שאלת טרמפים

שאלת טרמפים

בגלל קושי לוגיסטי (בעיקר בגלל שני הילדים הקטנים), אני נעזרת לא פעם בהורים של החברים של הבנים הגדולים.
לא מדובר פה בחלוקת העומס שבה הם מסיעים ואני מחזירה (יש גם את זה אבל כאן הכל ברור), אלא רק הם עוזרים לי. כמובן שאם יבקשו ממני, אשמח להחזיר.
מדובר באנשים שלא מודעים לקושי שלי, להרכב המשפחתי וכד'. אלא שאני שואלת האם הם יכולים לעזור, והם מסכימים.
כמובן שאני פונה רק למי שזה לא מטריח אותו יותר מדי. לדוגמה, הם בכל מקרה נוסעים ליום הורים ועוברים ליד הבית שלנו, אז ביקשתי שיאספו את הבן שלי. אבל אני בכלל לא מכירה אותם (כיתה חדשה, הילדים דווקא די חברים).
אבל אני מרגישה לא נעים כי למרות שהסכימו (אני תמיד מסכימה כשמבקשים ממני טובה ואני מסוגלת לעמוד בה) כי אולי זה נתפס כסתם ניצול. הרי אני לא מסבירה למה אני לא יכולה (או מסבירה בשתי מילים).
מה דעתכם?
 

mykal

New member
את בעצמך,

אומרת מהו מוקד הבעיה,
שזה נראה ניצול גם כי את לא משתפת.
אז אולי כדאי לאמא/אבא-שתי המשפחות שאת נעזרת,
כן לפתוח בשיחה, לא בפירוט יתר, ולא במסכנות--אלא כשיקוף מצב,
ולומר שאם יודיעו לך מספיק מוקדם את מוכנה להיות בתורנות,
ואם לא--את מוכנה לשלם. ככה הדברים יהיו ברורים ורגועים.
&nbsp
אגב, יכולת לנצל את חנוכה ולקנות להם סלסילה נחמדה,
כאילו דמי חנוכה לילדים, תשומת לב והערכה על העזרה.
 
זה לא משהו קבוע

ולא אותה המשפחה כל פעם.
נניח, יש עכשיו יום הורים בפעם הראשונה - אז ביקשתי מאמא של ילד שהם משובצים לפנינו וצריכים לעבור גם ככה דרך היישוב שלנו.
או אמא של ילד שהולך עם בן אחר לחוג והם גרים לא רחוק מאיתנו - ביקשתי שתחזיר פעם אחת כשעשו שיעור כפול.
או הסעה ליום הולדת במקום מרוחק - הצעתי להחזיר אבל אמרו שהם לא צריכים כי נוסעים משם למקום אחר.
 

יהלום29

New member
אני חושבת שאם זה משהו חד פעמי אז זה בסדר

אני גם עושה את זה לפעמים.. וזה נראה לי בסדר כי זאת לא טרחה מיוחדת.
מה שכן, את באמת צריכה לנסות לתפוס את ההזדמנויות שאת כן יכולה - אבא בבית, סבתא בבית, יש בייביסיטר וכו ולהציע את לקחת.
את יכולה גם מידי פעם כן לעשות את המאמץ למרות הלוגיסטיקה ולקחת כדי שאכן זה יצטייר הדדי
 
הערה קטנה: אני לא הייתי מציעה כסף

עצם ההצעה לשלם, גם אם נדחית, מעמידה את העזרה באור לא נעים עבור העוזרים.
 

mykal

New member
למה?

מי שעושה "סיבוב" או חוסך לי דרך--זה מביש לתת תגמול כספי?
אגלה לך--ששנים נסעתי ועשיתי סיבוב כדי לקחת חברה לעבודה,
והרבה פעמים להחזירה--היום במבט לאחור--אני נוצלתי--ואני מרגישה "טמבלית"
שעשיתי זאת.
 

