יציאה לטיול שנתי

[מתלבטת78]

יציאה לטיול שנתי

כמה זה נורמאלי מאחת עד משוגעת, שאני לחוצה נורא לקראת יציאה לטיול שנתי של ה-ADHDית שלי?

יש את אלה שהם היפר וכולם מכירים אותם, היא ההיפך הגמור. שקטה כמו דג (בכיתה, לא בבית), לא מבקשת שום דבר עד כדי הגזמה (שוב, רק בכיתה, לא בבית). אני חוששת שלא תהיה מרוכזת ולא תשמע הנחיות של המדריכים או של המורה, ובכלל לא תהיה בעניינים.

אני ממש חרדה לקראת הטיול ולא יודעת איך אעביר את היום ככה....

עצות/המלצות/ ניעורים/ כדור ואבן יתקבלו בברכה

 

[סביון1]

בת כמה הילדה?

 

[מתלבטת78]

7

 

[סביון1]

אז תשלחי הודעה למורה שלה או תרימי לה טלפון ותסבירי את

חששותיך ותבקשי שתשים עליה עין.
אופציה אחרת - להתנדב כהורה מלוה.
או לבקש מהורה מלוה שישים עליה עין.
&nbsp
חוץ מזה קבלי ניעור - אז היא לא תהיה בעניינים, מה כבר יקרה לה?
&nbsp
רק אל תשדרי לה את החרדות שלך. טיול שנתי אמור להיות כיף, ולא ארוע שחרדים מפניו. תני לה להנות.
&nbsp
&nbsp

 

[הייתיאביבקיץ]

מה את חוששת שעלול לקרות?

אחרי שליוויתי כמה טיולים, אני יכולה לאמר לך שקודם כל - גם הילדים הכי לא מרוכזים, לא הולכים לאיבוד.

היא רק בת 7, ככה שאני משערת שגם ההנחיות שהיא לא תשמע הן לא הנחיות מצילות חיים.

דבר אחד הוא שבאמת כדאי לדבר עם המורה. למנוע מצב שבו יכעסו עליה כי היא לא הקשיבה להוראה. (ההוראות הן בדרך כלל "תשתו מים" או "תשבו רק בשטח הזה ולא ליד הכיתה המקבילה").

 

[חייבתלהגיב]

בגיל 7 הטיולים לא מסוכנים.

תתחילי לחשוש בסביבות כיתה ו', משהו כזה.

 

[מתלבטת78]

כבר יצרתי קשר אמש עם המורה

כתבה שתשים לב..
הבוקר שמחתי עבורה שהיא יוצאת לטיול ואמרתי לה שאיזה כיף לה וכו. מקווה רק שאני שחקנית טובה

נקווה לטוב.
תודה לכן.

 

[Ani15]

דברי עם המורה

או עם ההורה המלווה, אם את לא יכולה ללוות בעצמך. שישימו עין. הכל יהיה בסדר.

 

[מתלבטת78]

אמן אמן. תודה.

 

[מתלבטת78]

דוגמית אחת ללמה אני בלחץ לגביה

פעם אחת הגיעה לבי"ס בנעליים חדשות, השרוכים נקשרו לה יחד, הכוונה שרוך מנעל ימין עם שרוך מנעל שמאל. אי אפשר ללכת ככה, נכון?
המחנכת שלה לא היתה באותו יום, אז במקום לבקש עזרה מתלמידים או מורה, היא פשוט דידתה בשעה האחרונה עד שהסתיים יום הלימודים.

אנחנו עובדים איתה על בטחון עצמי ואסרטיביות (שעם שניהם אין בעיה בבית, רק בחוץ), אך ברור לי שזה גם עניין של זמן (בי"ס חדש) וגם גיל. גם אני הייתי ביישנית בגילה, אבל לא יודעת אם עד כדי כך.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אגב, הדוגמה שנתת לא קשורה לבטחון עצמי או לאסרטיביות בהכרח
אלא לגמישות מחשבתית בכל הקשור לפתרון בעיות. לא בטוחה שעבודה על בטחון עצמי תעזור במקרים מהסוג הזה.

