אז... ליל הסדר בפתח! איפה, מי, כמה ולמה?

[הפוך עם ראש כפול]

אז... ליל הסדר בפתח! איפה, מי, כמה ולמה?

 

[הפוך עם ראש כפול]

אצלנו השנה אני מארחת את כולם
בד"כ קרובי משפחה מצד אימי מארחים, אבל לצערי ממש עכשיו התגלה שהמארח חלה בסרטן, הוא מתחיל טיפולים, ואני מייד התנדבתי להעביר את הכול אליי.
נהיה בסביבות 20 איש, אולי קצת יותר (עדיין לא ממש ברור. יש איזה קרוב משפחה רחוק שתמיד נופל עלינו ברגע האחרון עם עוד אי אילו ספיחים, והוא עדיין לא הואיל בטובו לעדכן אותנו מה תוכניותיו השנה...

). יגיעו כל המשפחה מצד אימי (דודים, בני דודים והילדים שלהם), וכן חמותי וגיסתי, כי אין להן באמת עוד לאן ללכת

לשמחתי, אצלנו נהוג שכולם לוקחים חלק פעיל בארוחה, כך שתכלס אני מכינה רק את הסלטים, וזה גם ככה התפקיד הקבוע שלי. חוץ מזה אכין גם סיר אורז לשתי ילדות במשפחה שמאוד אוהבות את האורז שלי. אמנם אצלנו לא נהוג לאכול אורז בפסח, אבל לאור הנסיבות "השומרים" המועטים במשפחה הסכימו להתגמש. מחלות מכניסות את כולם לפרופורציות, מסתבר...
כל יתר בנות המשפחה (אמא שלי, חמותי, דודה שלי, הנשים של בני הדודים) מכינות את כל היתר. לנו נשאר רק הבלגן שלפני והבלגן שאחרי

 

[mykal]

תהנו תשמחו ותחגגו בכיף,
ולגבי הפרופורציות---כנראה באלאגן זה בריאות--
תהני גם ממנו. לא נורא.

 

[ליאת של עדי]

בלגן זה שם המשחק
תהנו וחג שמח

 

[ליאת של עדי]

אצלנו
ערב חג עם המשפחה שלי.
נתארח אצל אחותי.
היא מכינה הכל ואני הולכת מחר לעזור לה בסקטור הסלטים.
אנחנו טוניסאים ומאכלי הפסח שלנו (ובכלל מסתבר מאכלים טוניסאים) הם מלא עבודה. היא הכשירה את המטבח כבר במוצאש, וביום ראשון פצחה בבישולים עבור 20 אנשים שיהיו אצלה בערב חג.
למחרת נהיה בארוחה שקטנה וצנועה אצל חמותי.
בחג שני בדיוק הפוך.
בהצלחה לנו

 

[עדיקים]

ליל הסדר שלנו
עושים כמעט קבוע עם המשפחה של בעלי, ההורים כבר לא מארחים אז זה כל פעם אצל אח אחר השנה זה אצל גיסתי.
כולם עוזרים בהכנת הארוחה והברכות. בתחילת השבוע חילקנו את הבישולים ביננו. אני מכינה מנה עיקרית, זרוע סלט וקינוח.

 

[אנה חדשה]

אצלינו כרגיל דיכאון
רק אנחנו ושתי הסבתות. חמותי קונה מלא אוכל לא טעים (למעט גפילטה פיש נחמד והעוגה), אמא שלי בטח תכין מרק. אנחנו נשלים אם נראה שחסר משהו.
בחג עצמו בעלי, חמותי ושני הגדולים יתעקשו לקרוא את כל המגילה, אני ואמא שלי נשתעמם כי לא נבין כלום, הקטנים יאבדו סבלנות.
כל הילדים יריבו מי יוכל את הביצה (מכינה מראש כמה לצמצם את הבלגן), יתמלאו במצות ולא יוכלו כלום. אנחנו נוכל מרק ואולי עוד משהו קטן. וזהו.
סיוט. אני אוהבת לשמוע את הקטנים שרים, כל השאר סתם מציק.
השנה אני נאלצת להזמין את החבר של חמותי, אז יהיה עוד יותר קשה - אין בינינו שום סוג של קשר, בעלי מתעלם ממנו, אני מנסה להיות נחמדה. אז זה עוד יותר יקשה על כולם.

 

[חייבתלהגיב]

מה זאת אומרת יריבו מי יאכל את הביצה?
אתם לא מכינים ביצים לכולם מראש? זה מה שנהוג לעשות. לא אוכלים מה שנמצא בקערה של הסדר, אלא מכינים בנוסף כך שכולם יאכלו לאכול מכל דבר שצריך לאכול ממנו (חרוסת, חזרת, תפוחי אדמה, ביצים, וכו').

 

[אנה חדשה]

רשמתי שמכינים מראש. אבל הם רוצים דווקא את מה שבצלחת של הסדר.

 

[חייבתלהגיב]

אם אף אחד לא מקבל את מה שבצלחת של הסדר, אין שום בעייה.
והנקודה היא שלא מכינים את זה מראש כדי שלא יריבו, אלא ממילא תמיד מכינים מראש לכולם - גם למבוגרים (שבוודאי לא יריבו...).