מ י כ ל10

New member
כי,

(לפי הבנתי את פרופסור דן אריאלי ואחרים), יש עולם של נורמות חברתיות ויש עולם של נורמות עסקיות.
בעולם החברתי 'עושים טובות' קטנות זה לזה. גמולן: תחושה טובה לעוזר. (ומי שאין באפשרותו או שזה גורם לו לתחושת ניצול - מוטב שלא יעשה).
בעולם העסקי הכול מתומחר.
ברגע שכסף (אפילו בדמות הצעת תשלום) עולה על השולחן, עוברים מנורמות חברתיות לנורמות עסקיות, ואז הכול נבחן במושגי כדאיות והאם 'שווה לי'.
&nbsp
אפשר כמובן להגדיר מראש שזו לא 'עזרה' אלא 'שירות בתשלום'.
 

mykal

New member
ההגדרות מדויקות,

הצרכים/האינטרסים, קימים גם בעולם החברתי.
עובדה שפותחת השרשור מרגישה צורך למצוא דרך לעשיה
של אחרים לצורך שלה, והיא לא מרגישה הכי נוח בעולם עם זה,
לכן, ההצעה היתה לפצות, גם בכסף, כי נסיעה ברכב יש לה עלות.

ותגובתי היתה מהנסיון שלי כ"נהגת"
עשיתי המון עבור מי שלא נהגה ולא היה לה רכב, ועשיתי באהבה ובשמחה,
והתיחסנו אחת לאחרת כאחיות--ממש כך,
והנה קרה אצלי שבר גדול--וחיפשתי כתף, אבל "זכיתי" בכתף קרה,
אז כן במבט לאחור הבנתי שאין הדדיות. אבל אני חושבת שאם
המאמץ שלי החברי היה מתומחר, ההתיחסות שלה היתה שונה.בהחלט.
(היא הרי קבלה החזר נסיעות לעבודה--לא?)
גם בעולם החברי--עזרה שיש לה עלות, אמורה להיות מחושבת,
ובמקום חשבונאות--לאחר מעשה--שנשמעת קטנונית ולא חברית,
עדיף תמחור מסודר.
ושוב, לא סתם השואלת מתלבטת ומרגישה שלא בנוח.
 

מילי2017

New member
היא לא כתבה ש"הם עשו סיבוב" אלא

ששאלה הורים שגם ככה מגיעים לאותו מקום ועוברים באותה דרך
על מנת לאסוף את בנה .
זה שונה מלבקש לאסוף מישהו שצריך לשנות ולהאריך את מסלול הנסיעה
במיוחד בשבילו - ולכן גם לא חושבת שזה נכון חברתית להציע תשלום
&nbsp
 

mykal

New member
אני מבינה

אני גם מכבדת מאוד את הנדיבות של מי שלא "עושה סיבוב"
כי היא גרים ממש "על הדרך" בכביש ראשי,
אני גם מבינה שהם נוסעים לאותו מקום.
ומבחינתי--אפשר להיות אדיב ונדיב אבל 2 דברים:
1)כמי שכל חייה לא ספרה את ה"לקחת" על הדרך, וכמי שיעודה היה
תמיד להיות בשביל ארים בכיף, בלי לחשבן ובלי לספור,
מודה--התעייפתי, מרגיש לי ניצול, זה שמישהו אדיב כלפיך,
עדין זה מחיב את הנהנה.--זו מסקנתי מחיי בתקופה האחרונה.
2)אם זה היה כ"כ פשוט ותמים, ועם רצון טוב,
אז למה פותחת השרשור שואלת? הרי אין מאמץ, ואין סיבוב בכלל,
אז מה הבעיה?
אני מניחה שזה בכ"ז אחריות לקחת עוד ילד, שזה אומר לנסוע מכביש ג'
כשבאופן טבעי רגילים לנסע מכביש ה'. גם אם לא סיבוב משמעותי, חריגה ממסלול רגיל. ובכל מקרה--אני מניחה שלא כולם נענים ומוכנים, ולכן היא שואלת.
אישית--אני בעיות טכניות, מעדיפהלפתור אותם באמצעות הוצאה נוספת ולא להיות חייבת לאיש. ולה ניתנו עיצות היא תבחר מה נכון לה.
 
כשקבוע, צריך להציע השתתפות בדלק.

כשזה כל פעם ילד אחר, זה באמת לא לעניין להציע כסף כתמורה.

