הפוך עם ראש כפול
New member
היום מסתיימת שנת הלימודים בחט"ב ובתיכונים
נכון שאנחנו כאן הורים לילדים ביסודי, אבל לילד היסודי הפרטי שלי יש גם אח בכור, שמסיים היום את כיתה ז' בכיתת מופ"ת, בהתרגשות ובשמחה גדולה
ההתחלה הייתה לא קלה. ממצב שבו הכול קליל, אף פעם אין שיעורים (כי אני תמיד עושה בכיתה) ולא ממש צריך ללמוד למבחנים (כי חזרו על החומר 10 פעמים והבנתי כבר בפעם הראשונה), פתאום מסיימים כל יום ב2 ורבע, חוזרים הביתה עם הרבה מאוד שיעורים, יש מבחנים ובחנים בכל שבוע, הרבה עבודות להגיש (כולל עבודת שורשים), וכל זה בנוסף ל10 שעות אימון שבועיות ותחרויות שחייה לא נגמרות בסופי השבוע.
אחרי ההלם הראשוני, הוא הציב לעצמו מטרה - הוא החליט שהוא רוצה לקבל בסוף השנה תעודת הצטיינות יתירה, מה שאומר לסיים את השנה בממוצע 95 לפחות. בכיתת מופ"ת זה אתגר לא פשוט.
וכן, הוא עשה את זה
הוא עבד קשה לאורך כל השנה, התמודד עם חוסר הצלחות, עם הישגים שהיו נמוכים מדי לטעמו האישי, עם עבודות בלתי נגמרות שדרשו ממנו לשכלל את "מיומנויות החרטוט" (כפי שהוא קורא לזה), נשבר פה ושם, אבל תמיד קם והתחיל מחדש, ולא התייאש. ואנחנו סופר גאים בו. לא על תעודת ההצטיינות, זה לא מה שחשוב בעיניי. על זה שהוא הצליח לעשות את השינוי שנדרש ממנו כשעבר לחטיבה, שהצליח להסתגל די במהירות, שהתמיד ודבק במטרה שלו, שהפגין חריצות כפי שלא הפגין מימיו, ושהתבגר לא מעט בשנה הזו.
עם השנה הקשה שעברה עלינו עם הצעיר, מאוד הקל עלינו שלא היינו צריכים לדאוג לבכור יותר מדי, שהרגשנו שאפשר לסמוך עליו, שהוא מצליח להסתדר בעצמו. ולא תמיד זה היה כך.
בסך הכול שנת הלימודים הזו מסתיימת עם הרבה נחת. גם לגבי הבכור, וגם לגבי הצעיר, שכמו שכבר ספרתי כאן, בחודשיים האחרונים מראה גם הוא שיפור ושינוי משמעותיים ברמה הרגשית, החברתית וההתנהגותית.
שרק ימשיך ככה
וחופשה נעימה לכל תלמידי חט"ב והתיכון הפרטיים שלכם
ההתחלה הייתה לא קלה. ממצב שבו הכול קליל, אף פעם אין שיעורים (כי אני תמיד עושה בכיתה) ולא ממש צריך ללמוד למבחנים (כי חזרו על החומר 10 פעמים והבנתי כבר בפעם הראשונה), פתאום מסיימים כל יום ב2 ורבע, חוזרים הביתה עם הרבה מאוד שיעורים, יש מבחנים ובחנים בכל שבוע, הרבה עבודות להגיש (כולל עבודת שורשים), וכל זה בנוסף ל10 שעות אימון שבועיות ותחרויות שחייה לא נגמרות בסופי השבוע.
אחרי ההלם הראשוני, הוא הציב לעצמו מטרה - הוא החליט שהוא רוצה לקבל בסוף השנה תעודת הצטיינות יתירה, מה שאומר לסיים את השנה בממוצע 95 לפחות. בכיתת מופ"ת זה אתגר לא פשוט.
וכן, הוא עשה את זה
עם השנה הקשה שעברה עלינו עם הצעיר, מאוד הקל עלינו שלא היינו צריכים לדאוג לבכור יותר מדי, שהרגשנו שאפשר לסמוך עליו, שהוא מצליח להסתדר בעצמו. ולא תמיד זה היה כך.
בסך הכול שנת הלימודים הזו מסתיימת עם הרבה נחת. גם לגבי הבכור, וגם לגבי הצעיר, שכמו שכבר ספרתי כאן, בחודשיים האחרונים מראה גם הוא שיפור ושינוי משמעותיים ברמה הרגשית, החברתית וההתנהגותית.
שרק ימשיך ככה
וחופשה נעימה לכל תלמידי חט"ב והתיכון הפרטיים שלכם