המחשה לשילוב בין אמהות לעבודה

[אנה חדשה]

המחשה לשילוב בין אמהות לעבודה

היום יש לי ישיבה חשובה מוקדם בבוקר, אני כבר ברכבת. אמא שלי עם הילדים אבל יש לה בעיות גב. סיכמתי עם הגדול שייקח את אחיו לגן בעגלה. ווידאתי אתמול שהוא זוכר. עכשיו התקשר שהוא חולה, לא מפסיק לשלשל.
אז הוא יישאר לבד כי אמא שלי צריכה לנסוע.
ולי אין פתרון לקטן. ביקשתי מבן 9 לדחוף את העגלה מלווה על ידי סבתא. הסכים בחוסר רצון בולט, מקווה שלא יתחרט לפני זה.
אמא שלי מעוצבנת כי רואה שהגדול לא מוכן.
אתמול בצהריים ובערב בן 4 התנהג נורא, אז אמא שלי עוד לא נרגעה.

 

[mykal]

זו בעיני סיטואציה קיומית

שלא קשורה בעיקרון לאימהות וקריירה,
אם חלילה גם האמא היתה חולה אז הייתם כמשפחה
נקלעים בדיוק לאותה מצוקה.ומה שצריך לקרות זה אבא שיהיה ברגעים כאלה,
והוא לוקח אחריות ומאחר קצת לעבודה שלו,הרי זה לא קבוע.

אבל כבר כתבה לך מישהיא אתמול--הפתרון של הסבתות הוא כנראה זה שמסבך
את מציאות חייך. הן כבר "עייפות" מתלאות הזמן, מעורבותמידי רגשית.
צריך למצוא חלופה נכונה--שתרגיע את המצב.
יהיה לך נוח יותר וגם לילדים.

 

[הייתיאביבקיץ]

המחשה למה סבתא עם בעיות גב, זה לא פתרון.

את צודקת. קשה להיות הורים.
(ולמה זו בעיה של אמהות. לאבא לא אכפת שהילד החולה לבד בבית?)

אם אין ברירה, אם אין כסף להעסיק מטפלת - זה קשה מאד.

אם יש ברירה- תנסו למצוא פתרון. של מישהי בלי בעיות גב.
מישהי שלא תהיה עצבנית בבוקר בגלל ההתנהגות של אתמול בערב.

 

[הפוך עם ראש כפול]

מסכימה עם כל מי שכתבו מעליי. לדעתי הסבתות צריכות לצאת
מהסיפור. נשמע שהדרישות מהן הן מוגזמות (לגילן, למצבן הבריאותי, למידה בה בכלל סבתות אמורות להיות מעורבות בחיים ובגידול של הנכדים שלהן).
ברור שזה נוח מבחינה כלכלית, אבל יש בזה כל כך הרבה חסרונות אחרים, שייתכן שהם כבר עולים על היתרונות. אני לא חושבת שהמצב הזה יכול להמשך ככה עוד הרבה זמן, והגיע הזמן לחשוב על פתרונות אחרים.
לבי איתך, אבל עם כל הצער, לדעתי אם גם העבודה שלך וגם העבודה של בעלך מאפשרות לכם אפס גמישות (מבחינת שעות יציאה מהבית והגעה הביתה), זה לא הוגן להפיל את כל האחריות על המצב על האמהות שלכן, וזו אחריותכם המשותפת (של בעלך ושלך גם יחד, ולא רק שלך כמו שזה עכשיו) לשבור את הראש ולחשוב על פתרונות אחרים.
אגב, אני ממש לא חושבת שיש בעיה בלהשאיר נער בכיתה ז' בבית לבד. הוא לא צריך ליווי לשירותים.

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שזה לא בסדר להשאיר ילד חולה לבד בבית.

אם הוא לא חולה, אפשר להשאיר אותו גם בגיל 9. אם הוא כן חולה, זה סיפור אחר.

 

[mykal]

הוא לא כ"כ

חולה, הוא משלשל, צריך לקחת בקבוק מים איתו.
וזה לא משהו מסוכן, זה יכול לקרות מהחמסין, ואפילו מהההתרגזות.
אפשר להשאיר לבד.

 

[חייבתלהגיב]

זה בהחלט יכול להיות מסוכן.

שלשול רב יכול לגרום להתייבשות, למשל (ויכול להיות שאוטוטו גם יגיעו הקאות, וכו', וזו רק ההתחלה).

 

[mykal]

כל אחת והסצנריו שלה.

אני לא רואה סכנה באופק.כתבתי שיקח איתו בקבוק.
יכולים להתקשר אליו ולברר, נער בגיל כזהיודע להגיד מה מצבו.
אני השארתי ילדים בגילו לבדם, גם אם היו חולים.

 

[חייבתלהגיב]

אני חציתי את הכביש באור אדום ושרדתי.