אבל כשמתעלקים על מישהו באופן קבוע - מן הנימוס להציע לו השתתפות בהוצאות.
״השתתפות בהוצאות״ זו הדרך האדיבה להציע כסף, בלי להתייחס לחברים כאל נהגי מונית...

רוב האנשים יגידו ״לא תודה, מה פתאום״, אבל צריך להציע.
 

סביון1

New member
א. הציעי לעזור להם ב. הסבירי בפרוט

והיי רגישה לתגובות שלהם. שימי לב אם הם עוזרים בשימחה או לא.
 
אבל איך אדע?

אם מישהו כותב לי "בשמחה" או "אין שום בעיה, גם ככה אני עוברת שם".
זה עדיין יכול להיות רק נימוס.
כי הרי ברור שלא אתעקש אם מישהו יסרב או יציין שהוא מוכן אבל קצת קשה לו וכד'.
 

סביון1

New member
אם התקשורת היא רק כתובה, זה יותר קשה

בכל מקרה בעיני יותר חשוב להציע עזרה. לא לחכות שיבקשו אלא ליזום. כלומר בהזדמנות כשאת יודעת שאת יכולה להסיע לאיזה ארוע, להציע לעשות זאת. חשוב שלא להציע ברגע האחרון אחרי שכולם הסתדרו, אלא הרבה זמן מראש. אחרת זה רק מס שפתיים.
 

ויקה1222

New member
זה תלוי באנשים עצמם

לי זה ממש לא היה משנה אבל יש כאלה שכן איכפת להם ואני מאמינה שתצליחי להרגיש בזה. לא הייתי מציעה כסף כמו שלא הייתי מצפה שיציעו לי כסף אבל יש דרכים אחרות לנסות לתגמל.
למשל, כשהבן הגדול שלי היה בכיתה ב', היה לו חבר שהיה בא אלינו פעם בשבוע ביום שלא עבדתי בו, אחרי הבית ספר , אוכל צהריים ובערב הולך הביתה. ככה זה נמשך לאורך שנה וברור שלא ציפיתי לשום תגמול אבל כנראה שהאמא של החבר הרגישה צורך לעשות משהו. היא פשוט קפצה אלי יום אחד בפורים והביאה משלוח מנות. סתם רעיון חמוד שאת יכולה לשקול.
 

danakama10

New member
אצלנו מציעים תשלום על דבר כזה

נראה לי ממש לא לעניין לעשות סידור קבוע של מספר שעות ולא להציע תשלום עבורו.
 

danakama10

New member
אני חושבת שאין עם זה בעיה

ואני גם לא חושבת שאת צריכה להזדרז ולנדב עצמך להחזיר טובה ולציין מקרים ספציפים.
כמובן שכאשר את מבקשת את הטובה תוסיפי שלא יהססו לפנות אלייך אם הם צריכים משהו, ואם הם מבקשים ממך מתישהו טובה, תתאמצי מאוד כדי לעשות אותה.
תדאגי שהבן שלך יהיה מוכן עוד לפני הזמן ויחכה בחוץ, ואין בכלל בעיה. בנוסף, אם יש משפחה שכבר עזרה לך מעל פעמיים בצורה כזו, את כן יכולה מדי פעם לשלוח יחד עם הבן משהו נחמד עבורם, נגיד עוגיות שהכנת.
 

עדיקים

Active member
אני במקומך הייתי מציעה עזרה הדדית

אם לצד השני באמת אין בעיה הוא לא יעזר בך.
אני למשל פנויה בדרך כלל אחה"צ ולכן מציעה עזרה יותר מאמהות אחרות שפחות פנויות. לעיתים אני אפילו מציעה להחזיר ילד/ה אחרי בילוי משותף של הילדים אצלנו בלי שביקשו. כמובן שהם אומרים לא צריך ולפעמים אני מתעקשת כי יודעת שלצד השני קשה יותר.
אני לא אוהבת מערכות יחסים חד צדדיות. גם אם אני תמיד מארחת, מקפיצה וכו' אני שמחה לדעת שהצד השני מעריך את זה וזו הדרך שלי לדעת במקרה שההורים האלה אינם חברים שלנו.
 
למעלה