הפוך עם ראש כפול
New member
אתמול, במסגרת אירועי שבוע הספר, הייתי בהרצאה של הסופר האהוב עליי בכל הזמנים - מאיר שלו
ולא רק זה, הוא גם חתם לי על אחד מספריו! (במקרה חברה שלי, שהתלוותה אליי להרצאה, החזירה לי באותה הזדמנות את "זה היה ככה" שהשאלתי לה, ובלי להסס מייד שלפתי והגשתי לו אותו
).
אז מעבר לזה שהרגשתי לרגע כמו איזו גרופית של אליל רוק, באמת שמאוד נהניתי. הרצאה משעשעת ואינטליגנטית, שעסקה בעיקר בספרו האחרון (גינת בר) אבל גם בספרים אחרים ובכלל בחייו. ממליצה בחום לכל מי שנהנה מהכתיבה של מאיר שלו.
בכל שבוע ספר אני נזכרת בשנים הארוכות שלי כילדה, כנערה ואחר כך כאישה צעירה, עוד לפני האינטרנט והטאבלטים, לפני ששבוע הספר תפח לממדי "חודש הספר העברי", "מבצעים סודיים
ו"4 במאה", איך בכל שנה שבוע הספר היה מאורע חגיגי ומיוחד עבורי, ואני הייתי טורחת ונוסעת מהקריות עד העיר הגדולה (חיפה, אל תתבלבלו עם ערים גדולות אחרות
) וחוזרת עם שקיות עמוסות שלל מכל הסוגים.
עם השנים, עם המבצעים הבלתי פוסקים, חגיגת שבוע הספר די דעכה וזה קצת מעציב. נורא רציתי לשתף את ילדיי באותה תחושה חגיגית שהייתה לי כילדה, אבל האחד לא קורא בכלל, והשני תולעת ספרים מדופלמת, שאחת לשבוע יוצא עם 3 ספרים עבי כרס מהספרייה העירונית, ולהיכנס איתו לחנות ספרים זו פשיטת רגל מוצהרת. אם כי השנה כן נצלנו את שבוע הספר כדי לרכוש עבורו באתר "עברית" 12 ספרים לטאבלט, חומר קריאה (לא מספק בכלל) לטיול הארוך בארה"ב המתקרב ובא.
אז איכשהו ההרצאה אתמול כן החזירה לי מעט מהתחושה המיוחדת של השבוע הזה, בין היתר כי התקיימה בספריה העירונית האהובה עליי, שהייתה שלי כל השנים ועכשיו היא גם של הבן.
מוזמנים לשתף כל הרהור, מחשבה וזיכרון שיש לכם בנושא
אז מעבר לזה שהרגשתי לרגע כמו איזו גרופית של אליל רוק, באמת שמאוד נהניתי. הרצאה משעשעת ואינטליגנטית, שעסקה בעיקר בספרו האחרון (גינת בר) אבל גם בספרים אחרים ובכלל בחייו. ממליצה בחום לכל מי שנהנה מהכתיבה של מאיר שלו.
בכל שבוע ספר אני נזכרת בשנים הארוכות שלי כילדה, כנערה ואחר כך כאישה צעירה, עוד לפני האינטרנט והטאבלטים, לפני ששבוע הספר תפח לממדי "חודש הספר העברי", "מבצעים סודיים
ו"4 במאה", איך בכל שנה שבוע הספר היה מאורע חגיגי ומיוחד עבורי, ואני הייתי טורחת ונוסעת מהקריות עד העיר הגדולה (חיפה, אל תתבלבלו עם ערים גדולות אחרות
עם השנים, עם המבצעים הבלתי פוסקים, חגיגת שבוע הספר די דעכה וזה קצת מעציב. נורא רציתי לשתף את ילדיי באותה תחושה חגיגית שהייתה לי כילדה, אבל האחד לא קורא בכלל, והשני תולעת ספרים מדופלמת, שאחת לשבוע יוצא עם 3 ספרים עבי כרס מהספרייה העירונית, ולהיכנס איתו לחנות ספרים זו פשיטת רגל מוצהרת. אם כי השנה כן נצלנו את שבוע הספר כדי לרכוש עבורו באתר "עברית" 12 ספרים לטאבלט, חומר קריאה (לא מספק בכלל) לטיול הארוך בארה"ב המתקרב ובא.
אז איכשהו ההרצאה אתמול כן החזירה לי מעט מהתחושה המיוחדת של השבוע הזה, בין היתר כי התקיימה בספריה העירונית האהובה עליי, שהייתה שלי כל השנים ועכשיו היא גם של הבן.
מוזמנים לשתף כל הרהור, מחשבה וזיכרון שיש לכם בנושא