זה לא אומר שזה לא יכול להיות מסוכן ושאף אחד אחר לא נפגע כשהוא עשה את זה.

 

[mykal]

בואי נקצין יותר,

התפלאתי שלא נפלתי מהמיטה והתעוררתי רגיל הבוקר.
וואללה, להקצין הכל ולהפחידכאילו איזה אסון כאן זו לא דרך החשיבה שלי--
אבל את צודקת, היא היתה צריכה להיות איתו--
ומבחינתה--(של אנה)מ. ש. ל.

 

[חייבתלהגיב]

יש לי בת שנופלת מהמיטה.

זה לא מסוכן, ולא שמעתי על מישהו שמת מזה. לעומת זאת, במיטת קומותיים אין סיכוי שאתן לה לישון - כי זה כ-ן מסוכן, במיוחד עבור מישהי שנופלת מהמיטה. הילדה בת 10, ואני משאירה אותה בבית לבד, אבל לא כשהיא חולה. לא כל דבר מסוכן באותה מידה, ואני בטוחה שגם ההחלטות שלך מושפעות מסיכון פוטנציאלי של דברים. במקרה הנוכחי אנחנו פשוט חלוקות לגבי מידת הסכנה. אני חלקתי על כך ששלשול לא יכול להוות סכנה, כי זה פשוט לא נכון. מה שנכון הוא שע-ל א-ף שיש בו סיכון מסוים, אפשר בהחלט להחליט שמוכנים להסתכן במקרה הזה.
אני לא מקצינה ה-כ-ל. אני כן על הצד הזהיר והחרד יותר של הסקאלה, ואת כנראה פחות. לגיטימי.

 

[mykal]

למשפטך האחרון,

"אני לא מקצינה ה-כ-ל. אני כן על הצד הזהיר והחרד יותר של הסקאלה, ואת כנראה פחות. לגיטימי." בעיני לשבת ע"י ילד בר מצוה שמשלשל, בלי חום --
זה בעיני כן קיצוני. הוא מסוגל לדבר לתקשר, יגיד מה מצבו.
אני זהירה מאוד, אבל מותר לעשות שיקול דעת--
ולא אינני הסטרית ואינני חרדה., מעולם לא הייתי,
זהירה מאוד מאוד.ואין סתירה ביניהם.(אגב--לא הסטרית ולא חרדה עזר
לי לאורך השנים--ובמיוחד בשנים האחרונות).

 

[חייבתלהגיב]

כאמור, אנחנו חלוקות לגבי המקרה הספציפי הזה.

זה עדיין לא אומר שאני מקצינה הכל, אלא רק שבמקרה הספציפי הזה נראה לך שלא צריך להישאר איתו ולי נראה שכן.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני לא משאירה ילד עם חום לבד בבית. ילד עם קלקול קיבה? בן 13?
באמת שהוא לא צריך אותי. אקפיד להתקשר/לכתוב בוואטסאפ כל שעה כדי לוודא שהכול בסדר, אזכיר לו לשתות, וזהו.
מה שכן, אני הרי חוזרת הביתה עד 13-14 בצהריים. עד הערב/אחה"צ מאוחרים בוודאי שלא הייתי משאירה לבד.

 

[מלאת תקוות]

אני גם כל הזמן חושבת על זה...

גם לנו סבתא עוזרת ואין מטפלת. ולי יש 3 ילדים ולא 4 כמו אצלך.
כמה שאני קוראת אותך אני ממש מתרשמת מכמות העבודה שאת מספיקה- גם קריירה, גם השקעה ב 4 ילדים וגם עוד נסיעות בתחבורה ציבורית (רשמת רכבת...)
ממש מדהים.
אני תמיד בחרתי בבחירות 'עבודה -ילד' את הילדים... רק שעכשיו מצאתי את עצמי מפוטרת....

לא פשוט בכלל....

 

[עדיקים]

מצטרפת למה שכתבו כאן- למצוא פתרון שהוא לא הסבתות

לאור התיאור על מצבן הבריאותי זה לא פייר כלפיהן וכלפי הילדים.
זה גם לא פייר להעזר בהן כל השבוע. זה עומס גדול מידי עבורן. את כותבת בעצמך שאת בוחרת להיות עוד שעות בעבודה ולא עם הטירוף של אחה"צ בבית אז למה להעזר בהן ולא בעזרה של בייביסיטר צעירה שתעשה את זה עם מלא אנרגיות וכוחות?
ולגבי הבן החולה, אני לא משאירה ילד חולה לבד בבית. עוד לא הגענו לגיל הזה אבל דווקא בגלל שהוא משלשל הייתי דואגת שיהיה איתו מבוגר.
איפה בעלך בתמונה? הוא לא לוקח חלק לא בבוקר ולא בערב?

