מספר מבחנים בכיתה ב'

[danakama10]

אגב, כלפי הילדה בוודאי להגיד לה שתעשה מה שהמורה אומרת

אבל מאחורי הקלעים כן לטפל בבעיה.

 

[מתלבטת78]

אני לא מצליחה להגיב תחת ההודעות שלכן, אז מגיבה כאן

אכן בדקתי את חוזר מנכל היטב לפני שכתבתי למורה, ומצוין שם במפורש שגם הכתבה נחשבת למבדק. גם מבדקון קטנטן.

אני בדיוק נקרעת בין הדעה מייקלה לבין של דנה קמה, כי מצד אחד אני חושבת שלא סתם נכתבו נהלים וכן צריך לדאוג שיתקיימו. בפרט כשמדובר בכזו קיצוניות. לא הייתי מתקטננת אם היו מבדקים בחשבון ובשפה במרווח של שבועיים במקום ארבעה שבועות, אבל כן יש שלושה בשבוע! גם אם קטנים.. ואגב לפי רשימת הנושאים שאנחנו מקבלים להתכונן עליהם, הם לא כאלה קטנים.
אני לא חושבת שהבת שלי כאן היא האישיו, וזה שהורים אחרים לא מתלוננים לא אומר שאין להם בעיה. אנשים לעיתים מפחדים להתלונן, והנה שימו לב מה קרה לי עכשיו, אני מבינה אותם לגמרי.

מצד שני המורה באמת מקסימה ולא רציתי לפגוע בה. אפילו לא חשבתי שאני פוגעת בה. עד עכשיו אני לא חושבת שאני פוגעת בה. היועצת היא ואני כל הזמן בקשר והניסוח לא היה מלשני ובטח שלא נעשה דבר מאחורי הגב. אבללל:
בשורה התחתונה היא נפגעה ואני מרגישה רע עם זה.

אתמול היא כתבה לי שתהיה לי פגישה עם הנהלת ביהס בקשר לנושא. אני חושבת שאכן צריך לדבר עם ההנהלה כי ברור לי שכל המבדקים הללו הם לא החלטתה הבלעדית של המחנכת, יש גם מורות מקצועיות נוספות, ולכן צריך לעשות סדר ולתת את הדעת בצורה יותר רחבה. נראה כאילו כל אחת מהן רואה רק את המשבצת שלה, ונראה שהן לא מכירות את הנהלים. שום דבר כאן לא אישי, אני באמת לא יודעת למה המורה לקחה את זה כך

, אבל שוב - היא נפגעה וחשוב לי לסדר זאת איתה כי היא באמת ראויה לזה.

 

[הייתיאביבקיץ]

אם חשוב לך לסדר את העניינים איתה, אני מציעה

לנצל את הפגישה עם המנהלת כדי לאמר שבלי קשר לויכוח הנדון, את מעריכה את המורה וחושבת שהיא מקצועית ומקסימה.

כי נכון להיום, מה שיש זה מורה חדשה שערבו את היועצת בנושא מבחנים בכיתתה, ועכשו גם המנהלת נכנסת לתמונה.
זה מצב שעלול להיתפס כמאיים, בפרט אצל מורה חדשה.
היא לא רוצה שייווצר עליה רושם של מורה לא טובה, שהורים כועסים עליה.
ואם את מעריכה אותה - חשוב להגיד גם את המילים הטובות. שהיא תדע שהמנהלת יודעת שההורים מעריכים אותה.


רק כדי להאיר את עיניך עד כמה זה יכול להיתפס חריג ומאיים על ידי מורה, בפרט שהיא חדשה - אצלנו זה די נדיר שיועצת או המנהלת מעורבת בעיניינים בין מורים להורים/תלמידים. זה קרה פעם אחת עם בתי הגדולה, ומעולם לא עם בתי הקטנה. ועם בתי הגדולה זה באמת היה מקרה חמור, עם מורה שהועזבה מבית הספר אחרי כמה זמן.

 

[danakama10]

אני מסכימה איתך

קראתי בזריזות את הנהלים כי זה סקרן אותי לדעת אם באמת הדברים כמו שאת מציגה, ואת צודקת ב- 100%.
אם תשאלי אותי, אני לא מסכימה עם ההחלטה שמשרד החינוך קיבל ואני חושבת שמבחנים קטנים באופן סדיר כן עוזרים ללמידה וגם למורה לדעת מה הרמה של התלמידים והם לא אמורים להעלות את רמת הלחץ, אבל דעתי (או דעת המורה) לא רלוונטית. זו ההחלטה שנתקבלה, וכמו שאת אומרת, כנראה שהיו הרבה ילדים שזה כן הכניס אותם למתח.

