מצב ריגשי קשה לילד שלי בן 7 בכיתה א. אני מותשת:((

גלוש234

New member
מצב ריגשי קשה לילד שלי בן 7 בכיתה א. אני מותשת:((

הי שלום,
הבן שלי בן 7, בכיתה א'. בן יחיד.
אני ואבא שלו החלטנו להיפרד אחרי שנים רבות של עליות ומורדות ביחסים.
מגיל 5 שמנו לב להתקפי זעם אצל הילד והלכנו להדרכת הורים. אחרי שעלה לכיתה א' הכל התעצם כנראה גם בגלל המתח שקיים בבית. לכן החלטנו, בייעוץ של פסיכולוגית ילדים, לפרק את החבילה המעופשת הזאת, כי זה עושה נזק לשלושתינו. זה קורה השבוע.!!!!
מתחילת השנה הילד התחיל יותר ויותר להרביץ בבית ספר (גם בגן זה היה אבל לא מעבר לרגיל). למשל: לתת אגרוף לילד אחר (קרה פעם אחת), לשבור צבעים של ילדים, לקשקש בחוברות ובמחברות שלו באמצע השיעור, ובבית זה עדיין ממשיך - התקפי זעם, שבירת חפצים - והסיוט אינו נגמר.
עם כל המודעות שלנו עכשיו וההבנה שצריך איפוק וסבלנות לצד הבהרת גבולות, הקושי הוא נוראי!!!
הדבר הכי מדהים הוא שכשסיפרנו לו שאנחנו נפרדים הוא פשוט שמח. שגם זה הדהים אותנו. הוא ממש רצה שאבא שלו כבר יעבור לבית אחר). הבנו שהוא כל כך מבין את המצב ושהמתח הזה שיגע אותו. אני עדיין בשוק מזה שאני כותבת את זה.
בבקרים הוא לא רוצה לצאת לבית הספר. הוא לא אומר בפירוש "לא רוצה" אבל הוא מותח זמן, מחפש משחקים ש"פתאום" נזכר בהם, משחק , לא יוצא מהדלת. ניסינו כל מיני שיטות(לשים בגדים ברכב, לצאת ולפתוח את הדלת ואז הוא אמור לבוא) אבל הוא כבר לא שם על זה כמעט ומאחר המון. אנחנו מבינים מהפסיכולוגית שאלה חרדות ממה הולך להיחות לו בבית ספר כל יום. כואב לנו הלב.
ואני עצמי כבר לא יודעת מה לעשות. עם כל הסבלנות שלי אני מתפרקת מההתמודדות הזו.
רציתי גם לדעת אם יש מרכזי טיפול שלא גובים מאות שקלים לשעה, שבהם אפשר לטפל בילד אינטנסיבי. כי אין לנו כבר כסף לפסיכולוגית הפרטית (בקופות אין תורים!).
לפני סיום חשוב לי לציין, (כי רגשות האשם עובדים שעות נוספות ) - שהבן שלי מוצלח בלימודים, אוהב מוזיקה, חברותי ותקשורתי עם בני גילו (לא עם מבוגרים), ואהוב על חבריו מאוד. רק ההתקפי זעם והסיכון - שהוא יכול לפגוע בעצמו ובסביבה הורסים את הטוב שקיים.

אודה לכם על כל מילת עידוד, תשובות וכל דבר שקצת ייתן לי מנוחה.
תודה רבה..
 

סביון1

New member
לא מבינה בזה כלום אבל יכולה לספר לך שראיתי התנהגות דומה אצל

ילדים בגילאי הבנים שלי שהוריהם נפרדו וגם אצל ילד אחד שאחיו, לא עלינו, נפטר בדמי ימיו. זה מאפיין תקופה של משבר וחולף בשלב מסוים. אני משוכנעת שאפשר למצוא טיפול מתאים כדי לעזור לילד להתגבר.
&nbsp
לגבי מרכזי טיפול - ידוע לי על ת.ל.מ. - מציע לך לבדוק שם אם תוכלי לקבל סיבסוד. יש גם שרות פסיכולוגי עירוני.
&nbsp
כל טוב ושתצלחו את התקופה הקשה בשלום.
 

