ילדים חולים והתעניינות מורים<img src="http://timg.co.il/f/Emo4.gif">

[הפוך עם ראש כפול]

ילדים חולים והתעניינות מורים

הקטן היה חולה בבית מיום ראשון ועד אתמול. בפועל לא היה בבית הספר גם ביום שישי, סתם כי התפנק, אבל את זה המורה כמובן לא ידעה, כך שמבחינתה הילד חסר כבר ארבעה ימים ברציפות. התעניינה בטלפון? מייל? SMS? וואטסאפ? יונת דואר? לא, לא, לא ועוד לא אחד.
האמת? לא מופתעת כי אני יודעת שהיא לא ממש אוהבת אותו ובכל זאת - היא לא אמורה לדעתכן לפחות לזייף התעניינות? ממש כואב לי הלב בשבילו, שיש לו עוד שנה וחצי עם מורה שלא אוהבת אותו ולא מסוגלת אפילו להעמיד פנים שאכפת לה ממנו.
הוא ילד סופר חכם, הוא רגיש לזה ומבין את זה. והיום הוא חוזר לבית ספר שבו לאף איש צוות לא היה מספיק אכפת ממנו כדי להרים טלפון ולשאול למה הילד לא הגיע ארבעה ימים רצופים לבית הספר.
מתי ומי אצלכם מתקשר לברר למה ילד לא מגיע לבית ספר?

 

[mykal]

אוףףףףף.
מעצבן אותי לקרא דברים כאלה.
בשני מישורים--האחד, זה תפקידה וזו מחויבות שלה כמורה,
על זה היא מקבלת משכורת.
למה את לא מעירה על כך לה? אבל תבררי אם היא היתה בביה"ס?
אולי גם היא נעדרת?
מורים אחרים לא מחויבים ובכלל לא בהכרח יודעים על העדרותו.
&nbsp
הענין השני--לא מבינה את האמירה-"לא אוהבת אותו" סליחה,
היא אמורה 'לאהוב' או את כולם כתלמידים, כילדים, זו מהות העבודה,
ואת שלך היא לא אוהבת, למה את מניחה לזה? ולא מתערבת.
חבל!
&nbsp

 

[הפוך עם ראש כפול]

היא לא נעדרת. אני יודעת כי אני השלמתי לו שיעורים כל יום
אנחנו כבר מאוד מעורבים בבית ספר, ברמת מפגשים אחת לשבועיים הכוללים את המנהלת, יועצת, פסיכולוגית בי"ס, המחנכת כמובן וגם את המטפל הרגשי הפרטי של הבן שלי. קרו דברים הרבה יותר חמורים ונאמרו מצידה דברים הרבה יותר חמורים אליו מזה שהיא לא מרימה טלפון כשהוא חולה (אני לא אפרט כדי להימנע מאאוטינג), כך שיש כאן עניין של סדרי עדיפויות, על מה כן להלין ועל מה "להחליק". מה שכן, יש לנו מפגש כזה בשבוע הבא. אולי אעיר על העניין, אם זה יהיה רלוונטי. יש דברים חשובים יותר לדבר עליהם

לי כאמא זה כואב לדעת שאני שולחת את הבן שלי להיות עם מחנכת שלא אוהבת אותו לא מבינה איך היא אמורה להתנהל. אני לא מראה לו את זה ולא אומרת לו את זה כמובן, אבל זה יושב לי כמו סלע על הלב.

 

[Ani15]

ואם היא היתה מזייפת התעניינות?
אצלנו בביה"ס נהוג שהמורה מתקשרת אחרי יומיים. נדמה לי שזה מדיניות שהמנהלת הנהיגה. נו, אז זה אומר שאכפת לה או מעניין אותה? זה באמת משנה לילד, שיודע שהיא לא מתה עליו ממילא, אם היא התקשרה או לא? או שזה מציק לך במסגרת חוסר החיבה הכללי ביניכן?
(והאם את בטוחה שהמורה עצמה לא חולה, או שאחד הילדים שלה חולה ואין לה ראש לשום דבר כרגע? המורה שלנו נעדרה כמה ימים טובים לפני שצקצקניות הוועד גילו שהבן שלה מאושפז. שיא עונת המחלות עכשיו, יתכן שיש סיבה).