אין שום סיבה שתרגישי רע עם זה שהמורה נפגעה. את לא עשית שום דבר רע, ואת לא יכולה לקחת אחראיות על הרגשות של המורה. היא אמורה להיות בוגרת ואמורה לדעת להתמודד איתם בצורה מקצועית.

מצויין שנקבעה לך פגישה עם המנהלת, תקווי שגם המורה תהיה שם. בין אם כן ובין אם לא, תתחילי במחמאות אין סוף על המורה. אני לא חושבת שיש מקום לעשות יותר מזה. יש אנשים שבתת מודע משתמשים בעלבון כטקטיקה להשיג מה שהם רוצים. העלבון שלה לא קשור אלייך והוא לא העיקר. העיקר הוא שאת מוודאת שבי"ס יעמוד בתקנים, ואת עושה זאת כדי לעזור לביתך.

אם היא/היועצת יחזרו על סיפור העלבון, את יכולה להגיד להן שאת מאוד מצטערת שהיא נפגעה. את חושבת שהיא מורה מקסימה ונהדרת, ואין שום דבר אישי במה שאת עושה. אבל חשוב לך שבי"ס יעמוד בחוזר המנכ"ל, כי זה יעזור מאוד לבת שלך. בחוזרי מנכ"ל יש הוראות מחייבות, לא המלצות, יש סיבה שההוראות האלו ניתנו, ואת מבקשת שבי"ס יקפיד למלא אותם. ואת מאוד מבקשת שכולכם תתרכזו בעיקר, שזה כמובן הילדים. לך זה חשוב בתור האמא, ולהם זה בוודאי חשוב בתוך מחנכים.

את כל זה תגידי כמובן לא בטון כעוס אבל גם לא בחיוך מתנצל, אלא ברצינות.
אני ממליצה לך לדבר קודם עם מישהו במשרד החינוך, שיסביר לך מה להגיד אם הם יגידו שזה לא מבחן אלא פרוייקט כיתתי, או שטות אחרת. בנוסף תבררי מה עושים הלאה אם המנהלת פשוט לא מוכנה לאכוף את חוזר המנכ"ל. תמיד טוב להגיע מוכנים ולדעת את האופציות.

 

[מתלבטת78]

תודה רבה לך!

מקווה לחזור לעדכן בחדשות טובות בעניין.

 

[חייבתלהגיב]

גם אצלנו היו הכתבות כל שבוע,

והילדים לא התייחסו אליהן כמו אל מבחן - כי הן לא. מדובר במספר קטן של מילים שצריך לזכור, וזו דרך מעולה לפתח את היכולת לאיית (ואם ילד מאיית טוב גם כך - הוא אפילו לא צריך ללמוד. אם לא - טוב שיש הכתבה).
לגבי חשבון אני לא זוכרת מה היה - אבל גם אצלנו (כיתה ד') מבחינים בין מבחן לבין עבודה לבדיקה - ההיקף קטן יותר, וכו'.
לגבי תורה ומדעים - זה באמת סיפור שונה, ולא יודעת אם זה רגיל שבכיתה ב' יש מבחנים בנושאים האלה.
אצלנו (שוב בכיתה ד') המבחן בתורה הוא עם חומר פתוח, והמורה לא רוצה שההורים יעזרו לילדים להתכונן, אלא שהילדים יעשו הכל לבד (כנ"ל לגבי עבודות). בשנה שעברה זה לא היה כך - כל מורה והדרך שלה. אני חושבת גם שאת צריכה פחות לחשוב על מה כתוב בחוזרי מנכ"ל ויותר על האם זה מקדם את הבת שלך, ואיך לעזור לה שזה יקדם אותה יותר. בגדול מבחנים בהחלט מקדמים את הלמידה, ואם היא תתרגל לא להתרגש מהם בכיתה ב', זה יכול לעזור לה בהמשך.