גלוש234

New member
תודה רבה..

יותר חשבתי על משהו שהקופות נותנות, מרכז מקצועי של משרד הבריאות או משהו בסגנון.
 
מציעה לך לשאול גם בפורום "גרושים גרושות"

אני לא יודעת לכמה פה יש ניסיון או ידע רלבנטי למצב שלכם - אבל שם אולי יש יותר ניסיון. בהצלחה! אגב, לא שמעתי על פסיכולוגית ילדים שמייעצת להורים להיפרד, ואני לא בטוחה שזה משהו שבמסגרת ה"מנדט" שלה. אולי כדאי להתייעץ גם עם פסיכולוג/יועץ עם התמחות יותר רלבנטית.
 

גלוש234

New member
תודה! בעקרון הפסיכולוגית ייעצה או לטפל או להיפרד ובגלל ש...

עברנו יחד אינספור טיפולים זוגיים ללא הצלחה - ההחלטה להיפרד הייתה הנכונה ביותר.
 
טוב, אני מניחה

שהחלטתם להיפרד לא רק כי היא ייעצה לכם... אבל עדיין זה נשמע משהו שהיא לא אמורה להגיד.
 

Ani15

New member
השפ"ח - שירות פסיכולוגי חינוכי

הגעה בהפנייה מיועצת ביה"ס. את יכולה גם לפנות אליהם בעצמך - הם בתוך מחלקת החינוך של העיריה/ מועצה שלך. חינם או כמעט חינם. יש זמן המתנה, אבל אם היועצת מבינה את חשיבות הענין (ומן הסתם, אם הוא כזה אלים, היא מבינה) היא יכולה לדחוף את התור מאוד. היתרון: אלה אנשי מקצוע עם התמחות בפסיכולוגיית ילדים (שלא תמיד זמינים בקופות).
 

גלוש234

New member
היי , הפנו אותנו למרפאה לבריאות הנפש באיזורינו...

האם מישהו טיפל או טופל בכזאת מרפאה?
 

Ani15

New member
מי הפנה אתכם?

אין לי נסיון או מידע אבל על פניו בעיות רגשיות לא צריכות להיות מטופלות במרפאה בה מטופלים חולי נפש. פני לשפ"ח בעצמך והתייעצי איתם.
 

A n n y3

New member
לא מבינה בזה הרבה אבל שולחת חיבוק


כל הכבוד על ההתמודדות הלא פשוטה והמודעות למצבו של הילד.
 
כואבת את כאבך

נשמע כמו סיטואציה ממש לא פשוטה ומובן לי לחלוטין למה את מותשת.... התחושה של חוסר הודאות מה יכול לשפר את המצב, והפחד התמידי שאת עושה דברים שמזיקים לילד, נשמעים לי מאוד כמו הרגשות שמכרסמות בלב... מזכירה לך לחזק את עצמך ולזכור שאת אם טובה דיה, ואת עושה את תפקידך הכי טוב שאת יכולה לפי המצב שלך כרגע. זה בטוח. וגם הילד עושה את התפקיד שלו ומתנהג באופן מסויים כדי למשוך אותך לעשות עבורו יותר... ואת כזו אם מדהימה, לא יושבת רגל על רגל, נענית לאיתותים שלו ועושה יותר ויותר כדי שיהיה לו טוב. אני בטוחה שההשקעה שלך תניב פירות חיוביים. וגם אם זה לא יהיה מחר, תזכרי שחינוך זה לטווח הרחוק.
מאחלת לך הרבה כוח וגם כן אושר בדרך החדשה!!
 
למעלה