשקט....
 
איך הן התרגשו! שתיים לא רצו לאכול ואיכשהו הכנסתי להן משהו (אצל הקטנה זה היה תוך כדי הליכה לגן). שנת לימודים מוצלחת לכולם!
 
אז איך היה?? אצלנו - הבכור עטה פרצוף מבואס כבר אתמול
בערב וגם היום בבוקר.
אבל האמת היא שהוא קם ראשון, היה לבוש ומסורק ומצוחצח לפני כולנו, ונדמה לי שבסתר ליבו הוא בעצם שמח לחזור. אני בהלם שהילד כבר בכיתה ח'!!
הצעיר מחכה ליום הזה כבר שבוע שלם, וגם הוא התארגן בשמחה. רציתי ללוות אותו לבית הספר, אבל הוא ביקש שלא ("אבל רק אם זה לא מעליב אותך או מאכזב אותך"), ואחרי חיבוקים ונישוקים רץ לו בדילוגים אל בית הספר. ואחרי שראיתי אותו במשך חודשים ארוכים צועד לבית הספר כסוחב על גבו שק אבנים, לראות אותו כך זה באמת כל מה שאי פעם רציתי. ורק שהאופוריה לא תתפוגג לה מהר, ושאותה ילדה מתעללת תניח לו כבר לנפשו, ושהמערכת לא תתעייף מלהגן עליו שוב.
ועכשיו מחכה להם כאן בבית ריק, לשמוע חוויות (וקיטורים של הבכור על שיעורי הבית
) וזהו. עוד שנה יצאה לה לדרך
 

עדיקים

Active member
מצטרפת לברכות והאיחולים
אצלנו היו מבואסים ואני עם רגשות מעורבים, שמחה שחוזרים לשגרה (קצרה עד החגים
), מצד שני היה די כייף לבלות איתם בבית בלי הלחץ של שיעורי בית, מבחנים וכד'.
אצלי הקטן שנה ראשונה בלי צהרון בינתיים השבוע חוזר עם אחותו הביתה מסיימים באותה שעה שבוע הבא נתחיל להתארגן ולראות איך מסתדרים.
עוד לא יצא לי ממש לדבר איתם איך היה התקשרו אחרי הלימודים בעיקר בבקשות ושאלות ואני באמצע יום עמוס עוד שעה אפגוש אותם נראה איך עבר להם היום הראשון.
 
למעלה