שאלה בעניין פנקציות ניהוליות

[נוני ולולי ועוד]

שאלה בעניין פנקציות ניהוליות

שלום, לא פעילה כאן למרות שקראת בעיון

מבקשת להתייעץ לגבי עניין הקשב וריכוז שמתבטא בקשיי התארגנות קשים.
הגדולה שלי, בת 14, חכמה מאוד. מאובחנת עם בעיות קשב מגיל10. מטופלת תרופתית ברמה שאני לא בטוחה שעושה את המקסימום אבל עברנו המון מהמורות בדרך של תופעות לוואי קשות, כך שמה שיש עכשיו - זה מה יש... המקסימום שניתן להשיג.
עד שנה שעברה - תלמידה מעולה (אבל האחריות הלימודית עלי - מזגכירה שיש מבחנים, בודקת מה החומר למבחן, אומרת לה לתרגל ומתי - לפעמים אפילו מסבירה את החומר כי ברור שהילדה לא הקשיבה בכתה, אבל בקטנה, כי החומר קל והילדה תופסת מהר).
השנה, כתה ח - החלטנו להעביר אחריות אליה..
כשלון מוחלט. נכשלת במבחנים - שילוב של לא מקשיבה בכתה, וכבר לא חומר כל כך פשוט שאפשר להסתדר בלי, לא מגישה עבודות, לא לומדת למבחנים, בטח לא טוב.
בקיצור - עדכון מינון תרופתי - מנסים עכשיו (מפחיד!!)
אבל הרגלי הלמידה שלה - אסטרטגיות מה שנקרא - איך אני מסבירה לה? הבנתי שיש מורה לאסטרטגיות למידה.. זה עוזר? (יותר משאני אסביר לה להכיל תכנית עבודה שכולל סיכום החומר והקצאת זמן כל יום לתרגל?)
איך אני עוזרת לה? בלי שאני אהיה המורה....
תודה!
לא לראשי!!!

 

[שרון של אופיר]

קצת מניסיוני (והרבה שאלות)

אני אמא ל-3 ילדים עם הפרעות קשב לקויות למידה ברמות שונות, והגדול שלי בכיתה ט. אנחנו עברנו עם שלושתםאת השלב של העברת האחריות הלימודית אליהם.
לגדול, שביסודי הלך לו מאוד קל, המעבר לחטיבה לווה ב"נפילה" גדולה מאוד בכל הפרמטרים הלימודיים, עד שלמד (עם עזרה שלנו) איך ללמוד.

אני אשאל כמה שאלות:
האם מעבר לטיפול התרופתי יש לילדה טיפול תומך? (טיפול רגשי, הדרכה הורית, ליווי משפחתי או משהו דומה?) האם היה לה בעבר?
האם בדקתם נושא של לקויות למידה? ילדים חכמים מאוד יכולים לפצות על לקויות למידה ברמות שונות, עד שהם לא יכולים יותר.

אסטרטגיות למידה זה דברים שאפשר ללמוד. בעלי מלמד אסטרטגיות למידה לסטודנטים בעלי לקויות למידה, ולתלמידי תיכון.
תלמידי עם לקויות למידה שזכאים להוראה מתקנת, בדרך כלל לומדים אסטרטגיות למידה מותאמות לקושי שלהם.
אצל בעלי הפרעות קשב וריכוז ניהול זמן זו אחת הבעיות המרכזיות. יש המון שיטות להתגבר על זה, אבל צריך שהרצון להתגבר ולמצוא פתרון יבוא מהילדה.
אצל בעלי (שגם הוא עם הפרעת קשב) מה שעובד זה תזכורות בסלולרי. כל דבר הוא רושם בסלולרי, ומכוון תזכורות כמה ימים לפני.
אצל הבן הגדול מה שעובד זה לוח שנה גדול (עשינו על לוח מחיק שתלינו בחדר שלו) שעליו הוא רושם את הכל - מבחנים, מועדי הגשת עבודות, מפגשים חברתיים, אירועים משפחתיים וכו'. זה עוזר לו לראות מול העיניים מתי יש כל דבר, ולקחת מרווחי זמן בין אירוע לאירוע.
אני מנהלת לוח משפחתי שתלוי על המקרר במרה חודשית - רושמת את כל האירועים של כולם על מנת שאני אוכל לוודא שכולם זוכרים (אני לא מזכירה להם, אבל זה במודעות שלי).