 

[אנה חדשה]

ברור שבעלי היה נשאר

אבל הוא יצא עוד לפניי.
וכן, אני צריכה למצוא בייביסיטר.
הבעיה היא שאני לא סומכת על אף אחת עם שני הקטנים - בן 4 לא פעם מתנהג זוועה וגורר את בן 2 התמים. אבל אני אמשיך לחפש.
וזה לא רק עניין של כסף, אלא נוחות - דווקא מצאתי מישהי נחמדה שנשארה עם בן 4 פעם בשבוע. אבל היא לא הייתה ניידת אז הייתי חייבת לחזור יחסית מוקדם הביתה כדי לקחת לחוגים.
ואצלנו קשה למצוא בייביסיטר טובה כי זה יישוב קטן ומבוסס אז אין הרבה שמעוניינות.
אולי אני צריכה להפסיק עם החוגים. אבל אלה חוגי ספורט, ושני הגדולים ממש חלשים בתחום, אז מבחינתי זה סוג של טיפול שאסור להפסיק.

 

[mykal]

מציעה לך,

לחפש שתי נערות לכל אחד מהקטנים.
אז יהיה קל יותר, ושיקחו אותם לטיל לחוגים, אליהן הביתה.
זה לא מופרך.

אספר לך-- אחרי שביתי נפטרה--יש שם ילד בן 7,
אז נשאר שהואמגיעה אלי פעמים בשבוע--אוספת אותו מבי"ס
ולמחרת מחזירה אותו לבי"ס, (כך היה גם שהבת היתה בחיים--כל השנים)
ואז נשאלה השאלה מה יהיה כל השבוע --
כולם עובדים--(האבא ושני אחים גדולים) ואז הם החליטו שכליום הולך לבית אחר,
וכל יום מחפשים חבר--ניסיתי להציע--לא הקשיבו--עזבתי.
עדשזה התברר כטירוף, ואז הילד אמר--סבתא תבוא ותהיה איתי--
אמרתי--הוא יכול לבוא לגור אצלי אני לא אשב כאן כל יום כל אחה"צ.
או שתקחו בחורה---והנה זה הצליח--יש בחורה כל יום.

רק צריך להחליט על זה ותראי שאפשר.

 

[עדיקים]

לדעתי כשרוצים מוצאים פתרון

להתחיל מנקודה שבה את אומרת שלא תמצאי זה נבואה שמגשימה את עצמה.
תחפשי בגן אולי אחת המטפלות מחפשת לאחה"צ תוספת הכנסה או שיש לה ילדה שמחפשת עבודה לאחכ"צ, תפרסמי שאת מחפשת בסוף תמצאי.
אופציה נוספת לפתרון-האם אתם לא יכולים לדאוג שכל אחד מיכם יגיע פעם בשבוע מוקדם מספיק להוציא הילדים מהמסגרות ולהיות הורה במשרה מלאה, יומיים בייביסיטר ואז יחסר לך יום אחד שבו אחת לשבועיים כל סבתא תבוא.
יש עוד מלא אופציות אפשריות אבל את צריכה להתחיל מנקודה שאת אומרת לעצמך שצריך למצוא סידור שונה מעכשיו. לדעתי את לא מוכנה לשחרר ולקחת מישהי זרה וסומכת רק עלייך ועל הסבתות ולא רק שזה לא פייר כלפיהן זה גם לא פייר כלפי הילדים. הם צריכים מישהי שתוציא אותם החוצה מידי פעם שתפעיל אותם. למי מה שאת מתארת הסבתות ממש לא מסוגלות לעשות את התפקיד הזה.

ולסיום לגבי הילד החולה, קרה לנו לא פעם שהילדים קמו חולים אחרי שאחד מאיתנו יצא, התחלקנו או אפילו חזרתי הביתה לשמור על הילד החולה כשבעלי היה חייבת ללכת לעבודה.

 

[אנה חדשה]

איך בדיוק אחזור בזמן להוציא מהמסגרת?

הם מסיימים ב- 14.
אז אני / בעלי צריכים לצאת מעבודה ב- 13.
זה נשמע סביר?
דבר אחד מראש למצוא עבודה במשרה חלקית.
אבל בעבודה רגילה, כשכולם עובדים לפחות עד 16, כשיש ישיבות כל יום כמעט גם בשעות אחר הצהריים הפתרון הזה הוא לא אפשרי.
אני יכולה לשלוח בן 4 לצהרון עם עוד 50 ילדים רובם גדולים ממנו.
ואז הגדולים נשארים לבד ואני רצה לאסוף את שני הקטנים ב- 17 ולהמשיך לחוגים.
ומטפלת לכל ילד - קצת יקר, יש גבול כמה אפשר לשלם (ואצלנו המינימום זה 40 לבחורה צעירה וחסרת נסיון).