 

[Ani15]

יסלחו לי רוב המגיבות כאן

אני לא מבינה את גישת ה"תדאגי רק לבת שלך". אחריות חברתית זה כבר ערך שעבר מהעולם בישראל? האם באמת אתן רוצות שאם הורה מסוים רואה בעיה בביה"ס הוא יפתור אותה רק עבור הילד שלו ולא ידאג גם לילד שלכן?
וגם לא את "תהיה חכמה אל תהיי צודקת". האם חוזרי מנכ"ל משרד החינוך נועדו לקשט את אתר המשרד ותו לא? איזה משמעות יש להוראות משרד החינוך אם לא מקיימים אותן? האם באמת הזלזול הגיע לרמות כאלה שהורים חושבים שלהוראות המנכ"ל אין סיבות טובות? (ואני חייבת להודות שזה עוד יותר מפריע לי כשזה מגיע ממי שעבד בתוך המערכת שנים רבות, מיקל) נכון, לעמוד על קיומן לא הופך אותך לאמא הפופולרית ביותר בביה"ס. האם זה אומר שצריך מראש לוותר, להתכנס לפינה הפרטית ולשתוק? ומתי תצאו מהקליפה שלכן? כשחוזר המנכ"ל יעסוק בהטרדה מינית זה יהיה מספיק חשוב כדי לקיים אותו? ובתשלומי הורים? אז למה בעניין מבחנים לא?

 

[חייבתלהגיב]

זה לא עניין של לדאוג לבת שלה -

אם הייתי חושבת שחשוב שלא תהיה הכתבה כל שבוע, הייתי כותבת את זה - ולא משנה מי הילד. אני כתבתי את ההפך - לדעתי חשוב שכן תהיה הכתבה כל שבוע, ואף פירטתי איך לא משנה מה הרמה של הילד המדובר. וגם כתבתי שגם אצלנו היו הכתבות וזה לא נחשב מבחן.
ולא, אני בהחלט לא מקדשת כל דבר שכתוב בחוזר מנכ"ל, ואם יש החלטה שם שלדעתי פוגעת בילדים דווקא, ובית הספר לא היה מיישם אותה, לא הייתי נאבקת ליישום ההחלטה רק כי זה מה שכתוב בחוזר מנכ"ל. והמקרה הזה אכן נופל במסגרת ההחלטות שלדעתי לא נכונות. ואין קשר לכך שאם הייתה החלטה שלדעתי כן נכונה כן הייתי נאבקת ליישום שלה. זה לא שהם יודעים מה אני יודעת ומה לא, ויגידו לי "למה עכשיו את בעד ואז לא אמרת כלום" - ואני הורה, אני לא עובדת שם ואחראית על ביצוע ההוראות. אני יכולה רק להשתמש בחוזר מנכ"ל כשנראה לי שזה משרת את האינטרסים של הילדים (בהחלט לאו דווקא של הילדה הספציפית שלי, אבל גם מי שעושה את זה רק כשזה נוגע לילד שלו, סבבה - זה כתוב, והורים יכולים לנצל את זה, או לא לנצל את זה, כרצונם ובהתאם לשיקול דעתם. מה שהורים לא יכולים לעשות זה להשתמש בחוזר מנכ"ל כדי ל-א לעשות משהו שכתוב שם, כי באותה מידה גם בית הספר יכול להגיד "חוזר מנכ"ל").

 

[מתלבטת78]

בדיוק! לא כתבתי זאת כדי לא לצאת מצטדקת

אבל זו באמת אני, הרבה פעמים אני פועלת מתוך חשיבה שזו טובת הכלל ואולי אני יכולה להזיז משהו גם בשביל ולטובת אחרים. זו אחת הסיבות שאני לא רוצה שזה יהיה סביב הבת שלי. לא כי אני מפחדת שיתנכלו לנו, להיפך. המורה היתה מייד מתחשבת בבתי.

הנהלים נכתבו בשביל כל הילדים, לא רק בשביל "מי שנלחץ" וכן הלאה.
אז בגלל שהורים אחרים לא אומרים כלום (כי מפחדים, כי לא מודעים, כי לא חושבים שיש להם כוח לשנות...), אז ימשיכו זאת עם הילדים שלהם אבל לא עם הילדה שלי כי אני החלטתי לעשות מעשה?!

 

[mykal]

רק להערה שלך לגבי,

גם אם הייתי הרבה שנים במערכת,
לא פחדתי להחליט גם על דברים שראיתי בהם ערך,
חוזר מנכ"ל מחייב, אבל גם בכל בתי המשפט--יש חוק כתוב, ועו"ד מוצא את הלקונה,
ומצליח באמצעים שונים להראות שהיה באג.