אסטרטגיות למידה זה גם לזהות לאבחן מהי שיטת הלמידה הנכונה לכל אחד. יש כאלו עם זכרון צילומי - רואים וזוכרים.הם צריכים לקרוא את החומר שוב ושוב, לעבור עם מרקר, להדגיש קטעים וכו'.
יש כאלו עם זכרון שמעתי - הם צריכים לדבר את החומר או להקשיב לו (פה הקלטה של עצמם, או קבוצת לימוד מאוד עוזרת).
יש את אלו עם זכרון תחושתי - צריך לכתוב את החומר, לסכם ולתרגל על מנת שהזכרון יגיע "דרך היד".
וכמובן יש שילובים.
השלב הראשון זה לאבחן מה קל יותר לילדה - מה השיטה שקלה לה לזכור את החומר.
יחד עם מציאת שיטה לניהול זמן שהיא תתחבר אליה, ושיטת לימוד שתקל עליה (והיא תראה ממנה תוצאות) יעלו לה את המוטיבציה ללמוד.
כרגע כדאי לתת לה סיוע במציאת הדרכים שלה ללמוד, יחד עם עזרה בסגירת פערים - אם היא רוצה להשלים במתמטיקה - לשבת איתה ולעבוד על מתמטיקה. כנ"ל במקצועות האחרים (אם לא אתם אז עזרה חיצונית - סטודנט או תלמיד כיתה גבוהה יותר.אם יש הבנה זה רק סגירת פערים. אפשר גם דרך בית הספר)


(אני חוששת שיצא לי קצת מבולבל. מצטערת)

 

[הפוך עם ראש כפול]

איזו תשובה מצוינת! אין חכם כבעל ניסיון...

 

[נוני ולולי ועוד]

תודה! מנסה לענות

אז ככה: גם אצלי היא אחת מתוך שלוש עם הפרעת קשב. (ואחד אני חושבת שבלי!!!). רק שהיא הבכורה.. ואני מתנסה איתה בהכל בפעם הראשונה.
לגבי ליווי - מטופלת מגיל 3 on and off בטיפול רגשי וריפוי בעיסוק.
במשך כשנה מגיל 11 לגיל 12 ליוותה אותה מרפאה בעסוק שעזרה לה עם קשיי התארגנות (סידור החדר, התיק... ) - תחום שאני גם גרועה בו. זה עזר - מאוד.
ניסתה לעזור גם בארגון סדר יום ועבודה עם לוח ויומן - פחות עבד.
לקויות למידה - עשיתי לה אבחום פסיכודידקטי כשהיתה בת 6, כששקלנו להשאיר עוד שנה בגן (ואכן השארנו, אבל בגלל עניינים רגשיים, לא בגלל לקויות) אני לא בטוחה שהממצאים עוד רלווינטיים.
עם זאת - כשמסבירים לה - היא מבינה. אולי במתמטיקה יש קצת קושי - אבל אני חושבת שהוא בעיקר כי לומדת בלחץ לפני מבחן ולא בכתה ממישהו שיודע ללמד...
מקובל עלי לחפש מורה לאסטרטגיות למידה אבל -
1. זה מה שאני מחפשת? זה לא מורה להוראה מתקנת, נכון? אלו שני דברים שונים.. (האמצעית שלי לקוית למידה ולומדת בהוראה מתקנת)
2. קשה לי לשים את האצבע איפה היא לא יודעת איך ללמוד נכון ואיפה פשוט לא אכפת לה - בעיית מוטיבציה... כלומר - אולי אני לא מבינה את הקושי, נכון, מודה.. אבל מה מסובך בהנתן שאת יודעת שיש לך מבחן בשבוע הבא להחליט שעכישו את בודקת שיש לך את כל החומר וכל יום את עונה על כך וכך שאלות?
כואב לי להוציא עוד כסף על עוד משהו, ואני באמת חושבת שהדחיינות שלה זה לא אי מסוגלות להתארגן - זו פשוט דחיינות..
אשמח לכל טיפ..
האם אסטרטגיות זה טיפול קצר וממוקד או שנכנסים לסרט של שנים?
תודה!!!
&nbsp
&nbsp