 

[מתלבטת78]

מעניין מה שכתבת, אשים לב מעכשיו אם זה הקושי שלה..

תודה רבה!

 

[ליאת של עדי]

אתמול ליויתי את האלף שלי

כך שהחוויה טרייה במוחי.
יש ילדים שהם יותר שקטים, פחות בולטים. הרבה פעמים הם משתעממים מהר וקשה להם.
אבל יש מורה, ויש הורים מלווים (ואת בהחלט יכולה ללות זאת כזאת הזדמנות בשבילך להעצים אותה). אבל אם את לא יכולה הפעם, דברי עם המורה שבוודאי מעודכנת אבל טוב לדבר ולבקש. דברי עם אחת האמהות המלוות. אנחנו שם כדי לעזור במה שצריך לא באמת כדי לטייל.. אז אני בכיף יכולה לשים עין על אחד הילדים שצריך שישגיחו עליו

 

[רביעי בערב]

עוד אופציה זה להצמיד לחברה, ולהנחות אותה

שיכולה להיעזר גם בה (עדיף חברה ספציפית, שאת מכירה כילדה יחסית מאופסת). אני עושה את זה הרבה עם הבן שלי, נניח- אם אתה צריך לשרותים, אתה יכול לבקש מאיתמר שיבוא איתך...

 

[מתלבטת78]

הטיול היום. עכשיו.

בעוד שעה היא אמורה לחזור.
נראה איך יהיה מצב רוחה, מקווה שטוב.

תודה לכולן על התמיכה!!

 

[מתלבטת78]

חזרה מצוברחת

ירדה מהאוטובוס עצבנית וכבר הבנתי שהיתה בסיטואציה לא נעימה שלא התמודדה בה כמו שהיתה רוצה.
שני ילדים הציקו לה ולחברה שלה במהלך הנסיעה.

דברנו על זה, ועכשיו היא בסדר.
שאלה יהיו הצרות שלנו, שמחה שזה רק זה ולא משהו גרוע יותר (אעפ שאני מבינה שמבחינתה זה ביג דיל).

תודה רבה לכולן

 

[mykal]

רוצה לומר לך משהו,

כל הכבוד לך שעודדת אותה לצאת,
לא קרה כלום שחזרה מצוברחת וכמה סיבות לכך,
ראשית, גם ילדים בלא הפרעת קשב חוזרים לפעמים מצוברחים--אז מה?
שנית, היא צריכה להתרגל למי שהיא---
ודבר אחרון, אנחנו כהורים התפקידשלנו לגדל אותם לעצמאות,
ללמוד להתמודד עם המציאות של החיים.
אז מאחלת לך להיות יותר רגועה ולסמוך על עצמך, ולסמוך גם עליה.
מאחלת לך הרבה נחת.

 

[הפוך עם ראש כפול]

 

[מתלבטת78]

מסכימה, תודה

 

[danakama10]

אני חושבת שילדים צריכים להרגיש מוגנים בבי"ס

וברור שהיא תהיה מצוברחת אם הציקו לה ולחברה באוטובוס.
זה התפקיד של המורה וההורים המלווים לשים לב ולהפסיק התנהגות כזו. אם אף אחד לא שם לב ולא העיר, זה התפקיד של הילדה לספר בזמן אמת למורה מה קורה.
הילדה לא אמורה לסבול הצקות, והתמודדות עם הצקות לא כוללת רק התעלמות, בוודאי שלא בגיל הזה. להבא, הייתי מדברת עם המורה לפני פעילות דומה ומספרת לה על ההצקות, כולל שמות, ולבקש שהיא תפקח עין. במקביל, הייתי מדריכה את הילדה שזו זכותה שלא יציקו לה ולכן יש עליה החובה להתלונן מיד. הייתי מתרגלת איתה לפנות למורה על כל מיני דברים קטנים באופן שוטף כדי שזה יהיה לה קל לפנות אליה.