 

[הפוך עם ראש כפול]

כמו שעניתי עכשיו למיכל - כן, אני יודעת שהיא הייתה כי
התעדכנתי על בסיס יומיומי מה נעשה בכיתה.
וכשגם ככה יש עבודה ברמת בית הספר לשנות את ההרגשה של הילד שיש מי שרואה אותו בבית הספר ושהוא רצוי, אז איכשהו את מצפה שגם אם היא לא מתה עליו, שכשהילד נעדר 4 ימים היא תרים טלפון. ולו בגלל שהיא יודעת איך הוא מרגיש, ולו בגלל שרשמית היא כמובן חלק מהעבודה הבית-ספרית לשינוי המצב. ולא. וזה רק מחדד לך מול מי את עומדת.

 

[Ani15]

האמת
מה שכתבת למיכל ולי מעלה את השאלה האם התחלת לחפש לו בי"ס אחר, או לפחות לעבור כיתה. יש לי אמון מוגבל מאוד (מאוד) ביכולת של מערכת כזו להשתנות.

 

[הפוך עם ראש כפול]

כן. אנחנו שוקלים את האפשרויות שלנו לשנה הבאה אבל לא נעשה
את זה עד שהוא עצמו יעבור שינוי משמעותי מספיק. כי אחרת הוא עלול לעבור בי"ס ו"לסחוב" איתו לסביבה חדשה את אותם הקשיים, וכך ליצור מחדש את אותן סיטואציות חברתיות. ואז באמת לא עשינו כלום.
הוא עבר אבחון פסיכולוגי-קליני לאחרונה וגילינו שהוא מחונן "אמיתי", כלומר עם IQ מאוד מאוד (מאוד) גבוה. אין בעיר שלנו כיתת מחוננים לצערי, ואנחנו לא בטוחים שלשלוח אותו לעיר אחרת בשביל זה זה בהכרח צעד נכון או מתאים בשבילו, בעיקר מבחינה חברתית.
בקיצור... הראש שלנו לגמרי בעניין שלו כל הזמן. ממש כל הזמן, ובחודשים הקרובים בהחלט נצטרך לחשוב מה מתאים עבורו.

 

[mykal]

בהצלחה במה שתבחרו,
אני במקומך כן הייתי שולחת אותו גם לעיר אחרת,
אם זה יכול לעזור לו מבחינה רגשית וחברתית.
גם לדרך יש מעלה של עצמאות ומרחב.

אגב, אני חושבת שבמקומך, הייתי קודם כל דורשת להחליף מחנכת--
אם היא לא מסוגלת להכיל, יש הרבה אחרות שכן מסוגלות.
היא לא חייבת להמשיך לחנך שם--חילופי גברא--הם הזדמנות טובה.
לילדים וגם לה.

 

[Ani15]

אני כמובן לא מכירה אותו
אבל אצל חברים ילד מחונן (מאוד מאוד) עם בעיות חברתיות ניכרות, נפתרו באחת במעבר לכיתת המחוננים בעיר הקרובה (מרחק של כחצי שעת נסיעה דלת לדלת). למיטב זכרוני הוא מתגייס השנה, אבל שש השנים האחרונות היו פיצוי גדול ופריחה גדולה לו ולהוריו.
&nbsp
אני בטוחה שאת יודעת שהעיריה שלך חייבת לממן הסעות לילד לכיתת המחוננים הקרובה במקרה כזה, ושאם זה לא יילך, היא חייבת גם לקבל אותו בחזרה. למיטב זכרוני את גרה באיזור חיפה, שמכיל כיתת מחוננים שנחשבת מצוינת, ואת אחד מבתיה"ס הפרטיים היותר טובים בארץ שישמח לקבל ולטפח ילד כמו בנך (גילוי נאות: אני בוגרת הריאלי ואובחנתי כמחוננת, גם אם "מחוננת רגילה").