 

[שוגון הקטנה]

נוני לגבי 2

אני אומר זאת כאשתו של ADD רציני שפעם אמרתי לו "פשוט תזכור לעשות את זה!". היינו אז כבר למודי נסיון והיכרות אז הוא ידע לענות לי- אין מה להגיד את זה לי. זה כמו להגיד לאדם נמוך- פשוט תהיה גבוה יותר!
&nbsp
אני לא יודעת אם זה מוטיבציה או משהו אורגני. אבל להחליט שעכשיו את בודקת זה לב ליבו של הקושי באי יכולת להתארגן

 

[Ani15]

וקצת מנסיוני

היורש שלי, שסיפרתי פה בעבר שיש לו קשיי קשב שהסממן העיקרי שלהם הוא קשיי התארגנות, לא עמד בזה. ניסינו להעביר לו האחריות ובדיוק כמו שאת מתארת, העסק כשל. ואז הבנו, שיש דברים שנכונים לרוב הילדים ("אם תעבירו לו את האחריות הוא יעמוד בזה וילמד מזה") אבל לא נכונים אצלנו. ושאם נפעיל את זה עליו בלי להבין שזה לא מתאים לו, זה ייגמר בדימוי עצמי מאוד נמוך (וגם בציונים על הפנים, אבל זה לא מה שהטריד אותנו). אז אמא חזרה לביה"ס, והזכירה 543546543 פעמים לסדר את התיק בכל ערב, 654565678 פעמים לבדוק את לוח המבחנים (ואז גם בדקה אותו בעצמה והזכירה מתי צריך לכתוב את העבודה וללמוד למבחן וגם בדקה שביום הרלוונטי לא נשכח הענין), 1876765443 פעמים לקחת מפתח ולהחזיר את המעיל (לפעמים עבד, לפעמים לא). לפעמים אמא גם צללה לתוך החומר הלימודי כדי להציע איך לחלק אותו ובאיזה סדר ללמוד (לשמחתי, מכיוון שהוא אינטיליגנט למדי, לא הייתי צריכה ממש ללמוד את זה ולהסביר, את זה הוא עשה לבד אחרי שיצרתי את המסגרת המסודרת והברורה וגם וידאתי שהוא זוכר לקיים אותה). על הדרך אמא גם חיפשה מורה לאסטרטגיות למידה (לא צלח) והציעה לבדוק את שינויי המינון (זה היה קשה, כמו שכתבת, גם אצלנו המון תופעות לוואי קשות, נגמר במינון הנוכחי שעובד בערך אבל אפשר לחיות איתו, ואין שום מוכנות לנסות משהו אחר).
ואני מספרת את כל זה כדי להגיע לאיפה אנחנו היום, ממרומי כתה י"ב: הוא אחראי. הוא רושם לעצמו תאריכים ומתכנן מראש מתי ללמוד (ומתי לעשות את כל הדברים האחרים שתלמידי יב עוסקים בהם: מיונים לצבא, לשנת שירות, תנועת נוער ועוד). את התיק הוא מסדר בעצמו כבר שנתיים (ייאייי!!), ואת המעיל הוא לא לוקח אם אין לו תיק כי הוא יודע שהוא יאבד. לפעמים אני לא מאמינה שהגענו עד הלום, אבל אנחנו רואים את האור (רחוק, אבל הוא שם). הציונים בסדר, גם אם הם לא משקפים לגמרי את היכולת שלו. הכי חשוב: הוא למד שהוא יכול, ושיש מתאם בין ההצלחות שלו לבין ההשקעה. הוא למד גם להיעזר במה שאפשר (לוח מחיק, יומן, ואמא). בחדר שלו יש לאמא שלו פינה שבה