וקצת מעצבן לראות איך דמם של המורים מותר--
לא מעליבים אותם, הם צריכים להתעלות מעל היותם בני אדם.
אולי כשמנפנפים בחוזר ובנייר הכתוב, זה לא מעליב בכלל זה ממש אבל ממש בתמימות--כמה מעושה ולא מכבדת האמירה הזו.
ואני מבקשת לברר איתך, כמי שהיתה במערכת הרבה שנים--
מה היתה כותבת המתלבטת (היא כמשל, ולא כפרסונה כאן)
לו הייתי אומרת לה--אז בואי נוציא את הבת שלך מהמבדקים/הכתבות/וכו'
כי לה יש בעיה, היא לא מסתדרת כל 32 הילדים האחרים אפילו שמחים עם זה,
זה בדיוק 10 דקות שהם כותבים, לי זה נותן אינדיקציה למי קשה
מי יודע ואצלם זה שעשוע.הבת שלך אולי כדאי לבדוק למה.
אהה אז האמא לא נעלבת.
כל ההורים פוחדים, המורים מנוולים--חסרי רגש.--דייייייי, זה די נמאס.

תסתכלי על התלונות הנוספות--
אמי ז"ל אמרה משפט חכם--"חולה איך שלא תשימו אותו כואב לו וצועק אייי"
התלמידים הסבירים (מהמוצלחיםביותר, ועד לחלשים)
כולם מצליחים להתמודד עם דרישות המערכת ולא שאין מקום לשיפורים, ולא שהכל טוב,ולא שכל הצוות מעולה, אבל לכתוב אוי וי בגלל שהיית במערכת,
אל תכתבי שכדאילא לתקוף את המורה אלא לעזור לבת שלך--זה כ"כ מאכזב.

אז תשמחי אני כבר לא במערכת די הרבה שנים,
ומענין אבל התלמידים שלי וההורים שלהם שמחים איתי עד היום,
ואגלה לך שבלויה של הבת ובשבעה שלי הגיעו רבים מהם.
אז כנראה עשיתי כמה דברים טובים בכ"ז.

ועוד מילה--תתפלאי הייתי בן אדם רגיש ואכפתי למרות שהייתי במערכת--ונשארתי כזו--ומורה הוא גם בן אדם--אז הוא נעלב, תשתדלו לא להעליב אף אחד גם לא מורים.

 

[מתלבטת78]

דמם של המורים מותר?

אין לך מושג כמה המשפט הזה לא מתאים לפוסט שלי.
אני מבינה שאת מכניסה כאן הרבה ממה שאת חווית בחייך כמורה (אגב גם אני מורה, לא ציינתי עד כה, כי זה לא רלוונטי למקרה), אבל לא בכל מקום זה מתאים. לא בכל מקום צריך להכניס כמה המורים נפגעים, כאן למשל זה פשוט לא מתאים.
יש נהלים, בית הספר עובר עליהם בצורה באמת מוגזמת, ולהורים אסור לומר כלום?? זה להתיר דמם של המורים? באמת שאין לי כבר מילים.
אגב יכולתי לעשות בלאגן אמיתי אם הייתי מעלה את חוזר המנכל לקבוצת הוואסאפ הכיתתית, אבל עשיתי הכל בדרכי נועם ובצורה מכובדת. בקיצור, אסור לומר כלום.

מצטערת בקשר לבתך

 

[mykal]

מצטערת,

לא עניתי לךכאן --יעצתי לך לא מהמקום שלי,
אני כבר לא שם, אני מחוץ למערכת כמעט 10 שנים,
שזה כמעט דור.
את תחליטי מה שאת רוצה לעשות--אני במקומך--הייתי מנסה לפתור
את הבעיה של הבת שלי---בעיני זה הנכון--למרות שכתבת שאת בקשר עם היועצת ועם ... כן, המורה לא עובדת על דעת עצמה, היא איננה יחידנית,
היא עובדת בתוך מערכת--בטח יש כיתות מקבילות וכולן נוהגות הכתבות
ומבדקים--יש לי נכדים במערכת, אפילו בן השש שלי שבכיתה א' מאושר מהמבדקים האלה ומהציונים.
אז מה לעשות--כן פנית הלאה עם חוזר מנכ"ל זה סוג של כתב אישום,
ואת תוהה למה נעלבה.