 

[Ani15]

אז תשימי ערימה בצלחת הסדר

 

[mykal]

אפשר להציע כמה
פטנטים לשינוי ה"הארדדיסק" שלך,
קודם כל זו חגיגה--אז אין דכאון.
בעלך עם הגדולים יקרא בהגדה--אזי הם עסוקים,
הקטנים ישחקו ישתוללו--מותר, תתעלמי,
אפשר לדבר או ארגן במטבח כשהוא קורא בהגדה.
לגבי הביצים--תגייסי את הגדולים, תכיני בצד לשניהם--
ותגידי להם--לפני כן, כשיחלקו את הביצים--הנה שלכם --אל תגלו לאף אחד,
ותביאו לכם לצלחות שלכם.
ועל הקערה שימי שנים לקטנים.
תחביאו אפיקומן, והם יהיו עסוקים עם זה--באוכל כל אחד יאכל מה בא לו
מתוך התפריט--ויהיה כיף.
אגב, מותר לשיר פעמים אותו שיר ולתת פרסים למי ששר יפה,
(אני תמיד קונה במקס סטוק מלא משחקים זולים ועושה חידון ותחרות שירה,
והילדים מאושרים מהזכיה הזו.)

צאי מהמחשבה על הקושי והדכאון ויהיה נחמד.
תספרי אחרי כן אם הצליח.

 

[סביון1]

חוץ מההצעות הנהדרות של מיקל להפגת הדיכאון
את יכולה להזמין עוד אנשים לשולחן הסדר, חברים או משפחה שנעים לכם לבלות איתם, ואולי יעזרו לשנות אוירה. אף פעם לא הבנתי את הדיכאון בחגים. מילא היית לבד או באיזו בעיה כזו או אחרת. אבל כשהכל בסדר, החגים צריכים להיות שימחה ולא דיכאון. ואם הם כאלה, למה שלא תפעלי כדי לשנות זאת?
&nbsp
אגב מדובר בהגדה ולא במגילה. מגילה זה מהחג הקודם

 

[אנה חדשה]

אין את מי להזמין
כל החברים עם המשפחות (ניסינו בשנים שהקודמות), יש משפחה רחוקה שאנחנו לא ממש בקשר

 

[mykal]

אם את באמת מעונינת
לשנות אוירה, ואין חברה להזמנה,
הייתי מתקשרת להזמין 2 חיילים בודדים--
הם היו שמחים להגיע לבית כדי לחגוג, לילדים שלך זה יכול להיות אתגר.
ואז גם הפוקוס הבינאישי משתנה.
אבל, אפשר לשנות אוירה ביוזמה בתוך הבית בלי אף אחד,
בחכמה מגייסים את כולם לשותפות מבלי שאחד יודע על האחר.

 

[Ani15]

עם חברים ליישוב
ביחד עם החבר הכי טוב של הכנגד ומשפחתו. האוכל יהיה טוב ובטח נחפף על ההגדה.
כבר כמה שנים שאחנו לא חוגגים עם כל המשפחה (אחים שלי ושלו והורים), מכיוון שהאחים שלנו לא אוהבים לארח הרבה אנשים ולכן מסתפקים בילדים שלהם (לכולם כבר יש משפחות משלהם) + ההורים כי אין ברירה, ואנחנו, שדווקא אוהבים מאוד לארח הרבה אנשים, גרים רחוק והמשפחות לא אוהבות לבוא לפה כי צריך להישאר לישון. אני די מקנאה במה שמיקל סיפרה על הקשר עם האחים שלה והפגישות החודשיות - ניסיתי לארגן את זה ולא הלך. לי זה חשוב אבל לאחים שלי הרבה פחות, מסתבר. הקשר בינינו מתמקד בטיפול בהורים שלנו (עול לגמרי לא קטן) ולהערכתי אחריהם זה פשוט ייגווע מעצמו.

 

[סביון1]

נחגוג אצל ההורים של בעלי עם חלק מאחיותיו ומשפחותיהן
אני מביאה ניוקי ברוטב רוזה טבעוני לכבוד הבן שלי ש"מתחזק" בצימחונות שלו. ויהיה עוד הרבה אוכל טעים, אני משערת. הורי בעלי דתיים, כך שהבנים הולכים לבית הכנסת, קוראים הגדה מהתחלה ועד הסוף, שותים ארבע כוסות, נוטלים ידיים וגם את האפיקומן מחביאים כדת וכדין

&nbsp

 

[adif11]

כמו תמיד(כמעט)
הסדר אצלנו. נהיה 17 איש.
בעיקר משפחה של בעלי שזה סבבה אבל חסר לי שאחותי ואחי לא יהיו איתנו
הם עושים אצל אחי והם יהיו 23 איש אז החלטנו להפריד כוחות . 40 איש נראה לנו יותר מידי בבית אחד.
המוזמנים מביאים משהו אבל עדיין חלק די גדול נופל עלי.
היום לקחתי חופש מהעבודה והעוזרת ואני השתוללנו על הבית.
המרק כבר על האש וגם עוגת שוקולד לפסח. יתר הבישולים מחר.
בשבת בצהריים יבואו חברים לארוחת שאריות ובחג שני אנחנו אצל אחותי.