איןאריותכאלה
New member
אמא חם לי / אוטונומיה אישית
לבכורתי היקרה חם. תמיד. היא ילדה שחם לה. בהתאם היא מסתובבת יחפה בכל הזדמנות. הולכת לבית הספר לבושה בחולצת טריקו שרוול ארוך. לא מוכנה ללבוש את הסווטשרטים עם סמל בית הספר. לא הולכת עם ז'קט (ואם כן מורידה מיד כשנכנסת לכתה). בקושי מסכימה ללבוש מעיל.
באינסטינקט אני יודעת שאני צריכה להניח לה. אם נעים לה ללכת יחפה בחורף - מה זה ענייני. אבל בתור אדם שתמיד קר לו, אני נחרדת למראה כפות הרגלים היחפות שלה ומשדלת אותה לגרוב גרבים. אני כמובן לא יכולה להכריח, אבל אני הופכת להיות האמא הנודניקית הזאת שאמרתי שלא אהיה, ומזכירה לה 19 פעמים ב-7 דקות שהיא עדיין יחפה ומה לגבי גרביים....
וגרוע מזה - אני ממש זוכרת את עצמי עומדת בקוצר רוח בכניסה לבית, כשאמא שלי מלבישה לי גם צעיף וגם מעיל וגם כפפות וגם כובע ועוד רוכסת הכל היטב (היטב) עד שבקושי אפשר ללכת - ואז פותחת את הדלת - ואני הייתי רצה באושר אל תוך השלוליות.
בקיצור, איך לשחרר ולהניח לה להסתובב איך שבא לה בלי להגיד כלום.
לבכורתי היקרה חם. תמיד. היא ילדה שחם לה. בהתאם היא מסתובבת יחפה בכל הזדמנות. הולכת לבית הספר לבושה בחולצת טריקו שרוול ארוך. לא מוכנה ללבוש את הסווטשרטים עם סמל בית הספר. לא הולכת עם ז'קט (ואם כן מורידה מיד כשנכנסת לכתה). בקושי מסכימה ללבוש מעיל.
באינסטינקט אני יודעת שאני צריכה להניח לה. אם נעים לה ללכת יחפה בחורף - מה זה ענייני. אבל בתור אדם שתמיד קר לו, אני נחרדת למראה כפות הרגלים היחפות שלה ומשדלת אותה לגרוב גרבים. אני כמובן לא יכולה להכריח, אבל אני הופכת להיות האמא הנודניקית הזאת שאמרתי שלא אהיה, ומזכירה לה 19 פעמים ב-7 דקות שהיא עדיין יחפה ומה לגבי גרביים....
וגרוע מזה - אני ממש זוכרת את עצמי עומדת בקוצר רוח בכניסה לבית, כשאמא שלי מלבישה לי גם צעיף וגם מעיל וגם כפפות וגם כובע ועוד רוכסת הכל היטב (היטב) עד שבקושי אפשר ללכת - ואז פותחת את הדלת - ואני הייתי רצה באושר אל תוך השלוליות.
בקיצור, איך לשחרר ולהניח לה להסתובב איך שבא לה בלי להגיד כלום.