לא חויתי שום בעיות הייתי במערכת 40 שנה--אהבתי את התלמידים אהבת נפש,
אני בטוחה שגם טעיתי, תלוי איך מטפלים בטעות.
אסור להורים להגיד כלום??? איפה כתבתי את זה? אולי צריךלחשוב איך לומר
ולו כדי להשיג שינוי?
את רוצהלעשות באלאגן--תעשי. מי מפריע לך?
כן למרות הלעג של דנהקמה על המשפט שכתבתי--בכ"ז יש בו אמת גדולה בשבילך--בשביל ביתך--תהיי חכמה אל תהיי צודקת--כי תחנות הצדק טוחנות לאט,
ובינתיים יש לך בת שזקוקה לעזרה והכונה נכונה.

אז אל תשליכי עלי את הקושי שלך--שאני הכי מזדהה איתו.
והייתי שמחה לעזור לך.

אני עניתי למשפט של Ani--את מהמערכת וואווו--ככה את מדברת?!
כן אם תובעים מהמורים רגישות לצרכי תלמידיהם--אז למה לא להבין שהם
רגישים גם לפניה אליהם? איך זה עובד? איך?
ומותר להגיד הכל--תלוי למי, תלוי איך, תלוי מה את רוצה להשיג?
תלוי בכ"כ הרבה מרכיבים, מי אמר שאסור להגיד-- מתי כתבתי את זה?
ואם את מורה--אז מה התמימות שלך בלא להבין שיש היררכיה?
ואולי לשאולאת המורה ככה בשקט --תגידי האם אין ביקורת על הענין בגלל חוזר מנכ"ל. --אבל את מידהוספת עוד גורם--את לא בת 12, ולא לא מכירה את המערכת.

וואללה--בואי איןלי ויכוח איתך,
עניתי למשפט שמישהיא כתבה.
מאחלת לך הצלחה במהשאת צריכה והרבה נחת.

 

[מתלבטת78]

אני לא רבה איתך. אפילו הסכמתי איתך בהודעות מעלה

אני נקרעת בין הגישה שלך לגישות האחרות כאן. לא סתם באתי להתייעץ.

אני שמחה בשבילך שיש לך נכד שנהנה ממבחנים.
סקר או מחקר נעשים על אוכלוסיה רחבה, לכן הנכד שלך או הבת שלי הם לא אינדיקציה לכלום.
בכלל, הנקודה היא לא הנכד שלך או הבת שלי. הנקודה היא נהלי משרד החינוך.

ולא פניתי הלאה, אלא שלחתי למורה, וכשראיתי שהיא לא בכיוון של לשנות משהו, הוספתי את היועצת והסברתי במייל שאני מצרפת אותה כי בתי נלחצת. זאת כדי להמתיק את העניין הזה שאני מוסיפה מישהי להתכתבות.

 

[mykal]

קצת למען הסדר הטוב,

מותר להתוכח, ברור שאין סיבה לריב.
כשהמורה לא היתה בכיוון שלך, דברים לא קורים ברגע,
אולי צריכה לגייס תמיכה לרצון שלך, מול כיתות אחרות? זהלוקח זמן, נכון?
את לא נתת את הזמן הזה.

ההבדל בגישות הוא 2--
1)האם מיד לנפנף בנהלים של משרד, או יש זמן לזה--
(אגב, תתפלאי כמה חוזרים הם לא מחייבים לא מוכרים לצותים ועוד..)
2)האם להיות נציגת ציבור וללחום עבור כולם או לדאוג כרגע לבת שלך.

אניכבר יותר מבוגרת--וכנראה יותר מתונה--
לא הייתי דואגת כרגע למערכת, אלא דואגת לבת שלי--
ואז הכל נעשה יותר בנחת ויותר בסבלנות.

אבל, את סוברנית להחליט עבורך מה נכון לך וטוב לך,
ואני רק כתבתי את דעתי הלא מחייבת בעליל.
אשמח לשמע מה הצלחת ואיך זה עוזר לביתך.

ריב בכלל אין. מעריכה את הרצוןשלך לשמע.

 

[חייבתלהגיב]

שאלתי עכשיו אחיין שלי בכיתה ב'.

הוא אמר שיש להם מבדקים בחשבון, שפה ומולדת, וש"אלה לא מבחנים, אלא מבדקים". הוא לא ידע כל כמה זמן יש, אבל כמו שאת רואה גם אצלם זה לא רק בשפה ובחשבון

 

[danakama10]

ממה שאני קראתי

הרבה בתי ספר עוברים על חוזר המנכל. אם אף אחד לא מתלונן, המצב ממשיך.
חוזר המנכל בפירוש מציין שיש את מספר המבחנים המועט שמותר, והמורה אמורה להעריך את רמת הילדים בדרכים שונות אחרות, והם מפרטים מהן. לתת מבחן ולקרוא לו מבדק זה צפצוף גמור על חוזר המנכל ע"י מורות ומנהלות שחושבות שהן יותר חכמות מכולם ושלהן מותר להמשיך לעשות מה שלהן נוח למרות האיסור המפורש.

