לא אוכלים צהריים

[yaelal1]

דעתי

דיסקליימר - בכורתי בת 7.5 אז אין לי ניסיון אישי.
אבל אם הם היו ילדי, אז אולי זה סימן שהם עדיין לא בשלים להשאר 2-3 שעות לבד בבית אחרי בית ספר. האם זאת אופציה להביא נערה בוגרת יותר (נניח כיתה ו) שתשגיח עליהם למשך שעה, תעזור להם לחמם אוכל, תבקש שיעשו שיעורים, ואז תלך?
&nbsp
האמת שאין לי מושג מה אני עושה בשנה הבאה כשביתי תהיה בכיתה ג ולא תלך לצהרון... אני מנסה להדחיק.

 

[יהלום29]

לא ממש

שקלתי להביא מישהי, אבל נשמע לי מופרך לשלם המון כסף בשביל שיאכלו.. חייב להיות פתרון הגיוני יותר.
נערה צעירה לא יעבוד , כי הם ילדים עם אופי מאד חזק לטוב ולרע, והיא בחיים לא תצליח להשתלט

 

[ליאת של עדי]

זה לא לגמרי מופרך

הם רק בני תשע. הגדול שלי בן תשע וממש בוגר ואחראי ולא חושבת כרגע על להשאיר אותו לבד. לפעמים אחראיות גדולה זה נטל והם אוהבים להתפזר כדי להקל על עצמם. תבדקי את זה. (ומישהי שתגיע לשעה כל יום זה לא נוראי..

 

[סביון1]

הילדים שלי

התחילו להשאר לבד בגיל 12-11 ואותן צרות בדיוק, עד היום שנתיים אחרי זה עדיין קורה. אז מה, אביא להם בייביסיטר?

 

[עדיקים]

אתחיל בנושא שלדעתי לא נגעו בו כאן בכלל

היא יודעת שיש בבית מצלמות? הדבר הכי חשוב עם ילדים זה כנות ושקיפות. הילדים שלי לא רוצים לאכול משהו הם יודעים שהם ישאירו אותו בצלחת או על השיש. אין סיכוי שישקרו לי ויזרקו אותו. לדוגמא- עכשיו מנסה לשלוח אותם עם מלפפון כל יום לבית הספר הגדולה פשוט משאירה לי אותו על השיש כל יום. אם היתה לוקחת וזורקת הייתי בבעיה גדולה מאוד. היום זה דברים קטנים כשתגדל אלו יהיו דברים מהותיים יותר. היא יודעת מגיל קטן מאוד שאסור לשקר.
חשוב מאוד להסביר לכם כמה חשובה כנות ואמירת אמת בבית ושאסור לשקר.

ועכשיו לענייני האוכל-
מצטרפת למה שכתבו לך כאן להחליף ארוחות
בצהריים יכולים לאכול כריך. זה משהו שהם יכולים להכין לעצמם לבד.
גבינה לבנה, גבינה צהובה, פסטרמה, טונה, חומוס, ביצה קשה (שאת יכולה להכין להם מראש), מה שהם אוהבים כמובן.
חשוב להכין תפריט שבועי מובנה שידעו מה אוכלים כל יום ככה יהיה להם הרבה יותר קל.

 

[הייתיאביבקיץ]

נשמע שהם נורא רוצים ממתקים. אז אולי לאפשר?

נשמע שהם ממש ממש רוצים ממתקים. מנצלים את זה שהם סופסוף קצת לבד בבית בלי אף אחד שישגיח - וישר מחפשים את המתוק.
זה אומר שאולי גם אם עכשו תצליחי להעלים את כל הסוכרים, זה לא יעזור. הם גדלים ומתחכמים, וימצאו דרכים לאכול מתוק מחוץ לבית.

אז אולי כן לאפשר ממתקים, אבל במידה?

אפשרות אחת זה להשאיר להם ממתק שהם אוהבים. ופל אחד לכל ילד, שיאכלו אחרי האוכל. אולי ילד שמקבל ברשות ממתק שהוא אוהב, זה יענה על הצורך שלו במתוק והוא לא יחפש את השוקולד בישול.

או אפילו תרשי להם שיאכלו רק את הופל, במקום האוכל. ואת הארוחה המבושלת תאכלו ביחד, כשתגיעי.

או, אם באמת חשוב לך שהם יאכלו את הארוחה כבר בצהריים - תגידי להם שאת תביאי להם את הממתק כשתגיעי מהעבודה. אולי ככה, כשהם יודעים שהם מקבלים ממתק בצורה מותרת ובלי צורך להתגנב - לא יהיה להם הצורך להחביא ממך דברים.

כשהייתי ילדה לא היו לנו ממתקים בבית. גם אני הייתי מהילדים האלה שמטפסים על כסא כדי להשיג איזה משהו מתוק עלוב ככל שיהיה. ואני לא חושבת שההורים שלי עשו בחוכמה. זה יצר אצלי תאווה לאוכל ״זבל״, שלקח לי הרבה שנים להתגבר עליה.

