ילד שלא מפסיק לשקר כל פעם שיוצא עם חברים
מתאים יותר לפורום של ילדים גדולים יותר, אבל אשמח לשמוע את דעתכן:
הבן הגדול בן 12.5 ומתחיל לצאת מדי פעם עם חברים.
כל פעם שהוא יוצא, יש בעיה:
לפני חודש יצא לסרט. התקשר לבקש שנביא לו כסף כי הוא צריך להחזיר לילד אחר. לא הבנו למה, ואחרי מיליון גמגומים ונסיונות לשקר, הודה שהלך לקנות אוכל עם חברים. הקניה הייתה בסכום סביר כך שאם היה מסכם איתנו מראש או מעדכן תוך כדי - היינו מאשרים לו.
דיברנו איתו על זה, על כך שהנסיון שלו לשקר הוא זה שכל כך הפריע לנו.
אסרנו עליו חודש לצאת, אבל אתמול כן אפשרנו לו לנסוע.
נסע לתל אביב עם חבר לתערוכה - סיפור רציני כי זאת הפעם הראשונה שהוא נוסע לבד כל כך רחוק. מראש קבענו שיוכלו לאכול משהו קטן אחרי. היות וגם כך מדובר בבילוי יקר - הקצבנו לו 50 ש"ח.
כשחזר, מסתבר שנכנס לשבת במסעדה, קנה המבורגר ב- 90 ש"ח ואחרי זה עוד משהו קטן. ממש נפגענו כי בפעם שעברה הוא נענש, טען שהבין ולמד, דיברנו מראש וגם קבענו שאם יש בעיה לעמוד בסיכום - הוא ירים אלי טלפון (או ישלח הודעה כדי לא להתפדח).
הפעם הוא גם לא מבין איפה הבעיה - היות ואמר את האמת, מבחינתו הכל בסדר. גם אם אין קשר בין הסיכום להתנהגות שלו.
לכאורה כל השקרים קשורים לכסף. אבל איך אדע שיום אחד הוא לא ישתה / יעשן וכד'?
הוא מסתובב עם ילדים טובים, אבל מי יודע...
אמרנו שמעכשיו הוא לא יילך לשום מקום בו יש אפשרות לשיקול הדעת שלו.
האם אנחנו מגזימים?
כואב לי שכל החוויה המיוחדת שלו מלנסוע לבד, להיות בוגר נהרסה ל
מתאים יותר לפורום של ילדים גדולים יותר, אבל אשמח לשמוע את דעתכן:
הבן הגדול בן 12.5 ומתחיל לצאת מדי פעם עם חברים.
כל פעם שהוא יוצא, יש בעיה:
לפני חודש יצא לסרט. התקשר לבקש שנביא לו כסף כי הוא צריך להחזיר לילד אחר. לא הבנו למה, ואחרי מיליון גמגומים ונסיונות לשקר, הודה שהלך לקנות אוכל עם חברים. הקניה הייתה בסכום סביר כך שאם היה מסכם איתנו מראש או מעדכן תוך כדי - היינו מאשרים לו.
דיברנו איתו על זה, על כך שהנסיון שלו לשקר הוא זה שכל כך הפריע לנו.
אסרנו עליו חודש לצאת, אבל אתמול כן אפשרנו לו לנסוע.
נסע לתל אביב עם חבר לתערוכה - סיפור רציני כי זאת הפעם הראשונה שהוא נוסע לבד כל כך רחוק. מראש קבענו שיוכלו לאכול משהו קטן אחרי. היות וגם כך מדובר בבילוי יקר - הקצבנו לו 50 ש"ח.
כשחזר, מסתבר שנכנס לשבת במסעדה, קנה המבורגר ב- 90 ש"ח ואחרי זה עוד משהו קטן. ממש נפגענו כי בפעם שעברה הוא נענש, טען שהבין ולמד, דיברנו מראש וגם קבענו שאם יש בעיה לעמוד בסיכום - הוא ירים אלי טלפון (או ישלח הודעה כדי לא להתפדח).
הפעם הוא גם לא מבין איפה הבעיה - היות ואמר את האמת, מבחינתו הכל בסדר. גם אם אין קשר בין הסיכום להתנהגות שלו.
לכאורה כל השקרים קשורים לכסף. אבל איך אדע שיום אחד הוא לא ישתה / יעשן וכד'?
הוא מסתובב עם ילדים טובים, אבל מי יודע...
אמרנו שמעכשיו הוא לא יילך לשום מקום בו יש אפשרות לשיקול הדעת שלו.
האם אנחנו מגזימים?
כואב לי שכל החוויה המיוחדת שלו מלנסוע לבד, להיות בוגר נהרסה ל