אני יושבת כשהוא צריך לללמוד למבחנים חשובים. בדרך כלל אני עובדת בלפטופ שלי בזמן הזה (מדובר בהרבה מאוד שעות), כשהמטרה היא רק להשגיח שהוא לא יאבד ריכוז לטובת הטלפון ומשחקי המחשב בזמן הזה, וינצל אותו ללמידה. זה היה רעיון שלו (ברובו), וזה עובד (94 במתמטיקה 5 יחידות!!!). יש לנו שתי מורות פרטיות במקצועות מאתגרים יותר, שעיקר תפקידן להושיב אותו ולעמת אותו עם חומר שקשה לו, זה שיותר גורם לו לברוח לעיסוקים אחרים, ופחות ללמד אותו. כל זה נעשה בתיאום מלא איתו ועם הרצונות שלו (למרות שלא תמיד הבחירות שלו היו הנכונות, והיה צריך לפעמים להתעקש בניגוד לרצונו, בכל זאת, ילד). ואיכשהו, זה עובד. זה לא קל לי, זה עומס לא קטן וזה לא הוגן וככה זה לא צריך להיות, אבל זה מה שנכון לילד שלי.
אני חייבת לציין שיש לנו ברקע את הנסיון של אבא שלו, שממנו הוא ירש את הפרעת הקשב. לאבא שלו לא היתה אמא מעורבת כזו, והוא לא סיים בגרות בזמן התיכון. הוא השלים את הפער, עם הרבה מאמצים ובלי תרופות, אחרי הצבא, ועם הרבה עזרה ממי שסובב אותו (פעם זה היה בעיקר אני, היום זה המזכירה שלו..). דווקא אבא שלו היה זה שדחף לא לוותר לו על הלימודים ולא לתת לו "ליפול דרך החורים של הרשת", מנסיון עגום. מה שלמדתי מכל זה הוא שמה שמתאים לילד אחד לא בהכרח מתאים לאחר, ואת צריכה למצוא את מה שמתאים לבת שלך אישית. ומצד שני, עם ההתבגרות זה משתפר, עם או בלי תרופות, עם או בלי עזרה, יותר או פחות אינטנסיבית. משהו מסתדר להם בראש שמאפשר להם להתגבר קצת יותר טוב (וקצת יותר ויותר עם הזמן) על הקשיים האלה (שלא נעלמים אף פעם, תאמיני לי...).

 

[הפוך עם ראש כפול]

זה נכון. בגיל ההתבגרות מתחילה ההתפתחות המוחית של החלקים
שאחראים בדיוק על התפקודים הניהוליים (הפרה-פרונטל קורטקס) ובאופן טבעי יש אצל כולם הבשלה של התהליכים האלו (עד ראשית שנות ה-20). הבעיה היא שיש אנשים עם קושי משמעותי יותר, והוא לא באמת נעלם מעצמו. אני חושבת שבלי כל העבודה הסופר קשה ומודעת שלך, לא הייתם נמצאים היום (יותר נכון, הוא לא היה נמצא היום) במקום הזה. זה כל כך ממלא לעמוד רגע, להסתכל אחורה ולהבין איזו דרך נעשתה. מאומצת, מתסכלת, אבל נושאת פירות!
נורא כיף לי לקרוא הודעות כאלו, כי הרבה פעמים אני שולחת אנשים לדרכם עם המלצות טיפוליות מהסוג הזה, ובהרבה מאוד מקרים אני לא ממש יודעת מה עלה בגורלם ומה השתנה והאם הם עשו משהו עם ההמלצות שלי. כיף לקרוא הורים שהצליחו להתמודד ולהביא את הילדים לדרך הנכונה גם בתחום הלא פשוט הזה.