 

[חייבתלהגיב]

אגב, האם בכלל יש ציון על ההכתבות?

האם המורה בודקת אותן?
אצלנו היו מורות שאצלן אחרי ההכתבה הילד הוא זה שבודק את ההכתבה. לפעמים גם לא היה ציון להכתבה. וזה גם לא שעשו ממוצע של ההכתבות כדי לתת ציון בשפה, כי ב-ב' אין ציון של ממש.
המטרה של ההכתבה היא שהילדים ילמדו לאיית מספר קטן של מילים (בסביבות 10) כדי לקדם אותם בעניין של איות. וכן, הם צריכים לחזור על הרשימה בבית. אני ממש לא רואה מה הבעייה עם זה, ובעידן שבו למורות אסור לתקן שגיאות כתיב, צריך לברך על כל הכתבה כזאת.

 

[מתלבטת78]

יש וי ואיקס, והערכה מילולית

וצריך להתכונן לזה.
בקיצור זו מילה אחרת למבדק.
אגב כך היה מתחילת השנה ולא אמרתי כלום, אבל עם הזמן הצטרף מבדק בחשבון כל שבוע, ואז מבדק במדעים ומבדק בתורה, ובסופו של דבר שלושה מבדקים בשבוע.
כיתה ב!

 

[חייבתלהגיב]

זו לא מילה אחרת למבדק - זו הכתבה.

מבדק/מבחן זה יותר רציני מ-10 מילים. ואני לא יודעת מה זה הערכה מילולית (יפה מאוד או כל הכבוד, למשל, זה גם "הערכה מילולית" אבל זה ממש לא ציון) - אבל כשרוצים ללמוד לאיית, צריך... ללמוד לאיית. ו"להתכונן"="ללמוד לאיית את המילה". את רוצה שהילדה לא תלמד לאיית?
במקומך הייתי מתמקדת, כשאני משוחחת עם המורה/הנהלה, במה שמפריע לי, כי הכתבה זה לגמרי סביר ורצוי - ויש בכל בתי הספר, כי זו הדרך היחידה ללמוד את הנושא - להגיד לילדים לכתוב את המילים אחרי שהם למדו אותן. אפשר גם היה להגיד לילדים סתם לאיית את המילים בלי ללמוד אותן מראש, אבל זה לא היה מלמד אותם כלום (ובאמת ילד שקורא את הרשימה של המילים ויודע חלק מהמילים מראש - לא צריך להתכונן על אותן מילים, ולפעמים צריך להתכונן רק על מילה או שתיים אם בכלל). כשבודקים איות מישהו צריך להקריא את המילים - אז המורה מקריאה והילדים כותבים, וגם חווים חוויה של הצלחה כי מדובר במספר מאוד קטן של מילים.
לגבי חשבון כל שבוע, שוב - תלוי למה הכוונה. אם הם לומדים חיבור, נניח, ויש "מבדק" שהוא כמה תרגילי חיבור לעשות בזמן השיעור, ששוב לא ממש מקבל ציון ומשמש בעיקר לעודד את הילדים לעקוב אחרי החומר ולא לצבור פערים - זה לא מבדק, ואישית, לא הייתי מתלוננת על זה.
אם יש בכל שבוע מבחן אמיתי (כלומר, בהיקף של חומר של מבחן, ולא 10 מילים) בתחומים כמו תורה ומדעים - תתמקדי בזה, ועל זה תתלונני. כי באמת אין סיבה שהתלמידים יצטרכו ללמוד כל שבוע חומר רב למבחנים, יילחצו וכו'. מאוד יכול להיות שזה באמת פוגע בתלמידים יותר מאשר עוזר להם (להבדיל מהכתבה). ובינתיים, עד שיחול שינוי, כאמור, הייתי עוזרת לבת שלי להתמודד עם הדרישות הקיימות.

 

[מתלבטת78]

אבל אמרתי שאין לי בעיה עם הכתבה של 10 מילים

הבעיה היא התוספת של כל היתר לכך.
מתחילת השנה יש להם כל שבוע הכתבה ולא חשבתי אפילו להתלונן על זה.