 

[יהלום29]

זהו, שמותר

מותר להם לקחת ממתק, אבל לא במקום האוכל. הם הפכו את זה למשהו שמגיע במקום ארוחה וזה לא מקובל עליי

 

[שרון של אופיר]

למה שלא יכינו לעצמם לבד?

התאומות שלי בנות 9 (כיתה ד), חוזרות לבד הבייתה.
הן מכינות לעצמן ארוחת צהריים - מה שהן אוהבות מתוך מבחר אפשרויות שיש בבית.

מנה בשרית זה בדרך כלל משהו שהכנתי יום קודם (או יומיים קודם) - שניצל, קציצות, ממולאים, עוף וכו' - שצריך רק להוציא מהקופסא לחמם. אפשרות שנייה זה לחמם שניצל מתועש או נקניקיות שאני קונה (מכירה את המוניטין הרע שיש לנקניקיות, אבל אני מאמינה שכשקונים נקניקיות שיודעים מה יש בהן, כמו אצל קצב שמכירים וסומכים עליו, זה פתרון מאוד טוב).
לתוספת הן מכינות אורז, או מ'דרה (משקית של אוסם), או פתיתים או אופות ציפס תפוגן. דברים שלא מחייבים הרבה התעסקות.
בקיץ תירגלנו כללי בטיחות בעבודה עם הגז, הראתי להן איך מכינים כל דבר, והן הכינו בהשגחה צמודה שלי, ואחר כך כשהן במטבח ואני "באזור".
בפעמים הראשונות היו מתקשרות ושמות אותי על רמקול, כדי שאנחה אותן בשלבי העבודה, והיום זה כבר זורם להן חלק.

זה איפשר להן לקבוע מה אוכלים, והעצמאות של ההכנה גורמת לכך שהן אוכלות (גם כשלא יוצא מוצלח - יותר מידי מלח, פחות מידי זמן הכנה וכו'). מה שלא עבד כשהן קבעו בטבלא, אבל אני הכנתי.
לפעמים הן לא מכינות ואוכלות, אלא מנשנשות קורנפלקס, או סנדוויץ (או חטיפים, אם יש בבית) - אבל מעדכנות אותי טל]ונית, כדי שאני אכין את הארוחה המרכזית בערב.

אני מודעת לכך שזה מחייב המון עצמאות של הילד (אצלי יש את התאומה "המובילה" שיותר עצמאית, והיא בדרך כלל זו שמבשלת, לעמות אחותה שמעדיפה לסייע), והמון חששות הוריות. אבל שווה לשקול, לפחות להתחיל בדברים "קלים" שלא מחייבים אש (אפייה בתנור או בטוסטר)

 

[סביון1]

אני משתחוה בפני הבנות שלך

הן עושות מעל ומעבר למצופה בגילן. וכל הכבוד גם לך כמובן. בסופו של דבר מעבר ליתרונות שציינת, הבנות שלך רוכשות מיומנויות שיעזרו להן להסתדר בכל מיני מצבים.

 

[michal@gal]

אצלי היה אותו הדבר באותו גיל

הייתי משאירה מנת עיקרית שרק צריך לחמם, והיא הייתה מכינה לעצמה תוספת.
בפעמים הראשונות שהכינה לבד הייתי איתה בטלפון כל זמן ההכנה. עם הזמן השתלטה על זה לבד.
&nbsp
&nbsp

 

[B l u e D e v i l]

תחביאי

כנראה שאין ברירה.
אני קניתי כל מני דברים שאני לא מחזיקה בדרכ לארוחת ערב ליום הולדת לאמא שלי.
שוקולד (לעוגה, לקינוח עם מוס, ולמשהו באפיה), צנצנת ממרח לוטוס לאיזה קינוח ועוד כל מני. זה נאכל. אפלו הפקנים והקשיו שקניתי לסלט נאכלו.
אז נאלצתי לקנות שוב והפעם שמתי את זה באיזה מקום בארון בגדים. הגיע בריא ושלם לרגע האמת.
זה לא כיף בכלל, אבל נזכרתי שגם אמא שלי היתה עושה את זה לנו. אם רוצים שמשהו ישמר או לא יאכל, אי אפשר לתת לילד קטן את הגישה לזה כי הם לוקחים. ככה זה ילדים.

לגבי זריקת אוכל אני ככ מבינה מה את עוברת. הבת שלי ככה עם כריכים שאני מכינה לה לבית ספר. בהתחלה היא היתה הולכת למזכירות ואומרת ששכחה את האוכל (שקמתי במיוחד בבוקר ושקדתי עליו רבות בכריכים מאוד מושקעים), ולוקחת משם מה שיש. אחרי זה כשהתרגזתי עליה היא פשוט הפסיקה לאכול לגמרי והתחילה לזרוק.
אני מכינה לה בדיוק מה שהיא מבקשת כבר תקופה - רק לחמניות ולא לחם. עם דבש ולא שום דבר אחר שמגעיל אותה. ועדיין... היא "שוכחת" את הכריך בבית כל יומיים בערך ומשקרת לגבי זה אחכ.
היא בת 8.
אני לא יכולה לדחוף לה אוכל בכח. לא רוצה לאכול, שלא תאכל.
עשיתי לה לפני שבוע בדיקות דם והיה בסדר בסך הכל.