 

[סביון1]

מורה לאסטרטגיות למידה זאת מורה להוראה מתקנת? או שאני מבלבלת

בין שני דברים שונים?

 

[הפוך עם ראש כפול]

אותה מורה, עם התמקדות שונה
"הוראה מתקנת" - בד"כ מתייחס ספציפית לתפקודי קריאה, כתיבה וחשבון.
"אסטרטגיות למידה" - אסטרטגיות של הבנת הנקרא, הבעה בכתב, ארגון הלמידה, ארגון מידע מילולי רב היקף וכדומה.

 

[סביון1]

אז אצלנו החלפת מורה עזרה מאד לילד

הבן שלי החליף שלוש פעמים מורה להוראה מתקנת עד שהיום בכיתה ו' הוא סוף סוף על דרך המלך טפו טפו טפו. לפחות בכל מה שקשור למקצועות עתירי מלל. המורה גם שיפרה אצלו תפקודי קריאה וכתיבה, אבל גם לימדה אותו איך לארגן את החומר, איך לסכם, איך ללמוד למבחן וכיו"ב.
&nbsp
מצד שני בהתיחסות לשואלת המקורית נוני ולולי - השאלה האם הילדה נכשלת רק בגלל שאתם לא עוזרים לה להתנהל, או שמא גם יצא לה קצת החשק ללמוד? אני יודעת שהרבה פעמים בגיל ההתבגרות זה קורה.
&nbsp
אצלנו אגב, עם הבן הגדול שגם הוא בכיתה ח' - אף פעם לא היה לו חשק ללמוד. הוא אמנם עם הפרעת קשב, אבל כשהוא רוצה ללמוד הוא מצליח. הוא פשוט לא רוצה, ויש גבול כמה אפשר לריב איתו. עוד נושא כאוב אצלנו..

 

[נוני ולולי ועוד]

ני באמת לא יודעת

את שואלת אם זו בעיה של התנהלות או מוטיבציה.. לא יודעת, לכן ושבת פעמיים ושלוש אם לקחת מורה לאסטרטגיות למידה..
ואולי זה חלקית כך וחלקית כך?
קשה לה אז היא גם צריכה לגייס יותר מוטיבציה כדי להתארגן וללמוד?
כי אני יודעת שהציונים מבאסים אותה..
ואני מנסה לתת לה מוטיבציה - שכר ועונש..
תכשלי (אם לא למדת) - תענשי
תצליחי - תקבלי פרס, משהו שאת באמת רוצה
כל עוד ההתארגנות שלך היא לבד - אני עוזרת בכל שאלה
אבל האחריות היא שלך
בינתיים לא עוזר

&nbsp
רק עוד שאלה אחת - אז מורה לאסטראגיות למידה זו מורה להוראה מתקנת?
&nbsp
תודה לכולם על ההתייחסות!
&nbsp

 

[סביון1]

לגבי המורה - זה בדיוק מה ששאלתי את "הפוך". ראי תשובתה למעלה

אולי מה שצריך לעשות זה לשחרר את האחריות בהדרגה. סביר להניח שקשה מאד לקחת אחריות כוללת אחרי ששנים היא לא היתה צריכה לעשות כלום בענין.

 

[הפוך עם ראש כפול]

את לגמרי צודקת. אפילו הבכור שלי, שהוא ילד עם יכולות ארגון
מאוד גבוהות, היה צריך עזרה והכוונה כדי להסתגל למעבר לחטיבה, בעיקר בכל הקשור לארגון לו"ז, סדרי עדיפויות וכו'. אז על אחת כמה וכמה ילדים שמתקשים בתחום של הארגון וההתארגנות.