 

[הפוך עם ראש כפול]

הוא נמצא במרכז מחוננים אחת לשבוע, ואין כיתת מחוננים בקריות
יש בחיפה, ב"דוד ילין". אני לא חושבת שהעירייה צריכה לממן הסעות לשם, כי מבחינתם הוא לומד במרכז מחוננים. אם נחליט להעביר אותו לשם - ואם הוא אכן יתקבל - נעמוד בזה. נעמוד גם בהסעות לריאלי אם נחליט על זה. אני מוכנה להתפטר מהעבודה ולהפוך עולמות כדי שיהיה לו טוב. אבל זאת החלטה לא פשוטה מהרבה סיבות שונות.
&nbsp

 

[אנה חדשה]

יש גם תחבורה ציבורית לא רעה בין קריות לחיפה

 

[הפוך עם ראש כפול]

לא לילד בכיתה ד'.... זה ברור שאנחנו נצטרך להסיע.

 

[אנה חדשה]

לדעתי, כן כדאי לך ללכת לפתרון של כיתת מחוננים
לא יודעת בדיוק מה הבעיות של הבן שלך, אבל לבן שלי היה קשה חברתית ביסודי.
השנה הוא התחיל ללמוד בחטיבה, בכיתה מדעית שמלאה בילדים שדומים לו.
והמצב השתפר פלאים.
גם אצלינו זה בית ספר מחוץ ליישוב, מצריך התארגנות לוגיסטית.
אם יש לך פתרום בשבילו להסעות לבית הספר וחזרה, בעיני זה מספיק.
ולחברים תצטרכו להסיע, או שיילך ישר אחרי הלימודים ואתם רק תאספו בערב.

 

[אשרז4]

מעלה נקודה למחשבה, לפעמים השהיה בין דומים לך
יכולה מאוד לעזור מבחינה חברתית
יותר נושאי שיחה, פחות תחושת זרות, תחושת "מצאתי את מקומי" אתגר בלימודים שמרגיע כל מיני דחפים אחרים וכד'.
כך שיתכן והמאמץ בלהגיע לכיתת מחוננים הוא לא רק ללימודים אלא גם לכל המעטפת.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני לגמרי מסכימה איתך. תחושת החריגות שלו היא מאוד משמעותית
ונאמרת מפורשות על ידו בסיטואציות שונות ולגורמים שונים. גם בגלל זה אנחנו שוקלים להעביר אותו בשנה הבאה לכיתת מחוננים (בתקווה שיהיה לו מקום בכיתה). אני חושבת שאפשר להגיד שאפילו בעיקר בגלל זה, הרבה יותר מאשר האספקט של הלימודים.

 

[מילי2017]

הבת שלי בכיתה א,
אם היא נעדרת, אני מודיעה למחנכת
וכשמודיעה אני מפרטת פירוט קצר ׁׁ(נניח לא מרגישה טוב)
ואז מקבלת חזרה איחולי החלמה מהירה והיא מסמנת בחוברת
את הדפים שעברו עליהם בכיתה ושולחת את החוברת עם אחד מהילדים שגר קרוב.
את לא הודעת למחנכת ?

 

[הפוך עם ראש כפול]

לא, לא ממש מקובל אצלנו להודיע מראש. גם תכלס אין לי איך ממש
היא לא מוכנה לתת את הפלפון שלה, נתנה טלפון בבית ואני לא אתקשר אליה בשביל זה. נתנה גם מייל אבל בפועל בודקת את המיילים שלה פעם בשבוע-שבועיים (אני יודעת לפי כמה זמן לוקח לה לענות לי). בקיצור, זו מחנכת שקשה מאוד לתקשר איתה.

 

[מילי2017]

באמת לא תקין בכלל

 

[יחידה2]

כואב הלב על הילד...
אצלנו,כיתה ד,המורה אומרת לתלמידים להתקשר לילד הזה והזה..ששוכב בבית חולה.לי אישית עוד לא יצא להשאיר בבית כמה ימים..ברוך ה'..
כואב הלב לשמוע ולדעת שמורה לא אוהבת את הילד שלך...

 

[איןאריותכאלה]

אצלנו תמיד בודקים מה המצב העדרות של יום /יומיים - לא. העדרות ארוכה מובילה לשיחת טלפון /הודעת ווטסאפ מהצוות. אני ממש זוכרת את המחנכת שלי מתקשרת הביתה כשהייתי ילדה. מבינה את הכאב שלך.