 

[ליאת של עדי]

לאיים שתחזירי לצהרון?

להיות בבית לבד אמור להיות צ'ופר. יש כללים שהם אמורים לעמוד בהם. אחד מהם זה לאכול צהריים. השני לנקות אחריהם. השלישי לעשות שיעורים. הרביעי להתקלח ואז זמן פנוי למסכים..

 

[נומלה]

אולי תשני גישה?

ילדים לא אוהבים לחמם לעצמם. אולי להשאיר סנדביצ'ים ופירות רחוצים על השיש במטבח ולהעביר את הארוחה הגדולה עם החימומים לערב?

 

[danakama10]

אחד מהילדים שלי הוא די דומה

כמובן שזה הבררן מבינהם.
אם אני שולחת אותו עם אוכל שהוא לא אוהב לבי"ס, הוא מעדיף לזרוק ולהשאר רעב כל היום (הארוך!) מאשר לאכול.
אני נכנעתי, ושולחת רק דברים שהוא הכי אוהב. הזמן להתעקש על גיוון הוא כשאני נמצאת. מציעה לך דבר דומה. אם הם לא אוכלים את הצהריים שאת משאירה, כנראה אלו מאכלים שהם לא ממש אוהבים, ולכן בשלב הזה אל תצפי שיאכלו מזה בעצמם כשהם לבד. אם יש מאכלי ארוחת צהריים שהם מאוד אוהבים, תכיני רק אותם. אם הם לא משתגעים על כלום, שיאכלו קורנפלקס או סנדוויצים. תשאירי גם פירות מוכנים לאכילה במקרר/שיש, אגוזים. תקפידי שבארוחת הבוקר והערב יאכלו דברים בריאים ומזינים, וזה בסדר גמור.

בנוסף, שבבית יהיו רק מאכלים שלא איכפת לך שיקחו לעצמם. אצלנו מהמאכלים הפחות בריאים יש קרקרים וסוג של דגנים. כשבא להם לנשנש הם לוקחים לעצמם פירות, צימוקים, אגוזים, יוגורט (ויש רק יוגורט plain בלי טעמים) וגם את הקרקרים והדגנים, ואין לי עם זה בכלל בעיה. מותר להם לקחת חופשי מכל מה שיש. אם היו לוקחים הרבה או רק מהקרקרים והדגנים, הייתי שוקלת אם להשאיר בבית. ממתקים/חטיפים אחרים הם די נדירים, כך שהילדים מעולם לא חיטטו בארונות לחפש אם במקרה יש משהו מוחבא. ואם יש חטיף או ממתק בארון, בהחלט מותר להם לקחת. אם את חייבת שיהיה בבית משהו לא בריא שאת רוצה עבורך או כדי להפתיע אותם מדי פעם, תשימי את זה במקומות שאין סיכוי שימצאו.

דבר אחרון ואולי הכי חשוב, אם את כועסת עליהם כשהם מספרים את האמת, הם ישקרו (בכל תחום). ביננו, זה הדבר הכי הגיוני. מי רוצה לחטוף צרחות ועונשים? תני להם הרגשה שהם יכולים לספר לך את האמת ואת במקום לכעוס תנסי להבין את הצד שלהם ולחשוב על פתרון הגיוני איתם.

 

[אמאאדמה1]

שני השנקל שלי

גם אצלי חוזרים לבד בת ה- 11 ובן ה -7. היא לא רעבה כי על רטלין מהבוקר והוא משום מה מודיע שהוא לא רעב ומעדיף לאכול כשאני מגיעה הביתה ב 16:30.
כשאני אוספת אותם פעם בשבוע מביהס שניהם אוכלים איתי בצהריים.
בהתחלה הסברתי, נסיתי להתנות טלווזיה רק אחרי אוכל ואחכ שיחררתי. הם אוכלים פירות או קורנפלקס או שום דבר ומשלימים חוסרים כשאני חוזרת או בערב (ולפעמים גם לא משלימים בכלל

).
אין אצלינו חטיפים וממתקים ויש טבלות שוקולד מריר במקרר שברור לי שהם מנשנשים מדי פעם וזה בסדר.
תשאלי אותם מה הם כן רוצים לאכול בצהריים/ תחליטו על הגדרת ממתקים /חטיפים פר יום ותשאירי להם מראש במקום ידוע כדי שלא יחטטו ויטפסו.
ואת הארוחה העיקרית תעבירו לערב. בעיני עצם העובדה שהם חוזרים בעצמם הביתה וחוסכים לי את התשלום לצהרון היא משמעותית. ואף ילד עדיין לא מת מלאכול נישנושים אחרי ביהס.