 

[Ani15]

שמחה לשמוע

לצערי אנחנו לא הצלחנו לקבל הנחיה והמלצות שהתאימו לנו (היו לא מעט מפחי נפש בדרך מבעלי מקצוע עם המלצות חד משמעיות ונחרצות שהוכחו כמוטעות אחר כך - אחת מהן, שעשתה אבחון חוזר, אפילו הודתה בזה). ניסוי וטעיה ותהיה, שעודו נמשך במידה מסוימת.

 

[נוני ולולי ועוד]

את מעודדת אותי.. קצת

אני לא רוצה לשבת לה על הראש!!!
גם ככה זה גיל קשה ואני כל כך לא רוצה לריב איתה על עבודות שלא הגישה (4 מתוך 5) מבחנים שלא למדה ולא הצליחה..
מצד שני - לוותר? לא, אני לא מדברת על 80, אני מדברת על כשלונות..
ומורה פרטי לכל דבר - היא אחת מארבעה.. אחת עם צרכים מיוחדים.. הכיס שלי לא עומד בזה..
אז קצת עודדת אותי.. אבל גם קצת אוףףףףףףףף
&nbsp
תודה
&nbsp

 

[Ani15]

לא לוותר

כן לשבת לה על הראש, כדי שתצליח ותדע שהיא מוצלחת. גם אם צריך לריב איתה.
לא חייבים מורה פרטית, כמו שכתבתי, אנחנו פשוט לא מצאנו אחת כזו בשלב בו את נמצאת (ואלה שמצאנו היו גרועים, מזל שלא נשארנו איתם), אז התמודדנו לבד. יתכן שלקראת הבגרויות לא תהיה ברירה, אבל גם אז אפשר למנן את זה למינימום (ככה זה אצלנו).
לא מקנאה בך, החלק שאני לא יכולה לנחם אותך זה העבודה הקשה שאת צריכה להשקיע בזה. ילדנו אותם, זה המחויבות שלנו.

 

[אנה חדשה]

שמעת על תכנית מיכאל?

הבנתי שזה מה שהם מלמדים

 

[נוני ולולי ועוד]

היה אצלנו ביסודי.. לא רשמתי אותה

אבל גם לא שמעתי דברים טובים על התכנית בכלל, מילדים ומהורים שהיו.
וגם לא נכחתי שקידמה ילדים..
מהמעט שהתעניינתי.
היא לא הוצגה לנו על כך פנים כתכנית שמקדמת כישורים כאלו, אלא ידע ולימודים ואני חושבת שילדים לומדים מספיק

לכן לא רשמתי...
&nbsp

 

[אנה חדשה]

לי נאמר משהו אחר

חצי תכנית עוסקת בפיתוח מיומנויות למידה - קריאה מהירה, לזהות מה חשוב, שיפור הזיכרון של החומר הנלמד וכד'.
והחצי השני עוסקת בהעצמה אישית, פיתוח ביטחון אישי וכד'.
נשמע ממש טוב.
אין לי מושג האם מדובר בססמאות ריקות או שזה אכן מלמד אותם את כל זה.
אצלינו מציעים את התכנית בכיתה ז', אני שוקלת לרשום אותו.

 

[נוני ולולי ועוד]

אצלנו היה ביסודי - לכן לא רלוונטי

בנוזף - אלו לא הדברים שהיו עוזרים לבת שלי..
ספציפית היא - קוראת מאוד מהר, זוכרת מעולה (אם הקשיבה בכלל

)
היא פשוט דוחה מטלות ושוכחת מהן..
לכן אני גם לא בטוחה שהיא צריכה אסטרטגיות למידה
פשוט שוטר על הראש.
אני רק לא רוצה להיות השוטר הזה...
&nbsp
&nbsp